בשבע 436: טוטו קצב

מה עושים העיתונים עם חדשות שייוודעו רק בעוד כמה שעות? מה שהם עושים תמיד: ממלאים את הדפים במלל שרובו יהפוך לא-רלוונטי בזמן קצר

הלל גרשוני , י"ח באדר ב תשע"א

מה עושים העיתונים עם חדשות שייוודעו רק בעוד כמה שעות? מה שהם עושים תמיד: ממלאים את הדפים במלל שרובו יהפוך לא-רלוונטי בתוך זמן קצר.

בבוקר יום שלישי שבו הוכרז גזר דינו של משה קצב, מילאו העיתונים את התפקיד הנ"ל על הצד הטוב ביותר, ובין השאר הפריחו לאוויר השערות והערכות שונות בשאלה מה יהיה גזר הדין.

הולך ומצטבר הרושם (שכבר עמדנו עליו בשבוע שעבר, עם כדור הבדולח שהכזיב לגבי הרודן הלובי), שהעיתונאים שכחו את תפקידם המקורי - לדווח על מה שקרה כבר - והתאהבו ברעיון של ניחוש העתיד.

אבל מעבר לניחושים, יש לעיתונאים תחביב חדש: פייסבוק. "איזה עונש יש לגזור על קצב?", שאלו את הציבור ב'ידיעות אחרונות', והפנו לדף הפייסבוק של ynet, שבו האפשרויות שהוצגו הן "ללא מאסר", "עד 10 שנות מאסר" ו"מעל 10 שנות מאסר". גם באתר 'וואלה' נקטו באותה דרך, ושם האפשרויות היו: "עד 4 שנים", "4-7 שנים", או "7 שנים ומעלה".

מהו הערך שיש לשיפוט הנעשה בידי הציבור? האם הציבור בקיא בכל פרטי המקרה ויכול לשפוט לכאן או לכאן? או שמא עורכי העיתונים מצטרפים לביקורת על בית המשפט, ורומזים שלדעת הציבור יש ערך לא פחות מזו של השופטים עצמם?

או שכמו עניין הניחושים העיתונאיים, אין כאן אלא משחק בעלמא, שעשוע ותו לא. אבל אם כל מטרתו של העיתון היא להעביר את זמנו של הקורא בנעימים, אולי מוטב היה להדפיס על העמוד הראשי תשבץ סודוקו גדול. עם הפניה לפתרונות בדף הפייסבוק, כמובן.

 

הקצבים

ועוד בעניין קצב. כמה שאלות עוינות לתקשורת:

· האם יש הוראה גורפת לצלם את קצב ומקורביו רק מזווית שבה יבלטו הכיפות שלהם, או שזה יוצא ככה רק במקרה?

· מדוע מתייחסים לתושבי קריית מלאכי כגוש אחד בצורה כה פטרונית? האם מעכשיו יצאו הכתבים גם לרחובות תל אביב כדי לחקור את יושבי בתי הקפה מה דעתם על תושב עירם שעומד למשפט?

· ידיעות אחרונות הקדיש ביום רביעי יותר מ-20(!) עמודים לסיקור הרשעת הנשיא לשעבר קצב. כמה עמודים יקצה העיתון אם, חלילה וחס, יורשע יקירם, ראש הממשלה לשעבר אולמרט?

עדי גרסיאל

מחכים לתמורה

השבוע התקיים בוועדת הכלכלה דיון בהצעת חוק רשות השידור, שעסק בגביית האגרה.

ההצעה המונחת כעת על שולחן הדיונים, קובעת כי חברות הכבלים והלוויין יעבירו את שמות המנויים שלהן לרשות השידור, כדי שזו תגבה מהמנויים אגרה על מכשיר הטלוויזיה שלהם. בנוסף, גם שמות רוכשי הממיר הדיגיטילי 'עידן פלוס' (DTT) יועברו לרשות.

ההצעה גרמה לכמה גורמים להציג עמדה תקינה-פוליטית כאילו מדובר בפגיעה בזכות הלקוחות לפרטיות. דא עקא, והמצב החוקי הקיים כבר 45 שנה פוגע עוד יותר ללא הצדקה. החוק היום קובע כי כל סוחר ומוכר יעביר את שמות רוכשי מקלטי הטלוויזיה לרשות השידור. בנוסף, פרטי זוג הנישא בשעה טובה במדינת ישראל, מועברים אוטומטית לרשות השידור לצורך דרישת תשלום אגרה, מתוך ההנחה השגויה כי כל משפחה מחזיקה מקלט טלוויזיה.

למעשה, כל מי שמחזיק טלוויזיה, גם אם היא לצורכי עריכה, לצפייה בווידיאו או בדיסקים בלבד או לכל צורך אחר - חייב בתשלום אגרה לרשות השידור. הדבר דומה לחיוב של בעל מכונית בתשלום אגרת רישוי, גם אם אינו נוסע במכוניתו.

בנייר עמדה של תדמי"ת שהוגש לפני למעלה מ-3 שנים, נכתב כי האגרה נגבית באופן שאינו הוגן. הצענו לבטל את מערך הגבייה ולגבות דרך חברות הכבלים והלוויין. הרציונל דומה: מי שמשלם לחברת כבלים או לוויין לפחות מצהיר בכך שהמקלט ברשותו משמשת כמכשיר צפייה בטלוויזיה.

אולם אין די בהצעת החוק, ויש לדרוש את ביטול מערך הגבייה של רשות השידור, העולה עשרות מיליוני שקלים. אין הצדקה לקיום מערך גבייה נוסף על מס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד. בנוסף, השינוי בגביית האגרה צריך להיות כרוך באופן ברור עם יצירת תמורה, ועם דרישות לאיזון אידיאולוגי שייאכפו בשידורי האקטואליה. אחרת אין הצדקה לגבות אגרה מכל הציבור.

חמור גם שהצעת החוק כוללת כמה אותיות קטנות על אפשרות לגבות אגרה בעתיד על צפייה בשידורי רשות השידור דרך אינטרנט או מכשירים כמו טלפונים סלולריים, אייפדים והמצאות שעדיין לא נולדו.

חבל שחברי הכנסת של מפלגות הימין אינם עוקבים אחר הדיונים ואינם משתתפים בהם באופן שוטף. ציבור נאמני ארץ ישראל שומע ורואה את הקולות מהתקשורת וחש חוסר אונים במאבק התדמיתי התמידי.

חני לוז

 איפה רווווחל?

מבקר הטלוויזיה אלון הדר המתין בציפייה דרוכה ליום שישי האחרון כדי "לראות כיצד יוצרי 'ארץ נהדרת' יתמודדו עם הטבח באיתמר". כידוע, התוכנית המכנה את עצמה 'סאטירה', מקפידה לתקוף בצורה נבזית את הציבור היהודי ביו"ש.  מולי שגב, עורך התוכנית, בדעה שתפקידו התקשורתי-החברתי-הפוליטי הוא "לעודד ולעורר את הצד השפוי במדינה הזאת". לא רק מתנחלים, כל המחנה הלאומי על הכוונת שלו.  לפני כשנתיים אמר שגב: "לקחנו על עצמנו את המשימה להביא משהו יותר אינטליגנטי ויותר מושקע מחשבתית ומקצועית מכל שהיה קודם". זכותו של שגב לנצל את המדיום, אם כי גם מותר לנו, צרכני התקשורת, לתהות מדוע התקשורת מעמידה את עצמה לרשות 'ארץ נהדרת' באופן כנוע כל-כך. המבקר הדר, בכל מקרה, התאכזב וכך כתב: "אבל אימת הפשיזם עשתה את שלה: רווווחל ויוקנת נעלמו מהמסך. אולי הלכו להתהולל בין 500 יחידות דיור של הקבלן נתניהו". דהיינו, ביקורת נגדית היא למעשה 'פשיזם'. וכפי שישי גולדפלם מציין באתר 'פרספקטיבה', הדר היה צריך לכתוב משהו הרבה יותר הגון: שגם ל'ארץ נהדרת' יש גבולות ושהם מן הסתם קיבלו החלטה שלא כל נושא ראוי לסאטירה, בטח לא אחד ממעשי הטרור הזוועתיים ביותר שנראו במקומותינו.

ישראל מידד

 

  • ביקורת הנקרא

נפילתו של קצב לאיגרה רמה מבירה עמיקא

nrg על גזר דינו של קצב

גם אנחנו מצטערים על נפילתו של האתר מאיגרא רמא לבירא עמיקתא

בחמאס יכולים לטעון בצדק שהתקשורת עוינת אותם

עמירה הס, הארץ

איזה מזל שיש לנו את אל-ג'זירה כגורם מאזן

הקריה בהלם: "שבע שנים זה טירוף"

(ידיעות אחרונות)

אמור מעתה: זעם בימין - אאוט, הקריה בהלם - אין

 

  • חדשות בחדשות

תא"ל פולי מרדכי מונה לדובר צה"ל. מרדכי, שיחליף את אבי בניהו, כיהן עד לאחרונה כראש המינהל האזרחי ביו"ש.

תמר איש שלום תחליף את מיקי חיימוביץ' בהגשת המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 10. איש שלום, שנשואה לעיתונאי נדב איל, שירתה בגל"צ ושימשה בתפקידים עיתונאיים שונים בערוצים 2 ו-10.

ארבעת עיתונאי הניו-יורק טיימס שנחטפו בלוב בידי נאמני קדאפי שוחררו באמצע השבוע. הארבעה סיפרו שהם הוכו ועברו מסכת התעללויות.

העיתון היהודי-בריטי 'ג'ואיש כרוניקל' פרסם ידיעה פורימית לפיה הנסיך וילאם וכלתו קייט ישבצו בחתונתם את המנהג היהודי של שבירת הכוס. אתרי 'הארץ' וynet- פרסמו זאת כידיעה חדשותית. כך פורסם באתר 'רוטר'.