בשבע 435: על הדיווח

בעקבות הטבח באיתמר היה על ערוצי התקשורת השונים להתמודד עם נושאים רבים.

ישראל מידד , י"א באדר ב תשע"א

על הדיווח

בעקבות הטבח באיתמר היה על ערוצי התקשורת השונים להתמודד עם נושאים רבים. ראשית, מכיוון שהיישוב דתי נמנע מהעיתונאים דיווח ממקור ראשון במשך שעות רבות. ובאותו עניין, אנשי היישוב לא יכלו להעביר את המסרים שלהם, בעוד הידיעות דולפות החוצה, דבר שאפשר לצד הערבי ולתומכיו לשדר את המסרים שלהם. 

בנוסף, המשפחה והיישוב היו צריכים להחליט האם לשחרר לפרסום את תמונות התקריב הקשות של הקרבנות. לבסוף הוחלט להעביר את התמונות באישור המשפחה, אבל לא את אלה של הרבנית פוגל.  דבר זה הוביל לוויכוח אתי-מקצועי, כביכול, ודוגמה לכך השאלות הלוחצות של גאולה אבן אל אורן הלמן, מנהל לשכת העיתונות (אם כי משרד ההסברה היה אחראי).  חשוב לדעת: תמונות כאלה אינן נדירות כלל, אם נזכור את השואה או את קישינב.  ולא נשכח: הגוויות שלאחר הרצח במעלה העקרבים ב- 1954 אף הוחזרו לשטח לאחר הפינוי בהוראה ממשלתית רק כדי לצלם את הקרבנות על אתר.

נושא שלישי הוא מה שהיה חסר בסיקור התגובה הפלשתינית. צפיתי בכל שלוש מהדורות החדשות של הערוץ הראשון במוצאי שבת, ובאף אחת מהן לא הוזכרה חלוקת הממתקים של תושבי עזה אשר תועדה ברשתות זרות (וגם באתר ynet). כאילו היה מספיק לעורכי המשדרים הרוע והרשע של מבצעי השחיטה עצמם ועכשיו להשליך את אותם על סתם ערבים? ידיעה כזו הייתה חשובה כדי להבין את הרקע לרציחות, אבל מישהו כנראה החליט לא 'לגדוש' את המסך. 

ישראל מידד

סוגרים צמצם

בזמן שאנחנו מתווכחים על פרסום תמונות הזוועה מהטבח, מסתבר שיש מי שמשתמש, בעוצמתו, ולא בפעם הראשונה, כדי לגמד את הזוועה. והפעם אין מדובר בכלי תקשורת רגיל.

העיתונות הבינלאומית, וגם הישראלית, ניזונות לא אחת מדיווחים וצילומים של סוכנויות הידיעות. רויטרס, אחת הבולטות בהן, סיפקה לנו בתחילת השבוע שיעור ציני במיוחד בענייני תמונות. מי שחיפש במאגר של הסוכנות את המילה 'איתמר' מצא 12 תמונות שצולמו ביישוב ובסביבתו לאחר הטבח. בעשר מהן מופיעים חיילי צה"ל חמושים, אחת היא תמונה כללית של היישוב שצולמה ממרחק ורק אחת מראה את אנשי זק"א מפנים את אחת הגופות. עוד יותר מקוממת היא תמונה שכותרתה: "חיילים ישראלים תופסים עמדות כשעצורים פלשתינים יושבים על הארץ, בעת מבצע צבאי בגדה המערבית בכפר עוורתא".

רק מי שקורא את ה'אותיות הקטנות' לומד כי הסיבה ל'מבצע' היא "זוג יהודי ושלושת ילדיהם נדקרו למוות בשבת בהתנחלות, במה שנטען בידי גורמים ישראלים כהתקפה פלשתינית..."

חשוב לציין: כשמבצעים חיפוש ב'חתכים' אחרים על הפיגוע מתקבלות תמונות נוספות, אך המגמה הכללית נותרת ברורה: גימוד הזוועה בצד הישראלי והדגשת 'הסבל' הפלשתיני.

עדי גרסיאל

גדולים ביפן

אל מול הטבח באיתמר והאסון ביפן, עיתון 'הארץ', בהחלטה מודעת, הדגיש לכל אורך הדרך את האסון ביפן. לו ניתנו הכותרות הראשיות, והעמודים הראשונים, ואילו הפיגוע נדחק לכותרת המשנית ולעמודים הפנימיים.

האם קדימות כזו היה 'הארץ' נותן לאסון ביפן גם אל מול אירוע היפותטי דומה (ודמיוני לגמרי), של רוצח יהודי שהיה עושה כך למשפחה של אושיה שמאלנית? יש מקום לפחות לחשוד שהדברים נובעים גם מהריחוק של העורכים מעולמם של הנרצחים, שאותו גם הפגין עורך מוסף הארץ בחשבון הטוויטר שלו, בדברו על האבל על משפחת פוגל כ"נהרות קיטש מטורפים".

אפרופו נהרות קיטש מטורפים, מעניין מה היו העורכים חושבים על עיתון שהיה נוהג כך לגבי רצח רבין. בסך הכול אדם אחד. אולי אפשר היה לדחוק גם את זה אי-שם לאחד העמודים האחוריים.

הלל גרשוני

 

ההסתה מבית 

אחרי הטבח באיתמר, לא רק אל התקשורת המוסלמית המסיתה עינינו צריכות להיות נשואות. עלינו לבדוק מה קורה בבית שלנו, בתקשורת הישראלית. האקלים הציבורי בתקשורת המיינסטרים שלנו זנח את חיפוש האמת והפקיר את חיי היהודים כאן. "המתנחלים" הפך למטבע לשון לציבור מאוס, שיצרו לו באופן צבוע ושיקרי דימוי אלים, פורע חוק, שמותר לרמוס אותו בשם החוק הנאור. ירי על אנשי חוות גלעד? התקשורת  מצדיקה ומשתיקה. קריאתו של שטרנהל המסית בעיתון 'הארץ' משנת 2001, שהפלשתינים יתמקדו ברצח מתנחלים ולא תלאביבים, עדיין מהדהדת באוזנם. טיבי ואופנהיימר מכנים התנחלויות "סרטן" ורזי ברקאי שותק.

קריאה ל"אינתיפדה" שלישית? כלי התקשורת מדווחים, כאילו הם מהאו"ם, בלי דרישה לחקור את המסיתים לאלימות לרצח ולגזענות, כפי שהם דורשים לחקור ולצלוב רבנים, להבדיל. בערב הרצח, ביום חמישי, זימנו ירון לונדון ומוטי קירשנבאום לאולפנם בערוץ 10 עיתונאי ערבי לשוחח על קבוצת תומכי "אינתיפדה שלישית" בפייסבוק . כך אמר לונדון: "... מה שהעם הפלשתיני אולי יכול להשיג... זאת לא עצה שאני מציע מהצד הישראלי לצד הפלשתיני, אבל החשש  הזה קיים במערכת הביטחון  ... לא עם שלם , כמה אלפי פלשתינים יצעדו להם לעבר גדרות של איזו התנחלות קטנה. גם זה יכול לקרות". כך לונדון, יום לפני. אותו ירון לונדון ממשיך וכותב ביום ג', לאחר הטבח הנורא, מאמר הזוי בידיעות אחרונות, נגד בניית בתים ליהודים ביו"ש, וקורא בעצם לגרש את יהודי איתמר, ולהמשיך לנהל מו"מ ולהגיע להסכם. את המאמר עיטרו בכותרת "למחוק את הדם מהעיניים", כי לדברי לונדון, כשיש דם, העיניים לא רואות נכוחה. ואולי להיפך, מר לונדון?  כשהעיניים מסרבות לראות את המציאות – יש דם. כמה דם  נקי וטהור יישפך, עד שהשכל הישר ינצח את אוטם הלב של קובעי סדר היום במדינה?

חני לוז

 

  • ביקורת הנקרא

פלשתיני 'הורג חמישה ישראלים' בגדה המערבית (אתר BBC

כן, ככה ממש פרסם 'אתר חדשות בינלאומי'

חשש שיבוא מוצרי הסושי לארץ ייפגע

(מוסף ממון, ידיעות אחרונות

אחרי רבבות נעדרים ואסונות גרעניים ביפאן, טוב שיש מי ששומר על פרופורציה

המדינה עמדה מלכת (למען גלעד שליט)

ידיעות אחרונות

זו אותה מדינה שידיעות הוא עיתון שלה?

  • חדשות בחדשות

אתר 'אייס' דיווח כי ועדת הרדיו של מועצת הרשות השנייה אישרה השבוע המלצה למועצת הרשות להאריך את זיכיון של תחנת הרדיו האזורית ''קול חי'' ב-4 שנים נוספות.

תנועת התעוררות ירושלים, המיוצגת במועצת העיר, פנתה לערוץ 10 בדרישה להעביר את משרדיו לבירה. במכתב שנשלח לראשי הערוץ נכתב כי " ערוץ 10 הינו ערוץ ישראלי וככזה ראוי כי יפעל מעיר הבירה של מדינת ישראל".

אל"מ במיל' ליאור לוטן הסיר השבוע את מועמדותו לתפקיד דובר צה"ל. בידיעות אחרונות פורסם כי שמו של מועמד חדש לתפקיד: תא"ל פולי מרדכי .