בשבע 428: שוויון בפני החוק גם לחרדים

עשרות אולמות נתפשו מפעילים מוזיקה רועשת בניגוד לחוק, אך כתבי אישום הוגשו דווקא נגד חמישה אולמות של המגזר החרדי

יאיר שפירא , כ"ב בשבט תשע"א

עשרות אולמות נתפשו מפעילים מוזיקה רועשת בניגוד לחוק, אך כתבי אישום הוגשו דווקא נגד חמישה אולמות של המגזר החרדי * לאחר שנים של אוזלת יד משפטית מול אלימות והטלת אימה, נשלח פעיל מרכזי ב'משמרת הצניעות' לשנתיים מאסר * בעוד בתי הדין הרבניים משוועים לתוספת כוח אדם, מתעכבת כניסתם לתפקיד של הדיינים החדשים שנבחרו

 

המחלקה המשפטית במשרד להגנת הסביבה עשויה לספוג בקרוב מפלה מביכה במיוחד

אולמי אירועים מחויבים על פי החוק להתקין מד רעש, שיתריע בכל פעם שהתזמורת מרעימה בעוצמה המסכנת את שמיעתם של החוגגים. מכיוון שככלל נוהגות התזמורות להשמיע את קולם בעוצמה האסורה בחוק, מצאו בעלי אולמות רבים מוצא. הם מתקינים את מד הרעש כפי שמחייב החוק, אך גם מנתקים אותו, כדי להימנע מעימותים עם אנשי התזמורת ועם בעלי השמחה. הרשויות המקומיות האמונות על אכיפת החוק לא עשו הרבה, ולפיכך התגייס המשרד לאיכות הסביבה כדי לנסות ולהגן על אוזני החוגגים. פקחי המשרד סרקו עשרות רבות של אולמות בכל אזורי הארץ, ותמונת המצב שהתקבלה היתה עגומה. במחוז המרכז למשל, בו רשומים כ-220 אולמות, נבדקו 64 מהם, ורק ב-18 מתוכם היה מותקן מד רעש על פי החוק. לרב האולמות שנבדקו כלל לא היה רישיון עסק.

לפני שבעה חודשים החלה המחלקה המשפטית במשרד להגנת הסביבה להגיש כתבי אישום. ראשונים נתכבדו בכתב אישום שלושה אולמות בבני ברק, אולם אחד בבת ים ואולם אחד השוכן באזור. הצד השווה של חמשת האולמות הללו הוא שצביון בעליהם והחוגגים בהם הוא חרדי. באולמו של השופט עידו דרויאן, בבית משפט השלום בתל אביב, טען סנגורם של שניים מבעלי האולמות כי מדובר באכיפה בררנית, ודרש לבטל את כתב האישום בשל הגנה מן הצדק. התובע ניסה לטעון כי לאחרונה הוגשו עוד שבעה כתבי אישום נגד אולמות שצביונם אינו חרדי דווקא. אך השאלה כיצד הצליחו במשרד לפסוח על עשרות אולמות שמחה שפשעו ולשלוף מתוכם לדין פלילי דווקא את החרדים מביניהם, נשארה בגדר תעלומה. השופט דרויאן הסכים לבקשת התביעה לשמוע בחודש הבא את ראש יחידת האכיפה של המשרד, שינסה לספק לבית המשפט הסבר המניח את הדעת. השופט קבע כי מאחר והסנגור הצליח  להוכיח כי האכיפה של המשרד להגנת הסביבה התמקדה בנאשמים בעלי מאפיינים מגזריים מובהקים, הרי שנטל ההוכחה עובר אל כתפי המשרד להגנת הסביבה, שיצטרך להראות כי שיקולים כשרים הבחינו בין חמשת האולמות שנגדם הוגשו כתבי אישום ובין שישים האחרים. "אם נמצא, כי שיקול פסול או רדיפת זדון חס וחלילה הם שעמדו בבסיס העמדה לדין", כתב השופט, אזי ערכי השוויון עליו מושתת משפט צדק יובילו  קרוב לודאי לביטולו של כתב האישום. אך גם אם יימצא כי לא היתה כאן כוונת זדון, והאכיפה הבררנית נוצרה מרשלנות או סתם "מאכיפה אקראית חסרת כיוון ומדיניות", אפשר שהשופט יבטל את כתב האישום.

מחיר האלימות

בשורה נוספת יצאה אל הציבור החרדי גם מבית המשפט המחוזי בירושלים. בגזר דין חסר תקדים שלחה השופטת נאוה בן-אור את שמואל וייספיש, מהפראים שבין קנאי ירושלים, לשנתיים מאחורי סורג ובריח.

כבר שנים שבציבור החרדי מתלוננים על אוזלת היד של מערכת המשפט אל מול בריוני משמרות הצניעות למיניהן, המטילים את חיתתם בשכונות החרדיות. המשטרה, הפרקליטות ואפילו בתי המשפט נראים כמתייחסים בקלות ראש לאלימות הפנים-חרדית, לפחות כל עוד לא מדובר בפגיעה בקטינים. גם כאשר המשטרה כבר טורחת לעצור את בריוני הקנאים, הרי שלא תמיד מוגשים כתבי אישום, ובוודאי שלא מוטלים עונשים מרתיעים.

באין אכיפה, אזור מאה שערים ידע לא מעט התנכלויות לחנויות שלא נשאו חן בעיני קבוצה זו או אחרת. לפני כשנתיים וחצי היתה זו חנות אלקטרוניקה ששכנה בכיכר השבת. וייספיש וחבריו חיבלו בחנות פעם אחר פעם, ובאחד המקרים אף גררו את בעליה והכו אותו קשות. לבסוף התחייב בעל החנות בפני בד"ץ העדה החרדית להפסיק למכור סחורה שוייספיש וחבריו דרשו לאסור את מכירתה. על אף הסיכום הוצתה החנות באותו לילה, וסחורה במאות אלפי שקלים עלתה בלהבות.

המשטרה מהרה לעצור את וייספיש, אך חבריו הבעירו את אזור מאה שערים במשך חודש תמים. ויספיש שוחרר, הקנאים חגגו את ניצחונם, ונראה היה כאילו בריוני מאה שערים זכו לחסינות. מאסרו הממושך של וייספיש הוא פתח לתקווה להחזרת החוק והסדר לשכונות החרדיות.

הדיינים החדשים עוד לא עובדים

בשבוע שעבר טען במקור ראשון מנהל בתי הדין הרבניים לשעבר, הרב אלי בן דהאן, כי התעקשותה של ש"ס למנות את הדיין בנימין אטיאס, אחיו של שר השיכון אריאל אטיאס, למנהל  החדש של הנהלת בתי הדין, היא זו המותירה את המשרה החשובה במשך חודשים ללא מינוי קבוע. דיין בית הדין הגדול לשעבר, הרב שלמה דיכובסקי, המשמש לעת עתה ממלא מקום מנהל בתי הדין, אומנם עוסק בניהול השוטף של בתי הדין, אך מעצם זמניותו הוא נמנע מלעסוק ברפורמות מנהליות חשובות הדרושות למערכת.

יתרה מזאת: לאחר שנים של מחלוקת, נבחרו סוף סוף לפני חודשיים  12 דיינים חדשים לבתי הדין האזוריים - ארבעה הרכבים העתידים להקל מאוד בעומס התיקים הממתינים בבתי הדין השונים. אלא שלמרות הזמן שחלף מאז הבחירה, עדיין לא ידוע מתי יושבעו הדיינים החדשים ומתי יוכלו להיכנס לתפקידם. בהנהלת בתי הדין טוענים כי הם ממתינים לבחירתם של שלושה דיינים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, כדי לקבוע מועד להשבעת כל הדיינים. אלא שעל זהות שלושת הדיינים הללו, לא הצליחה עדיין הוועדה לבחירת דיינים להגיע לידי הסכמה.

נושא לקובלנה

תזכיר חוק שפרסם השבוע משרד המשפטים מאיים לבטל את מוסד הקובלנה הפלילית. ככלל, בהליך פלילי יכולה לפתוח רק המדינה. אך חוק העונשין פותח פתח גם לאזרח שנפגע מאזרח אחר להגיש נגדו קובלנה פלילית, בה הנפגע הוא התובע. פחות ממאה תביעות כאלה הוגשו בשנה, ובחלק לא קטן מהן התערב היועץ המשפטי לממשלה ודרש להקפיא את ההליכים. אך מידי שנה מתקבלות קובלנות אחדות, ואזרחים שנפגעו - פעם ראשונה מאזרח שפגע בהם, ופעם שנייה מהרשויות שסירבו להעמיד את הפוגע לדין, זוכים בהן לצדק.