חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הרב אליהו לא לבד - שופטים ושוטרים

אם מעמידים לדין את הרב אליהו באשמת גזענות, אומרים עורכי דינו, יש לפתוח בהליכים גם נגד קק"ל ורבנים שפוסלים יין שנוצר על ידי גוי
17/02/11, 10:54
יאיר שפירא

 אם מעמידים לדין את הרב אליהו באשמת גזענות, אומרים עורכי דינו, יש לפתוח בהליכים גם נגד קק"ל ורבנים שפוסלים יין שנוצר על ידי גוי | תביעה שהגיש שמריהו בן צור, לשעבר מזכ"ל המפד"ל, כנגד המפלגה חושפת את התנאים המפנקים להם זכו המזכירים הכלליים  

השבוע הגישו עורכי הדין ד"ר אביעד הכהן ודב פרימר תשובה לבג"ץ בעתירה המבקשת להעמיד לדין פלילי את הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, בשל הסתה לגזענות. את העתירה הגישה התנועה הרפורמית בישראל, אליה מיהרו להצטרך גם התנועה הקונסרבטיבית כמו גם השומר הצעיר ותנועת השמאל הדתי, י"ב בחשוון. העתירה הוגשה בעקבות דבריו של הרב אליהו שבתשובה לשאלה פסק כי אין להשכיר דירות בישראל למי שאינם יהודים. בתשובה הסבירו עורכי הדין את מה שהבהיר הרב בעבר, כי פסיקתו מתייחסת ללא יהודים שהנם אויבי ישראל, אך אינה מכוונת עצמה כלל ועיקר לגר תושב שמקבל עליו את מרות השלטון היהודי, ולכן אין בה משום גזענות. אך התשובה מבקשת לקבוע גם כי בניגוד לעותרים המכנים את הרב בעתירה שוב ושוב 'עובד ציבור', רב עיר הוא נבחר ציבור. בניגוד לרב שכונה שהוא עובד ציבור שמונה בידי המנגנון הממשלתי, רב העיר צפת "עמד לבחירה בהליך מורכב שבו נטלו חלק כל נציגי הציבור של האוכלוסייה בצפת, וזכה בכהונתו מכוח בחירות וברוב עצום", כתבו עורכי הדין. הם הוסיפו עקיצה לארגונים העותרים "שלא ברור בדיוק כמה אנשים הם מייצגים". עוד טוענים עורכי הדין כי אם מעמידים את הרב אליהו לדין על דבריו, יש להעמיד לדין כל רב שיורה  על איסור להתחתן בנישואי תערובת עם לא יהודים, או פוסק שעל לא יהודים להימנע מעבודה ביקב שמייצר יין ליהודים או יפסול יין שיוצר על ידי לא יהודי". כמו כן יש להעמיד לדין הן את הקרן הקיימת לישראל והן מנהל מקרקעי ישראל, אוכפים מזה עשרות שנים, את האיסור שקבוע בתקנון חברת קק"ל למכור זכויות במקרקעין שבבעלות קק"ל למי שאינו יהודי.

נבחר ציבור ולא עובד ציבור | הרב שמואל אליהו

משתלם להיות מזכ"ל במפד"ל

פסק הדין שפרסם בראשית החודש בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עלול למוטט כלכלית את המפד"ל, אך דמותה של המפלגה המשתקפת מפסק הדין מעלה את השאלה האם בכלל נותרה לה זכות קיום.

שמריהו בן צור, מי שהיה מזכ"ל המפד"ל במשך שנים, הגיש תביעה כנגד המפלגה על שכר שלא שולם לו במהלך השנה וחצי האחרונות לכהונתו בתפקיד. הוא דרש גם פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות שנמנעו ממנו במהלך תקופת עבודתו האחרונה ובעת פיטוריו.  המחלוקת העיקרית שנידונה בבית הדין הייתה האם בן צור הוא נבחר ציבור, ולכן לא היו בינו ובין המפלגה יחסי עובד מעביד, או שנסיבות מינויו היו כאלו המקנות לו זכויות של עובד רגיל. בית הדין הכריע כי בן צור מונה שלא בבחירות ולכן נהנה מזכויות של עובד. אלא שלא זה החלק המעניין בפסק הדין. מרתק הרבה יותר להציץ לדרך ההתנהלות של המפלגה הדתית לאומית וסדרי הגודל של השכר בהם מורגלים ראשיה. לפני שבע שנים נקלעה המפלגה לקשיים כספיים, ובן צור, בעצה אחת עם גזבר המפלגה, הקפיא תשלומים לספקים, ובהגינותו הקפיא גם את משכורתו עד שיגיעו ימים טובים יותר. אך עוד לפני הימים הטובים, הגיע למפלגה מזכ"ל חדש. חברי המפלגה בחרו בשר-שלום ג'רבי כמזכ"ל תחת בן צור. לטענת בן צור, אותה קיבל הבית הדין, הבטיחו לו ראשי המפלגה כי חובות המפלגה אליו ישולמו כאשר העניין יתאפשר. אך החודשים חלפו, החוב לא שולם בעוד משכורתו של ג'רבי משולמת כסדרה. בן צור המשיך להמתין בסבלנות, אך עם תום הבחירות לכנסת ה17, כשמונה חודשים לאחר שכהונתו הופסקה, הודיעה לו המפלגה שהיא מתנערת מהחוב. בן צור, איש שומר תורה ומצוות, פנה לבית הדין לממונות של הרבנות הראשית לישראל ותבע את כספו. המפד"ל, פטרוניתה הגדולה של הרבנות הראשית, סירבה לדין תורה, ומצאה עצמה בבית הדין לעבודה. שם גילינו בין השאר מה רמת השכר המקובלת במפלגה. על פי פסק הדין, בן צור הרוויח, בדומה למזכ"ל שכיהן לפניו (זבולון אורלב) ולזה שכיהן אחריו (ג'רבי) כ-30 אלף שקלים ברוטו לחודש. מפסק הדין עולה עוד כי המפד"ל הפרישה למזכ"ליה סכומים נכבדים מאוד לקרן הפנסיה ולקרן השתלמות, וכמובן שהחזיקה עבורם רכב. כך שניראה כי עלות השכר הכוללת של מזכ"ל המפד"ל עוד בעשור הקודם לא ירדה מארבעים אלף שקלים. בית הדין הטיל על המפד"ל לשלם לבן צור 502 אלף שקלים שכר עבודה, 418 אלף שקלים חלף הפרשות שלא הועברו לקופת הגמל ולקרן ההשתלמות, פיצויי פיטורים של 153 אלף שקלים, פידיון ימי חופשה של 154 אלף שקלים, פיצוי על עוגמת נפש של 50 אלף שקלים ועוד תשלומים שונים של 17 אלף שקלים. בסך הכול יקבל בן צור כמעט 1.3 מיליון שקלים, בתוספת ריבית והצמדה של כמעט שש שנים.

 אך זוהו רק חלקו הקטן של האתגר הכלכלי העומד לפתחה המפד"ל. החוק קובע כי פיצויי ההלנה בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה, הם חמישה אחוזים מהשכר שהולן. כל שבוע נוסף, או חלק ממנו, מזכה את העובד בלא פחות מעשרה אחוזים נוספים מהשכר המקורי שהולן. הקנס הדרקוני כמובן לא מופעל כעניין שבשגרה ובית הדין מפחית מאוד את פיצויי ההלנה או מבטל אותם כליל אם למעביד יש סיבות מקלות. פיצויי ההלנה למשל לא חלים במקרה שבין המעביד לעובדו יש חילוקי דעות באשר לחובו של המעביד. אך החוק קובע כי במקרה כזה פיצויי ההלנה לא יחולו רק אם בטענות המעביד יש ממש ורק אם הסכום שלא שנוי במחלוקת שולם במועדו. פיצויי ההלנה לא ישולמו גם במקרה שהשכר לא שולם בשל סיבה שלא תלויה במעביד או בשל טעות כנה. אלא שבית הדין קבע שהמפד"ל לא הצטיינה בכנות בהתנהלותה אל מול בן צור, ופסק שהמזכ"ל יהיה זכאי ל-75 אחוזים מהפיצויים הקבועים בחוק. כמעט 300 שבועות עברו מאז שהופסקה עבודתו של בן צור, ופיצויי הלנה עשויים להגיע למיליוני שקלים.