בשבע 428: ריבית דריבית

הודעתו של פרופ' סטנלי פישר, על העלאת הריבית ברבע אחוז, העלתה ודאי את סף החרדה אצל מי שנטלו משכנתאות במסלול 'ריבית פריים'

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ב בשבט תשע"א

הודעתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, על העלאת הריבית ברבע אחוז בחודש הבא לרמה של 2.25 אחוז, העלתה ודאי את סף החרדה אצל מי שנטלו משכנתאות במסלול המכונה 'ריבית פריים'. מדובר במשכנתאות אשר הקרן שלהן איננה צמודה, אולם הריבית המשולמת עליהן צמודה לריבית הפריים, שהיא הריבית הממוצעת בשוק. ריבית הפריים בתורה מושפעת מריבית בנק ישראל ביחס כמעט מדויק של אחד לאחד. כך שכאשר הנגיד מעלה את הריבית ברבע אחוז גם ריבית הפריים עולה ברבע אחוז.

על מנת לנסות ולהבין כיצד תשפיע החלטתו של פישר על נוטלי המשכנתאות נעזרנו במאיר וידר, יועץ משכנתאות עצמאי הפועל בשוק כבר שנים רבות. וידר מציין כי משכנתא ממוצעת בישראל עומדת כיום על סכום ממוצע של כ-500 אלף שקלים ואורך תקופת ההחזר הממוצעת הוא כ-20 שנה. בדרך כלל הבנקים אינם נוטים לאשר נטילת יותר ממחצית הסכום במסלול של ריבית פריים, כך שהחלק עליו משפיעה העלאת הריבית על ידי הנגיד עומד על כ-250 אלף שקלים. במצב כזה, העלאת ריבית הפריים בשיעור של רבע אחוז תעלה את ההחזר החודשי של המשכנתא בסכום של 60-70 שקלים, ובמונחים שנתיים מדובר על 720 שקלים ולמעלה מכך.

אולם, וידר מבקש להדגיש את מה שמרבית נוטלי המשכנתאות כבר למדו מכלי התקשורת בחודשים האחרונים. העלאת הריבית הנוכחית איננה האחרונה בסדרה, וככל הנראה צפוי הנגיד להמשיך ולהעלות את הריבית גם בחודשים הקרובים. "כאשר אני יושב עם זוג או משפחה המבקשים ליטול משכנתא, אני מחשב איתם את ההחזר החודשי הצפוי לפי ריבית פריים ממוצעת של 5 אחוז. להערכתי, עד לסוף שנת 2011 תגיע ריבית הפריים לרמות של 4.5 עד 5 אחוז ושם היא עשויה להתייצב למשך תקופה ארוכה. מדובר בעלייה נוספת, מעבר לעלייה הנוכחית, של כ-300 שקלים נוספים בגובה ההחזר החודשי של הלוואת משכנתא ממוצעת. מי שנטל הלוואת משכנתא צמודה לפריים ייטיב לעשות אם יערך כבר כעת לעלייה הצפויה לאורך השנה בהחזר החודשי".

את הערכתו, לפיה הריבית איננה צפויה לנסוק לגבהים משמעותיים הרבה יותר, מבסס וידר על האיזון העדין אליו מבקש בנק ישראל להגיע. "בסופו של דבר בנק ישראל מתחשב בשלושה פרמטרים עיקריים: האינפלציה, שוק המט"ח ושוק הדיור. הניסיון מלמד כי שוק הדיור איננו מושפע באורח משמעותי מהריבית וגם בתקופות בהן עמדה ריבית הפריים על 16 אחוז אנשים נטלו משכנתאות וקנו דירות. בכל הנוגע לאינפלציה ולשוק המט"ח, הרי שהעלאת ריבית ממתנת אמנם את האינפלציה, אך מחזקת במקביל את השקל ובכך פוגעת ביצוא. הפגיעה אותה מסוגל המשק לסבול היא מוגבלת כך שגם העלאת הריבית הצפויה מוגבלת".

צפוי להמשיך להעלות את הריבית. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר / צילום: פלאש90'

הקרב על העלאת שכר המינימום

את העובדה שמדינת ישראל איננה מופת ליציבות שלטונית עלולים לחוש על בשרם כבר בחודשים הקרובים מאות אלפי עובדים המשתכרים שכר מינימום. על מנת להבין מעט יותר במה העניין ניזכר ביחד בפרקים הקודמים של המאבק להעלאת השכר. עם חתימת ההסכמי הקואליציוניים בין מפלגת העבודה לקדימה בכנסת הקודמת, הכניס להסכמים יו"ר העבודה דאז, עמיר פרץ, סעיף הקובע כי שכר המינימום יעלה בשלבים לרמה של 4500 שקלים. השלבים הראשונים של הסכם זה בוצעו, ושכר המינימום עלה בין 2006 ל-2008 מ-3,335 ל-3,850 שקלים. אולם, עקב הדחתו של עמיר פרץ מתפקיד יו"ר העבודה והתפטרותו במקביל מתפקיד שר הביטחון, ירד דגל העלאת שכר המינימום במפלגת העבודה למחצית התורן, אם לא למטה מכך.

השילוב בין חוסר העניין של יו"ר העבודה החדש, אהוד ברק, בנושא זה, יחד עם המשבר הכלכלי החריף שפקד את העולם כולו ובתוכו במידה רבה גם את ישראל החל ממחצית 2008, גרם להקפאת הנושא. מי שעורר אותו מחדש היה גם הפעם עמיר פרץ, אשר לא נואש מהרצון להעלות את שכר המינימום ועשה זאת הפעם בדרך של הגשת הצעת חוק פרטית. פרץ העלה את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-4,600 שקלים להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה בחודש מאי 2010, ובאופן מפתיע אישרה ועדת השרים את ההצעה. רגע לפני שההמונים יצאו לרחובות על מנת לחגוג את הבשורה המשמחת, הגיש שר האוצר, יובל שטייניץ, ערעור על ההחלטה לממשלה, בטענה שהעלאה כזו תגרום לאבטלה ותבלום את הצמיחה.

בכליו של עמיר פרץ כבר לא נותרה תחמושת, אולם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, יורשו של פרץ ומקורבם של המעסיקים דווקא, שלף שפן מהכובע בדמות הסכם קיבוצי בין ההסתדרות למעסיקים על העלאת שכר המינימום ב- 450 שקלים בשתי פעימות. עיני, שותפו הפוליטי של שר התמ"ת היוצא בנימין בן אליעזר, קיווה לגיבוי משותפו אשר יוציא צו הרחבה ובכך יהפוך את ההסכם למחייב מבחינה חוקית. בן אליעזר הודיע שייענה לבקשה, ואם משרד האוצר לא ייתן את ברכתו למהלך יפעל באופן חד צדדי, אולם בן אליעזר כבר איננו שר התמ"ת, ומחליפו, השר שלום שמחון, רמז ביום כניסתו לתפקיד שלא יפעל באופן חד צדדי. נקודת האור בסיפור היא הודעתו של שמחון כי ינסה להגיע להסכמות בנושא זה עם האוצר, וכי באופן עקרוני הוא תומך בהעלאת השכר. הודעה זו עשויה לרמוז כי גם אם שכר המינימום לא יעלה ב-450 שקלים, ייתכן ששמחון והאוצר יתפשרו על העלאה מתונה יותר, אך בכל זאת משמעותית עבור אותם עובדים מוחלשים.