בשבע 432: מארגוני השמאל לכס השיפוט

איך הצליח פעיל השמאל הבכיר דורי ספייבק לעבור את ההרכב הנוכחי של הוועדה למינוי שופטים ולהתמנות לשופט

יאיר שפירא , כ' באדר תשע"א

בית הדין הארצי לעבודה דחה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה על בעלי עסקים בגוש קטיף לפצות את עובדיהם הערבים על כך שהמדינה מנעה מהם להמשיך להעסיק אותם | איך הצליח פעיל השמאל הבכיר דורי ספייבק לעבור את ההרכב הנוכחי של הוועדה למינוי שופטים ולהתמנות לשופט

ברכות לשופט יגאל פליטמן עם מינויו בשבוע שעבר לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה.

בשבוע שעבר גם הכריע השופט פליטמן ופסק כי בעלי מתפרה מעקורי גוש קטיף לא יחויבו לשלם פיצויים לעובדיהם, מערביי עזה, שאיבדו את פרנסתם עם סגירת המתפרה בשל הנסיגה הישראלית מחבל עזה.

לדיון היו שלושה צדדים עיקריים: המתיישבים שנעקרו - הנתבעים, העובדים הערבים - התובעים, והיועץ המשפטי לממשלה. האחרון התבקש עוד בבית הדין האזורי להגיש את חוות דעתו, שצידדה באופן מפתיע דווקא בעובדים הערבים. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעת העובדים על הסף, אך היועץ המשפטי לממשלה שב וטען גם בערעור שהתקיים בבית הדין הארצי כי בית הדין האזורי שגה בפסק דינו, ועל פי פרשנות משרד המשפטים לחוק פינוי פיצוי, המתיישבים אמורים לשלם פיצויים לעובדיהם הערבים. על פי פרשנות היועץ, באחד ממסלולי הפיצוי בהם יכול היה לבחור בעל עסק מגוש קטיף, חושב הפיצוי כפונקציה של הרווח שדיווח בעל העסק לרשויות המס. בדרך הטבע, הרווח המדווח של מי שלא הפריש באופן שוטף לקופת פיצויים לעובדיו, גדול יותר מזה של מעסיק שהפריש פיצויים. מכאן הסיקו במשרד המשפטים שפיצויי הפיטורין גולמו בפיצויים שהעניקה המדינה לבעלי העסקים.

לדיון בבית הדין הארצי היו גם שלושה שופטים עיקריים (ועוד שני נציגי ציבור, כפי שנהוג בבתי הדין לעבודה). האחד כאמור הוא יגאל פיטמן. השני הוא נשיא בית הדין הארצי היוצא, השופט הדתי סטיב אדלר. השניים הסכימו עם פסק דינו של בית הדין האזורי שקבע כי לא היה מעשה פיטורין, שכן המעסיקים לא היו יכולים לצפות במשך שנות ההעסקה שייאלצו להיפרד מעובדיהם הערבים. "תושבי חבל עזה התיישבו ברצועת עזה בעידודה של מדינת ישראל. מכאן, שהצפייה כי המתיישבים עלולים להיות מפונים מבתיהם, כפי שאכן ארע בקיץ 2005, היתה צפייה בלתי סבירה, או לכל הפחות רחוקה עד מאוד", הסכימו השופטים. "לפיכך דומה, שזה הוא אחד המקרים החריגים בהם ניתן לראות את החוזה בין הצדדים כמסוכל, שכן שני הצדדים ביקשו להמשיך את יחסי העבודה, ורק התערבותו של גורם שלישי, לא צפוי מראש, מנעה זאת מהם. העובדה כי ביצועו של החוזה בין הצדדים סוכל, מובילה לתוצאה כי אין לחייב את המשיב בתשלום פיצויי פיטורים" 

דעת המיעוט של השופטת רונית רוזנפלד הסתמכה בעיקר על תשובת פרקליטות המדינה לבג"ץ ההתנתקות. הפרקליטות טענה אז כי העוול שנעשה למפונים מוגבל, שכן מראשית התיישבותם באזור הם היו צריכים לצפות כי התיישבותם בשטח המוגדר כשטח כבוש היא זמנית. "הנה כי כן, משמעות הדברים הינה כי המעסיק, שמן הבחינה המשפטית התיישב באזור מכוח דיני התפיסה המלחמתית, נושא למעשה בתרמילו תנאי בדבר זמניות שהותו באזור", כתבה השופטת רוזנפלד. "תנאי זה הופך למעשה להיות תנאי מכללא בחוזה ההעסקה. כפועל יוצא מכך, סיום ההעסקה על רקע תום הזמניות, הוא ממילא בגדר הצפוי". ולכן, על פי השופטת, חייבים המפונים לפצות את עובדיהם לשעבר.

רוזנפלד היא שופטת ותיקה מאוד בבתי הדין לעבודה. כשעמדה בפניהם לבחירה למעלה מעשרים שנה, יכולים היו חברי הוועדה לבחירת שופטים לבחון את הרזומה שלה. היא למדה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה (ליד"ה), מקום צמיחתם של רבים מבכירי הפרקליטות ומיושבי בית המשפט העליון עד לא מכבר. היא התמחתה במשרד המשפטים, בין השאר אצל שופטת בית המשפט העליון בהווה, אילה פרוקצ'יה. לאחר מכן היא שימשה עוזרת לשני יועצים משפטיים לממשלה, השופטים בדימוס יצחק זמיר ויוסף חריש, ואז מונתה לתפקיד שיפוטי. אדם אדון לגורלו ולמעשיו, אך לא צריך להיות דטרמיניסט מושבע כדי להניח שפרקליטה שלמדה בתיכון אותו סיימו אהרון ברק ומישאל חשין, התמחתה אצל אילה פרוקצ'יה ועבדה אצל יצחק זמיר - תראה בהתיישבות היהודית ביש"ע תופעה זמנית.

 בפעם הבאה איתמר בן-גביר

חוץ מקידומו של פליטמן, עסקה הוועדה לבחירת  שופטים במינויים של עוד 14 איש ואישה לתפקידי שיפוט. אחרי שורת מינויים ארוכה של שופטים יוצאי הפרקליטות בשנה וחצי האחרונות, ניכר כי הפעם התעשתו אנשי הוועדה והציבו אופוזיציה של ממש למגמה אותה הובילה נשיאת העליון, דורית בייניש, בעצמה בוגרת הפרקליטות. כמעט כל השופטים שמונו או קודמו בפעם הזאת הגיעו מהשוק הפרטי או מהסנגוריה הציבורית.

בהתחשב במשקלם חסר התקדים של חובשי הכיפה בוועדה, הרי שגם מינויים של שופטים דתיים לא נפקד. אך התעלומה הגדולה היא איך ועדה עם רוב מובהק של המחנה הלאומי הצליחה לבחור לשופט את עו"ד דורי ספייבק. ספייבק הוא מראשי כמה ארגוני שמאל בולטים, וסגן מנהל הקליניקות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, בעלות האידיאולוגיה הקיצונית. הדבר דומה לוועדה בעלת רוב שמאלני מובהק שהיתה בוחרת באיתמר בן גביר לשופט.

נציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, מסר ל'בשבע' כי לא הצביע עבור ספייבק, אך הודה כי לא הכיר את פועלו של האיש. אריאל גם קרא לציבור לנצל את האפשרות הקבועה בחוק לפנות אל חברי הוועדה ולהסתייג ממועמדים לשפיטה ששמם, על פי חוק, מתפרסם ברשומות שלושים יום בטרם ייבחרו. שמו של ספייבק פורסם כמועמד כבר לקראת סבב המינויים הקודם. "אם ייבחר למשל עו"ד דורי ספיבק לשופט, הרי שהוא צפוי לכהן במערכת כעשרים ושמונה שנה", כתבנו כאן כבר לפני ארבעה חודשים.  "ספיבק מנהל קליניקה משפטית לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, היה יו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, וחבר ועדת ביקורת בעמותת שמאל אחרת - מרכז אדוה". עמיתתי עפרה לקס הביאה בעבר ציטוט של ספיבק שאמר כי "הגיע הזמן לומר שההתנחלויות עצמן מביאות להפרת זכויות אדם, מעצם קיומן בתוך האוכלוסייה הפלשתינית ודרך הכבישים העוקפים".

התירוץ לא התקבל

לפחות כרגע, ההקלות ללקויי הלמידה השונים תקפים רק בבתי הספר. צעיר בן 25 שהשתתף לפני שנה בהצתה של משרד משטרת התנועה בקריית ביאליק, הגיש לשופט בטיעונים לעונש מסמכים רפואיים המעידים על חשש להפרעות קשב וריכוז. למרבה המזל, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אברהם אליקים, שלח אותו למרות הכל לארבעים ושניים חודשי מאסר בפועל.