גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 429ראשיהפצה

קול הרעם מקטאר - מיקרוסקופ

בתל אביב הכינו מקלט למובארק, אנשי עסקים מצרים בורחים מהמדינה במטוסים פרטיים, ישראל מעבירה למצרים ציוד לפיזור הפגנות ועוד
03/02/11, 16:35
עדי גרסיאל

 

קול הרעם מקטאר

ההתפעלות התקשורתית ממהפכות הפייסבוק והטוויטר שכחה בדרך מרכיב קצת מיושן, אבל אפקטיבי לא פחות: רשת הטלוויזיה אל-ג'זירה. בתל אביב הכינו מקלט למובארק, אנשי עסקים מצרים בורחים מהמדינה במטוסים פרטיים, ישראל מעבירה למצרים ציוד לפיזור הפגנות - אלה רק כמה מהידיעות המאוד מפוקפקות שפרסמה הרשת הקטארית בימים האחרונים. מגוחכים ככל שיהיו, אסור לזלזל בדיווחים האלה. ברגעים של חוסר ודאות יכולה ידיעה שקרית אחת להצית גל של מחאות ולהטות את הכף. ואל-ג'זירה לא מהססת להשתמש בכוחה כדי ללבות את האש בקהיר, כולל דיווח על מקומות ההתארגנות להפגנות הבאות. לשלטונות מצרים לקח שישה ימים עד שהחליטו לעצור את שידורי הרשת ולעצור כמה מעיתונאיה. בישראל, למרות עימותים עם התחנה בימי מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, ממשיכים כתבי הרשת לשדר. ומה שלא פחות גרוע: אין לה אלטרנטיבה. מדינת ישראל מתקמצנת על סכומים לא גדולים הדרושים לבניית תחנת טלוויזיה שתשדר בערבית לשכנינו. לעבות את המערך הביטחוני בחזית הדרום או בחזית המזרח, חלילה, עלול לעלות הרבה יותר.

עדי גרסיאל

מופתעים? גם אנחנו

המהומות בקהיר תפסו את התקשורת בהפתעה מוחלטת, וזו מיהרה להסתתר מאחורי גבם הרחב של גופי המודיעין ו'המומחים', שגם הם לא צפו זאת מראש. האם היתה זו הפתעה מוחלטת? במדור זה לפני שבועיים ציפינו מהתקשורת שתפנה את המבט אל אפשרות של שינויים דרמטיים במדינות האזור בעקבות המהפכה בטוניסיה; באותו זמן, יוזכר, כבר החלה גלישה של המהומות למצרים. הכשל נשאר בתחום המודיעיני כאשר לא היו סימנים מעידים על פני השטח; כאשר מדובר בעניינים הגלויים לעין כול, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית גם לכיוון כלי התקשורת: אמנם לא יכולתם לדעת ולהעריך, אבל לפחות הייתם צריכים לשאול את השאלות.

הלל גרשוני

המאבק האמיץ בגזענות

לצד ההפיכה במצרים, הוקדשו השבוע דקות שידור רבות ויקרות גם לעניין חמור ביותר: הגזענות. אותה גזענות מחרידה שעלולה לדרדר את המדינה לאלימות קשה ולימיה האפלים של גרמניה. תזכורת: בגרמניה שלפני שנות 'הפתרון הסופי' היה שלב מקדים, שלב ההכנה המנטלית להשמדת היהודים. בשלב הזה נוצרו סרטים והופצה תעמולה במסווה עיתונאי שנועדה להשפיל את היהודים ולהפוך אותם לאויבי העם הגרמני, וגרוע מכך - ליצורים לא אנושיים. לצערנו, רוב היהודים העדיפו להעלים עין מההסתה נגד יהודים.

השבוע, תוך יממה, הותקפו מטיילים יהודים בשני מקומות שונים, רק בגלל היותם יהודים. בשני המקרים הצליחו היהודים, שהיו חמושים, למנוע את רציחתם, ואף ירו ופגעו במתקיפים, שמתו לאחר מכן מהירי. וכך תוארו האירועים בתקשורת: "נער פלסטיני נפגע מירי מתנחלים בגוש עציון" (ynet); "שני מתנחבלים חשודים ברצח נער ערבי בגדה" ('עניין מרכזי' בעריכת רמי יצהר); "בפעם השנייה ב-24 שעות: צעיר פלסטיני נהרג מירי של מתנחלים" (נענע). גל"צ מספרים על עימות אלים בין מתנחלים לפלסטינים, וכך גם nrg: "שני פצועים פלסטינים בעימות עם מתנחלים".

נקפוץ מערבה: ביפו נערכה הפגנה בשבת האחרונה, בה נקראו קריאות שנאה והסתה נגד התושבים היהודים החדשים בעיר, המכונים 'מתנחלים'. נצפו כתובות גרפיטי ונשמעו קריאות פומביות בנוסח "מתנחלים - החוצה", "בדם וברוח נפדה את יפו", ואף דווח על קריאות הסתה "מוות למתנחלים".

אם נוסיף גם את הקמפיינים בתקשורת נגד בנייה ביש"ע ובירושלים, נקבל סיכום שבועי: ליהודים אסור לבנות בית ביהודה, שומרון, ירושלים ויפו. ליהודי אסור ללכת  לטייל ולהתגונן אם יותקף. נוסיף לכך רגימות אבנים, ירי טילים על אופקים ונתיבות קריאות "מוות לישראל" במצרים, וקיבלנו את הסכנה הגדולה: גזענות. כמה טוב שיש לנו כלי תקשורת שמעלים את הגזענות על ראש שידורם, ועושים קמפיין נגד הקריאה שלא להעסיק ערבים בבתי עסק.

חני לוז

 

שטחיים מהשטח

דמויות מרכזיות בתקשורת הבינלאומית עטו על המהומות, ההפגנות ומה שנראה כמהפכה במצרים לא רק כאירוע בעל משמעות חדשותית, אלא כביטוי לרגשות ולהשקפות אישיות שהיו חבויות עמוק בתוך ליבם הליברלי-המתקדם. כעת, הרגישו, מותר לתת להם לפרוץ החוצה על המסך ולתוך המיקרופון. הקסם המשכר של 'מהפכת טוויטר ופייסבוק' היה גדול מדי גם בשביל המחויבות האתית של אובייקטיביות בשידור. היום, כל בעל טור נחשב לא רק מופיע וכותב ומשדר, אלא גם מסמס ומצייץ הודעות טוויטרים במאות. ניקולס קריסטוף מהניו-יורק טיימס, למשל, העביר כמחצית מהמידע מביקורו בחברון בליווי 'רבנים למען זכויות האדם' לא ככתבה מודפסת, אלא  באמצעות סרטון וידיאו באתר הטיימס ומסרונים רבים. יחד עם זאת, התגלה החיסרון הגדול של התקשורתנים: אי-התמצאות בסיסית במה שקורה. אין רקע; אין הבנה של תהליכים דתיים, חברתיים ותרבותיים.  לפחות הרווחנו אנחנו פעם אחת כשכתב ה- CNN הקליט ושידר שני מצרים שצועקים נגד ישראל וקוראים להשמיד אותה כחלק מהמהפכה ברחובות מצרים.

ישראל מידד

  

  • ביקורת הנקרא

אין שום ודאות שההמונים המצריים, או התוניסאיים, היו מוכנים להמשיך ולחיות תחת דיכוי גם אם הבנייה באריאל היתה מוקפאת

אלוף בן, 'הארץ'

אולי תספר את זה גם לשכניך גדעון לוי ועקיבא אלדר? 

תיאטרון הקאמרי שילם לחמשת בכיריו בשנה החולפת סכום חסר תקדים של 4,673,587 שקלים

ynet

עם משכורות כאלה, למי יש כוח לנסוע עד אריאל 

המהפכה ואנחנו - מומחים מנתחים: האם נפילת המשטר במצרים טובה או רעה ליהודים

ידיעות

אלה אותם מומחים שחזו את המהומות כבר לפני חודשים, נכון?

נשיא סוריה: מצבי טוב יותר מזה של מובארק

וול סטריט ז'ורנל

איך נאמר את זה בעדינות, מומלץ בזמנים כאלה לכל מנהיגי האזור להימנע מהצהרות נחרצות

 

  • חדשות בחדשות

רון ירון נכנס השבוע לתפקיד עורך 'ידיעות אחרונות' במקום שילה דה-בר. ירון כיהן בתפקידים שונים בעיתון ב-20 השנים האחרונות. לפני כשלוש שנים וחצי מונה למשנה לעורך.

החל המרוץ לתפקיד מנכ"ל רשות השידור: NRG מעריב דיווח כי בין המועמדים להחלפתו של מוטי שקלאר המסיים את תפקידו בעוד כחצי שנה נמנים ניצן חן, יוני בן מנחם ועודד בן עמי. ועדת איתור בראשות היו"ר, אמיר גילת, אמורה לבחון את המועמדים השונים.

כתב חדשות 10, מואב ורדי, שנשלח לסקר את האירועים במצרים, נעצר ביום שני על ידי משטרת קהיר, שוחרר לאחר חקירה וחזר ארצה. ורדי נעצר בעיצומה של עבודה על כתבה אודות מעשי הביזה בעיר. כך דיווח ynet.