בשבע 436: יושבים על הגדר

הטבח באיתמר והכשל בהתרעת מערכת האבטחה מציפים שוב את שאלת הקמת גדר ביטחונית סביב היישובים | אין לסמוך על הנס

ניצן קידר , י"ח באדר ב תשע"א

שבועיים אחרי הטבח המזעזע באיתמר, בו חדר המרצח ליישוב לאחר שצלח את גדר האבטחה ללא קושי, חוזרת לסדר היום סוגיית הקמת הגדרות סביב היישובים. במקרה של איתמר, צה"ל סירב לממן מערכות חיוניות שהיו אמורות להיות סביב הגדר, בשל הטענה שאינה חוקית, ועל כן לא מילאה הגדר את תפקידה בשעה שנדרשה לכך. ביישובים אחרים ברחבי יהודה ושומרון, נסוב הדיון סביב שני פרמטרים – הביטחוני וההתיישבותי. הדילמה, שימיה כמעט כימי ההתיישבות ביו"ש, נעה בין האפקטיביות הביטחונית שבהקמת גדר לבין הפגיעה באינטרס התפשטות שטחי היישובים ללא תחימה בגדרות.

אין גדר הרמטית

אל"מ במיל' מוטי יוגב, תושב דולב וסגן ראש מועצת בנימין, חושב שהקפת היישובים בגדר חשובה מהבחינה הביטחונית, אך מציין עם זאת שההגנה היא צעד משני להתקפה ולמצב בו משדרים לפלשתינים יד קשה כלפי הטרור ומבצעיו. "אמנם האמירה האידיאולוגית שאנחנו צריכים לשדר היא שמי שצריך להתמגן הם הערבים ולא אנחנו. אך יחד עם זאת, משום העובדה שלא סומכים על הנס, כן ראוי לקיים מערכת אבטחה עם מרכיבי ביטחון. בשאלה הזו כבר נחלקו יישובים שונים
דניאלה וייס, לעבר ראש מועצת קדומים: מה שהאנשים לא מבינים הוא שהגדרות הן חלק מתוכנית של גירוש היהודים מיהודה ושומרון, על ידי הכנסת היהודים לגטאות בין גדרות, שמהווה שלב מכין לקראת גירוש טוטאלי. השלטון מעודד את זה ועושה את זה בצורה מתוחכמת על ידי אנשי ביטחון
, שחלקם בחרו שלא לקיים מרכיבי ביטחון ולהישאר פתוחים, חלקם בחרו שלא לקיים גדר אבל לקיים מרכיבי התרעה שונים, וחלקם בחרו בגדר. לדידי, לא צריך לשפוט אידיאולוגית את הבחירות השונות של היישובים, אבל באופן אישי אני סבור שצריך לקיים מערכת אבטחה וביטחון, כדי לעשות כל שבכוחנו להגן על התושבים".

מבחינה ביטחונית, כמה אפשר לסמוך על גדר כזו?

"כשיש מערכת ביטחון כמו גדר היא מעכבת, אך אינה יכולה למנוע לחלוטין ממפגעים להיכנס ליישוב. בשפה הצבאית אומרים כי קו ההגנה לעולם ייפרץ - תמיד יהיו בו נקודות תורפה. גדר אינה עומדת בפני עצמה, ויש צורך בהתרעה או מצלמות – וגם אז אין סגירה הרמטית".

השאלה היא אם גדר כזו לא פוגעת ביישוב, משום שהיא תוחמת אותו בכל הקשור להתפתחות עתידית?

"אל לה לגדר ביטחון לקבוע תחום ליישוב, ואל לנו לחוש שהגדר סוגרת אותנו. הגדר נועדה לאבטח את המתיישבים ממעשי טרור קשים כמו שאירע באיתמר. אנחנו צריכים לחוש חופשיים בארצנו ולהסתובב גם מעבר ליישובים. התיחום בא כדי להגן על התושבים וליצור תחושת ביטחון".

דיברת על הגישה האידיאולוגית. אולי באמת עוד ועוד מיגון מחזק את התחושה אצל האויב שאנחנו פגיעים יותר?

"ברור שלא ההגנה היא הפיתרון, אלא ההתקפה. וזה מתחיל בתפישה האסטרטגית של לכתחילה, שאנחנו שולטים באזור וצריכים למגר כל גורם שיכול לפגוע בנו בכל מקום שהוא. יש גם צורך בהרתעה, שהיא תולדה של מיגור הטרור. בדרך כלל שירותי הביטחון וצה"ל עסוקים בזה יומם ולילה ואסור להרפות מהלחץ הזה אלא להרחיב אותו".

בנוסף, אומר יוגב, אסור לתת לגורם פלשתיני זה או אחר סמכות שליטה מלאה בשטחים ביהודה ושומרון, "כי הניסיון ההיסטורי הוכיח ששליטה פלשתינית מביאה להקמת חממת טרור. שילוב של התקפה והגברת ההרתעה יביא לפחד אצל האויבים. אני גורס שצריך לטפל במעגל הראשון של בני משפחות המחבלים, כדי ליצור הרתעה אצל אחרים, שיבינו שהטרור לא משתלם. לא להשאיר על כנו בית של מחבל, ולגרום לבני משפחתו לנדוד. להתייחס בצורה דומה למשתפי פעולה עם טרור. רק כך הם יחשבו פעמיים ושלוש לפני שישקלו לבצע פעולת טרור".

 הגדר – סימפטום לחולשה

היישובים הקטנים יותר, כמו גם המאחזים, לרוב אינם ממוגנים בגדר. כאן בדרך כלל מדובר בסיבה אידיאולוגית נטו - החשש שגדר תתחום את המקום, ובמערכות השלטון ינצלו את העובדה הזו נגד היישוב. סא"ל במיל' יאיר הירש, תושב קידה שבבנימין, לא בטוח שגדר כמו זו המוצבת ביישובים השונים, יכולה באמת לתת ביטחון לתושבים. "המטרה של כל היישובים הצעירים היא, בסופו של דבר, לגדול ולהתפתח מדי שנה. לכן, גם אם ירצו להציב גדר, היא לא תעמוד במבחן המציאות כי אי אפשר לפרק ולהרכיב מדי תקופה את תחום הגדר".

במאמר מוסגר, מעיר הירש, צריך לבחון את היעילות של הגדרות שכן רוצים להציב, "כי לא בטוח שביכולת הכלכלית
סא"ל במיל' יאיר הירש, קידה: כל מ"מ צעיר בגולני יודע שההגנה הטובה ביותר היא היציאה מהגדר. אי אפשר להגן על מוצב רק מתוך הגדר, ולכן לעתים היא מקבעת את תחושת הביטחון, ומקנה תחושה מוטעית של ביטחון. גם בצורה סטטיסטית לא בטוח שהיא עזרה לאורך זמן. היא בעיקר עצרה את הגדילה
הקיימת הן יעמדו במבחן המציאות, כמו הגדר ההרתעית בגבול הצפון או בעזה – שבנויה בצורה כזו שמונעת ירי. צריך גם לזכור שהגדר יכולה להרתיע ולעכב, אבל בסוף צריך לסגור את כל המעטפת, ולחשוב על שאלות כמו מי הכוח שמגיב בעת אירוע אזרחי או צבאי, ושאלות נוספות שעולות מהפן הביטחוני".

אז הגדר אולי יוצרת אשליה של מיגון, שטובה לתושב אבל לא בהכרח לביטחונו?

"כל מ"מ צעיר בגולני יודע שההגנה הטובה ביותר היא היציאה מהגדר. אי אפשר להגן על מוצב רק  מתוך הגדר, ולכן לעתים היא מקבעת את תחושת הביטחון, ומקנה תחושה מוטעית של ביטחון. איכות הביטחון האמיתית תיקבע גם על ידי החוסן של המתיישבים עצמם ומה הם מקרינים החוצה, וכן על פי מידת העמידות שלהם. אולי לתושב עצמו הגדר נותנת תחושת ביטחון, אבל גם בצורה סטטיסטית לא בטוח שהיא עזרה לאורך זמן. היא בעיקר עצרה את הגדילה וההתרחבות של היישובים".

אל מול הדברים של יאיר הירש, שמנסח אותם בעדינות יחסית, דניאלה וייס, חברת הנהלת תנועת ההתיישבות החדשה "נחלה" ומי שהיתה במשך שנים ארוכות ראש מועצת קדומים, שבחרה שלא להתמגן בגדר, חריפה הרבה יותר.

"מבחינה ביטחונית גדר זה ההיפך מביטחון", קובעת וייס ומסבירה: "גדר משדרת לאויב שמי שנמצא בתוך הגדר מפוחד או חלש. מי שנמצא בתוך גדר גם אינו מפתח את הערנות הסביבתית, והיתרון נמצא בידי התוקף. את הדברים האלה אמר משה למרגלים כששלח אותם לתור את הארץ, ואחרי 3,000 שנה אורד וינגייט אמר ליהודים לצאת וליזום התקפה ולא לחכות ליוזמה של התוקף. לצערי, בזמן האחרון הנושא של הגדרות נכנס בחלק מהיישובים, וזה מעיד על חולשה".

מדוע לדעתך מדובר בחולשה? הרי אנשים בסך הכל מרגישים כך הרבה יותר בטוחים.

"אני רוצה לומר דברים קשים בעניין הזה. מה שהם לא מבינים הוא שהגדרות הן חלק מתוכנית של גירוש היהודים מיהודה ושומרון, על ידי הכנסת היהודים לגטאות בין גדרות, שמהווה שלב מכין לקראת גירוש טוטאלי. השלטון מעודד את זה ועושה את זה בצורה מתוחכמת על ידי אנשי ביטחון. כשתושבים רואים את נושאי הדרגות הכבדות על הכתפיים הם מאוד מתרשמים מהם, ומהמצגות היפות שהם מכינים. אבל הקצינים הללו משמשים זרוע בידי הממשלה לגרום לרפיון רוח אצל התושבים ולהביא לגירוש יהודים מיהודה ושומרון. מאחר שהיום ראש הממשלה נתניהו, ולפני כן קודמיו אולמרט ושרון רצו לגרש, אבל הבינו שהדבר יהיה קשה מאוד, הם הקימו צוותי חשיבה שמסקנתם היתה כי על ידי התשת הרוח בקרב המתיישבים, יגבר אצלם הייאוש מצד אחד, ומצד שני הטרור יבריח אותם מהאזור. זו התוכנית, ובזכות האמיצים שיוצאים מחוץ לתחומי הגטו, בעזרת השם, תסוכל התוכנית הזו".

את התנגדת לאורך שנות כהונתך כראש מועצה בכל דרך להקמת גדר סביב היישוב קדומים.

"אני גרה בקדומים, ו-30 שנה לחמתי בכל גורם אפשרי שלא תהיה גדר. בזמנו רפאל איתן ז"ל, כשכיהן כרמטכ"ל, רצה שתהיה גדר. נסענו לביתו בתל עדשים ודיברנו איתו. בתום השיחה הוא אמר – 'אם יהודים מבקשים שלא תהיה גדר, לא תהיה גדר'. הרי מדובר בעוול לדורות. ליהודים אסור לשים גדרות. כל גדר שיהודי שם סביבו זה הנצחת הגלות, ואנחנו צריכים לצאת מהתחושה הזו של הגלות שנקלענו אליה".

 לא לפגוע באיכות החיים

פנחס ולרשטיין, מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין כמעט 30 שנה, גורס שיש למצוא את דרך האמצע להגנה על ההתיישבות. "ברובם הניכר של היישובים יש גדר וירטואלית, שהיא גדר אמיתית שיודעת להתריע, אבל אינה בנויה פיזית. המערכות שצה"ל הקים בחלק מהיישובים הן מענה אמיתי לכל נושא הביטחון. באותם יישובים שאתה יכול לראות מערכת שמתצפתת סביב כל היישוב, מתעדת, יודעת לזהות כניסה, בין אם זה גנבים ובין אם זה מחבלים – וזאת גם בלי גדר פיזית, מדובר במענה טוב". ולרשטיין סבור כי הנחת העבודה צריכה להיות שאסור לפגוע באיכות החיים של האזרחים, "ועם זאת צריך לזכור שאנחנו חיים באזור שהאזרח היהודי הוא המאוים ולא האזרח הערבי. יש צורך לאזן בין הדברים בשיקול דעת ובהכרעה של הנהגת ההתיישבות".

ומהו שילוב נכון של מערכות הגנה?
אל"מ מיל' מוטי יוגב, סגן ראש מועצת בנימין: אמנם האמירה האידיאולוגית שאנחנו צריכים לשדר היא שמי שצריך להתמגן הם הערבים ולא אנחנו. אך יחד עם זאת, משום העובדה שלא סומכים על הנס, אני סבור שצריך לקיים מערכת אבטחה וביטחון, כדי לעשות כל שבכוחנו להגן על התושבים

"השילוב הנכון הוא מערכת מתריעה מטווח רחוק, שבחלק מהמקרים צריכה להכיל גדר. אבל מדובר במערכת אלקטרונית עם מרכיבים רבים, שאינה מחויבת גדר בכל יישוב".

אנשי ההתיישבות, כאמור, מייצגים קשת רחבה של דעות בסוגיה זו, שעוררה סערה ביישובים רבים לאורך השנים. לעומתם, מי שהיה אלוף פיקוד המרכז ומשמש כיום כנשיא מועצת הביטחון לישראל, האלוף במיל' עוזי דיין, מצהיר שגדר היא לא רק חיונית, אלא מספקת הגנה בצורה הטובה ביותר.

"אין ספק שהגדר עוזרת מאוד. בעיקרון, בכל מקום בעולם בו רוצים למנוע חדירה, גדר היא אמצעי בסיסי הכרחי. לראיה, אם מחלקה של חיילים קיבלה הוראה לשמור על שטח מסוים -  תשאל אותם אם הם רוצים לעשות את זה עם גדר או בלי גדר. התשובה היא תמיד עם גדר. מדוע? כי היא גם מרתיעה מפגעים וגם מעכבת. גדר שמוקמת כמו שצריך יכולה גם למנוע וגם להרתיע". דיין מדגיש כי ברמה האופרטיבית יש לזכור ולהבין שגדר היא אמצעי הגנה, אך היא לא מביאה מודיעין ולא פועלת בחלק ההתקפי, שגם הוא צריך להיות על סדר היום. לדבריו, "כשהייתי אלוף פיקוד, היו מעט מאוד יישובים שלא רצו גדר".

אני מבקש להתעכב על המלים "מוקמת כמו שצריך". אולי זו הבעיה ביהודה ושומרון, וגדר שמוקמת בצורה פחות טובה, לא באמת נותנת ביטחון?

"גדר תמיד עוזרת ברמה האופרטיבית, ברמה המבצעית. ההסתייגויות מגדר הן לרוב הסתייגויות ברמה אסטרטגית. למשל, מישהו יכול להגיד - אם תהיה לי גדר אנשים יסמכו עליה ולא ישמרו כמו שצריך. או אם תהיה גדר, היא תוחמת אותי ולא אוכל לפעול מחוצה לה. כל הדברים נכונים, השאלה היא איפה הגדר בנויה, איך היא בנויה ואיך אתה מפעיל אותה. אף פעם אל תסמוך על אמצעי כזה או אחר, תמיד צריך להיות לוחם שמפקח ונעזר באמצעים הללו".

אולי גדר מבטון, כמו זו שהוקמה בדרום, יכולה לסייע?

"גדר יותר אטומה הבנויה מאבן – מה שקרוי חומה, בונים רק במקומות שרוצים למנוע ירי ישיר לטווחים קצרים. אחד המקומות שעשו את זה הוא על כביש 6, ליד קלקיליה. הרבה יותר יעיל מבחינה ביטחונית לבנות גדר שניתן לראות דרכה ושיש לה עומק, ועוד יותר מכך, מערכת של גדרות שמעכבת את מי שמנסה לעבור וגם מתריעה בפני מי שאחראי לאבטחה. בנוסף, גדר מערכת מאבן רוחבה גדול מאוד ויש צורך להפקיע בשבילה אדמות רבות, בניגוד לגדר רגילה".

עולות גם הטענות שגדר מפריעה להתפתחות היישובים ביהודה ושומרון.

"ברמה הכוללת, ההתיישבותית, השאלה היא באיזה תוואי לשים אותה. וזאת, לא תמיד מסיבות מבצעיות, אלא מסיבות של זכות ובעלות על קרקע. מבחינה תפיסתית, אני לא חושב שצריך לכפות על אנשים גדר. אם אנשים מעלים את הטיעון הזה, והם לא מעוניינים בגדר, אין שום סיבה להכריח אותם".