בשבע 436: שאלת השבוע

בעקבות האסון הגרעיני ביפן, האם ישראל צריכה להימנע מהקמת כורים גרעיניים נוספים?

עורך: ירעם נתניהו , י"ח באדר ב תשע"א

פרופ' יגאל רונן | המחלקה להנדסה גרעינית, אונ' בן גוריון

הכורים עמדו במבחן

כיתוב לתמונה: צילום: דני מכליס,  אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המילה 'אסון' מוגזמת. היה אסון ביפן אבל בכל הקשור לגרעין - עד כה איש לא נהרג מקרינה רדיואקטיבית או אושפז בגללה. הפאניקה מוגזמת.

כדאי לזכור שיפן, ארץ למודת רעידות אדמה ושנערכה להן בהתאם, לא התכוננה לרעידת אדמה בסולם 9 ולצונאמי האדיר שהיה בעקבות הרעש. ואף על פי שגם הכורים הגרעיניים לא תוכננו לעמוד ברעידת אדמה כזו ובצונאמי כה אדיר  – עד כה היפנים כן מצליחים לקרר את הכורים, ומסתמן שלא יהיה אסון גרעיני ושהרע מאחורינו. כך שלמעשה הפגיעה באנשים בשל הכור היא מינורית, והיא מתגמדת לעומת האסונות האחרים שהיו שם.

ואם צריך להסיק מסקנה, לפחות לעת עתה, היא צריכה להיות שאפילו שהכור הגרעיני לא תוכנן לעמוד בפני רעידת אדמה כה עוצמתית הוא עמד במבחן, בניגוד לשאר המתקנים, וזה מצביע על הרמה הבטיחותית הגבוהה של המתקנים הגרעיניים.

המסקנה של הפוליטיקאים במדינות השונות באירופה, ולפיה צריך להפסיק את התכניות הגרעיניות, אינה אחראית, והיא מובלות על ידי פחד הציבור.

הבעיה העיקרית של המין האנושי היא אנרגיה זולה, וזו האנרגיה שיש בכורים. יש גידול באוכלוסייה העולמית, ולכן יש הקטנה של השטחים שיכולים להיות מיועדים לחקלאות. כלומר צריך לייצר יותר מזון בפחות קרקע. הדבר היחידי שיכול להבטיח זאת הוא חקלאות מתועשת, ובשביל זה צריך כמות אנרגיה רבה. אם נשתמש באנרגיה יקרה, חלקים רבים בעולם לא יוכלו לקנות מזון וזה ישפיע על מיליונים שימותו ברעב או שינסו לפלוש למדינות שבהן יש אוכל. גם השימוש בדלק ובפחם פולט פחמן דו חמצני לסביבה וזה יוצר שינוי אקלימי שמזיק למין האנושי.

במדינת ישראל היינו צריכים לבנות כורים גרעיניים לצורכי חשמל, אבל יש כמה בעיות:

ישראל לא חתומה על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, ולכן אנו מנועים לקבל טכנולוגיה של כורי כוח גרעיניים. כמו כן, ישראל נמצאת באזור מלחמתי, וכור גרעיני הוא מטרה מספר אחת. גם האווירה הציבורית בישראל לא תומכת בהקמה כור חדש, וגם מכיוון שיש לידינו מצבורים גדולים של גז המוטיבציה למצוא אנרגיה חלופית קטנה.

כך שלהערכתי לא נראה בקרוב הקמת כור כזה בישראל, אבל למה שקרה ביפן אין קשר לנושא. אם כבר להפך – זה מראה שהכורים עמידים מאוד.

 

אורי בן נון | מנכ"ל חברת החשמל לשעבר

קשיים ברמה המדינית

לחברת החשמל יש תכנית כבר הרבה שנים לבנות כור גרעיני,  בהספק של 1200 מגה-וואט לשעה. המקום שהוקצע לכך הוא ליד ניצה, על גבול מצרים.

אחת הבעיות הראשיות שהיו למדינת ישראל בעניין היא שכדי לקנות כור גרעיני מאת המדינות המספקות כאלה – כגון רוסיה, צרפת, אנגליה, ארה"ב – יש לחתום על אמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. ישראל לא חתומה עליה מתוך מדיניות העמיתות שיש לנו לגבי נשק גרעיני. ברגע שנחתום על האמנה יבואו נציגי האו"ם לבדוק את כל הכורים הגרעיניים, כדי לוודא שלא מפיקים בהם פלוטוניום לייצור פצצות. זו הבעיה הראשית, כאמור. יש גם הבעיה הביטחונית שבה איני מוסמך, אבל נראה לי משונה להציב את הכור המתוכנן על גבול מצרים. הרי מישהו מעבר לגבול יכול לירות פצצות וטילים. אמנם כור גרעיני עטוף בבטון, אבל אין צורך לחסל את ליבת הכור כדי שהוא יפסיק לעבוד, די לפגוע בחשמל או בצנרת הקירור או בפיקוד שלו ולכור יהיו בעיות. ובכל הקשור למצרים צריך משנה זהירות, בגלל מה שאנו רואים שקורה שם.

כשבנימין נתניהו היה בארה"ב, פורסם שאובמה הבטיח לו שהוא ירשה לו לבנות כור גרעיני. יש תקדים לכך – הודו לא חתומה על האמנה והאמריקנים הסכימו למכור לה פצצת אטום, אפילו שיש להם נשק גרעיני גלוי. אבל אל נשווה בין הודו לישראל. לאיש לא תהיה השגה בעניין הודו, אבל כשמדובר בישראל כל העולם יקפוץ – האו"ם יעמוד על רגליו האחוריות, והערבים שלוחצים שישראל תצטרף לאמנה ילחצו עוד יותר. ובין ההבטחות של אובמה למציאות בשטח יש מרחק רב מאוד.

ובעניין יפן – לפי מה ששמעתי הכורים ביפן אינם מודרניים אלא ישנים. ביפן הבעיה הגדולה הייתה הפסקת החשמל, וכיוון שהם עובדים לפי הספר הם לא הביאו מיד גנרטורים. אנחנו בישראלים אלופים באלתורים, כך שאנחנו היינו מצליחים להביא מיד גנרטורים אחרים. לחברת החשמל יש כמה עשרות מגה-וואטים בגנרטורי חירום, ואפשר לשנע אותם תוך דקות אחדות. מה גם שאם יוקם עוד כור בישראל הוא יהיה מודרני ומתקדם.

 

סילבן שלום | המשנה לרה"מ והשר לפיתוח הנגב והגליל

להתמקד באנרגיות אלטרנטיביות

על ישראל לחפש כל דרך ליצירת אנרגיה אלטרנטיבית שיכולה להיות מופקת באמצעות פצלי שמן, אנרגיית רוח ואנרגיה סולרית. יש לזכור כי הנוזל השחור לא מצוי בארצנו, ועל כן אנו לא יכולים להיות תלויים רק במקורות אנרגיה חיצוניים, וכי אנו חייבים לפתח מקורות אנרגיה חלופיים.

בזמן האחרון התגלה מצבור גז הנותן גם הוא מענה בנושאים אלה, אך עם זאת עלינו לפתח עוד אלטרנטיבות. לנגב ולערבה יש פוטנציאל רב כשדה ייצור ופיתוח בתחום האנרגיה המתחדשת, ואנו במשרד לפיתוח הנגב והגליל פועלים גם במישור זה, כדי לפתח את הפוטנציאל הגלום בהם.

כורים גרעיניים אמורים לייצר חשמל נקי יותר וזמין. הניסיון המר ביפן וגם בצ'רנוביל מביא את כולם לחשוב שנית אם כורים גרעיניים הם דבר מסוכן. מדינת ישראל חשופה גם היא לרעידות אדמה, בעיקר לאורך קו השבר הסורי אפריקאי, ובהיותי לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה וכן יו"ר חברת החשמל, אני יודע שהדברים נבחנו בעבר וכבר אז נקבע שאם אכן תוקם תחנה כזאת היא תוקם במקום מבודד. בנגב, באופן יחסי, ניתן למצוא שטחים פתוחים ונרחבים המרוחקים מריכוזי אוכלוסייה.

 

אין קשר ליפן

לדעתי, להחלטה בנושא כמו בניית כור או הימנעות ממנה, צריכה להוביל מערכת שיקולים מורכבת, שסיפור האסון שביפן איננו הכבד ביותר שבהם.
יש שיקול בטחוני: האם צריך את הכור למטרות ביטחון, והאם ניתן לאבטח את אותו כור, כנדרש.
שיקול כלכלי: האם מחיר הקמת הכור והפעלתו, כדאי מול הרווח המופק מקיומו, בטווח המיידי והארוך.
החשש מאסון במקרה של רעידת אדמה בסדר גודל של 9 בסולם ריכטר, מלווה בצונאמי, אמור להיכלל בשיקולים הביטחוני והכלכלי, שכן צריך להקימו תוך התחשבות בסיכונים הסבירים באזורנו.

אלוני מתתיהו, אלקנה

לבנות בטוח

יש לבנות כורים גרעיניים. כיום יש תכניות לכורים יותר בטוחים. מאגרי האנרגיה הקיימים כמו נפט, גז, פחם, אמורים להתכלות תוך כמה עשרות שנים, לפי ההערכות. ומה נשאיר לנכדים? צריך לפעול במירב הערוצים, כמו ניצול אנרגיית השמש, הרוח ועוד, וגם בערוץ הגרעיני, ולהשתדל שיהיה כמה שיותר בטוח.

דוד אלישיב, פתח תקוה