חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 429ראשיהפצה

שבת מאלפת - סיפור לשבת

השומר התחנן: "אבל הוא לא יבוא היום כי אסור ליהודים לרכב על סוס בשבת"
03/02/11, 16:35
עודד מזרחי


"קח מהר את הסוס ורכב אל ביתו של בעל הפרדס!", ציווה הקצין הטורקי על השומר, "ואמור לו כי בפקודת האימפריה הטורקית עליו להתייצב מיד בפני, ואם יסרב מר יהיה גורלו".
בימי מלחמת העולם הראשונה שלטו בארץ ישראל הטורקים. באותה עת יצאה גזרה מהממשל כי מי שיאגור נפט מעל הכמות היומית הנצרכת לו ייענש בכל חומרת הדין ואף צפוי לעונש מוות.

רבי יוסף לוי חגיז, איש ירושלים, היה אדם אמיד ובעל אמצעים. בגלל הרעב בירושלים עבר להתגורר ביפו. בחושו המסחרי המפותח הבין שהנפט עתיד להיות מבוקש ביותר בזמנים של מלחמה ולכן קנה עבור אחיו היהודים כמות גדולה של פחי נפט והחביאם בתחתית באר באחד מפרדסיו בפתח-תקווה.

באחת השבתות הופתע השומר הערבי שהופקד על אותו פרדס לראות פלוגת חיילים טורקים נכנסת פנימה ועורכת חיפוש יסודי. אחד החיילים השתחל לתחתית הבאר אשר בפרדס וגילה את מחבוא הנפט. השומר הערבי הזדעזע ביודעו מה צפוי לרבי יוסף, בעל הפרדס. הקצין הטורקי שאל אותו למי שייך הפרדס והשומר ניסה להתחמק, אבל לאחר שהקצין לא הרפה נאלץ לגלות לו כי בעל הפרדס מתגורר ביפו ובא לפרדסיו בפתח-תקווה לעתים תכופות.

"קח מהר את הסוס ורכב אל ביתו של בעל הפרדס!", ציווה הטורקי, "ואמור לו כי בפקודת האימפריה הטורקית עליו להתייצב מיד בפני, ואם יסרב מר יהיה גורלו".

השומר התחנן: "אבל הוא לא יבוא היום כי אסור ליהודים לרכב על סוס בשבת".

דברי השומר העלו את חמת הקצין הטורקי והוא החל לצעוק:

"רוץ מיד והבא לכאן את בעל הפרדס, ואם לא יבוא מרצונו הטוב, אני כבר אדאג להביא אותו. לפקודתו של קצין טורקי אף אדם לא העז לסרב!"

השומר התיישב על הסוס ויצא בהול ליפו. אחרי רכיבה של כמה שעות הגיע לבית בשכונת נווה-צדק ביפו ומצא את רבי יוסף לוי בסעודת השבת כשהוא מזמר זמירות בנחת.

השומר החל לספר בפחד למעסיקו כי הטורקים גילו את מצבור הנפט בתחתית הבאר וציוו עליו לקרוא לבעל הפרדס שיגיע מיד לפרדסו.

רבי יוסף לוי סיים את זמירותיו וברך ברכת המזון. בסיימו פנה לשומר:

"קודם כל, התר את הסוס ממושכותיו וקשור אותו לעץ שבחצר! מי התיר לך לרכב על סוסי בשבת?! הלא הזהרתי אותך כמה פעמים שלפי הדין היהודי גם סוס השייך ליהודי צריך לשבות בשבת. עתה קח חמור או סוס בשוק של יפו וחזור לפרדס. אמור לקצין שהיום אצלי שבת וצו האלוקים מחייב אותי יותר מפקודתו של קצין טורקי".

השומר הזהירו מפני העונש הכבד הצפוי לו, ור' יוסף חזר על דבריו כי מי שמפחד מאלוקים לא מפחד מאף אחד.

"אמרתי לקצין שלא תבוא בשבת", אמר הערבי, "אבל הוא לא האמין לי".

השומר הערבי קשר את הסוס לעץ התאנה שבחצר ויצא לחפש סוס אחר כדי לשוב לפרדס בפתח-תקווה. הקצין שחיכה במקום עם חייליו תמה לראות את השומר מגיע בגפו וכעס מאוד לשמע תשובתו. הוא השאיר שני חיילים במקום והחליט לחזור למחרת בבוקר.

למחרת הופיע רבי יוסף בפרדסו רכוב על סוסו והתייצב בפני הקצין הטורקי.

"מדוע לא באת אתמול כאשר שלחתי לקרוא לך?!", הרעים הקצין בקולו.

"מצווה אני על ידי מי שגבוה ממך שלא לבוא בשבת", ענה רבי יוסף בשלווה.

"מי ציווה עליך לסרב פקודה?"

"אלוקים", ענה רבי יוסף, והמשיך "אם היית מקבל פקודה ישירה מהסולטן ירום הודו, וקצין אחר היה מצווה עליך אחרת, למי היית מציית?! הלא גם אתה מאמין שאלוקים הינו מלך על כל המלכים ופקודותיו מחייבות את כולם!"

"ומהו הנפט שמצאתי בפרדסך?", אמר הקצין בלעג, "האם גם זו מצוות אלוקים?"

"בוודאי", ענה רבי יוסף מיד, "האם יעלה בדעתך כי אאגור נפט עבורי ואסכן את חיי?! כל זה הכנתי עבור העניים שיש להם משפחות גדולות ואין להם במה לחמם אוכל לילדיהם. תוכל לברר ביפו ובירושלים אם אני חי בשבילי או בשביל העניים".

"אבל האם לא ידעת שאתה צפוי לעונש כבד על כך?!", תמה הקצין.

"מי שדואג לעניים אלוקים מגן עליו, ואם תעזור לי לקיים מצווה זו, אלוקים יגן גם עליך. בעת מלחמה כולנו זקוקים לעזרתו ביתר שאת".

הקצין הרהר מעט ואמר לרבי יוסף: "אני בעצמי מאמין באלוקים ומכבד מאמינים. אילו היית מגיע אתמול בשבת לא הייתי מאמין לדבריך על דאגה לעניים. אבל כיוון שנוכחתי שאתה באמת מאמין באלוקים, ואפילו מוכן לסכן את חייך ובלבד שלא תעבור על ציוויו, אני למד שאתה איש תם וירא אלוקים. לכן אני משחרר אותך ומשאיר את הנפט ברשותך".

הקצין ושני חייליו נפרדו מרבי יוסף לוי, עלו על סוסיהם ועזבו את הפרדס.