בשבע 428: עברו את מבחן הוועדה

בטורקיה דחו השבוע בקש את ממצאי ועדת טירקל לבדיקת ההשתלטות על ה'מרמרה', אולם לוחמי השייטת זכו בדו"ח לאישור רשמי של דרכי פעולתם

חגי הוברמן , כ"ב בשבט תשע"א


עדות של לוחם השייטת בוועדה: ביצעו בי לינץ' שכלל משיכת הקסדה מעליי, חניקה, הכנסת אצבעות לעיניי על מנת לעוקרן ממקומן, משיכות בגפיי לכל הכיוונים. הרגשתי שאני עומד למות

המרמרה פרצה בסופו של דבר את המצור על הרצועה. כתוצאה מהמשט, בוצעו הקלות משמעותיות בהכנסת והוצאת סחורות מהרצועה. בשבוע שעבר עברו לרצועת עזה בין 164 ל-361 משאיות סחורה ביום

התקשורת בטורקיה פרסמה את מסקנות ועדת הבדיקה הטורקית ובהם תיאורים מצוצים מן האצבע, כמו זה שהחיילים הישראלים הרגו שני נוסעים עוד לפני הירידה לסיפון הספינה, ושנשים על הספינה קיבלו יחס משפיל

דו"ח טירקל: המגבלות הוטלו כדי להגביל את יכולתו של החמאס ובעיקר יכולתו הכלכלית מלהמשיך ולפגוע בישראל. הסגר הימי לא הוטל על עזה במטרה להגביל את הבאת האספקה ההומניטארית
בטורקיה דחו אמנם השבוע בקש את ממצאי ועדת טירקל לבדיקת ההשתלטות על ה'מרמרה', אולם לוחמי השייטת זכו בדו"ח לאישור רשמי של דרכי פעולתם. הוועדה הצדיקה את הטלת הסגר הימי על עזה, אולם בפועל, מסתבר, המשט הטרוריסטי השיג את יעדו: הסגר נפרץ והכלכלה הפלשתינית ברצועה הולכת ומתחזקת 

רק תמימים האמינו שדו"ח ועדת טירקל בנושא ההשתלטות על המרמרה יתקבל באמון מוחלט בעולם, אם לא ירשיע את מנהיגי ישראל. ועדות חקירה ישראליות מתקבלות באמון בעולם רק כשהן מסתיימות בהרשעה מוחלטת, כמו ועדת קהאן שחקרה את הרצח במחנות סברה ושאתילה בשנת 1983 והדיחה את שרון ממשרד הביטחון. ועדה שמוצאת שהצדק עם ישראל, אוטומטית תיחשב כ'ועדה מטעם' שמילאה את רצון אדוניה. זו בדיוק היתה תגובת טורקיה לדו"ח, שדחתה אוטומטית את מסקנות ועדת טירקל וטענה שהן "מזעזעות ומחרידות". הטורקים הודיעו שדו"ח שכתבו מומחים מטעמם, והוגש לאו"ם לפני כמה חודשים, מצא שההשתלטות הישראלית על המרמרה התבצעה תוך הפרה של החוק הבין לאומי. גם ראש ממשלת טורקיה, טאיף ארדואן, הגיב לפרסום דו"ח ועדת טירקל ואמר שזהו דו"ח על פי הזמנה. "האם לדו"ח שהמדינה עצמה הכינה יכול להיות ערך? זאת אומרת, מבחינתי, לדו"ח הזה אין כל ערך והוא אינו קביל", הסביר ארדואן.

גם הטלוויזיה הטורקית, כצפוי, עסקה רבות בכותרות מירושלים. המשדרים נפתחו בדיווחים ממסקנות הדוח והביעו, כמה מפתיע, ספקנות וחוסר אמון בממצאים. כלי התקשורת במדינה ציינו שוב ושוב שבוועדת החקירה שקמה בטורקיה, הוחלט באופן חד משמעי שישראל וכוחות הביטחון שלה עברו על החוק הבינלאומי ושאין שום ערך למסקנות ועדת חקירה שמוקמת על ידי ממשלת ישראל. התקשורת המקומית פרסמה את מסקנות ועדת הבדיקה הטורקית ובהם תיאורים מצוצים מן האצבע, כמו זה שהחיילים הישראלים הרגו שני נוסעים עוד לפני הירידה לסיפון הספינה, ושנשים על הספינה קיבלו יחס משפיל. את הטענה הזו אפילו חנין זועבי לא העלתה.

המאבק על ההסברה רק מתחיל

ישראל צפויה איפוא דווקא אחרי פירסום דו"ח טירקל, למאבק הסברתי לא פשוט. גם המשקיפים הזרים שצורפו לוועדה לא מצליחים לשכנע את העולם. חלק מכלי התקשורת הבינלאומיים דיווחו ועדכנו על עיקרי המסקנות באמצעות כתבים בירושלים, ואף פרשנים ואורחים שהוזמנו לאולפן. "ועדת החקירה בישראל טוענת שהפעולות נעשו במסגרת החוק הבינלאומי, וכך גם המצור ברצועת עזה" -  כך נפתחו מהדורות החדשות. ברשת התקשורת הבינלאומית של ה-BBC שידרו את מסיבת העיתונאים של הוועדה בשידור ישיר. דיוויד טרימבל, החוקר העצמאי שהשקיף על פעולת ועדת טירקל, אמר במסיבת העיתונאים: "ללא ספק הוועדה היתה עצמאית ובלתי תלויה", הדגיש, והוסיף כי הוועדה ניסתה להשיג עדויות מגורמים טורקיים, אך נתקלה בסירוב.

"צריך לזכור שהתקרית הזו היתה אסון לתדמית הבינלאומית של ישראל", הוסיף פרשן ה-BBC והתייחס לביקורת הצפויה. "רבים יגידו: 'תקשיבו, זו חקירה פנימית שנערכה על ידי הממשל הישראלי והיא פשוט היתה משוחדת'".

העידוד היחיד הגיע מארה"ב. דובר מחלקת המדינה, פיליפ קראולי, הבהיר כי ארצות הברית מקבלת את ממצאי דו"ח ועדת החקירה הישראלית. הוא קבע כי "הדו"ח עצמאי וחסר פניות, אך ועדת האו"ם היא הפורום העיקרי לדון בתקרית". קראולי הוסיף כי ישראל הצליחה לנהל חקירה שקופה ובלתי מושפעת משיקולים זרים, למרות הביקורת של טורקיה על הממצאים.

ועדת טירקל הוקמה מלכתחילה כדי לבדוק את חוקיות הסגר הימי על רצועת עזה, וחוקיות ההשתלטות של צה"ל על המשט הטרוריסטי בלב ים בקיץ אשתקד. הקביעה המשמעותית ביותר של טירקל הינה ש"הטלתו של הסגר הימי נתפסה כלגיטימית גם בתוך האסטרטגיה הכוללת של ישראל, שעניינה אי-מתן לגיטימציה לחמאס". טירקל הזכיר כי "העימות בין ישראל לחמאס הוא בינלאומי באופיו והשליטה האפקטיבית של ישראל ברצועת עזה – הסתיימה עם השלמת ההתנתקות בשנת 2005". כיוון שכך, "ישראל מילאה אחר התנאים הבינלאומיים של הטלת הסגר הימי".

השופט טירקל הצביע על כך שהסגר הימי הביטחוני שמטיל צה"ל פוגע ביכולותיו של החמאס לבסס תשתיות טרור. "המגבלות הוטלו כדי להגביל את יכולתו של החמאס ובעיקר יכולתו הכלכלית מלהמשיך ולפגוע בישראל. הסגר הימי לא הוטל על עזה במטרה להגביל את הבאת האספקה ההומניטרית".

השופט טירקל הדגיש כי "מהעדויות ששמעה הוועדה עולה כי ממשלת ישראל הטילה את הסגר הימי על רצועת עזה בשל סיבות צבאיות-ביטחוניות, זאת כדי למנוע כניסת אמצעי טרור וכסף אל רצועת עזה, לצד איומים שונים המאיימים על אזרחי ישראל". הוא הוסיף כי "הסגר הימי לא הוטל על מנת למנוע כניסת אמצעים הומניטריים או מסחר ימי, זאת מן הטעם כי אין נמל מסחרי בחופי עזה".

"על פי כללי המשפט הבינלאומי ההומינטרי, אם ניתן לקבוע כי כלי שיט מנסה לפרוץ סגר ימי, מותר לתפוס אותו היכן שהוא נמצא – גם אם מדובר מחוץ למים הבינלאומיים" – נקבע בדו"ח.

מסקנת הועדה היתה: "הטלת הסגר הימי היתה כדין ובהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, בהתחשב בנסיבות הבינלאומיות ובמצבה של ישראל. הסגר הימי על עזה תואם את החוק הבינלאומי".


נשק חם נגד החיילים

הוועדה בדקה את כלל הפעלות הכוח, בהתבסס על עדויות הלוחמים שהשתתפו במשט וכן האירועים שנקלטו באמצעי המדיה. היא קבעה בהתבסס על כללי המשפט הבינלאומי כי ב-127 אירועים אלימים מתוך 133, "תאמה הפעלת הכוח את כללי המשפט הבינלאומיים". הוועדה קובעת כי חיילי צה"ל פעלו באופן מקצועי ושקול מול אלימות קשה אותה לא צפו, כשהמשיכו להחליף את הנשקים הקטלניים בנשקים לא קטלניים בתגובה שהולמת את אופי האלימות.

לדברי השופט טירקל, הצבתם של מפקדים בכירים מאוד בשטח ובכללם מפקד חיל הים, אלוף אליעזר מרום, מדגישה את החשיבות הרבה שייחס צה"ל לאירוע. "דבר זה סייע בקבלת החלטות עם התפתחות התקרית, כמו גם ההחלטה להפעיל את שייטת 13, התואמת את הטקטיקה הבינלאומית הנהוגה בעולם באירועים מהסוג הזה", אמר השופט טירקל. "כלל הפעולות שנקטה ישראל באירועי המשט, למרות מספר קטן של הפעלות כוח שפרטיהן לא נתבררו עד תום – היו כדין ובהתאם לכללי המשפט הבינלאומי", הדגיש.

על פי הדיווחים, כתב טירקל, קודם למשט החלה בישראל היערכות דיפלומטית, מדינית וצבאית. המאמצים לא נשאו פרי והמשט, בהיקף של שישה כלי שייט, יצא לדרכו. "ארגון הIHH- מסייע לארגוני טרור, תומך בחמאס ואינו מסתיר את הקשרים בין הארגונים", הבהיר טירקל, אשר ציין כי הארגון אף הוצא מחוץ לחוק בגרמניה ופועלים נגדו גם בארה"ב.

הוועדה ציינה כי לכלי השיט הועברו מספר אזהרות קודם לכן, אך הם המשיכו להתקדם אל אזור הסגר הימי, חרף אזהרות חיל הים. השופט טירקל תיאר כיצד הפעילים מתכוננים לתקיפת חיילי צה"ל, עם ההודעה על ההשתלטות הקרובה. "פעילי הIHH- התחלקו לקבוצות שהתמקמו באזורים שונים על הספינה. רובם הצטיידו באמצעים ונשק. התנהגות אלימה של הפעילים, מנעה כניסה של חיילים לספינה", כתב השופט.

"החיילים הותקפו על ידי פעילים אלימים, רובם חובשים מסכות אב"כ. שלושה חיילים הותקפו, ציודם ונשקם נלקח מהם והם נזרקו לבטן האוניה, שם הוכו עוד ונמנע מהם טיפול רפואי הולם". כמו כן צויין כי "שני חיילים נפגעו מאש חיה. חייל נורה מכדור חי בקוטר 9 מ"מ, חייל אחר נורה בברך רגלו ונדקר". הוועדה הדגישה כי "פעילי הIHH-  עשו שימוש בנשק חם נגד חיילים צה"ל".

לדו"ח נלוו חלק מעדויות הלוחמים, אשר השתתפו בהשתלטות על ספינות המשט. מהעדויות עולה תמונה של התנגשות אלימה במיוחד עם פעילי טרור צמאי דם, שהמתינו לחיילים על סיפון ה"מאבי מרמרה".

חטיפה ולינץ' בבטן האניה

מפקד כוח ההשתלטות העיד בחודשים האחרונים בפני הוועדה, וסיפר כי כבר בפגישה הראשונית עם ה"מרמרה" זוהתה כמות גדולה של פעילים אלימים. "זיהיתי כמות גדולה של פעילים שמחכים לנו על הדפנות מסביב לכל האוניה ובכל הקומות, רובם רעולי פנים, חלקם עם מסכות גז, כולם עם שכפ"צים כתומים, מחזיקים מוטות ברזל, רוגטקות ושרשראות", סיפר מפקד הכוח.

המפקד הוסיף ותיאר כי "ככל שאנחנו מתקרבים, נתתי פקודה שאין לבצע ירי כלל בשלב זה. כאשר אנחנו מצמצמים טווח, אנחנו מתחילים לקבל מטר של חפצים, מכל הבא ליד - לרבות מוטות ברזל, כיסאות ברזל, קופסאות שימורים גדולות, וברגים גדולים, שפוגעים בלוחמים ובסירה. אחד מהלוחמים חטף חפץ קהה בפנים ונחתך מתחת לעין. לוחם נוסף נחבל מחפץ בראש, ואני נתתי פקודה לבצע ירי מנשק פחות קטלני לעבר האנשים המשתמשים באלימות נגדנו. הלוחמים מבקשים אישור לבצע ירי חי ואני לא מאשר להם. האנשים על הדופן זזו ומבחינתי הנפ"ק השיג את מטרתו".

מפקד הכוח סיפר כי ההתנגשות האלימה עם הפעילים נמשכה גם עם העלייה על סיפון האונייה. "אני מתחיל לטפס ראשון בסולם. הקרס שבחלק העליון של הסולם עף לי לפנים. אני מזהה שהקרס נחתכה בעזרת מסור חשמלי... הפעילים שנסוגו חוזרים לנקודת הטיפוס. בשלב זה הם נמצאים מעלינו, והם למעשה שולטים עליי מלמעלה. הפעילים חוזרים לזרוק עלינו חפצים. אני שומע שהם צועקים קריאות 'אללה אכבר'. אנחנו ממשיכים לקבל מטר של חפצים, ובגלל שאנחנו נמצאים קרוב, אנחנו בסכנה. אני מתלבט אם לפתוח באש חיה, מחליט להתרחק עם הסירה. אני נותן דיווח בקשר לגבי זה שיש אלימות כבדה על האנייה ומקבל עדכון שאותו דבר קורה גם בדופן השנייה, מול הצוות השני שמנסה לטפס מהים".

בעדותו המשיך מפקד הכוח לתאר כיצד לאחר מכן, היה ניסיון לרדת לאנייה ממסוק. "מהמסוק הראשון שולשל חבל גלישה ונזרקו שני רימוני הלם, לאחר שזוהו עשרות אנשים חבושים במסכות גז על הסיפון. הפעילים על הספינה קשרו את חבל הגלישה לאנטנת המכ"ם בגג האונייה. בעקבות כך שולשל חבל נוסף מצידו השני של המסוק, נזרק רימון הלם נוסף והחלה גלישת החיילים על החבל השני", תיאר המפקד. בשלב זה, על פי העדויות, הוכו הלוחמים במוטות ברזל, סכינים, כיסאות, כולל שימוש בנשק חם.

ההתנגדות האלימה הגיעה אל שיאה בעת ששלושה מחיילי צה"ל הותקפו, הוכו ונחטפו לסיפון התחתון ומשם לבטן האנייה. שם התרחש לינץ' של ממש בלוחמים. "עם הגעתי לגובה של שני מטר מהספינה, תפסו אנשים את שארית החבל והסיטו אותי הצידה. קפצו עליי עשרה אנשים והתחילו להכות אותי בברוטאליות מכל כיוון תוך שימוש באלות, מקלות ברזל ואגרופים, מכל הבא ליד", סיפר אחד הלוחמים.

החייל תיאר כיצד הכו אותו בכל חלקי גופו ובעיקר בראשו. "חשתי סכנת חיים ממשית ומיידית וניסיתי להגיע אל הנשק (מיני עוזי) שהיה על גבי. התוקפים הדפו אותי לכיוון דופן האנייה, מספר תוקפים תפסו אותי ברגליי ובגופי וזרקו אותי מעבר לדופן אל הסיפון למטה, מרחק של כ- 3.5 מטרים", הוא מתאר. לדבריו, עם נחיתתו נשברה ידו והמון התנפל עליו. "פשוט ביצעו בי לינץ' שכלל משיכת הקסדה מעליי, חניקה, הכנסת אצבעות לעיניי על מנת לעוקרן ממקומן, משיכות בגפיי לכל הכיוונים. הרגשתי שאני עומד למות".

החייל הוסיף ותיאר כיצד בשלב מסוים הצליח להגיע אל הנשק. "דרכתי אותו ויריתי לאחד התוקפים ברגלו. מיד לאחר מכן קיבלתי חבטה חזקה מאוד ממוט ברזל, ישירות בראשי. זה גרם לי לזעזוע קצר, ובשנייה זו חטפו ממני את הנשק. החל לנזול לי המון דם על הפנים וההמון המשיך להכות אותי ודחף אותי פנימה לתוך בטן האנייה", תיאר החייל.

התעשייה בעזה פורחת

בצה"ל טרחו להדגיש גם השבוע, כי רצועת עזה ממשיכה להוות איזור מוכה טרור ומוכוון על ידי איראן. "החמאס כזרוע איראנית משקיע את מרב משאביו בהתחמשות בטילים ובנשק וממשיך לבצע ירי יום-יומי לעבר ישראל" -  מסר דובר צה"ל.

למרות הקביעה הזו, העובדות מוכיחות כי המרמרה, על אף שבעצמה נעצרה בידי ישראל, פרצה בסופו של דבר את המצור על הרצועה באופן מעשי. מאז התקרית, וכתוצאה ממנה, בוצעו הקלות משמעותיות בנושא הכנסת והוצאת סחורות מהרצועה. בשבוע שעבר, על פי נתוני מתאם הפעולות בשטחים, עברו לרצועת עזה בין 164 ל-361 משאיות סחורה ביום.

ההקלות בסגר הניעו מחדש את הכלכלה ברצועה, כולל הייצור העצמי. השבוע נמסר מלשכת מתאם הפעולות בשטחים, כי בחצי השנה האחרונה מאז הרחבת המדיניות האזרחית כלפי רצועת עזה, חלו תמורות חיוביות גם במפעלי התעשייה בעזה. מפעלים רבים שהיו מושבתים במשך שנים חזרו לעבודה מלאה או חלקית. חלק מהמפעלים מדווחים אף על תפוקה גדולה יותר מזו שהיתה לפני השבתת המפעלים, בעקבות הטלת הסגר על הרצועה ע"י מצרים וישראל עם השתלטות החמאס על רצועת עזה.

"מצבה הכלכלי של הרצועה מאז ומתמיד לא היה טוב, ואחוז האבטלה עומד על למעלה מ-30%, ללא שינויים משמעותיים במשך כעשור", אומר גורם בטחוני ומוסיף "עם זאת, ייצוא מוצרים מהרצועה עשוי לשפר את המצב הכלכלי בה".

בשבוע שעבר, על פי נתוני המתפ"ש, יצאו מהרצועה כ-26 טון תותים ו-759,630 יחידות פרחים לשטח ישראל, לייצוא לחו"ל, בתמיכת ממשלת הולנד. בתחילת שנת 2010 הותר לייצא את הסחורה לשווקים באירופה. בחציון הראשון אשתקד הועברו מהרצועה למטרות ייצוא 12 מיליון פרחים (בעיקר ורדים ופרחי ציפורן) וכן כ-54 טון תותים. השבוע גם התירה ישראל לראשונה ייצוא של פלפלים. על פי תוכנית המתפ"ש, בסוף הרבעון הראשון של 2011, יהיה כבר ייצוא נרחב ומגוון בהרבה, הכולל בין היתר ייצוא רהיטים וטקסטיל. מישהו אמר מצור?