גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 429ראשיהפצה

מהפיכה בלי גז - תכל'ס

חשש לאספקת הגז לישראל. הפגנת רחוב במצרים, השבוע
03/02/11, 16:35
שלמה פיוטרקובסקי

המהומות שהחלו בשבוע שעבר במצרים, ואשר לבשו צורה של ניסיון הפיכה, חשפו לעיני הציבור את מה שידעו זה מכבר כל העוסקים במשק האנרגיה. המעבר ליצור חשמל מגז טבעי, אשר לא לווה בשלביו הראשונים בתגליות גז בשטחי 'המים הכלכליים' של ישראל, יצר תלות אסטרטגית של המדינה בזרימה קבועה של גז טבעי ממצרים. הגז הטבעי, אשר מוזרם ממצרים על ידי חברת EMG, הוא מקור האנרגיה הבלעדי ליצור כ-40 אחוז מכמות החשמל המופקת בישראל.

עם פרוץ המהומות במצרים החלו להישמע בישראל קולות אשר הביעו חשש לגורלה של זרימת הגז ממצרים, אולם השבוע לבשו החששות אופי קונקרטי הרבה יותר. מחמד גאנם, מבכירי תנועת 'האחים המוסלמים' במצרים, אמר בראיון לרשת הטלוויזיה האיראנית בשפה הערבית 'אלעאלם', כי יש לסגור את תעלת סואץ ולהפסיק מיידית את הזרמת הגז והנפט לישראל, כדי להוביל להפלת משטר מובארק. "יש להתחיל במחאה עממית שתכלול את הפסקת התנועה בתעלת סואץ, הפסקת הזרמת הגז והנפט לישראל והכנת האנשים למלחמה כנגד ישראל, כדי שהעולם יבין שהעם המצרי מוכן לכל דבר כדי להיפטר מהמשטר הזה", הצהיר.

ישראל הרשמית נמנעת מלהתבטא בסוגיה זו באופן ישיר. זאת במטרה למנוע את מיקוד תשומת הלב המצרית בזרימת הגז הנמשכת בשלב זה כסדרה. מי שכן נתן ביטוי מסוים לחשש הוא שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, אשר נפגש השבוע עם נציגי החברות השותפות במיזם 'תמר' ודרש מהן לפעול באופן מהיר לפיתוח מאגר הגז שברשותן. "אירועי הימים האחרונים מוכיחים כי במזרח התיכון דבר אינו בטוח", הסביר לנדאו, "עלינו לפעול כדי להבטיח את היציבות והביטחון האנרגטי של ישראל, מבלי לסמוך על אחרים". לנדאו הוסיף כי "על היזמים מוטלת האחריות לצאת ולעבוד, ועל הממשלה להעניק להם את הגיבוי הנדרש".

לזכותו של השר לנדאו יש לומר, כי כבר בתקופת המאבק על מסקנות דו"ח ששינסקי הוא היה כמעט הקול היחיד בממשלה ובכנסת שהזהיר מהשלכות ההסתמכות הבלעדית על גז ממצרים. לנדאו אמנם לא חזה את ההפיכה המתרחשת בימים אלו לנגד עינינו אצל שכנתנו מדרום, אולם הזהיר כבר בחודש שעבר כי המלצות ועדת ששינסקי מקשות על סגירת המימון לפרויקט תמר, דבר המרחיק את מועד הגעתה של ישראל ל'עצמאות אנרגטית'.

ועדיין, למרות כל החששות ואי הוודאות בכל הנוגע למצב במצרים, הגז ממשיך לזרום בצינורות לעבר ישראל, ולהניע את טורבינות תחנות הכוח. במשרד התשתיות אף ציינו השבוע, כי בתרגיל שגרה בשעת חירום שנערך בחודש יוני האחרון, תורגל תרחיש של הפסקת הזרמת גז טבעי למשק הישראלי. בעקבות התרגיל, אומרים במשרד, גובשו המלצות שונות בתחומים מקצועיים והשתפרה היערכות משרד התשתיות הלאומיות וגופי התשתית, למצבים של שיבוש באספקת הגז.

כל מי שנקלע בשבוע האחרון למרכז העיר בה הוא מתגורר או לאחד הקניונים ברחבי הארץ, נתקל בוודאי בשלטי ענק המבשרים על מכירות סוף העונה. 1+1, 70 אחוז הנחה ועוד מבצעים והנחות כיד הדמיון הטובה על מנהלי השיווק של החברות, צובעים את חנויות האופנה, ומהווים הזדמנות קורצת ומפתה למי שבימים כתיקונם איננו חולם להתקרב לאותן החנויות. גם בעלי המוחות הקונספירטיביים, אשר תמיד מנסים לבדוק איפה מתחבא התעלול ואיפה מנסים 'לעבוד' עליהם, יאלצו להודות כי הקנייה במבצעי סוף העונה עשויה להוזיל באורח משמעותי מאוד את הרכישות.

ההוזלות הגדולות והמבצעים הקורצים גורמים ודאי לרבים מכם לתהות, כיצד ניתן להסביר את הפער הגדול בין מחירי תחילת העונה למחירי סוף העונה. התשובה מסתתרת במאפייניו הייחודיים של עולם ההלבשה והאופנה ובדרך שבה מתנהלים העסקים בתחום זה. כפי שיודעת כל אישה (וגם כמה גברים שמו לב), שנת האופנה מחולקת לשתי עונות עיקריות: סתיו-חורף ואביב-קיץ. חודשים ארוכים לפני תחילת העונה מנסים לנחש טובי המעצבים מה יהיה 'אופנתי' בעונה הבאה עלינו לטובה. בעקבות ההערכות הללו מעצבות ומייצרות החברות סדרות ארוכות של מוצרי אופנה, החל מנעלים,  דרך בגדים מסוגים שונים וכלה במעילים וכובעים. מדובר בעולם דינאמי וגמיש, אשר כלל הברזל כמעט היחיד בו הוא שמה שהיה אופנתי בשנה שעברה לעולם לא יהיה אופנתי השנה.

כלל ברזל זה, בתוספת לעלות הגבוהה באופן יחסי של איחסון מוצרי טקסטיל בתנאים מתאימים, גורמים לכך שהחנויות אינן שומרות סחורה משנה לשנה ומנסות להיפטר ממנה לקראת סוף העונה. מצב זה מהווה הזדמנות פז לקונים, ובמיוחד לחובבי המותגים שבינינו, אשר מתקשים לעמוד במחיריהם המופקעים בימים רגילים. אולם, כמו תמיד אין מתנות חינם, ועל כן חשוב לשים לב לכמה כללים בסיסיים לפני שהולכים 'לקרוע' את הקניון במכירות סוף העונה. חוק בסיסי, הנכון לכל מבצעי ההוזלות באשר הם, נוגע לנטייה האנושית לקנות גם מה שלא באמת צריך בגלל שיש מבצע. שימו לב ואל תתפתו לקנות בגדים שאינכם זקוקים להם. כשקונים ביגוד לילדים במכירות סוף העונה, חשוב לשים לב לעובדה שלילדים יש נטייה לגדול משנה לשנה. על מנת שהנעל או הבגד לא יזרקו בתחילת העונה הבאה, חשוב לקנות כבר כעת מידה יותר גדולה. מטבע הדברים, בשלב בו נערכות מכירות סוף העונה כבר לא מגיעה סחורה חדשה לחנויות, ולכן כדאי להתכונן נפשית לכך שהסריג המהמם שראיתן בחלון הראווה לפני כשבועיים כבר אזל במידה שלך (למרות שבמידות אחרות עדיין יש כמה פריטים...). ולסיום, שימו לב לכך שלעיתים קרובות אפשרויות ההחזרה וההחלפה בסוף העונה מוגבלות, ואל תהיו פזיזים עם גיהוץ כרטיס האשראי.

 

אשראי מאוזן

כדאי לנצל את הכלים שמספקות חברות כרטיסי האשראי כדי לשלוט בתקציב המשפחתי  

מאת: אבי צימרמן

חוסר איזון תקציבי הוא נקודת חולשה אצל רבים מאיתנו, בעיקר בקרב משפחות. הדבר נובע משילוב של החזרי משכנתא גבוהים, תשלום לגני הילדים, לחוגים, למטפלת, יחד עם הוצאות גבוהות על מזון וחשמל.

לפני שפונים לתיעול נכון יותר של המזומנים, צריך להתחיל בהכרה של התקציב ובבקרה עליו. אחד מהכלים הנוחים ביותר לניהול נכון של הכסף הוא האינטרנט. אפשר לעקוב אחרי התנועות בחשבון הבנק ואחרי ההוצאות בכרטיס האשראי כל הזמן, ומכל מקום. אם תקדימו לגלוש באתר של חברת כרטיסי האשראי שאליה אתם שייכים, תוכלו לדעת כמה הוצאתם אפילו לפני שהחיוב יורד בפועל, לפרוס אותו, לדחות אותו וגם להבין אותו. על ידי שימוש בפילוחים ובתצוגה גרפית שמנתחות את ההוצאות בכל חודש ובכל שנה, תוכלו להשוות חורף לקיץ ותקופות של חופשה מול ימים של שגרה.

מעבר למנוי באתר הפעולות של חברת האשראי, ניתן להצטרף לשירותים נוספים שיעזרו לכם לשמור על הכסף שלכם, כמו שירות SMS המעדכן אתכם ישירות לטלפון הנייד על מצב חשבון האשראי, על ביצוע עסקה, על ניצול מרבית המסגרת ועל החיוב הצפוי.

בנוסף, אם תקפידו לרכז את כל התשלומים הקבועים בכרטיס האשראי, תקבלו בדף הפירוט תמונה מלאה ומפורטת של ההוצאות שלכם. זה גם יקל עליכם להשתמש במחשבון בהוצאות שניתן כשירות באתרי האינטרנט של חלק מחברות האשראי והבנקים. במחשבון, מזינים הכנסות והוצאות לפי תחומים, ומקבלים בתצוגה גרפית נוחה התפלגות הוצאות לפי ענפים, השוואה ביחס לעשירון אליו משתייכת המשפחה וביחס לממוצע בארץ.

חשוב לזכור שיש בידינו את הכוח לשלוט ושהצעד הראשון לשליטה הוא הבקרה. אם ננהל את ההוצאות שלנו בקפדנות, נעקוב, נסיק מסקנות ונפעל לפיהן בתבונה – נצא נשכרים.

הכותב הוא סמנכ"ל השיווק של חברת כרטיסי האשראי  Cal