בשבע 433: בלב שלם

הרופאה בדקה את אלירז ואמרה כי מדובר במום רציני ומוכר. היא סיפרה שהטיפול כרוך בניתוחים שצריך לעשות לתינוק, עם תופעות לוואי רבות

עודד מזרחי , כ"ז באדר תשע"א


הרופאה בדקה את אלירז וקראה לרופאים נוספים לשם התייעצות. היא אמרה כי מדובר במום רציני ומוכר. היא סיפרה שהטיפול כרוך בניתוחים שצריך לעשות לתינוק, עם תופעות לוואי רבות. "אל תכניסי את עצמך למיטה חולה", סיימה בנחרצות, "תעשי הפלה!"
הכול החל בסקירת מערכות שגרתית של אלירז בחודש החמישי להריונה. ד"ר סימון מאשדוד אמר לה: "יש לך תאומות, אבל אני מבחין באיזו בעיה בלב שיש לאחת מהן. ליתר בטחון תלכי לאֶקו-לב ב'הדסה - הר הצופים' לבדיקה. אל תדאגי, הכול יהיה בסדר..."

אלירז שהתגוררה עם בעלה גיא ובתם בת השלוש, אביגיל, במגורי האברכים בישיבת 'כרם ביבנה', נסעה לבדה לירושלים מבלי לדאוג במיוחד.  

לאחר הבדיקה הפרופ' אמר: "יש מום רציני בלב אחת התאומות. כדאי לעשות בדיקת מי שפיר לוודא שאין משהו בנוסף לכך. לגבי השנייה - עלייך לאכול ולהתהלך עד שהיא תסתדר בבטן ונוכל לבודקה".

אלירז התקשרה לגיא. הם החלו להבין שהמצב לא פשוט. מה לעשות?! מצילים ילדה אחת ואחת מפילים?! גיא התקשר לכמה רבנים גדולים כדי להתייעץ.

לבסוף נערכה בדיקת אקו-לב לעוברה השנייה והתברר שגם לה יש מום בלב. הרופא ועמיתיו נדהמו מפני שלא מדובר בתאומות זהות, וההסתברות לכך במקרה כזה אפסית.

הרופא פתח ואמר: "מדובר במום של שתי התאומות בשם טטרלוגיה ע"ש פאלוט. קשה מאוד לחיות כך. אני מייעץ לך לא לחשוב הרבה ולהפיל את שתיהן. מה גם שהמום בלב מעיד על כך שיש כנראה גם תסמונת חמורה. כדאי שתפנו למכון הלב ב'שניידר'".

אלירז חשה שעולמה חרב.

היא התקשרה לראש מחלקת מכון הלב ב'שניידר' והשאירה הודעה. הרופאה הבכירה חזרה אליה כעבור זמן קצר והודיעה: "תבואו מיד! אנחנו רוצים לבדוק אותך כעת!"

הרופאה בדקה את אלירז וקראה לרופאים נוספים לשם התייעצות. היא אמרה כי מדובר במום רציני ומוכר, והוסיפה כקודמיה שזהו מקרה נדיר. היא סיפרה שהטיפול כרוך בניתוחים שצריך לעשות לתינוק בגיל אפס, שנה, חמש שנים והלאה עם תופעות לוואי רבות. "אל תכניסי את עצמך למיטה חולה", סיימה בנחרצות, "תעשי הפלה!"

בני הזוג פנו ל'מכון פועה' לקבלת יעוץ. במכון יעצו להם לעשות בדיקת מי שפיר כדי לבדוק אם יש לעוברות גם תסמונת מסוימת.

הרב גרינברג, ראש ישיבת 'כרם ביבנה', שידע כל מה שהתרחש, ביקש מבתו חווה, שעבדה כאחות בבית חולים 'הדסה - עין כרם', לבדוק כיצד ניתן לעזור להם. חווה קבעה להם פגישה מיידית אצל פרופ' ריין, יהודי ירא שמיים.  

בני הזוג עלו לירושלים ופגשו את פרופ' ריין. הוא אבחן אותה אבחנה כקודמיו, אך אמר בניגוד להם:

"נכון, העוברות האלה ייוולדו עם מום בלב, אבל ניתן לטפל בהן, ויהיו להן חיים נורמאליים. הן תעבורנה ניתוח אחד או יותר. וכמו שעושים ניתוח לתינוקת אחת, כך יעשו לשתיים. אני מכיר ילדים כאלה שחיים נפלא".

הוא לא העלה על דל שפתיו את המילה "הפלה".

בני הזוג הופתעו מכך והדבר חיזקם להמשיך הלאה. לפני כן החליטו לחכות לבדיקת מי השפיר לראות אם יש חלילה תסמונת חמורה בנוסף למום. אלירז עשתה את הבדיקה. לאחר שבועיים התקבלה התוצאה: יש לשתיהן מום בלב ואין תסמונת.

אלירז וגיא החליטו בלב שלם ללכת עד הסוף.

בשלושת חודשי ההיריון האחרונים גברו הפחדים והחששות של בני הזוג מפני הבאות, ומאידך התחזקה אמונתם בבורא העולם שאם הוא נתן להם היריון, כך ישלח להם את השליחים הנכונים לטיפול הטוב ביותר ויבריא את התינוקות. הם שמחו שנודע להם על המום לפני הלידה, כך יכלו להתכונן היטב ללידה ולאשפוז התינוקות ולהרגיל את נפשם להתמודדות הצפויה.

בליל כ"ח בטבת תש"ע ילדה אלירז את בנותיה בניתוח בבית החולים 'בלינסון'. מיד לקחו אותן בבהילות לפגיה ב'שניידר', שם חיברו אותן לתרופה מצילת חיים. כצפוי, היה חסר לשתיהן צינור שמעביר את הדם מהלב לריאות. כעוברות היה להן צינור חלופי שעתיד לשמש עוד כשלושה ימים ואחר כך להיסגר. התרופה גורמת לצינור העוברי להישאר פתוח. לאחר מכן הפגות היו צפויות לעבור ניתוח חירום ארעי, ובגיל שנה - ניתוח מתקן מלא.

מרים שקלה 2 ק"ג ואיילת - 2.5 ק"ג. בגלל שהיו קטנות מדי הוחלט לחכות עד שיגיעו למשקל 3 ק"ג ואז יטופלו. הרופאים הודיעו להורים:

"התינוקות יישארו בפגיה לפחות עד פסח".

כאשר איילת הגיעה למשקל 3 ק"ג, הרופאים לא ידעו אם יעשו ניתוח ארעי או מלא. לבסוף מנתח בשם ד"ר פרנקל הצליח לעשות תיקון מלא וכך נחסך ניתוח עתידי לשמחת ההורים.

לפני ניתוחה התקיימו תפילות רבות בישיבות, באולפנות ובתלמודי תורה. ילדים שהתפללו לפני ניתוחה של איילת ושמעו כי עבר בהצלחה, ביקשו להתפלל גם להצלחת ניתוחה של מרים.

ביום שאיילת השתחררה, מרים נכנסה לניתוח במשקל 2.5 ק"ג בלבד. תופעות הלוואי של התרופה גרמו לזירוז הטיפול. היה ברור שיעשו לה ניתוח ארעי בגלל משקלה הנמוך. בניגוד לתחזית נערך גם לה ניתוח מלא שהצליח. הוריה שמחו בכפלי כפליים. לאחר שבוע, בערב פורים תש"ע, גם מרים הגיעה לביתה.

כיום איילת ומרים, שגילן קצת למעלה משנה, הן תינוקות חמודות ורגילות. הן בוכות ובעיקר צוחקות, מצליחות לדדות ברגליהן בעזרת הספה, ורודפות אחרי הוריהן המאושרים.