בשבע 435: אני פורים, ומי אתה?

לרגל פורים, אנחנו שמחים להביא בפניכם ראיונות בלעדיים עם כמה מגיבורי החג, שביקשו לשמור על אלמוניות. האם תצליחו לגלות במי מדובר?

חגית רוטנברג , י"א באדר ב תשע"א

לרגל חג הפורים, אנחנו שמחים להביא בפניכם ראיונות בלעדיים עם כמה מגיבורי החג, שביקשו לשמור על אלמוניות. האם תצליחו לגלות במי מדובר?

ש. שלום רב, אדוני. אני רואה שאתה סמוק במיוחד, זה בגלל ההתרגשות מהראיון?

ת. הו, לא! זה הצבע הטבעי שלי. אמנם יש לי כמה אחים ובני דודים שנראים צהובים בהירים יותר, או אדומים יותר ממני, אבל אדום זה הצבע שלי, כך נולדתי.

ש. אני מבין שיש לך כוחות מיוחדים. אתה גורם לאנשים לעשות או לומר דברים שביום רגיל הם לא היו מעזים.

ת. כן, אפשר לומר במלוא הצניעות שיש לי כישרון כזה. אמנם זה נכון רק לגבי מי שאוהב אותי מאוד ולוקח הרבה ממה שיש לי להציע, אבל כשזה קורה, חחח... לא כדאי לך לדעת את התוצאה.

ש. אולי בכל זאת תשתף אותנו בסיפור מיוחד?

ת. טוב, אז אני מוכן לספר שפורים אחד סבא של גילי מכיתה ג' לקח ממני כל כך הרבה, עד שהוא פשוט לבש את הבגדים של גילי, וחשב שהוא תלמיד. הוא נכנס לכיתה של גילי עם השערות הלבנות והמקל שלו, והתלמידים התאפקו נורא שלא לצחוק...

ש. אומרים עליך שכשאתה נכנס, יוצא סוד. אז מה הסוד?

ת. את זה אני כבר ממש לא יכול  לגלות. בכלל, אתה עוד לא הכנסת אותי, אז איך ייצא לך הסוד?

ש. אדוני שלום רב. אדוני, סליחה, אתה שומע אותי?

ת. מה? מישהו מדבר פה? מצטער, אני עושה כל כך הרבה רעש, שהפסקתי לשמוע.

ש. אולי בכל זאת תעשה מאמץ, רק שאלה לכבוד חג הפורים. למה המן כל כך מרגיז אותך?

ת. מי אמרת? המן? ששש... חבר'ה, נו שקט רגע. תנו לי לענות לאדון פה. כן, אז המן הזה הוא חתיכת רשע מרושע, אני חושב שזה כתוב באיזו מגילה עתיקה, לא? אתה לא צריך אותי בשביל לדעת.

ש. כן, כנראה שאתה צודק. מה דעתך על הקפצונים והנפצים שמחליפים אותך בשנים האחרונות?

ת. תאמין לי, הצעירים האלה, אין להם בושה. באים, יורים, מפוצצים, מקפיצים לכולם את הלב, ולהמן זה בכלל לא מזיז. הוא אפילו לא מבין שזה מפחיד. למה, בתקופה שלו היו קפצונים? חזיזים? הוא מפחד רק ממני ומהחבר'ה שלי, הלוחמים של פעם.

ש. שלום גבירתי. אפתח בשאלה ישירה: את לא חושבת שאת קצת מזויפת? לא מגלה את הפנים האמיתיות?

ת. תסלח לי, השאלה שלך כל כך חצופה, שאם הייתי יכולה הייתי עכשיו קמה והולכת מפה. הבעיה שאני דבוקה פה למישהו לפרצוף, אבל תאמין לי ש...

ש. כן, אני מתנצל. התכוונתי לשאול מי את באמת? את הרי מנסה להראות שאת מישהו אחר.

ת. זה לא מדויק. מי שבוחר בי, זה מה שהוא רוצה להיות, אז למה זה לא אמיתי בעיניך? מה יש, לא יכול להיות שילדה רוצה להיות גורילה? אין ילדים שמתחשק להם להיראות כמו סבא? לך לא משעמם להיראות כל הזמן אותו דבר?

ש. אני צריך לחשוב על זה. בכל אופן, חובר עלייך שיר ידוע, שטוען שאת הכי צוהלת ושמחה. זה נכון?

ת. תראה, בימינו להיות תמיד צוהלת ושמחה זה קצת קשה. אבל אני מודה שרוב הזמן אני מחייכת. האמת, שגם אם אני לא רוצה יש לי חיוך על הפנים, פשוט זו הצורה שבה הכינו אותי. גם כשאני בוכה זה בחיוך...

ניחשתם? בין הפותרים נכונה לא יוגרל כלום. תגידו תודה שאתם כאלה חכמים.. פורים שמח!