בשבע 430: הדלק שהצית מחאה

עליית מחירי הדלק, המים והלחם ליבתה את המחאה לא רק אצל האזרחים אלא גם בקרב שרי מפלגת השלטון

עורך: ירעם נתניהו , ו' באדר תשע"א

פרופ' משה מנדלבאום מהמכללה האקדמית נתניה, המכללה האקדמית אשקלון, לשעבר נגיד בנק ישראל:

העלאת המסים על הדלק לא נבעה מצרכים של ויסות הנסיעות בארץ כדי לעודד תחבורה ציבורית, כפי שכמה ח"כים טענו. אלה טענות מופרכות כי עיקר הנטל של הדלק הוא בפריפריה, ודווקא שם אנשים נוסעים נסיעות ארוכות, ודווקא שם אין תחבורה ציבורית מסודרת. העלאת המיסים נבעה מהצורך של הממשלה להגדיל את ההכנסות כדי לעמוד ביעדי גירעון התקציב.

השאלה היא אם העלאת המס על הדלק הוא הדבר הנכון והצודק. לדעתי, גם המעמד הבינוני וגם המעמד התחתון הם המשפחות המרכזיות הנושאות בנטל מחיר הדלק והנטל האדיר על מיסוי המכוניות, ולזה אין שום הצדקה. הרי לו היו מורידים את המחיר על הדלק ועל המס של המכוניות, אנשים היו מוכנים לגור לא רק במרכזי הערים אלא גם בפריפריה, וזה היה מנפץ את בועת הנדל"ן שיש היום. כשם שכשבנו כבישים רחבים והתברר שאנשים מוכנים לגור מחוץ לערים הגדולות, כך היום המדיניות של הממשלה היא לייצב את מחירי המשק, ואילו העלאת מחירי הדלק פוגעת בייצוב הזה. אם יש צורך בעוד הכנסות לממשלה, שימצאו זאת בדרכים אחרות. להתחיל בקיצוץ בדברים אחרים שבהחלט אפשר לקצץ בהם, ואם עדיין יש צורך בהכנסות אז שימשיכו בהעלאת מסים בתחומים אחרים. העיקר שלא לרוץ ולהטיל מס שיש לו כל התסמינים השלילים מבחינה כלכלית.

כמדומני שפורסם כי הקימו ועדה שתבדוק את האלטרנטיביות להעלאת במס הדלק, ואני שמח על כך כי באמת הגיע הזמן שהדלק והמכוניות לא יהיו המוצר שלוקחים ממנו מיסוי בהפרזה.

ח"כ אילן גילאון יו"ר סיעת מרצ:

הבה נקרא לילד בשמו – מדובר במס גולגולת.

הדלק כיום איננו 'מוצר גמיש' שאפשר להפחית את השימוש בו, כיוון שאין בישראל אלטרנטיבה אמיתית של תחבורה ציבורית, בעיקר לא בפריפריה. מס על הדלק גם הוא רגרסיבי. וככל שהמשפחה יש פחות אמצעים, אחוז הדלק בהוצאות שלה עולה.

לא שמסים זה דבר רע. להפך, אני בעד מיסוי. בעיקר מיסוי שמכוון כאמצעי חברתי או רגולטיבי. אבל מתי מוצדק להשתמש במס רגולטיבי? למשל במקרה של המס על הסיגריות או האלכוהול. אנו רוצים לייקר את המזיקים הללו כדי להרחיק ולהפחית את השימוש בהם. גם מס על רכב זולל דלק הוא חיובי למדי. מי שרוצה להגיע למכולת עם  4X4 צריך לשלם מס גבוה. אלו גם מסים פרוגרסיביים מעצם טבעם, כלומר שככל שיש לאדם יותר אמצעים כך הוא משלם יותר מסים. כך גם מס הכנסה שמחלק מחדש את העושר בצורה פרוגרסיבית, אבל אותו משום מה הממשלה החליטה להפחית.

ובשביל למלא את הכיס שהתרוקן, נתניהו בוחר להעלות את המס לכולנו באחוז אחיד, לא על פי ההכנסות שלנו אלא על פי המרחק שלנו מהעבודה. זו בהחלט לא דרך טובה לעודד יציאה לעבודה, אם מעבר למרחק מסוים הנסיעה הופכת ללא משתלמת.

למעשה המדיניות של נתניהו להורדת מסים הסתכמה בהורדת מס ההכנסה לאחוזים העליונים ובמקום זה האוצר דוחף את היד לכיס המדולדל ממילא של כל השאר.

בכלל מערכת המסים שלנו מעוותת לחלוטין. אין עוד מדינה ב-OECD, מלבד ארה"ב, שהמסים העקיפים בה מגיעים לחמישים אחוז כמו בישראל. אלו מסים אנטי חברתיים שמחלישים את החלשים ממילא.

יש רק דרך אחת שיכולה להפוך את המס על הדלק לירוק ולמוצדק. הפנייה של כל המס על הדלק לסבסוד והשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית. במקרה הזה, באמת תהיה אלטרנטיבה ראויה לשימוש בדלק, המס יהיה פרוגרסיבי, והוא יעודד שינוי חברתי חיובי.

פרופ' יקיר פלסנר מהאוניברסיטה העברית:

כשמעלים את מחירי הדלק, מיד מתייצבות לכך הצדקות מתחום איכות הסביבה וההתחממות הגלובלית. יש להניח שמתכנני העלאת המס באוצר אכן ציפו שהציבור יאמין להצדקות אלו. הרי זה גם נראה טוב במיוחד בשנה כה שחונה כמו השנה הנוכחית שלנו, וניתן להציג את הבצורת הנמשכת כבר שנים אחדות כסימפטום של ההתחממות הגלובלית.

אבל האם באמת גורמי הסביבה וההתחממות הגלובלית הם הסיבה לייקור? התשובה שלילית בתכלית. ייקור שנועד לשפר את איכות הסביבה מותנה בכך שלרשות המשתמשים ברכב פרטי יעמדו חלופות בדמות תחבורה ציבורית תדירה ומהירה. שהרי אחרת, לא יגרום הייקור להקטנת השימוש ברכב הפרטי, ולכן לא יקטן שיעור פליטת המזהמים וגזי החממה. תנאי החלופה התחבורתית, שבהחלט מתקיים באירופה, אינו מתקיים בישראל. לפיכך ייקור הדלק אינו אלא הכנסת ידה של הממשלה עמוק יותר לכיסו של הצרכן, כדי להגדיל את הכנסותיה. לדידי עדיף היה שתקטין את הוצאותיה. אלא שאז יתלוננו האבירים החברתיים על 'גזירות'.

לסיום, קצת נתונים על מחירי הדלק בעולם: בכל המקרים מדובר בדלק 95 אוקטן. מבין המדינות המפותחות שבחנתי, המחיר הגבוה ביותר הוא בניו-זילנד: 8.31 שקלים לליטר. אחריה באה בריטניה עם 7.42 שקלים, איטליה עם 7.22, גרמניה - 7.17, ודנמרק עם 6.67 שקלים לליטר. עולה מכאן כי גם לאחר העלאת המחיר, לא יהיה הדלק בישראל יקר באופן חריג ביחס לעולם