בשבע 428: שאלת השבוע

האם יש לפסול את מועמדותו של גלנט לרמטכ"לות אם יימצאו אי סדרים בפרשת הקרקעות במושב עמיקם?

עורך: ירעם נתניהו , כ"ב בשבט תשע"א

שקרן לא יכול להיות רמטכ"ל / אריה אבנרי - יו"ר תנועת אומ"ץ

הצירוף "אי סדרים" לא ברור לי דיו, אבל אענה לגופו של עניין. כבר לפני 3 שנים פנתה לאומ"ץ קבוצת תושבים מעמיקם ועניינה אותנו בנושא הזה. התברר לנו שהם כבר הפסידו בעתירה נגד ההתנהלות של גלנט בחשד לאי מנהל תקין. באותה עת לא היו ידועים לנו פרטים על כך שהוגש מסמך כוזב לבג"ץ על ידי גורם מסוים במנהל מקרקעי ישראל, וגם לא היו ידועים הפרטים המלאים של אי אמירת אמת לכאורה ע"י גלנט עצמו.

בעקבות סדרת המאמרים של קלמן ליבסקינד במעריב חידשנו את הטיפול בנושא הזה ופנינו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיתערב. מאוחר יותר עלתה שאלת מועמדותו של גלנט לרמט"כלות, ופנינו לוועדת טירקל בבקשה שתערוך בדירה יסודית לגבי המסמך הכוזב. לצערי, בוועדה נעשתה עבודה חפוזה ולא רצינית.

לפני כמה שבועות פנתה אלינו התנועה הירוקה בבקשה שנצטרף לעתירה שהם הגישו נגד גלנט. על פי עצת היועצים המשפטים שלנו, שלא האמינו בעתירה, נמנענו מלעשות זאת. היום אני מצר על כך, כי אני חושב שחשוב לברר את השאלה אם ההרכב הקודם של בג"ץ אכן הולך שולל. ואם אמנם יתברר שהייתה התנהגות בלתי תקינה – לא יוכל גלנט להיות רמטכ"ל, אפילו שהוא קצין מוערך מאוד.

צריך לזכור שצ'יקו תמיר, קצין קרבי מוערך אחר, נאלץ לפרוש מצה"ל בגלל שקר הקשור לבן שלו. לא יעלה על הדעת שרמטכ"ל של צה"ל יחל את תפקידו כאשר הוא שנוי במחלקות מבחינה מוסרית ויש עננה שחורה על ראשו. הרמטכ"ל חייב לשמש דוגמה ומופת לפקודיו.

 

גלנט  - איש חיל / אל"מ במיל' הרב משה הגר - ראש המכינה הצבאית ביתיר

מההיכרות שלי עם יואב גלנט, זה 20 שנה, אני יודע שמדובר באדם אמיץ, נאמן וערכי וגם איש חיל. יתרו אומר למשה שימצא "אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע", אבל משה בוחר רק אנשי חיל. להיכן נעלמו שאר התכונות? אלא שמי שהוא איש חיל כולל בתוכו גם את שאר התכונות. וגלנט באמת איש חיל ואני חושב שהוא מהאנשים הטובים שיש לנו. לצערי, מה שקורה במושב עמיקם קורה בעוד מושבים, ויש כנראה תחומים אפורים עם היחסים מול מנהל מקרקעי ישראל.

צריך להבין שהמלחמה נגד גלנט פוגעת בצה"ל ובכולנו. יש גורמים בשמאל הישראלי העומדים בראש העתירה נגד, ולצערי, גם גורמים בימין חברו לחבורה המפוקפקת הזאת.

יש הטוענים שדווקא הרמטכ"ל צריך לשמש דוגמה ומופת, והם כמובן צודקים. אבל חשוב לזכור שגם קציני צבא בעבר, כמו מאיר הר ציון, קיבלו ממדינת ישראל אדמות וחוות, ואני שמח שמדינת ישראל יודעת להכיר בגיבוריה, והלוואי שכל חייל משוחרר יקבל 30 דונם במרחבי הארץ הריקים. חבל שיש אנשים בעלי עין צרה, ואני מציע שכולנו נתרכז במאבקים האמתיים כלפי בחוץ ובמאבק על שמירת אדמות הארץ בידי יהודים, ולא במאבקים מבית שמחלישים אותנו.

 

לאזן בין השיקולים / ד"ר אביעד הכהן - דקאן מכללת 'שערי משפט' ומומחה למשפט ציבורי

בעולמה של תורת ישראל מצויות שתי גישות בעניין זה. מחד גיסא, כמו תלמיד חכם, גם המנהיג שמבקש לעלות בהר השם ולהיות 'איש על העדה' צריך להיות בעל יושר ויושרה, נקי כפיים ובר לבב, אשר לא נשא לשווא נפשו.

מאידך גיסא, ידועה אמרתם של חז"ל, שמתבססת על דמותו של שאול המלך, שלפיה "אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו אומרים לו הסתכל לאחוריך".

כאשר באים לתרגם אמירות אלה לדמות המנהיג הראוי בימינו, יש להבחין בין שתי רמות.

מבחינה משפטית, לא כל פגם בעברו של מועמד פוסל אותו מלכהן בתפקיד רמטכ"ל. בג"ץ אינו ממהר להתערב בשיקול דעתו של הגורם הממנה, אלא אם מדובר בחריגה קיצונית ממתחם הסבירות.

עם זאת, כמו שנקבע בעבר, לא כל מי שכשיר הוא בהכרח גם ראוי. כאשר מדובר במפקד העליון של צבא ההגנה לישראל, ראוי כי העומד בראשו – ולא רק הוא – יהיה לא רק מצביא דגול ולוחם מפואר, אלא גם דמות שתקרין על כל סביבותיה נורמות של יושר ויושרה, ניקיון כפיים וברות לבב.

כל עוד לא נתבררו העובדות לאשורן, אין למהר ולהטיל דופי במועמד. אם יתברר שלא אמר אמת, הדבר מטיל צל כבד על מועמדותו.

לעומת זאת, אם מדובר ב'אי סדרים', ובוודאי אם מדובר בפגמים שלא בהכרח תלויים בגלנט עצמו אלא בסובבים אותו, יש להיזהר מפני מסקנות חפוזות.

במקרה כזה ראוי לאזן בין מהות הפגם, עוצמתו, היקפו, מידת חומרתו והפגיעה האפשרית באובדן אמון הציבור ברמטכ"ל, לבין סגולותיו של המועמד ותרומתו האפשרית לביטחון המדינה.