בשבע 427: לא עילה להתפטרות

פרשת ייצוגו של השופט זפט ע"י עו"ד ויינרוט מעוררת אי-נוחות, אך אין בה עבירה על החוק או על כללי האתיקה

יאיר שפירא , ט"ו בשבט תשע"א

פרשת ייצוגו של השופט זפט ע"י עו"ד ויינרוט מעוררת אי-נוחות, אך אין בה עבירה על החוק או על כללי האתיקה * השופטת בייניש לא נמנעה מלדון בענייני רשויות המס בעת שגורלו של בעלה היה נתון בידיהן * ההסתה נגד שי ניצן לא תשכיח את אחריותו לאכיפה המפלה נגד יהודי יו"ש, לזלזול בשלומם, בכספם ובזמנם, ולאכיפה הדרקונית ועיוות הדין שהם מנת חלקם

חשיפת שמו של השופט יהודה זפט, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתוך רשימת הלקוחות של עו"ד יעקב ויינרוט, בהחלט מעוררת אי נוחות.

נגד ויינרוט הוגש כתב אישום, הכולל בין השאר את הטענה כי הפרקליט המפורסם ייצג בשכר טרחה נמוך את פקיד השומה שוקי ויטה, ובתמורה זכה בשומת מס נוחה ללקוחותיו. ויינרוט התגונן בין השאר בטענה כי מימים ימימה הונהגה במשרדו שיטת גבייה דיפרנציאלית: מעשירים גובים הרבה, משאינם עשירים - הרבה פחות. על פי ויינרוט, אנשי השירות הציבורי הם אנשים מוכשרים שוויתרו על קריירה מכניסה בשוק הפרטי, ולפיכך הם אינם בעלי ממון וזכאים לייצוג בשכר טרחה מתון. כדי להוכיח את השיטה, הציגו הסנגורים בבית המשפט רשימה ארוכה של אנשי השירות הציבורי ונבחרי ציבור שזכו לייצוגו של פרקליט הצמרת במחירים נמוכים. בתוך הרשימה הופיע גם שמו של השופט זפט, כמי שזכה לייצוג מוזל בתיק שנוהל לפני כעשור.

בדיקה של ענת רואה מ'כלכליסט' גילתה כי בשנים האחרונות דן זפט בתיקים רבים בהם מעורב משרדו של ויינרוט, מבלי שהשופט הודיע לצדדים שיוצג בעבר בידי המשרד. החשיפה של רואה ראויה ומעוררת מחשבה, אך מבצע החיסול של זפט בו יצא העיתון מבית ידיעות אחרונות בו היא כותבת הוא כבר עניין אחר. זפט הוא אומנם שופט דתי שקומם עליו לאחרונה את האגודה לזכויות האזרח ושאר ארגוני שמאל כשאישר את בנייתו של בניין מגורים לציבור הדתי ביפו. אך המסע הנוכחי של ידיעות אחרונות הוא צבוע עד כדי כך, שקיבל כתף קרה אפילו מכלי תקשורת שבשנים האחרונות השתתפו בששון בחיסולם הציבורי של שופטים דתיים בכירים אחרים בבתי המשפט המחוזיים.

משרד ויינרוט גבה מזפט כ-17 אלף שקלים על תיק פשוט שעניינו גבייתם של 130 אלף שקלים. קבלן מסר למשפחת זפט בית צמוד קרקע באיחור של מספר חודשים. רעייתו של השופט, עו"ד מרים זפט, פנתה אל משרדו של ויינרוט לפני למעלה מ-21 שנים כדי לגבות את הקנס המוסכם בחוזה. ההליך התעכב כשהקבלן נפטר לפתע והגבייה נעשתה מעיזבונו. מכל מקום, במשרדו של ויינרוט טיפלו כבר בתיקים מורכבים הרבה יותר, והטיפול בתיק שכזה לא אמור לעלות עשרות אלפי שקלים. הרושם שנוצר כאילו זפט נהנה משכר טרחה מוזל בתיק הדורש את טיפולו של פרקליט צמרת הוא מטעה.

אך עיקר הסיפור אינו בשערורייה שידיעות אחרונות בחרו לעורר, אלא בשערוריות שהוא בוחר שלא לפרסם. זפט, גם אם נהג שלא כשורה, לא עבר על החוק ואפילו לא על כללי האתיקה של השופטים. כללי האתיקה הללו הותאמו, ללא כל מחאה של ידיעות אחרונות, לנורמות הבעייתיות הנהוגות בצמרת עולם המשפט הישראלי. הכללים שנכתבו בזמנו ע"י נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, שונו לפני יותר משלוש שנים - ולא לכבודו של השופט זפט. הם שונו כדי להכשיר בדיעבד את מעשיו של תיאודור אור, שופט בית המשפט העליון בדימוס.

כזכור הורשע התעשיין אלי הורוביץ, יו"ר דירקטוריון טבע לשעבר וגיסו של השופט מישאל חשין, בעברות מס בבית המשפט המחוזי. הורוביץ ערער לעליון, וגייס לצורך העניין את עורך הדין פינחס רובין. בראש ההרכב שדן בערעור ישב השופט אור, חברו הטוב של רובין, שסרב לפסול את עצמו וזיכה את לקוחו של רובין זיכוי מוחלט. עתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין נדחתה, והביקורת הציבורית לא הובילה כאמור אלא להבהרה וריכוך של כללי האתיקה.

בחסות אותם כללים הרשתה לעצמה השופטת דורית בייניש לדון בערעורים ועתירות של רשויות המס, שעה שגורלו של בעלה, עו"ד יחזקאל בייניש, היה נתון בידיהם. בחסות אותם כללים מופיעים בבתי המשפט עורכי דין שהם חברים קרובים של השופט; עורכי דין שהם בני משפחה מדרגה ראשונה של חבריו לכס המשפט של השופט שבפניו הם מופיעים; ואפילו עורכי דין שהם שותפים לשעבר של השופט - ובלבד שעברו חמש שנים מאז שניהלו משרד משותף. אלו מעשים שבכל יום בהם האתגר המוסרי של השופטים היושבים בדין הוא גדול הרבה יותר מזה המוטל על כתפיו של שופט שצריך להתעלם מייצוג מוזל שקיבל בתיק קטן לפני יותר מ15 שנה.

כרם היה בעשהאל

בשבוע שעבר נשמעו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע טיעונים לעונש במשפטם של שני תושבי מצפה עשהאל, אייל רחמים וליאור בן דוד. לפני שנתיים צעדה אל עבר היישוב חבורה של ערבים ופעילי שמאל בראשותו של הפדופיל עזרא נאווי, והציתו כרם זיתים שבעלות השניים. רחמים ובן דוד הוזעקו למקום, תפסו את אחד המציתים, קשרו אותו לעץ והזעיקו את כוחות הביטחון. הכוחות שהגיעו לא עצרו את המתפרעים, ואפילו לא את המצית. שני בעלי הכרם נעצרו, הואשמו בחטיפה ובחבלה, והפרקליטות דרשה לעוצרם עד תום ההליכים. השניים, בוגרי יחידות מובחרות בצה"ל, ישבו במעצר, הורחקו חודשים מביתם, והיו נתונים במעצר בית עם איזוק אלקטרוני במשך חודשים.

במהלך הזמן התברר שהפרקליטות ניסתה להסתיר כי הערבי שנכפת סווג בידי השב"כ כתומך חמאס, ושהכפיתה שלו עמדה בקריטריונים המתירים לאזרח לעצור חשוד. כתב האישום תוקן ותוקן פעם נוספת, ולא נותרו בו אלא בעיטות מיותרות שהעניקו בעלי הכרם המוצת לאותו מצית חמאסניק. על אף כתב האישום המצומק, על אף האכיפה המפלה שבעטיה לא הועמדו המצית וחבורתו לדין, ועל אף שמדובר בשני אנשים נורמטיביים ללא כל עבר פלילי, עתרה הפרקליטות לעונש של מאסר בפועל ופיצוי למצית. ניסיון העבר מלמד כי לאחר סיום ההליך הפלילי ימצא אותו תומך חמאס דלת פתוחה, וסיוע של ארגוני שמאל, לתביעה אזרחית נגד השניים.

בראש הצוות בפרקליטות שאחראית למשפח הזה עומד עו"ד שי ניצן. הוא נושא באחריות לאכיפה המפלה, לזלזול בשלומם, כספם וזמנם של יהודי יו"ש, לאכיפה הדרקונית ולעיוות הדין שהם מנת חלקם. אומנם מצער מאוד שנמצא מי שהעלה סרטון לרשת הקורא לפגוע בניצן, וטוב עשתה המשטרה שפעלה במהירות וביעילות לעצור את החשוד. אבל הביקורת על פועלו של האיש ושל הצוות בראשו הוא עומד, צריכה וחייבת להמשך.