בשבע 430: על הלחם לבדו

נדמה שהקש ששבר את גב הגמל היה הפעם מחיר הלחם. הודעת משרד התמ"ת על התייקרות מחירי הלחם האחיד גרמה לתסיסה בקרב חברי הכנסת

שלמה פיוטרקובסקי , ו' באדר תשע"א

 

נדמה שהקש ששבר את גב הגמל היה הפעם מחיר הלחם. הודעת משרד התמ"ת על התייקרות מחירי הלחם האחיד בשיעור של 3.33 אחוז גרמה לתסיסה בקרב חברי הכנסת, גם מהליכוד, והביאה אותם להתנפל באופן לא מאוד פרלמנטרי על שר האוצר מטעם מפלגתם, ד"ר יובל שטייניץ. אולם נדמה שהקש, כשמו כן הוא – רק קש. חישוב מהיר מעלה, כי משפחה הצורכת כיכר לחם ליום ושלוש חלות בשבת ממוצעת, תיאלץ להוסיף לתקציבה החודשי בסך הכל כ-6 שקלים, לא משהו שבגללו יצאו המונים לרחובות. הסיבות האמיתיות להתמרמרות נעוצות בהצברותן של ההתייקרויות במשק, החל ממחירי הדיור שלא הפסיקו לעלות על פי נתוני השמאי הממשלתי גם בשנת 2010 (14 אחוזים בממוצע ארצי), דרך מחירי הדלק שזינקו במידה רבה 'הודות' להעלאת המס עליהם, העלאה שנכון לעכשיו אמורה להימשך גם בשנה הבאה וכלה בעליית מחירי המים, הביצים, מוצרי החלב ועוד.

את הציבור, ונדמה שגם את נבחריו, הסיבות לעליית המחירים לא כל כך מעניינות, התוצאות מעניינות הרבה יותר. משפחות רבות חשות הכבדה משמעותית על תקציבן החודשי ומתקשות לעמוד בהתחייבויותיהן כפי שעשו בשנים הקודמות, והזעקה מתחילה להגיע גם למסדרונות השלטון. במצב העניינים הנוכחי עולות שתי דרישות מרכזיות: הפחתת המיסוי על הדלק ומתן סובסידיה למוצרים בסיסיים.

יורם גבאי, יו"ר פעילים שוקי הון ובעבר הממונה על הכנסות המדינה ממסים, מסביר כי העלאות המס על הדלק, במקביל להעלאות המס על האלכוהול והסיגריות, נכפו למעשה על האוצר על ידי ראש הממשלה. "הממשלה החליטה מצד אחד להגדיל את ההוצאות, על מנת להשקיע יותר ברווחה וחינוך. מצד שני, החליט ראש הממשלה להמשיך במתווה הפחתות המיסים הישירים, מס ההכנסה ומס החברות. ומצד שלישי המדינה לא רוצה לגלוש לגירעון. במצב כזה נוצר במערכת חוסר כסף אותו ניסו למלא בצורה שלומיאלית. המחשבה היתה שהעלאת המס על דלק וסיגריות לא תוביל לתגובות קשות, אך באוצר כנראה שכחו שמס חייב להיות ברמה סבירה". לאור זאת סבור גבאי כי לא תהיה ברירה אלא להפסיק את הורדת המיסים הישירים ואולי אפילו להעלותם במידת מה.

לעומת זאת, את המחשבה על החזרת משטר הסובסידיות דוחה גבאי מכל וכול, "סובסידיה היא מחלה מאוד קשה שגורמת לעיוותים בלתי סבירים. בשוק חופשי אין שום מקום לסובסידיות והפתרון לעליות המחירים לא נמצא במקום הזה. לשכבות החלשות צריך לדאוג על ידי העלאת הכנסותיהן, למשל באמצעות העלאה נוספת של שכר המינימום. תיקון בעיה בדרך של יצירת בעיה חדשה הוא צעד מאוד לא חכם, וזאת ללא קשר לתפישת עולם סוציאליסטית או קפיטליסטית".

התייקרות הלחם תוסיף רק שקלים בודדים לסל החודשי הממוצע. מאפייה בירושלים צילום: פלאש90'

ההסתדרות נגד 'כוח לעובדים'

לאחרונה הגיע לקו הגמר אחד מסכסוכי העבודה שעמדו במרכז ההתעניינות הציבורית בשנת 2009, אולם מאז הספיקו להישכח מלב, הסכסוך בין הנהלת האוניברסיטה הפתוחה לבין המנחים ומרכזי ההוראה המהווים את הסגל הזוטר באוניברסיטה. ההסכם החדש מעניק לעובדים העלאת שכר ממוצעת של 24 אחוז, ביטוח פנסיוני וקרן השתלמות. כמו כן, ההסכם קובע כי מנחה שלימד במשך שני סמסטרים יועסק באוניברסיטה במשך כל השנה, ולא יפוטר בסוף הסמסטר השני כפי שקרה בעבר. עוד קובע ההסכם מנגנון לשמירה על שכר העובדים, מנגנונים לליבון מחלוקות בין האוניברסיטה לעובדים בעתיד, ומכיל שיפורים נוספים בתנאי ההעסקה. "לאחר שנתיים ויותר של משא ומתן ארוך, אנו נכנסים לשלב חדש ומשמעותי ביחסי העבודה באוניברסיטה הפתוחה – שלב של עבודה קיבוצית ובו יישום של תנאי עבודה ושכר משופרים” אמרה שרון קטרון, יו”ר הוועד של סגל ההוראה, וממובילות ארגון 'כוח לעובדים'.

סופו של הסכסוך וחתימת הסכם העבודה לא היו מעניינים איש, לולא ניסתה דווקא ההסתדרות לסכל את חתימתו של ההסכם הקיבוצי ממש על הישורת האחרונה. למי שכבר שכח נזכיר כי סגל ההוראה של האוניברסיטה הפתוחה החל להתאגד במסגרת 'כוח לעובדים' בסוף שנת 2007, וכמה חודשים אחר כך החל במשא ומתן עם האוניברסיטה על הסדרת תנאי העבודה בהסכם קיבוצי. לקראת מחצית 2009 נקלע המו"מ למבוי סתום והסגל השבית את ההוראה באוניברסיטה למשך 50 יום. בסיום השביתה נקבע מנגנון הידברות בין האוניברסיטה למרצים ומאז, למרות עליות ומורדות, התקדם המו"מ לקראת הסכמות שנחתמו בראשי תיבות בחודשים האחרונים של שנת 2010. כמו במקרים רבים, גם הפעם לא אהבו חלק מאלו שיוצגו על ידי הארגון את דרך ניהול המו"מ, ולקראת סופו החלו אותם עובדים בניסיון להעביר את ניהול המו"מ לידי ההסתדרות. זו טענה במכתב ששיגרה לאוניברסיטה הפתוחה ולאחר מכן אף בעתירה לבית הדין הארצי לעבודה, כי היא הארגון אשר צריך לייצג את העובדים, ולא 'כוח לעובדים'.

אולם, אם נדמה לכם שמדובר בסכסוך מקומי בין שתי קבוצות עובדים, אתם טועים. הקמתו של 'כוח לעובדים', אשר ביקש להעמיד אלטרנטיבה להסתדרות באמצעות הענקת מסגרת חלופית להתארגנות עובדים, ואף פעל לארגון העובדים במקומות שלא היו מאורגנים מעולם, לא עברה בשתיקה מצד ההסתדרות. כמעט בכל מקום בו החל 'כוח לעובדים' לארגן את העובדים, ניסתה ההסתדרות, ובמרבית המקרים גם הצליחה, להעביר את העובדים לשורותיה. כך היה בקרב עובדי ש.ל.ה. חברת הבת של קופ"ח כללית וכך היה גם במפעל אקרשטיין בירוחם. פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לפיה 'כוח לעובדים' הוא הארגון היציג של המרצים באוניברסיטה הפתוחה היא תקדים ראשון, בו יוצא ארגון העובדים הקטן וידו על העליונה. מה יהיה בסופה של המערכה? רק ימים יגידו.

 

פרשנות

 עם הפנים למזרח / אמיר וייטמן

 למי שמעוניין להשקיע בשוקי המניות כדאי להיזהר מהבורסות באירופה ובארה"ב

כולם יודעים שבורסות העולם הן מקום דינמי עם שינויים תכופים. מה שהיה נכון אתמול לא בהכרח נכון היום, ומה שנכון היום לא יהיה כנראה נכון מחר. ובכל זאת, יש כללים בסיסיים שכל משקיע חייב לשמור עליהם אם הוא רוצה להצליח. קודם כל, עליו לפזר את תיק השקעות שלו בצורה נאותה ולהימנע מלהשקיע את כל הביצים שלו במקום אחד.  בנוסף, עליו לחפש שווקים וחברות בעלי צמיחה חזקה ושמתומחרים בחסר או לפחות במחיר נוח. חזקה על משקיע שמקיים את שני התנאים האלו לאורך זמן שהוא ישיג תשואה נאה על הונו.

כאשר אנחנו מתבוננים על השוק בנקודת הזמן הנוכחית, רוב האנליסטים מסכימים שבאופן כללי, שוקי המניות אינם זולים, אך מאידך גם אינם מנופחים או יקרים באופן מוגזם. העולם נמצא בסך הכל בצמיחה, למרות המדיניות הכלכלית הלא מוצלחת של הרבה מדינות מערביות, והחברות העסקיות נהנות ממנה.

על כן, שוק המניות נראה כמקום טוב להשקעה, כאשר העדיפות היא להשקיע בארץ, במדינות אסיה, בקנדה ובאוסטרליה, מקומות הנהנים כולם מצמיחה גבוהה כתוצאה ממדיניות כלכלית ליברלית. בל נשכח שעיקר הצמיחה העולמית נובעת היום מהאזורים האלו. בשני העשורים האחרונים, כמעט כל מי שהשקיע במזרח והחזיק את ההשקעה לטווח ארוך הרוויח תשואה גבוהה מאוד על השקעתו ונראה שכך יהיה גם בעשור הקרוב, אם כי כמובן, לא ניתן לדעת בוודאות.

הייתי נזהר מלהשקיע באירופה ובארה"ב, למרות התוצאות הטובות של הבורסות שם לאחרונה. זאת בשל הכמות הגדולה של הבעיות שרובצות על הכלכלות המפותחות, ובראשן רמת חוב לאומי גדול מדי ומדינת רווחה גדולה ומסורבלת שרק הולכת ותופחת, מה שמכביד על הפעילות הכלכלית הכללית, כפי שאנחנו רואים ביוון ובשאר מדינות ה-PIIGS. 

באפיקים הסולידיים, נראה שרמת התשואות לא מפצה על הסיכון בצורה נאותה ועל כן יש עדיפות להשקעה במכשירים קצרי טווח וחסרי סיכון באמת, למרות התשואה הנמוכה מאוד שלהם.

לסיום, יש גם לשמור על רמת נזילות מתאימה כדי להתכונן למפולת הבאה ואז להצטייד במניות במחיר רצפה. קל להגיד וקשה יותר לבצע. 

הכותב הוא יועץ השקעות ובלוגר

אין לראות במאמר משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.