חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 429ראשיהפצה

קשרים ששווים הון - שופטים ושוטרים

דן מרידור ושותפו הצליחו בדוחק לצאת זכאים מבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין
03/02/11, 16:35
יאיר שפירא

דן מרידור ושותפו הצליחו בדוחק לצאת זכאים מבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין * אבל החשש כי ארקדי גאידמק ביקש להסתייע בקשריו של שר המשפטים לשעבר, ושכר הטירחה האגדי שנקבע למקרה של הצלחה, לא עולים בקנה אחד עם תדמיתו הנקייה של חביב הברנז'ה המשפטית * על פי הצעת חוק המונחת על שולחנה של ועדת החוקה, עמותות וארגונים יחויבו לדווח תוך שבוע על תרומות שהתקבלו מממשלות זרות

"מה היית אומר בסיטואציה בה מפכ"ל המשטרה לשעבר היה פותח משרד עורכי דין, ועושה הסכם עם אדם שנעצר. הוא היה נותן לו להבין שהוא מסוגל לשחרר אותו, ואומר לו כי אם ישתחרר יהיה עליו ישלם לו מאה אלף דולר'". השאלה הזאת הופנתה בקיץ האחרון אל פרקליטו של השר דן מרידור, שהגן על הפוליטיקאי בעל ההילה המהוגנת בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בפרשה שאיימה להעכיר מעט את תדמיתו של השר. השואל היה עו"ד אבי אודיז, אחד משופטי בית המשפט המשמעתי.

כמו הרבה מהשערוריות של אמצע העשור הקודם, גם זו רשומה על שמו של איל ההון הססגוני ארקאדי גאידמק. הפרקליטות ביקשה להעמיד את גאידמק לדין בפרשת החשדות להלבנת הון בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון בתל אביב. בטרם הגשת כתב האישום זומן גאידמק לשימוע בפרקליטות מחוז תל אביב, ושני עורכי דין מהמשרד היוקרתי צדוק ושות' גויסו כדי לייצגו. האחד, העומד בראש המשרד, היה עורך הדין הוותיק אילן שביט. השני היה דן מרידור, בכיר בהחלט ואפילו עורך דין - אך כזה שנכון לאותם ימים עסק במקצוע פחות משלוש שנים, וגם זה רק במשרה חלקית. אמנם בשנות השבעים היה מרידור עורך דין צעיר, אך בראשית שנות השמונים הוא מונה למזכיר הממשלה, ובמשך למעלה מעשרים שנה היה לפוליטיקאי. 

גאידמק ידע כי עורך הדין ששכר לא צבר ניסיון רב בייצוג עברייני צווארון לבן. אך הוא ידע גם כי מרידור הספיק בשנים הללו לכהן כשר משפטים נוח מאוד לראשי הפרקליטות ולבכירי מערכת השפיטה. מרידור ושביט התרשמו גם הם מהמוניטין שיצא לגאידמק, ודרשו בעבור ייצוגו בשימוע בלבד שכר טירחה של לא פחות מ-600 אלף דולר. אך זה היה השכר שדרשו השניים למקרה של כישלון. השניים אכן נכשלו, ולאחר השימוע החליטו בפרקליטות להעמיד את גאידמק לדין.  לו היו מצליחים, התחייב איל ההון לשלם להם על פי דרישתם שכר טירחה של חמישה מיליון דולר.

לבד מתאוות הבצע המרשימה, הטרידה גם השאלה האם מרידור עבר על הוראות האתיקה של לשכת עורכי הדין, האוסרת על עורך דין המייצג חשוד בפלילים להתנות את שכר הטירחה בהצלחה בתיק.

לא פשוט היה להעמיד לדין משמעתי אדם חביב מאוד על בכירי הפרקליטים, השופטים, והסיעה השלטת בלשכה. ראשי מחוז תל אביב בלשכה, המשמשים כבר תקופה ארוכה אופוזיציה מוצלחת מול אחוות הלשכה ואנשי שלטון החוק, הצליחו להביא לבסוף את השניים בפני בית הדין המשמעתי. השופט אודיז, עו"ד פלילים ותיק, ביקש להרשיע את השניים. אך שני השופטים האחרים, הסנגורית הציבורית המחוזית עו"ד יונה חיי ופרקליט הצמרת ציון אמיר, דקדקו בלשון החוק והוציאו את השניים זכאים. דעת הרוב קבעה כי החוק אסר לקבוע שכר טירחה על פי הצלחה ב'משפט פלילי', ואילו השימוע הוא בגדר 'הליך פלילי' בטרם משפט, ולכן האיסור לא חל עליו.

 דיווח בזמן אמת

הוועדה הפרלמנטרית לחקר מקורות המימון של השמאל לא לבד. הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ומונחת על שולחנה של ועדת החוקה של הכנסת, מבקשת להגביר את הפיקוח הציבורי על גופים הממומנים בידי ממשלות זרות.

כיום מחויבות רק עמותות לדווח על כספים שהגיעו לידיהן מגופים ממשלתיים של מדינות זרות. כך למשל ניתן לעמוד היום על היקף התרומות הרחב שמעבירות מדינות האיחוד האירופי לעמותות שמאל בישראל. אך הדיווח הקיים הוא לעיתים חלקי, ותמיד מאוחר. את הדיווח על תרומה מממשלות זרות מעבירות העמותות עם הדו"חות השנתיים שהן מעבירות לרשם העמותות. עמותה המתנהלת כחוק שקיבלה תרומה מממשלה זרה לפעילות פוליטית מסוימת בראשית שנה אזרחית, תדווח עליה בדוחות שיימסרו לרשם רק במחצית השנה הבאה. כך שההתערבות הפוליטית של המדינה הזרה בענייניה של מדינת ישראל תגיע לידיעת הציבור באיחור שבין שנה לשנה וחצי - בדרך כלל הרבה אחרי שהאינפורמציה הזו כבר לא רלוונטית.

במקרים אחרים הכספים מגיעים לארגונים שאינם מאוגדים כעמותות. חברות שלא למטרת רווח, למשל, פטורות כיום מדיווח. גם שיתופי פעולה, שבהם הכסף לא מועבר ישירות לעמותה, פטורים מדיווח. וכך יכולה מדינה זרה לממן באופן ישיר פעילות שעמותה פוליטית ישראלית פורשת עליה את חסותה.

הצעת החוק החדשה מבקשת לחייב עמותות וחברות לתועלת הציבור שמקבלות מימון לפעילות פוליטית מממשלה זרה, לדווח על התרומה לרשם העמותות בתוך שבוע. החוק יחול גם במקרה שמתקבלת תרומה מגוף נוסף הממומן בעצמו על ידי ממשלות זרות. על המימון הזר ייאלצו הגופים להצהיר לא רק לרשם, אלא גם באתר שלהם ברשת.

מהדקים את הפיקוח

ועדת החוקה עסקה השבוע עוד בענייני שקיפות והעברות כספים. תיקונים לחוק הלבנת הון שעברו קריאה ראשונה ושנידונים בימים אלו בוועדה, מבקשים להדק את הפיקוח על מספר מגזרים המשמשים כיום כר פורה להלבנת הון ישראלי והון זר. החוק מבקש למשל לשנות את פניו של ענף היהלומים, ולהגביר את הפיקוח על ההון העובר בו לא פעם בלחיצת יד. רוכשי היהלומים שוב לא יחסו תחת האנונימיות שהיתה מנת חלקם, והמוכרים ייאלצו לתעד את זהות קוני האבנים.

ענף נוסף המשמש להלבנת הון בהיקף רחב, בין השאר של ארגוני פשיעה, הוא ענף שירותי המטבע - צ'יינג'ים בלשון העם. על פי נתוני האוצר, לא פחות משמונים מיליארד שקלים מגלגל הענף, והביקורות הנערכות אצל נותני שירותי המטבע המורשים מגלות תדיר עברות על החוק. הסנקציות הקבועות בחוק חלות היום בעיקר על החברות שמפעילות את הצ'יינג'ים, ולכן פעילים בשוק שרישיון העיסוק של החברה שלהם נשלל, פשוט פותחים חברה אחרת וממשיכים בפעילות שאינה חוקית. הכנסת מבקשת לתקן את החוק כך שהרשויות יוכלו לעקוב ולהעניש אישית את הפעילים הסוררים שבענף.

במהלך הישיבה השבוע התגלה כי בין השאר מבקשת הצעת החוק לחייב קופות גמ"ח להירשם כנותני שרותי מטבע ולדווח על פעילותן לרשות להלבנת הון.