בשבע 432: שאלת השבוע

האם נכון לבטל או לקצר את תקופת הצינון של בכירי צה"ל טרם כניסתם לפוליטיקה?

עורך: ירעם נתניהו , כ' באדר תשע"א

השר משה יעלון - המשנה לראש הממשלה, השר לעניינים אסטרטגיים, רא"ל במיל' | הצינון מגן על הקצינים

ללא ספק נדרשת תקופת צינון לקצינים בכירים בצה"ל מתום שירותם הצבאי ועד כניסת לחיים הפוליטיים. זה נדרש מכל בעל תפקיד היכול לנצל את תפקידו לצרכים פוליטיים, וזה נכון גם לעיתונאים.

בזמנו דגלתי בתקופת צינון של שנתיים, אבל בפועל הוחלט על שלוש שנים. לדעתי, אין לבטל תקופה זו ולא נכון לקצר, אלא להישאר עם מה שנקבע.

החשיבות בהפרדה בין העולם הצבאי לחיים הפוליטיים נובעת משלושה טעמים:

האחד, למנוע שיקולים פוליטיים מקצין בכיר בעת שירותו. על הקצין לערוך שיקולים מקצועיים ובלי לערב דעות פוליטיות.

השני, העובדה שהפוליטיקאים רואים בקצין בכיר לקראת שחרורו כאיום פוליטי. במציאות הישראלית קצינים רבים פנו לפוליטיקה לאחר שחרורם. וכשהפוליטיקאים רואים בכך איום הם פועלים בכל מיני דרכים גדי ''לנטרל' את האיום עליהם. ניסיונות הפגיעה קורים בעיקר בשנה אחרונה לשירות הבכיר הצבאי, ולכן ההפרדה הזו נדרשת. אני משוכנע כי באשר להיבט השני של הסוגיה אכן הצינון מפריע לפוליטיקאים לעשות דה-לגיטימציה לקצינים בכירים טרם-שחרורם, וייתכן שמה שקרה לאשכנזי בשנתו האחרונה נובע מזה.

הטעם השלישי הוא שיש עניין שגם קצין שמשתחרר צה"ל יחווה לפחות שנתיים-שלוש את חייו כאזרח מן השורה טרם כניסתו לעולם הפוליטי.

 

אבשלום וילן , ח"כ לשעבר (מרצ) | שנתיים צינון יספיקו

הדוגמה של עזר ויצמן שב-24 שעות עבר מדרגת סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם לשר בממשלה התקבלה בשנות ה-60 בסלחנות, אבל היום היא מתאימה אולי לרפובליקת בננות ולא למדינה דמוקרטית מתקדמת. הילדים של כולנו משרתים בצבא תחת פיקודם של אנשים שאין לנו כל עניין בדעותיהם הפוליטיות, ולכן גם היום הצינון הכרחי.

החוק שיזמתי לא נולד במקרה. באותה תקופה כיוונו אלופים ורמטכ"לים את התנהגותם לעבר הגופים הפוליטיים שבהם הם רצו להשתלב בהמשך. זה יצר מצב בלתי אפשרי של חשד לניגוד עניינים בקרב מקבלי ההחלטות הביטחוניות, וזה כשלעצמו היה מצב בלתי נסבל. לכן היה קונסנזוס כמעט כללי בכנסת שצריך תקופת צינון כדי לנתק את הקשר בין לובשי מדים לדרג פוליטי נבחר.

גם בזמן החקיקה הצעתי בחוק המקורי תקופת צינון של שנה וחצי, אבל יובל שטייניץ הציע ארבע שנים, והפשרה הייתה שלוש. לדעתי ניתן לקצר את התקופה לשנתיים, אבל היא מוכרחה להיות מספיק ארוכה כדי שבעל דרגה בכירה יידע שהוא לא מדלג מהמדים אל תוך הפוליטיקה ויוצר מצב שבו בשנים האחרונות לשירותו נבדקת כל החלטה מקצועית שלו בזרקור פוליטי.

לכן הצינון הוא הכרחי והוא נכון דמוקרטית. אנו, מדינת ישראל, היא הדמוקרטיה היחידה כמעט שבה יש מעבר ישיר של משרתים בזרועות הביטחון אל תוך המערכת הפוליטית. זה לגיטימי, זה בסדר, אבל צריכים להיות לזה מחסומי צינון.

לסיכום, כמי שהוביל את החוק הייתי מוכן להתפשר על משך התקופה, אבל לא על העיקרון הבסיסי שהנחה אותו שגם היום הוא אקטואלי מתמיד.

האלופים לא ייפגעו | ח"כ מירי רגב, תא"ל במיל', סיעת הליכוד

לדעתי, לא נכון לבטל או לקצר את תקופת הצינון של בכירי צה"ל טרם כניסתם לפוליטיקה. 3 שנים הן הזמן הנכון לתקופת צינון.

אנחנו צריכים להבטיח שקציני צבא בכירים יקבלו החלטות ממקום נקי ומקצועי ולא ממקום שהם רוצים להצטרף למפלגה כזו או אחרת. אסור שבשנתיים האחרונות לתפקיד הקצין הבכיר ינסה לרצות כל מיני גופים פוליטיים שהוא רואה עצמו חלק מהם עם שחרורו.

וכמו הקצינים בצה"ל גם השופטים זקוקים לתקופת צינון כי גם הם עוסקים בחיי אדם. "בפני עיוור לא תיתן מכשול", וכך גם כאן אין אנו צריכים להעמיד בפני קציני צה"ל מכשול בשנה האחרונה לשירותם כשהם יודעים שבעוד שנתיים הם ייכנסו לפוליטיקה. נכון שכולנו אנשים טובים, אבל גם כולנו בני אדם שיכולים להיות מונעים מאינטרסים שונים.

בכנסת יש הרבה גנרלים לשעבר: שאול מופז, בוגי יעלון, יוסי פלד, וזה מראה שעל אף תקופת הצינון, בסופו של דבר מי שמתאים מצליח להיכנס לעולם הפוליטי.

צריך להבין שאנו צריכים לשמור על הצבא מחוץ לפוליטיקה. קצינים מגיעים לוועדות בכנסת ולדיונים בממשלה, ושם יש לחצים ונקשרים כל מיני קשרים. יש קשר בין הון לשלטון, ולעתים גם בין פוליטיקה לצבא. לכן חשוב לשמר את הצבא כאי של שפיות שלא יהיה נתון ללחצים כאלה ואחרים, ויקבל את ההחלטות מהמקום הנקי ביותר.

 

תשובות הגולשים

הקצינים כבר בפוליטיקה

השאלה אינה רלוונטית, כיוון שהקצינים בתוך הפוליטיקה כבר בשירותם הצבאי. לקראת הגירוש מגוש קטיף, הרבה לפני אישור הכנסת, הם התחילו לתכנן את שטיפת המוח לחיילים, עד ש-7 חודשים לפני האישור כבר יצאו ערכות 'הכנות מנטאליות' למפקדים. מה זה אם לא עיסוק בפוליטיקה? הם שכנעו את החיילים שתפקידם החדש הוא להגן על המשטר (הדמוקרטי) שעליו צפצפו בעצמם
פסיכולוגים צבאיים כתבו אחר כך בכתב העת שלהם: "הצבאות המודרניים וצה"ל בתוכם, מבצעים יותר ויותר משימות שאינן מלחמתיות, משימות שהמרכיב הדומיננטי בהן אינו הנשק אלא פוליטיקה[!], תרבות ורעיונות".
העובדה שכמעט כל גנרל מגיע מיד אחרי שחרורו לפוליטיקה, מלמדת שלא התאפק מהבעת דעתו בהיותו עדיין בצבא. שהרי האיחוד הלאומי, למשל, לא יפנה לגבי אשכנזי כדי שיצטרף לשורותיו...

רות איזיקוביץ, הוד השרון

נדרש שינוי מהותי

נכון לעכשיו תשובתי החד-משמעית היא שאין לקצר את הצינון. ישנה סכנה גדולה של הכנת השטח ע"י איש הצבא טרם היכנסו לפוליטיקה. ויכולות להיות לדבר השלכות הרות גורל למדינת ישראל.

יחד עם זה, השאלה איננה קיצור או הארכת זמן כזה או אחר, אלא מדוע אנשים הולכים לפוליטיקה ולהנהגה.
למדינת ישראל דרושים מנהיגים עם שאר רוח, אנשים גדולים שמטרה גדולה מובילה אותם, אנשים שיש בהם רוח ה', אנשי אלוקים.
יש מנהיגים שצריכים להיות ראשי ממשלה ישר אחרי סיום שירותם הצבאי, יש כאלה שלא ראויים להיות כאלה אחרי 20 שנות צינון.
עם ישראל צריך להעמיד הנהגה ערכית. כאשר נצליח לעשות זאת לא נצטרך תקופת צינון.

אסף ירדני, רחובות