בשבע 433: גם הורסים וגם יורים

הירי לעבר התושבים במהלך הפשיטה הברוטלית על חוות גלעד, עורר מחאה ציבורית שהדיה הגיעו גם למערכת הפוליטית השלב הבא: הרוג מאש חיה

חגית רוטנברג , כ"ז באדר תשע"א


אורית סטרוק: לאור שקרי המשטרה, לאור ההחלטות הבלתי שקולות של מפקדיה, לאור הגיבוי האוטומאטי של השר לביטחון פנים למעשים חמורים אלו - אנו קוראים לראש הממשלה לקחת אחריות ולהודיע באופן חד משמעי שלא ייעשה שום שימוש נוסף בנשק במסגרת פינוי מאחזים

ח"כ מירי רגב: "אין ספק שעל ראש הממשלה לקחת מברק גם את סמכויות ההריסה, מאחר וברק הפך את הריסת המבנים ביו"ש, שאמורה להיות לכל היותר פעולת אכיפה נורמטיבית, לאובססיה שמובילה לירי על אזרחים"

בת ציון זר: "הגרף שלהם כל הזמן עולה והשלב הבא הוא אש חיה. צריך להתעורר לפני ההרוג הראשון שלנו. יש פה מגמה, ואם לא נתעורר ונעצור אותה, הם פשוט ימשיכו עם זה הלאה"

"חננאל נמיר, חייל תושב החווה ומגורש מגוש קטיף, שלח למפקד שלו הודעה בה כתב: 'הרסו לנו הלילה שני מבנים של שכנים שלי, ירו בי כדורי גומי. אני פצוע נפשית ופיזית. אני לא יכול לשרת ביום את מי שמפנה אותי בלילה. צר לי'"
באופן חסר תקדים השתמשה השבוע המשטרה בירי כדורי 'אל הרג' נגד מתיישבים במהלך פשיטה אלימה בחוות גלעד | התושבים שבתיהם נהרסו, בהם גם מגורשי גוש קטיף, החלו עוד באותו יום בהקמת מחודשת של הבתים, וביישוב אומרים: "הבנייה היא הנחמה" | במערכת הפוליטית ובקרב גופי המתיישבים דורשים להקים ועדת חקירה לבדיקת אירועי הירי, ודורשים מנתניהו ליטול את האחריות על מעשיו של אהוד ברק

כוחות יס"מ ומג"ב לבושים שחורים, עטויים קסדות שחורות ואפודי מגן, ומאובזרים באלות, רובים ארוכי קנה ורימוני עשן, פרצו ביום שני לפנות בוקר אל אוהל הרווקים בחוות גלעד. ספי אורבך     (20) פקח את עיניו כשהרגיש שמישהו מצמיד לו אלה אל הגב ותוך שניות אוזק את ידיו. כשהוציאו אותו ואת חבריו אל מחוץ לאוהל, כולם אזוקים היטב, הוא שמע את מנוע השופל מטרטר, עולה על ביתו החדש והופך אותו לעיי חורבות. "הושיבו אותנו אזוקים מול האוהל כדי שנראה איך הורסים אותו", הוא משחזר את הרגעים האחרונים בטרם הוצא עם חבריו מהמקום ב'זינזאנה' משטרתית. זו לא הפעם הראשונה שספי שומע את הקולות ורואה את המראות הללו. "אין לי בית בפעם השנייה", הוא משחזר את המחשבה המיידית שעלתה בראשו באותו בוקר, "זה החזיר אותי אחורה, אל לפני חמש שנים".

ספי אורבך עשה את שנות הילדות והנערות בנווה דקלים, שם התגוררה משפחתו. מיד לאחר שגורש מהבית ידע ספי שהוא ממשיך אל הגבעות, אל המשך החזון והעשייה של יישוב א"י. כבר שנתיים וחצי שהוא מתגורר בחוות גלעד, עובד בבנייה. את ביתו החדש ביישוב, בית עץ שעל בנייתו עמל חודשים ארוכים, מימן מכספי הפיצויים שקיבלה משפחתו על הבית שחרב בגוש קטיף. עכשיו גם הבית הזה נחרב. "הרגשתי שבועטים בי מחדש, הכל חוזר עוד פעם. גם בגוש אני זוכר שראיתי את הריסות הבית. עכשיו אני עומד מול הריסות הבית שלי ממש, שאני בניתי". עשרות אלפי שקלים הושקעו בחומרי הבניין ובעבודה, וכעת מתחילים בחווה באיסוף כספים לצורך בנייה מחודשת. "אנחנו לא מתייאשים, ממשיכים ובונים מחדש", מעודד אורבך.

לא רק גבעה של ברסלברים קופצים

דומה שזה גם המוטו החוזר בפי כל תושבי חוות גלעד. יום אחרי הפשיטה האלימה על היישוב, הירי והתקיפה בידי מאות השוטרים, התושבים לא נשמעים תאבי נקם וחורשי תכניות אנרכיסטיות למיניהן. היעד הוא אחד בלבד: "החלטנו לרכז את כל האנרגיה שלנו בבנייה", אומרת רכזת הקהילה ביישוב, אילנה שמעון. "תחת כל בית שנהרס - לבנות שניים. להביא לפה עוד משפחות, עוד תושבים. 'נקמה – נחמה' זה בבנייה, לא בדברים אחרים". שמעון מספרת שמאז אירועי יום שני, מכשיר הטלפון שלה לא מפסיק לצלצל. אנשים מכל רחבי הארץ מתקשרים להביע תמיכה, מציעים תרומות כספיות לכיסוי הנזקים הכספיים הכבדים או מבקשים להשתלב בסיוע בעבודה בשטח. אחרים מבקשים להבין מהי חוות גלעד: "אנשים חושבים שזו רק גבעה של ברסלברים שקופצים כל היום", מגלה שמעון את הבורות אליה היא נחשפת בכל פעם מחדש, "הם בשוק כשאני מספרת להם שיש פה אנשים שעובדים - עורך דין, מהנדס, מורות ואחיות. גרות פה 28 משפחות עם מעון, גן ילדים, ישיבה ועוד. אנחנו בונים קהילה תומכת ומאוחדת שהשלום הוא נר לרגליה". שמעון מוסיפה פנייה למי שביכולתו, להרים את תרומתו ולסייע לבניין.

ביום שלישי השבוע קשה היה לדמיין את מה שאירע בחוות גלעד אך יממה קודם לכן. במקום שוטרים חמושים לבושי שחורים נראו במקום בני משפחה וחברים של תושבי חוות גלעד, שבאו לחבק, לעודד ולהשתתף בשמחת הבניין המחודש. במקום קולות של שופלים וקירות מתמוטטים, נשמעת ממקלט הרדיו מוסיקת רקע אופיינית לאזור והלמות פטישים ומקדחות שמקימים שוב את מבנה המאהל - מגורי הרווקים - שנהרס עד היסוד. "שתיים ו-ש-לוש", נשמעת הקריאה מכיוון הבחורים העוסקים בבניין, ויריעת הענק נפרשת על פני השלד שהוקם זה עתה, לקול תרועות הצופים.

אחד הבנאים הצעירים בחבורה התוססת הוא חננאל נמיר - תושב החווה, נשוי ואב לילדים, מגויס טרי לצה"ל. נמיר, בדומה לאורבך, נעקר גם הוא כנער מביתו בנווה דקלים. בני משפחתו הגיעו לביקור, כחלק מחבורת המחזקים. "זה קורע את הלב שבזה עסוקה המדינה", אומרת אימו, רבקה נמיר, שנכנסה לא מזמן לבית הקבע ביד בנימין. "את חננאל זה ללא ספק החזיר אחורה. חשבנו שהמדים של הגירוש הם חד פעמיים, אבל אנחנו רואים שהם בשימוש חוזר". נמיר מזועזעת מרמת האלימות שהתגלתה יום קודם על ידי כוחות המשטרה: "אנחנו באמת אויבים? של מי?". בנה חננאל, היא מספרת, לא היה מסוגל לחזור אל השירות הצבאי לאחר ההרס האלים ביישובו. "הוא שלח למפקד שלו הודעה בה כתב: 'הרסו לנו הלילה שני מבנים של שכנים שלי, ירו בי כדורי גומי. אני פצוע נפשית ופיזית. אני לא יכול לשרת ביום את מי שמפנה אותי בלילה. צר לי'. המפקד שלו קיבל את הדברים, ונתן לו זמן להירגע ולעזור בבנייה".       

בקרב הצעירים תושבי החווה ישנם עוד כמה חיילים בשירות סדיר שלא היו מוכנים לעבור לסדר היום על האירוע האלים. שמעון וייזמן, חייל קרבי המשרת בחטיבת כפיר ומתגורר בחוות גלעד, הודיע לאחר ההרס כי הוא לא מתכוון לחזור לצבא: "התאמצתי הרבה כדי להתגייס לצבא, להגן על עם ישראל ולתת את הנשמה למדינה", אמר במסיבת עיתונאים השבוע, "בזמן שירותי הצבאי, צה"ל שלח כוחות להרוס את ביתי ולירות על חבריי. אני לא מתכוון לחזור לצבא עד אשר אסיים לשקם את ההריסות", אמר וייזמן.

הידיעה על הכוחות המשתוללים בחוות גלעד תפסה את משה זר קצת אחרי שש בבוקר, בעת שיעור דף יומי ברמת גלעד, יישוב נוסף שהקים לזכר בנו גלעד הי"ד. "מפקד מהצבא התקשר להגיד לי שהרסו שני מבנים, שאנשים שם משתוללים ושאבוא להרגיע אותם. טסתי מיד לחווה וראיתי מאות שוטרי יס"מ בתלבושת שחורה, עם דגלון כחול לבן על החזה. אותה תלבושת בה ריסקו את גוש קטיף. כולם מצוידים  בכפפות, קסדות, אפודי מגן, משקפי שמש כהים ורובים ארוכי קנה. אני שומע שהם רדפו ופצעו תושבים בירי של כדורי גומי. אנשים הראו לי את מקומות הפציעה בגוף – שטפי דם וכאבים גדולים במקום הפגוע", מתאר זר יום אחרי, עדיין נסער כולו.   

כשפנה למפקד המרחב, ניצב משנה קובי שבתאי, וביקש הסברים למעשי הירי, נאמר לו כי לא מדובר בכדורי גומי אלא ב"כדורי אל-הרג". אחר כך שונתה הגרסה ל"כדורי צבע" שנועדו "לסמן בצבע את מי שהשתתף בהפגנה". זר זועם על תשובותיו השקריות של מפקד המרחב, והוא דורש התנצלות הן על השקר והן על המחזות האלימים שהתרחשו תחת פיקודו: "הוא נתן הוראה לשוטרים גברים לתפוס ולמשוך נשים, בכללן זוגתי שתחיה, אמא של גלעד שנרצח הי"ד, כאשר היו לו עשרות שוטרות שעמדו בצד והסתכלו. לא ייתכן ששוטרים מתנפלים על נשים נשואות וקוטפים להן את כיסוי הראש. זו הדרך שבה הם רוצים לנצח מתנחלים?".

להיות תקיפים ולהתחבר לעם

בנו של משה זר, איתי זר, המייסד והמנהיג של חוות גלעד, היה מוקף ביום שני האחרון בחברים ובני משפחה שבירכו על שחרורו במהירות וללא תנאים מהמעצר בו הושם בליל הפשיטה. זר למוד מעצרים, הרחקות ממושכות מהבית והליכים משפטיים שמתנהלים נגדו כל העת, אך במקביל לעמידה הנחושה הוא מקפיד לשדר גם מסר של נורמטיביות. "היישוב שלנו גדל והתבסס בגלל שידענו מצד אחד להיות תקיפים ומצד שני להתחבר לעם ישראל", הוא מסביר. באותן שעות של שני לפנות בוקר, הוא כלל לא הבין מדוע הכוחות הגדולים חוזרים שוב למרכז החווה, זמן קצר אחרי שהרסו את שני הבתים והאוהל כמעט ללא התנגדות. "פתאום הם חזרו למרכז החווה והחלו לירות. נשמעו צעקות 'יורים, יורים!'. אני התחבאתי מאחורי האוטו. ראיתי כדורים עפים לידי, וזיהיתי שאלו לא כדורים חיים. אנשים ונשים התחילו לצעוק. ראיתי שירו בשכן שלי, יהודה שמעון. בחורים התחילו לצעוק, היו פציעות מדממות", מתאר זר, "חבר'ה מצאו מחסנית של הכדורים האלה, שכתוב עליה אזהרה שזה יכול להרוג. השוטרים השתוללו כעשרים דקות עם ירי, התנהגו כמו משוגעים. זה היה פשוט מסע נקמה, כי המבנים כבר נהרסו". לבד מהשימוש בכדורי גומי, הפליאו השוטרים מכותיהם באלות ובאגרופים בכל מי שנקרה בדרכם, וגם באלו שניסו לברוח. איתי עצמו ספג בעיטות בכל חלקי גופו, ועל פניו ניתן עדיין לזהות עדויות לכך.

"זה לא יעזור להם", מסכם משה זר בנחישות המשפחתית האופיינית, "לא מדובר פה בחשבון הפרטי שלי, או של בניי ובנותיי או של שני היישובים שהקמנו. החשבון שאני עושה הוא החשבון של כולנו. אם לא נעשה כך - עם ישראל יפסיד", הוא מכוון להיאחזות העיקשת בהתיישבות. איתי זר תולה את האשמה בשר הביטחון: "ברק הוא זה שרוצה את כל האקשן והבלגן, הוא רוצה לשבור אותנו כי אנחנו סמל של מאבק עיקש". וכמו אביו, קובע איתי כי "אנחנו לא אוהבים מאבקים אבל גם לא מפחדים מהם. נמשיך להילחם בדרך שלנו כדי ליישב את א"י. נמשיך לבנות ולפתח, ולעשות חקלאות. הנה, רק בשבוע שעבר נטענו פה רימונים וזיתים", הוא מראה בגאווה את הנטיעות. רעייתו של איתי, בת ציון, אומרת כי היא אינה מופתעת כלל מעליית המדרגה של המשטרה בכיוון קני רובים לעבר מתיישבים: "הגרף שלהם כל הזמן עולה והשלב הבא הוא אש חיה. צריך להתעורר לפני ההרוג הראשון שלנו. יש פה מגמה, ואם לא נתעורר ונעצור אותה, הם פשוט ימשיכו עם זה הלאה", היא מתריעה.

עליית המדרגה חסרת התקדים ביחסה של המשטרה כלפי המתיישבים, טלטלה גם רבים מתושבי יו"ש ומאוהדיהם בשאר רחבי הארץ. קריאה של ועדי המתיישבים בשומרון ובנימין, בשיתוף מטות ערים, מטה צפון ותנועת 'קוממיות', הביאה לגל של אירועי 'ערבות הדדית' בכל רחבי הארץ במהלך שעות אחר הצהריים והערב של יום שני. כארבעים צעירים שנטלו חלק בהפגנות ובחסימות הצמתים בירושלים וביו"ש נעצרו. עד יום שלישי בערב שוחררו כולם. נגד שבעה עשר צעירים שנעצרו בהפגנות בירושלים הוגשו כתבי אישום בעבירות של הפרעה לשוטר והתפרעות, והם שוחררו בתנאים מגבילים של הרחקה מהפגנות ומירושלים לזמן מוגבל. חלקם נשלחו למעצר בית. העצורים יוצגו על ידי עורכי דין מטעם 'חננו'.

בוועדי המתיישבים שומרון ובנימין סיכמו בסיפוק את מחאת הנגד, ואמרו כי תוכנית המגירה למקרים כדוגמת חוות גלעד נשלפה בזמן הנכון. לדבריהם, ההפגנות שהתקיימו ביותר מ-20 צמתים ומוקדים, שכללו אלפי מתיישבים ותושבי מרכז הארץ, הוכיחו כי הציבור אינו עייף. "נקווה שלא נצטרך להשתמש בזה עוד פעם, אבל הוכחנו לכל מי שהיה לו ספק, שהציבור לא עייף ממאבקים וכשעוברים את הגבול כמו בחוות גלעד, גם ציבור של מבוגרים יוצא מהבית כדי למחות", אמרו בוועדים. במקביל, ניהלו הוועדים גם מערכה תקשורתית-תודעתית, כאשר מול ההודעות לתקשורת שהוציאה המשטרה אודות המתרחש בחווה ובהפגנות, העבירו אנשי הוועדים מידע שוטף על ידי אנשי השטח לעיתונאים שסיקרו את האירועים.

ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, מיהר להגיע לחוות גלעד בשעות הבוקר המוקדמות, עוד במהלך האירוע האלים. בישיבת מועצה שכינס מאוחר יותר בחוות גלעד, הודיע כי "הבתים שנהרסו ייבנו מחדש, ובאקט הירי על תושבים נחצו כל הקווים האדומים. אני פונה לשר לביטחון הפנים בדרישה להדיח את נותן הפקודה". עוד הודיע מסיקה כי בעקבות אירועי הירי לעבר אזרחים, החליטה המועצה לבטל אירוע הצדעה לכוחות הביטחון שתוכנן להתקיים השבוע בשומרון.

מסיקה קרא לראש הממשלה ולשר לביטחון הפנים להקים ועדת חקירה ולערוך חקירה מקיפה ש"בסופה יודחו משירות המדינה נותני הפקודה המוטרפת לירות ביהודים. נפעל בכנסת מול הממשלה ובאמצעים משפטיים על מנת שכך יקרה. בשום פנים ואופן לא נסכים למצב בו דמם של תושבי השומרון נחות יותר מדם המחבלים המפגינים בכל יום שישי בנעלין ובילעין".

גם ועדי המתיישבים בשומרון ובנימין החלו בחשיבה על המהלכים הבאים בעקבות עליית המדרגה ביחס למתיישבים ביהודה ושומרון. אחת מדרכי הפעולה שנקבעו היא פנייה לח"כים ושרים בממשלת הליכוד בדרישה להפעיל לחץ על נתניהו לפטר את שר הביטחון ברק. "לא יכול להיות שמפלגה שכל כוחה הוא חמישה מנדטים תוכל לעשות בממשלה ככל העולה על רוחה. לאן הגענו אם ממשלת ליכוד נסחפת אחרי עמדות שמאל קיצוניות ובייבוש ההתיישבות. ברק משתמש בביבי וכדאי שביבי יבין שזה יפגע בו", מזהירים אנשי הוועדים.

 מתקפה בישיבת סיעת הליכוד

יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, שיגר זמן קצר לאחר תום האירוע מכתב אל הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ ואל המפכ"ל רב-ניצב דודי כהן, בדרישה לחקור מי נתן את ההוראה לעשות שימוש באמצעי ירי חמורים. "אנו רואים בחומרה רבה ביותר את השימוש באמצעים פסולים אלה. לא יעלה על הדעת, בשום אופן, שחיילים ושוטרים יכוונו קנה נשק אל מתיישבים, ואין זה משנה איזה סוג של קליע נמצא בתוכו", כתב דיין.

גם הרב חיים דרוקמן שלח מכתב מחאה חריף ללשכת נתניהו ביום ג', בו מחה על התנהגות השוטרים. במכתבו, תקף הרב את אלימות השוטרים הפוגעת לדבריו בערכי הדת והצניעות של הנשים במקום. "אפילו בתקופת הגירוש בגוש קטיף ובעמונה השתדלו הכוחות למנוע פגיעה חמורה זו ברגשות הצניעות והדת של תושבי המקום", כתב הרב. בהמשך הוסיף כי "ראוי היה שפעילות דומה היתה מתבצעת תוך תיאום והידברות ולא כיציאה לקרב. תושבי יהודה ושומרון אינם האויב של המדינה". מלשכת נתניהו נמסר לרב דרוקמן כי במהלך דיון שהתקיים בנושא, הודיע נתניהו כי הוא מטיל את כל כובד האחריות לאירוע האלים על שר הביטחון אהוד ברק.

האירועים הקשים בחוות גלעד הדהדו גם במערכת הפוליטית. המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, קרא לבדוק את האירועים: "מראות הפינוי בחוות גלעד היו קשים והם מחייבים בדיקה מעמיקה. על כל הגורמים המעורבים לפעול תוך הידברות על מנת שלא נגיע בעתיד למצבי קיצון כאלו. יחד עם זאת, יש לכבד את החוק למען חיזוק ההתיישבות".

ראשי שדולת א"י בכנסת, ח"כ זאב אלקין וח"כ אריה אלדד קראו לשר הביטחון ולשר לביטחון פנים לחקור באופן מיידי מי נתן את ההוראה לירות כדורי גומי על מתיישבים בחוות גלעד. "לא ייתכן שהרס מבנים, גם אם הם בלתי-חוקיים, ידרדר למצבים של ירי על אזרחים. השדולה דורשת לקבל הסברים מהממשלה על האירוע החמור בחוות גלעד, ותיזום הצעה לסדר בנושא". ח"כ אלדד גם הודיע כי הוא תורם חמשת אלפים שקלים לשיקום הבתים ההרוסים, וקרא לציבור להצטרף אליו.

ח"כ מירי רגב (ליכוד) שיזמה בשבוע שעבר הצעה לסדר היום לנטילת סמכויות בתחום הבנייה מידי אהוד ברק, אמרה כי "אין ספק שעל ראש הממשלה לקחת מברק גם את סמכויות ההריסה, מאחר וברק הפך את הריסת המבנים ביו"ש, שאמורה להיות לכל היותר פעולת אכיפה נורמטיבית, לאובססיה שמובילה לירי על אזרחים". ח"כים נוספים בליכוד תקפו את נתניהו בישיבת סיעת הליכוד השבוע בעקבות האירועים בחוות גלעד. ח"כ ציפי חוטובלי אמרה לפני הישיבה לאתר ערוץ 7 כי לא מקובל מבחינתה שראש הממשלה מסתתר במקרה זה מאחורי שר הביטחון, וכי במצבים כאלו של פגיעה בזכויות אדם על ראש הממשלה ליטול אחריות ולהתערב.  

ח"כ דני דנון מהליכוד, אמר בראיון לערוץ 7, שאין לו ספק שאם האלימות כפי שהופעלה בחוות גלעד היתה מופעלת נגד המגזר הערבי, הדברים היו נראים אחרת ביום שאחרי. "אם זה היה קורה בלוד או בנגב, אין לי ספק שמפקד המחוז היה מודח והשר היה מתפטר. היתה פה חציית קו אדום ואני קורא לשר לביטחון פנים להתערב אישית בפרשה". דנון הודיע כי בכוונתו לכנס את ועדת הפנים ולדרוש תשובות מהמפקדים.

בסיעת האיחוד הלאומי קיימו אתמול (ד') מסיבת עיתונאים בכנסת בהשתתפות פצועי הירי מחוות גלעד. יו"ר הסיעה, ח"כ יעקב כץ, פרסם קודם לכן קריאה לח"כים להצטרף לדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירועים. "מה שהיה בחוות גלעד הינו מעשה רודנות המזכיר משטרים אפלים במזרח התיכון בהם השליט מורה לירות באזרחיו שלו", אמר כץ.

"הירי – כתם שילווה את מקבלי ההחלטות"

 בתגובה לשאילתא של ח"כ יריב לוין, מסר אתמול (ד') השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' את תגובתו לטענות נגד הירי על המתיישבים. "במהלך הפעילות נתקלו הכוחות בהתנגדות אלימה אשר כללה קללות, איומים ויידוי אבנים", אמר השר, והוסיף כי "במקום נוצרו מוקדים בהם קבוצות מתיישבים בעלי עדיפות מספרית הקיפו כוח קטן של שוטרים, תוך איום ממשי כלפי השוטרים". לדבריו, הירי בכדורי פלסטיק נעשה "לאור ההתנגדות המאסיבית" ו"ההתפרעות" מצד המתנחלים. השר אהרונוביץ' אישר כי "נעשה שימוש ברובה 303FN אשר מבוסס על לחץ אויר, ויורה כדורי פלסטיק אשר נשברים ונמרחים עם פגיעתם בגוף". לדבריו, "הנשק נבדק ואושר על-ידי כל הגורמים לשימוש מבצעי בפיזור הפגנות". השר טען כי הכוחות ירו 11 כדורים לעבר המתנחלים. במהלך הפעילות עצרו הכוחות 8 חשודים, בהם 5 בגין החזקת סכינים ודוקרנים, חשוד נוסף רעול פנים בגין ידויי אבנים לעבר השוטרים, ושני חשודים בגין כריתת עצי זית של פלסטינים, לשון השר.

השר לביטחון הפנים הוסיף כי תכלית השימוש באמצעי זה "הינה מניעת פגיעה בכוחות הביטחון המותקפים, תוך פגיעה מינימלית במתפרעים". הוא הוסיף כי השימוש בו נעשה "באופן מדוד וזהיר", תוך הפעלת שיקול דעת ובאישור מפקד הכוח המשטרתי, מפקד מרחב שומרון וגורמי צה"ל הממונים על הגזרה. הוא הדגיש כי אין זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש באמצעי הזה, וכי בעבר נעשה בו שימוש בהפגנות באום אל-פחם, בוואדי ערה ובמקומות נוספים. השר הדגיש כי המשטרה נמצאת בעיצומו של תחקיר מבצעי, שיוגש למפכ"ל, רב-ניצב דודי כהן.

ח"כ לוין לא קיבל את ההסברים, וקרא בתגובה כי "זו בושה וחרפה. זה כתם שילווה את מקבלי ההחלטות. יהודים שבאים לירות על יהודים".

 "אם זה היה קורה נגד ערבים, מפקד המחוז כבר היה מודח" | שוטרים בחוות גלעד השבוע

הסבריו של אהרונוביץ' קוממו עוד יותר את הגופים המייצגים את המתיישבים. יו"ר מועצת שומרון, גרשון מסיקה, שהיה עד למעשי הירי ולפצועים, אמר כי "דברי השר אינם מדויקים - וזאת בלשון המעטה. בהכירי את השר היטב אני משוכנע שטעותו בתום לב ונובעת מכך שהוטעה מדיווחים שקריים של המשטרה. אני פונה לשר בבקשה להקים באופן מיידי ועדת חקירה ולחקור - הן את האלימות המשטרתית והן את דיווחי השקר לשר. מי שעומד מאחורי מעשה  זה חייב להיות מודח מתפקידו באופן מיידי".  

אורית סטרוק מארגון זכויות האדם ביש"ע, ניתחה את תשובת השר, באופן שגם לשיטתו התנהגה המשטרה באופן פסול. ראשית, אומרת סטרוק, דוברות המשטרה שיקרה לגבי סוג הנשק והכדורים. "בניגוד לדברי הדוברות כי מדובר בכדורי צבע, הודה השר כי היה שימוש בכדורי פלסטיק". שנית, "השר הודה כי שימוש דומה נעשה קודם בהתפרעויות המוניות מסכנות חיים בלבד". עוד אומרת סטרוק כי לא היה איום על חיי השוטרים, וגם קללות, איומים וכריתת עצי זית, על פי גרסת השר, עדיין לא מצדיקים שימוש בירי.

באשר לטענות על ריבוי מספרי של מתיישבים מול שוטרים ויידוי אבנים, דורשת סטרוק להורות על חשיפת הסרטים שצילמו השוטרים, אשר יוכיחו בוודאות את ההיפך. לסיכום אומרת סטרוק כי "לאור שקרי המשטרה, לאור ההחלטות הבלתי שקולות של מפקדיה, לאור הגיבוי האוטומאטי של השר לביטחון פנים למעשים חמורים אלו - אנו קוראים לראש הממשלה לקחת אחריות ולהודיע באופן חד משמעי שלא ייעשה שום שימוש נוסף בנשק במסגרת פינוי מאחזים. אכיפת חוקי תכנון ובנייה אינה יכולה בשום פנים ואופן להצדיק שימוש בנשק".

יו"ר מועצת יש"ע דני דיין אמר בתגובה כי דברי השר חושפים התנהלות תמוהה ביחסים שבין המשטרה לבין השר הממונה עליה. "כך למשל אומר השר בנאומו כי "הנחישות והמקצועיות של הכוחות במהלך הפעילות הביאה לסיום המבצע בהצלחה ללא נפגעים מצד המתיישבים או כוחות הביטחון". זאת בניגוד גמור למציאות המצולמת שבה נראים מתיישבים פגועים מכדורי הפלסטיק שירו השוטרים אל גופם".

"אם זו האינפורמציה שמסרה המשטרה לשר אחרי 'תחקיר מבצעי' – אינפורמציה רוויה באי-דיוקים, בחצאי-אמיתות ואף גרוע מכך, אין מנוס מהקמת ועדת חקירה פרלמנטארית או אחרת שתחקור היטב את התנהלותה של המשטרה בפרשה", אומר דיין.

יו"ר מועצת יש"ע הודיע כי בכוונתו להעלות את הדרישה להקמת ועדת חקירה בפני ועדות הכנסת שידונו בנושא ככל הנראה במהלך השבוע הבא.

 הנשק מהמרמרה נגד המתיישבים

גולשי האינטרנט של פורום צבא ובטחון באתר פרש חשפו את הנשק אל הרג שהשתמשו בו כוחות הביטחון במהלך הפינוי האלים בחוות גלעד, זאת על פי התרמילים שנאספו בזירה. כך פורסם באתר ערוץ 7.

מדובר ב- FN303 משגר אל הרג, שהחברה הבלגית FN HERSTAL הציגה בתערוכת הנשק בדובאי וכבר ציידה בו מספר יחידות בעולם, ביניהן יחידות הימ"מ האמריקני. לפי צילומי הווידאו מן ההשתלטות על ספינת המרמרה, נשק זה נמצא גם ברשות אנשי שייטת 13.

המשגר מדויק לטווח של 25 עד 100 מטרים, שמבטיח פגיעת כאב מיידית ללא הבזקים, כמעט ללא רעש וללא הדף. המשגר בנוי משלושה חלקים: המשגר עצמו, מחסנית שקופה עם קיבולת של 15 כדורים ובלון של גז דחוס. קוטר התחמושת הוא 18 מילימטרים, משקלה 8.5 גרם, כאשר גוף הכדור עשוי בתרכובת הפוליסטרן.