חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 434ראשיהפצה

רווחה בהפרטה - תכל'ס

שביתת העובדים הסוציאליים, אשר פרצה ביום ראשון האחרון, מיקדה את תשומת הלב הציבורית בשירותי הרווחה, ובמצבם של העובדים הסוציאליים
10/03/11, 13:27
שלמה פיוטרקובסקי

שביתת העובדים הסוציאליים, אשר פרצה ביום ראשון האחרון, מיקדה את תשומת הלב הציבורית בשירותי הרווחה, ובמצבם של העובדים הסוציאליים. אחד הנושאים שעלו לראשונה על הפרק והפכו למוקד לדיון ציבורי הוא הפרטתם המאסיבית של שירותי הרווחה במהלך העשור האחרון. דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, פרופ' ג'וני גל, מציין כי מדובר בתופעה שהיתה קיימת מאז ומעולם. במסגרתה חלקים מפעילות הרווחה מתבצעת באמצעות עמותות וחברות פרטיות, אולם במהלך העשור האחרון התופעה הפכה לנפוצה הרבה יותר. לדבריו, בעשור האחרון הועברו להפעלה באמצעות גופים חוץ ממשלתיים פנימיות, בתי חולים, מוסדות לסובלים מפיגור ומוגבלויות נפשיות.

דוגמה לתחום שעבר כולו להפעלה באמצעות עמותות הוא האומנה. שלוש עמותות זכו במכרז וכל אחת מהן מפעילה את מכלול שירותי האומנה, כולל איתור משפחות, 'שידוך' ילדים למשפחות ופיקוח על ביצוע האומנה בחלק ממדינת ישראל. פרופ' גל מסביר כי תחום זה מהווה מקרה מבחן אשר מדגים את התנהלות המדינה והדרך בה פעלו משרדי הממשלה. "במשך שנים הצטברו תלונות רבות על דרך ניהולם של שירותי האומנה במשרד הרווחה והיה ברור לכולם כי השירות חייב לעבור רביזיה משמעותית, אשר תכלול בין השאר גם הגדלת משאבים. אולם האוצר התנה כל תוספת לתקציב לנושא זה בהוצאת הפעלת השירות מידיים ממשלתיות לידי גופים עצמאיים. ואכן, עם העברת השירות לעמותות הוגדל התקציב והשירות שופר. באוצר משתמשים לא פעם בדוגמאות מעין אלו על מנת 'להוכיח' את התועלת שבהפרטה. אולם מעולם לא נבדקה האפשרות להגדלת תקציב ללא הפרטה, כך שלא מדובר בהוכחה אמיתית".

 הפרטת שירותי האומנה דווקא הצליחה. הפגנת העובדים הסוציאליים, השבוע בירושלים | צילום: פלאש90'

לטענתו של פרופ' גל, הפרטת שירותי הרווחה איננה נובעת מחשיבה על איכות השירות, אלא מתפישה כללית של אנשי משרד האוצר, המאמינים כי מדינה איננה צריכה לספק שירותים בעצמה ותפקידה הוא תקצוב שירותים ופיקוח עליהם. היתרונות הגלומים בשיטה זו נוגעים לגמישות בניהול התקציב ולגמישות בניהול כוח האדם הממשלתי. אין בין שיקולים אלו לבין שיקולי רווחה דבר וחצי דבר. למרות כל זאת, מדגיש פרופ' גל, כי עד היום לא נמצא קשר מחקרי בין הפרטתו של שירות רווחה לבין איכותו, לטובה או לרעה. הבעיה בהפרטה בישראל נעוצה לדעתו בשני נושאים שלא הוסדרו במסגרתה. הראשון הוא תנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים, אשר בניגוד לשירות הממשלתי, שם יש תנאים מינימאליים, מצבם של אלו המועסקים בעמותות וחברות פרטיות מופקר לחלוטין. הנושא השני הוא הפיקוח על טיב השירותים. אין מקום שבו כלל שירותי הרווחה ניתנים על ידי המדינה, השאלה מה מידת האחריות של הממשלה ואיך האחריות הזו מתבטאת. הרגולציה על שירותי הרווחה בישראל לא הדביקה את רמת ההפרטה של שירותים אלו.

 קבוצה מנצחת

רבנים, שרים, חברי כנסת, מעצבי דעת קהל, בכירי המשק ואישי ציבור ישתתפו בימים שלישי ורביעי הבאים עלינו לטובה בכנס ירושלים השמיני, בו יעלו לדיון הסוגיות הבוערות העומדות על סדר יומה של מדינת ישראל וסדר יומו של הציבור הדתי לאומי. את הכנס יחתום מושב מסקרן, אשר יעסוק בנעשה בשוק הנדל"ן בישראל. במושב, אותו ינחה עודד לבינסון, ישתתפו שר השיכון אריאל אטיאס, מנכ"ל חברת הבנייה משהב, תומר מוסקוביץ, ומנכ"לית קבוצת סיון, עו"ד ויוה סיוון. עו"ד סיוון, הפעילה מזה שנים בתחום קבוצות הרכישה, בעיקר באזור ירושלים, מדגישה בשיחה עם 'בשבע' לקראת הכנס את תסכולה העצום מהתנכלותה של המדינה לקבוצות הרכישה.

לדברי סיוון "קבוצות רכישה זה הבייבי שלי. מקומם אותי שהמכשיר היחיד אשר הוכח באופן ודאי ככזה אשר מסוגל להוזיל באורח ניכר את מחיריהן של הדירות, נתקל בחומה של התנגדות והתנכלות מצד הממשלה. הסיבה היחידה להתנכלות הזו נובעת מהלובי החזק של הקבלנים, אשר גורם להתנגדות הממשלתית המכבידה כל כך על קבוצות הרכישה. אבל למרות הכל אני בטוחה שהקבוצות ישרדו גם את ההתנגדות הזו. זאת משום שההיגיון העומד מאחורי השיטה הוא היגיון מוצק. אם הממשלה מעוניינת להדק את הפיקוח אפשר לעשות זאת. הבעיה של הענף הזה איננה השרלטנים המעטים. שרלטנים יש בכל מקום, גם אצל הקבלנים, ולא צריך להזכיר פרשיות שהתפוצצו רק בשנים האחרונות והשאירו מאות קונים של דירות בלי קורת גג".

עו"ד סיוון מציינת כי החיסכון אתו משיג רוכש דירה באמצעות קבוצת רכישה גובר בדרך כלל על הסיכונים. "כשמדובר בקבוצת רכישה הסיכון שהרוכש יישאר ללא דירה הוא אפסי. זאת משום שכבר משלב ראשוני מאוד הרוכש שותף בקרקע. הסיכונים העיקריים הם עלויות גבוהות מהמתוכנן והתמשכות הליכי התכנון היוצרים עיכוב בלוחות הזמנים. שני הסיכונים האלו אמנם קיימים, אולם החיסכון של הרווח היזמי, אשר מגיע לא פעם ל-25 אחוז ממחיר הדירה, מחפה עליהם. גם הטענה לפיה קבוצות רכישה הוא קונספט המתאים לאנשים מבוססים, כאלו שכבר יש בבעלותם דירה, איננה נכונה. דווקא אותם אלו שהפרוטה אינה מצויה בכיסם הם אלו שיסבלו הרבה יותר מאחרים ממשכנתא גדולה יותר, אשר תכביד על חייהם לאורך שנים רבות".

סיוון אף אומרת כי טענתו של בנק ישראל לפיה קבוצות רכישה מהוות סיכון פיננסי איננה נכונה. "הבנקים דווקא אהבו את קבוצות הרכישה, בהן סיכון האשראי מתחלק על פני הרבה לווים קטנים ולא מרוכז בידי טייקונים, אשר קריסתם מביאה לתוהו ובוהו בענף כולו. קבוצת רכישה היא קבוצה של הרבה יזמים קטנים, אשר מחד לוקחים על גבם את הסיכון היזמי, אולם מאידך מקבלים לכיסם את הרווח היזמי. בקבוצת רכישה יכול הרוכש הממוצע לשדרג את עצמו בחדר נוסף, זה המון".

* * * * *

פרשנות

ממשיכים לצמוח

 למרות הסערות במזרח התיכון ועליות המחירים, המשק צפוי השנה לצמוח בקצב מרשים

 פרופ' בן ציון זילברפרב

לקראת סיומה של שנת 2010 נערכו תחזיות ראשונות לצפוי למשק בשנת 2011. תחזיות אלו נסמכו בין השאר על הערכות מוקדמות לגבי ביצועי המשק בשנת 2010. לא מכבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הרבעון האחרון של השנה שחלפה, ומהם עולה כי ביצועי המשק הישראלי עלו על כל הציפיות.

עיון בגורמי הצמיחה של סוף 2010 מצביע על הצריכה הפרטית כמנוע צמיחה עיקרי. סיבה חשובה לכך היא העלייה ברכוש הציבור. הגאות בשוק ההון הישראלי הביאה לעלייה בערך החסכונות שלנו שהושקעו בקופות גמל, קרנות השתלמות ובהשקעה ישירה בבורסה. לעלייה ברכוש יש השפעה חיובית על הצריכה שלנו. אין כל ודאות כי גורם זה ימשיך לפעול באותה עוצמה גם השנה. נזכור גם כי היצוא, האחראי לקרוב למחצית התפוקה של המשק צמח בחצי השני של 2010 בקצב איטי.

האם לאור הנתונים החדשים שפורסמו יש צורך בעדכון התחזיות לצמיחה של המשק הישראלי? שאלה זו מקבלת משנה תוקף אם נזכור כי בעת יצירת התחזיות למשק הישראלי לא נלקחו בחשבון האירועים הגיאו-פוליטיים שהביאו לעלייה במחירי הנפט כמו גם עליית מחירי הסחורות.

להערכתנו, תחזית הצמיחה לשנת 2011 תישאר בטווח שנחזה כאן בעבר: 3.5% – 4%. נמוך במעט משנת 2010. בצד החיובי ניתן למנות את ההתאוששות בשוק האמריקני וחלק מכלכלות אירופה  (בעיקר גרמניה) לצד המשך הצמיחה בשוקי דרום-מזרח אסיה. בצד המעכב צמיחה ניתן למנות את עליות המחירים. הציפיות לאינפלציה עולות על 3 אחוז שהוא גבול היעד העליון שקבע בנק ישראל. אי לזאת אנו צפויים להעלאות ריבית נוספות שמאטות את הצמיחה במשק (ואף יכבידו על נוטלי המשכנתאות). נציין כי המגזין הכלכלי רב ההשפעה ה'אקונומיסט' צופה למשק הישראלי צמיחה מרשימה של 4 אחוז בשנה זו. נקווה כי המשק יוכיח גם בשנה זו את חוסנו ויפתיע אותנו לטובה כפי שעשה בשנה החולפת.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר

  • מבזקים

'גבעות עולם' דיווחה לבורסה על תוצאות טובות במבחני ההפקה במקטע 8 של קידוח 'מגד 5' הסמוך לראש העין, זאת בעקבות פעולות המרצה שבוצעו במקטע זה. על פי הדיווח, קצב ההפקה הממוצע בשלושת השבועות בהן בוצעו המבחנים הוא 785 חביות ביום, המצטרפות לכ-300 חביות ביום אותן ניתן להפיק ממקטע 1 בקידוח.

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, חתם על כתבי מינוי לוועדה ציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים. על פי החוק, עומד היום גיל פרישה לנשים על 62, והוא צפוי להעלות בהדרגה לגיל 64. זאת בעקבות תיקון חוק שנעשה בכנסת בשנת 2003 שבו נקבע כי גיל הפרישה לגברים יעלה מ-65 ל-67 ולנשים - מ-60 ל-64.

חוק ששינסקי יטופל ויוכרע בוועדת הכספים ולא בוועדת הכלכלה. כך הכריעה ועדת הכנסת, הממונה על סדרי עבודת הבית. לאור ההכרעה החלה השבוע ועדת הכספים בדיונים על החוק לקראת הבאתו לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.