אסון טבע ביפן

מומחים בישראל: הערכת הנזק הגרעיני בכלי התקשורת - מופרזת

ניצן קידר , י"א באדר ב תשע"א

רעש האדמה שפקד את יפן ביום שישי שעבר, וגל הצונאמי ששטף אותה בעקבות זאת, הביאו השבוע לתוצאה בעלת השלכות מסוכנות, המעסיקה את התקשורת והקהילה הבינלאומית – הפגיעה בכורים הגרעיניים, והחשש מדליפה רדיואקטיבית שתסכן חיי אדם.

ביום שישי שעבר, החריד רעש אדמה בעוצמה של 8.9 דרגות בסולם ריכטר, את איזור צפון מזרח המדינה, ומיד אחריו באו גלי צונאמי בגובה של עשרה מטרים וסחפו כל מה שעלה בדרכם. אלפים נהרגו באסון הטבע הנדיר בעוצמתו, ורבבות נפצעו. גם המספרים הללו אינם סופיים, שכן הרשויות, גם נכון לשעת כתיבת שורות אלה (יום ד'), טרם הגיעו לכל ההרוגים והפצועים. מאות אלפים, על פי דיווחים רשמיים, נותרו ללא קורת גג. לפחות חמישה מיליון מבנים ניזוקו, ועוד למעלה מ-250 אלף בני אדם נאלצו להתפנות מבתיהם לאור ההתרעות בנושא הגרעיני. במשך כל השבוע האחרון החרידו את המדינה רעידות משנה, חלקן עוצמתיות מאוד, שהורגשו אף בבירה טוקיו, המרוחקת משמעותית מהאזור בו התרחש  הרעש.

כאמור, העולם, שהתמקד בימים הראשונים באסון הקשה, עבר לעסוק בעיקר בסוגיה הגרעינית. זאת לאחר פיצוץ שאירע בכור מספר 1 בפוקושימה, ולאחר מכן בבעיות שהתגלו בעוד 3 כורים נוספים. מדי כמה שעות מתקבלים דיווחים על כך שסכנת הדליפה הרדיואקטיבית גדלה או דועכת, ומסכנת מאות אלפי אזרחים.

פרופ' אריה דובי מהחוג להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון, סבור שהתקשורת מגזימה בתיאורים שמגיעים מיפן בנושא הגרעיני: "זה אסון נורא. יש עשרות אלפי הרוגים, אך בכל מה שקשור לעניין הגרעיני, עד עתה, אין אפילו הרוג אחד. יש חגיגה תקשורתית על הנושא הזה, במקום על האסון שהיה. חשוב לציין שהפיצוצים שאנחנו שומעים עליהם השכם והערב, הם חלק מהנוהל במצבים כאלה. הם כלל לא פוגעים בכור ומטרתם לשחרר לחץ, שאיתו משתחררת קרינה. המצב הוא שבכור עצמו רמת הקרינה היא כזאת שעדיין בני אדם יכולים לעבוד שם והם לא יחלו או ייפגעו".

הוא מסביר כי הרעש שעושות הרשויות ביפן נועד בעיקר כדי להרגיע את האזרחים: "מרחיקים את האנשים בשל החשש שתהיה דליפה באחד הכורים. הממשלה רוצה קודם כל להסיר את הדאגה מהראש שלה. מפנים אזרחים כדי להיות שקטים ולתת לאנשים את התחושה שהממשלה עושה משהו ושהיא שולטת במצב. ביום השני הודיעו על חלוקת כדורי יוד, אבל עד כמה שאנחנו מבינים לא באמת חילקו אותם. זה בעיקר בשביל ההרגשה של האזרחים".

אז למה בכל זאת נאלצים האזרחים המתגוררים באזור הכור לעזוב? פרופ' דובי מסביר כי "העננים הרדיואקטיביים שמצויים בשמי פוקושימה, שמידת הקרינה שלהם נמוכה - נעים כל הזמן. אנחנו לא יודעים איך ובאיזו צורה הם נעים. אם הענן מתפזר על פני כל השטח אין שום בעיה, אפשר לצאת החוצה. אבל אם הענן נשאר מקובץ ונע כולו יחד לכיוון אחד ונוחת על בית, ואתה יוצא החוצה ונושם אותו, אתה מכניס לגופך חומרים רדיואקטיביים במידה שאתה עלול להיפגע, אבל לא במידה של סכנת חיים".

חוסר אמון בין הממשלה לאזרחים

בעקבות האסון, נחלצו מדינות העולם באופן מיידי לסיוע, אותו ביקשו במפורש הרשויות היפניות. הללו אף חרגו ממנהגן ונתנו לאמריקנים לסייע, אבל ההערכות בתקשורת, לפיהן היפנים לא יוכלו לקום מהאסון הזה בלי סיוע בינלאומי משמעותי, נראות מרחיקות לכת בעיני המומחים. ד"ר גיא פודולר, מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטת חיפה, טוען כי "בסופו של דבר היפנים ייצאו מהאסון הזה, ויצליחו להתמודד איתו". לדידו, המשבר המרכזי הוא בין הממשלה היפנית והאזרחים. "יש מצב של חוסר אמון. הציבור מתחיל להפסיק להאמין לדיווחים הממשלתיים, בעיקר לגבי הנושא הגרעיני. זה קשור לעניין שישנה תחושה שבמשך יומיים שלושה הציבור לא מקבל מידע נכון, אלא מידע שנועד לכסות על האמת ולהרגיע. הבעיה היא שכשמגיעות הנחיות מהממשלה יש סיכוי שהאזרחים לא יבצעו אותן".

ישראלים כמעט לא היו באזור הרעש ביפן. כמה פועלים של מפעל "ישקר" שהגיעו מאזור הרעש ביפן, נבדקו בשל החשש כי הקרינה דבקה בהם. בצד הגרעיני, בישראל עוקבים אחרי ההתפתחויות ביפן במטרה לבדוק שוב את ההחלטה שהתקבלה להקמת כור גרעיני בישראל לצורכי הפקת חשמל. החשש הוא שאסון טבע עשוי להביא לנזק הרבה יותר גדול, אם יפעל בארץ כור שכזה, אבל לפי שעה לא דווח על שינוי במדיניות.