שאלת השבוע

כיצד ניתן ליצור הרתעה אפקטיבית שתמנע רצח יהודים בידי פלשתינים?

עורך: ירעם נתניהו , י"א באדר ב תשע"א

  • לא להיכנע למוסריות מעוותת | פרופ' אפרים ענבר - ראש מרכז בס"א, אוניברסיטת בר אילן

לצערנו, התשובה היא שאי אפשר ליצור הרתעה אפקטיבית שתמנע לחלוטין רצח יהודים בידי פלשתינים. תמיד יהיו בין אויבינו אנשים ששנאת היהודים מובילה אותם למעשי רצח. פלשתינים בעלי מוטיבציה מהסוג הזה אי אפשר לעצור מלתקוף יהודים. לדאבוננו, יש בקרב הפלשתינים אנשים אשר רצחו בעבר, רוצחים היום וישאפו לרצוח יהודים בעתיד, חלילה. כך שהציפייה בתוכנו שתהיה מערכת הרתעה יעילה היא בלתי מציאותית.

חשוב להבין כי קשה ליצר הרתעה נגד מתאבדים כי הם מוכנים לתת את הכול לממש מטרתם, כולל את חייהם. בהגדרה, אי אפשר להרתיע מי שמוכן לשלם כל מחיר כדי להגיע ליעדו. ברגע שהריגת יהודי יוצרת רווח גדול למתכנן מעשה כזה – נוצר במצב נפשי שאף אמצעי הרתעה לא יעזור, אלא רק אמצעי הגנה אשר יצמצמו את הסבירות להצלחת התוקפים. 

יש אנשים המוכנים לרצוח יהודים, אבל שנאתם אינה כה גדולה שאין הם מתחשבים במחיר. לכן יש להעלות במסגרת החוק הישראלי את המחיר לרוצחים בכדי לנסות להרתיעם. מערכת המשפט בישראל אולי נוטה חסד רב מדי לעבריינים למיניהם ולמעשה אין ענישה חזקה בישראל. תנאי הישיבה בכלא גם אינם קשים מספיק. דמוקרטיה מתגוננת כמו זו במדינת ישראל צריכה למצוא דרכים להימנע מרגישות יתר לזכויות הפרט ולדאוג לזכויות הכלל. יש לשקול הטלת עונשים חמורים בהרבה כדי להעניש רוצחים שפלים ולא להיכנע למוסריות מעוותת. 

בתחילת האינתיפאדה הראשונה, שפרצה גם בצד המצרי, הרגו המצרים ביומה הראשון כ-40 פלשתינים והשתרר שקט. ישראל נהגה ברחמים ובסוף זה הסתיים ביותר מ-1000 הרוגים. לו ישראל הייתה נוקטת בצעדים חריפים יותר בפרוץ האינתיפאדה היה סיכוי שהסבל הפלשתיני וגם הישראלי היה קטן בהרבה מזה. מה שנראה כאכזריות בתחילת הדרך מסתבר כמוסרי יותר בסופה. ישראל זקוקה למהפכה חוקתית ביחס לשימוש בכוח צבאי כנגד אויבינו. אני לא בטוח שהמערכת הפוליטית והמשפטית הנוכחית מסוגלות להתמודד עם האתגר הזה. 

  • 'חומת מגן 2' | אלוף (מיל') עוזי דיין - נשיא מועצת הביטחון לישראל

הטבח המזוויע של משפחת פוגל מרתיח את הדם ומחייב תגובה שקולה וקרת רוח, אבל נחושה ואפקטיבית.

ראשית כול, לתפוס ולהעניש. חשוב שהכול ידעו שמי שפוגע ביהודים הוא בן מוות. ולא רק את הרוצחים יש להעניש, אלא גם את סביבתם התומכת. יש למשל לחדש את הריסת בתיהם. נכון שלא הוכח שהריסת בתים מונעת פיגועים, אבל יש חשיבות להנחלת מדיניות של 'שכר ועונש'. 

שנית, אין לפטור מאחריות ומעונש את הרשות הפלשתינית. לפני שנים, בתקופה שבה נשפך דם יהודי ללא מושיע, פנה המשורר נתן אלתרמן לאלוקים וכך כתב לו על הדם השפוך: "ואתה מריחו כמו ריח פרחים ואתה מלקטו במטפחת, ואתה תבקשנו מידי הרוצחים ומידי השותקים גם יחד". היום יש לנו צבא הגנה לישראל וזרועות הביטחון האחרות שנדרשים לפעול במהירות ללכידת הרוצחים ולבוא חשבון לא רק עמם. לא ייתכן שפעלו לבד. הכתובת, פעמים רבות לעזרה לרוצחים ובכול מקרה להסתה ולעמידה על הדם היא הרשות הפלשתינית.

שלישית, חיזוק ההתיישבות. החל משיפור האבטחה שנכשלה במבחן התוצאה האכזרי וכלה בתנופת בניין ופיתוח שצריך היה לעשותה ללא קשר לטבח באיתמר. אישור תב"ע (תכנית בניין עיר) לאיתמר יחזק לא רק את היישוב אלא גם את כול בקעת הירדן - אזור הביטחון המזרחי של ישראל.

ברמה המדינית אסטרטגית, עלינו להתפכח ומהר מהנוסחה שהוכחה ככישלון קולוסאלי: "השלום יביא את הביטחון". קרי, ויתורים יביאו להסכם שלום שיביא את הביטחון. ההיפך הוא הנכון - הוויתורים רק יביאו לעוד טרור ועוד ויתורים. רק הביטחון יביא את הביטחון ובלי ביטחון אף הסדר לא יחזיק מעמד ולא יהיה שלום. ברור היום שאין טעם לשקוד על 'נאום בר אילן 2', אלא לתכנן את האפשרות ל"חומת מגן 2". בתחום הצבאי - חומת מגן ובתחום המדיני – קיר ברזל נוסח ז'בוטינסקי.

  • להחיל את הריבונות על יו"ש | אל"מ במיל'  מוטי יוגב - סגן ראש מוא"ז מטה בנימין

בכדי ליצור מחדש הרתעה אפקטיבית לאורך זמן, לא מספיקים מאמצים מודיעיניים ומבצעיים לחיסול או לכידת מחבלים. יש צורך בתכנית מדינית כוללת, כזו הנובעת מהכרתנו את עצמנו והקשר המיוחד שלנו לארץ ישראל, תכנית המכירה היטב את מי שעומד מולנו ואמונותיו.

לממשלת ישראל חייבת להיות מטרה פוליטית ברורה של החלת הריבונות הישראלית על כל חלקי ארץ ישראל.

ברובד הטקטי בשטח: לאור מטרה מדינית ברורה, אך גם בהיעדרה, יש לפעול בנחרצות ובנחישות מול האויב.

לצערי, שורה כיום בקרב הפיקוד הבכיר באיו"ש אווירה של הכנות למדינה פלשתינית, שנוטה להקל לפלשתינים ולהחמיר בהתייחסות כלפי יהודים, גם בהוראות הפתיחה באש.

בכדי להשיב הרתעה אפקטיבית יש לחזק את מרכיבי ההתקפה וההגנה באיו"ש. יש לחזק את האחיזה המודיעינית והשליטה המבצעית גם בשטחי הרשות הפלשתינית ולהילחם בנחישות בכל פיגוע. מתפיסת זורקי האבנים ובקבוקי התבערה תוך סגירת מעגל בתפיסתם, העמדתם לדין והענשה אפקטיבית, עד לאיתורם המהיר והריגתם או לכידתם של המחבלים מבצעי הפיגועים. 

עדיפה התקיפה הנקודתית של מבצעי הפיגועים ושולחיהם - כך נפריד בין כלל האוכלוסייה לטרוריסטים.

הריגת המחבלים המבצעים, אין בה די ויש צורך לעצור ואף למצוא דרך לגרש מהארץ את כל גורמי ההנהגה הפוליטית הפלשתינית התומכים מעת לעת בטרור.

במישור ההגנתי, יש לפעול לחיזוק מרכיבי האבטחה בישובים ולחיזוק שתוף הפעולה בשטח בין צה"ל כמגן ההתיישבות לבין מנהיגי וגורמי הביטחון בהתיישבות.

הלגיטימציה לרשות הפלשתינית לשלוט בחלק משטחי איו"ש הביאה לכאורה שקט ונורמליזציה ויש בה גם טוב. זאת אם יודעים לא להתבלבל, יודעים של מי הארץ, יודעים את האויב ומכירים את גודל המפעל ההתיישבות היהודית ביו"ש.

ההרתעה מול הפלשתינים תתחזק, בעת שכוחו של עם ישראל יתחזק, גם במישור הבין לאומי, אך גם ובעיקר, כאשר יתחזק עם ישראל ברוחו, בהכרתנו בצדקת דרכנו ובאחיזתנו בארצנו.           

 

תשובות הגולשים

ענישה סביבתית

יש למחוק את הכפרים שהיו שותפים לביצוע העבירה: בהסתרת המחבלים, בנתינת סיוע וכמובן את אותו כפר או שכונה שממנה יצאו גידולי הפרא המטורפים הללו. צריך להגלות את תושבי הכפרים הללו ולא להשאיר אבן על אבן מאותם מקומות.
מעבר לכך, כל משפחתם המורחבת של המחבלים צריכה להיות מוגלית את מחוץ לגבולות המדינה. רק כך הם יבינו שזה מאוד לא משתלם לרצוח יהודים.

דור אברמוביץ', יד בנימין

להרבות בבנייה

אור מגרש חושך. כך למדנו תמיד. חושך לא מגרשים במקלות. אפילו מעט מן האור מגרש הרבה חושך, וקל וחומר הרבה אור.
להרבות אור, בענייננו הוא להרבות בבנייה ובנטיעה בכל מקום ביהודה ושומרון, ובמיוחד לא ב"גושים".

גדליה גינזבורג , אלון שבות

 

להחזיר את עונש המוות

גזר דין מוות מיידי ללא אפשרות חנינה לכל טרוריסט או  סייען טרור.  גזר הדין יבוצע בשידור חי למען יראו וייראו. בנוסף, משפחת הטרוריסט תגורש באופן מיידי מן הארץ ללא שום זכויות, ונישול מלא מרכושם (הוריו, אחיו, אשתו וילדיו) ללא אפשרות חזרה עתידית למדינת ישראל. כמוכן, גירוש ופירוק מיידי של היישוב או הכפר שממנו יצא המחבל, על מנת לוודא שלא יצאו פיגועים נוספים מאותו ישוב\כפר.

שחר בוצחק, עין הבשור