גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 429ראשיהפצה

נמשכים גילויי ההסתה הגזענית נגד הגרעין התורני ביפו

במוצאי השבת שעברה התקיימה ביפו צעדת מחאה נגד מה שכונה "ההתנחלות היהודית ביפו".
03/02/11, 16:35
שמואל אדלמן

במוצאי השבת שעברה התקיימה ביפו צעדת מחאה נגד מה שכונה "ההתנחלות היהודית ביפו". הצועדים, ערבים תושבי יפו ופעילי שמאל, בהם ח"כ דב חנין מחד"ש, נשאו דגלי אש"ף והתלהמו בקריאות "אללה אכבר" ו"בדם ואש נפדה אותך יפו". ברוח אירועי הימים האחרונים, הונפו במקום גם דגלי מצרים. כמה פעילי שמאל אף הניפו את תמונותיו של נער ערבי, שנהרג, לטענת הערבים, בידי מתנחלים. שיאו של האירוע הלאומני היה בעצרת ברחוב האתרוג, סמוך למקום בו אמורים לקום בקרוב בנייני מגורים לציבור הציוני-דתי, אותם בונה חברת הנדל"ן 'באמונה'. משתתפים בהפגנה הסבירו כי מבחינתם מדובר במחאה נגד גל הגזענות שקיים לדבריהם בישראל. ההפגנה באה גם כתגובה נגד "פרובוקציות שנעשו על ידי יהודים", אורחי הגרעין התורני ביפו, בשבת שירה לפני כשלושה שבועות, כך לטענת פעילי השמאל והערבים.

בעיריית תל אביב-יפו נראה כי לא ממהרים להגן על ההתיישבות היהודית בעיר העברית. פניית 'בשבע' אל מיטל להבי, סגנית ראש העיר ת"א יפו ויו"ר סיעת מרצ בעירייה, זכתה למענה מתפתל משהו.

האם אין בהפגנה נגד בניה יהודית משום גזענות ואפליה על רקע לאומני?

להבי: "זכותם של יהודים לחיות בכל שטחי מדינת ישראל, כמו גם של הערבים. אין להגביל את זכותו של אדם מלהתגורר בסביבה מסוימת. ההפגנה ביפו היוותה מחאה כנגד אלימות המופנית כלפי תושביה הערבים, וכתגובת נגד לתהלוכות של גרעינים תורניים הבאים מחוץ לעיר לעורר פרובוקציות ברחובותיה. כמו כן, היא באה כאות תמיכה בזכות לדיור בר השגה, במיוחד של תושבי יפו הערבים שאין להם שכונה אחרת להעתיק מגוריהם אליה".

מה לגבי קריאות ההסתה שהושמעו בהפגנה?

"כל הפגנה עשויה בקלות להיות מנוצלת על ידי גורמים קיצוניים ולמסרים קיצוניים. אני מגנה בתוקף כל קריאה לאלימות וכל קריאה גזענית כלפי מי מאזרחי המדינה".

פניית 'בשבע' לנציגי הציבור הציוני דתי בעירייה בעניין גרעין יפו, לא נענתה.    

ש"י תובל, מנכ"ל "קרן קהילות" העומדת מאחורי הגרעינים התורניים, דוחה את הטענות כלפי הגרעין ביפו. "יש כיום כ-80 גרעינים תורניים ברחבי הארץ שמעוניינים להשתלב בחברה ולתרום לה. הגרעין התורני ביפו עוסק במגוון פעילויות בתחומי החינוך והרווחה, ולטענות על פרובוקציות מהצד היהודי אין כל בסיס. הן הגרעין והן הישיבה באו לחזק את הקהילה היהודית בעיר. נראה כי כוחות פוליטיים שחלקם מגיע מבחוץ, חוששים מהגעה של משפחות צעירות ואיכותיות למקום".

תובל מציין את הגרעינים בלוד, רמלה ועכו, שזוכים לדבריו להערכה רבה מצד ראשי הערים, המוקירים את תרומתם למען הכלל. "אנחנו נמשיך ונשב בכל מקום בו יש יהודים, בלי להתנצל על כך", אומר תובל.

 "היהודים הם אלה שהותקפו"

איתי גרנק, מנהל הגרעין התורני ביפו, היה בין שבע משפחות הגרעין הראשונות שהגיעו לעיר. הוא מספר כי חברי הגרעין מצאו קהילה יהודית בעלת עבר חי ותוסס שבתי הכנסת שלה הולכים ומתרוקנים, ואוכלוסייתה הולכת ומידלדלת. המשפחות הצעירות מילאו מחדש את בתי הכנסת ודאגו לשימורם הפיזי. מתוך שותפות עם התושבים מתקיימת פעילות ענפה של חינוך תורני, גמילות חסד ופעילויות רווחה. הגרעין מונה כיום כ-50 משפחות, ופועל לצד ישיבה שקיימת במקום ושתי קבוצות של בנות שירות לאומי. "עיריית תל אביב על רוב אגפיה תומכת בנו ופועלת איתנו בשיתוף פעולה", אומר גרנק.

את ההפגנה במוצאי שבת הוא מגדיר כהסתה לגזענות. "רוב הציבור הערבי והציבור היהודי מעוניין לחיות זה לצד זה בדו-קיום. תפקידה של המשטרה לפעול כנגד הקיצונים והמסיתים". ביחס לאותו אירוע של התנכלות לערבים כביכול, מספרים בגרעין התורני כי קבוצה גדולה באה להתארח ביפו בשבת שירה וצעדה בשירה ודגלי ישראל לחוף הים, במטרה לומר ברוב עם את שירת הים. הצעדה אושרה ותואמה עם המשטרה. "הטענות על השלכת אבנים אינן נכונות, וטענה זו מאושרת ע"י גורמי משטרה. דווקא ערבים הם אלו שגידפו את היהודים בדרכם", אומרים בגרעין. ראוי לציין עוד כי לאחרונה מקבלים חברי הגרעין איומים טלפוניים על חייהם ועל חיי ילדיהם. תלונות הוגשו במשטרה בעניין.

ישראל זעירא, מנכ"ל 'באמונה' הבונה את פרויקט המגורים ביפו, אומר ל'בשבע': "דיירי הפרויקט ברחוב האתרוג, בשכונת גבעת עלייה, מתכוונים לגור בשקט לצד שכניהם, שהינם כמחצית ערבים ומחצית יהודים. הגעה של אוכלוסייה איכותית ליפו תשפר תשתיות פיסיות וחינוכיות ותתרום לתושבים הגרים בסמיכות. הציבור הדתי לאומי שרכש דירות בפרויקט מורכב ממחנכים, אנשי עסקים ובני ישיבות, שבאים מתוך מטרה חיובית ככל אזרח שומר חוק אחר".

כזכור, חברת 'באמונה' זכתה כחוק במכרז מנהל מקרקעי ישראל, ובית המשפט העליון בראשות הנשיאה בייניש אף חזר ואישר את חוקיות זכייתה במכרז. זעירא דוחה את הטענות על גזענות או הקמת התנחלות ביפו. "במקום היה בעבר שוק ארבעת המינים (הרחוב נקרא 'האתרוג'), והמגרש עצמו שוכן בקרקע שהיה עליה בית כנסת. לא ניגרר לפרובוקציה של פוליטיקאים ו"מנהיגים" מקומיים, המתפרנסים ממהומות ומהסתה לאלימות. ראש העיר מר רון חולדאי ושכני הפרויקט יהיו אורחי הכבוד בחנוכת הפרויקט".