בשבע 437: אפליה בהר הבית

דו"ח שהוצג השבוע בכנסת חושף את היחס המתנכל שנוקטת המשטרה, ללא כל בסיס חוקי, כלפי יהודים שעולים בתדירות להר הבית

יאיר שפירא , כ"ה באדר ב תשע"א

דו"ח שהוצג השבוע בכנסת חושף את היחס המתנכל שנוקטת המשטרה, ללא כל בסיס חוקי, כלפי יהודים שעולים בתדירות להר הבית | כאשר גופי תקשורת הטבות כלכליות, זו ההזדמנות של הח"כים מימין לדרוש איזון בתכנים | לא כל טעות של רופא היא רשלנות רפואית שמחייבת פיצוי

את הוויכוח על המתח המתמיד בין הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ובין הגדרתה כדמוקרטית פותר מיכאל פואה, מנכ"ל 'מנהיגות יהודית', בפשטות. הוא אומר כי לכל הפחות בכל הנוגע להר הבית - היא אינה יהודית ואינה דמוקרטית.

בדיון שהתקיים ביום שלישי השבוע בוועדת הפנים של הכנסת, הציג פואה דו"ח קצר שחיבר בעניין. הדו"ח לא עוסק בהשמדה השיטתית של העתיקות והסממנים היהודיים בהר בידי הווקף המוסלמי. גם לא במשחקי הכדורגל על מקום המקדש, ואפילו לא במניעת תפילת יהודים על ההר. הדו"ח של פואה התמקד במדיניות לא חוקית של המשטרה, המבצעת סלקציה על בסיס דתי בכניסה להר, ובחודשים האחרונים אף מונעת את כניסתם שלא מעט מהעולים היהודים הקבועים.

בכניסה להר הבית מעכבים השוטרים אנשים בעלי חזות יהודית ודורשים מהם תעודות זהות. הנתונים מוזנים למסוף המשטרתי, וכך מרכזת המשטרה נתונים על זהות היהודים הדתיים הנכנסים להר ועל תדירות הכניסות שלהם. לאחרונה מסתבר כי מישהו במשטרה מצליב את הנתונים עם הופעות בתקשורת שלא ברוח משטרת ישראל. כך למשל הרב יהודה גליק, מנהל 'הקרן למורשת הר הבית',  צולם בכתבה של רועי שרון בערוץ 10 כשהוא מרצה לקבוצה ואומר את מילות תפילת 'עלינו לשבח'. מאז מונעת המשטרה את כניסתו למתחם. כניסתו של הרב יוסף אלבוים, הנוהג לעלות להר באופן קבוע, נאסרה מיד לאחר שהעניק לאתר ערוץ 7 ראיון בו ביקר את התנהלות המשטרה על ההר. הטלפון הנייד של עולה קבוע אחר, אליעזר ברוויר, הוחרם לאחר שאחד השוטרים טען כי הוא צלצל חזק מידי, ומאז כניסתו נמנעת. כניסתם של אחרים נמנעת ללא כל סיבה נראית לעין, לבד מהופעתם בנתוני המשטרה כעולים קבועים. מכיוון שאין כל בסיס חוקי למניעת העלייה, נמנעת משטרת ישראל מלהותיר ראיות בכתב להרחקה בפועל מהר הבית שהיא מטילה על עולים קבועים. כך מונעת המשטרה גם יכולת לתקוף את מדיניותה בצורה אפקטיבית בבתי המשפט. פעמים רבות מדובר בשיחת טלפון שמתקבלת מקצין משטרה, שמבקש מהעולה שלא להגיע להר. אם בכל זאת הוא מתעקש ומגיע, הוא מעוכב בפתח ההר למספר שעות עד שמסתיימות שעות הביקור.

מדוע אם כן מנהלת המשטרה מדיניות עצמאית על ההר? פואה אומר כי העניין עלה מספר פעמים בשיחות שקיים עם קציני משטרה. "מישהו הכניס להם לראש שאם יהודים יתחילו להתפלל על ההר תפרוץ מיד מלחמת עולם שלישית", אומר פואה "מבחינתם הם מצילים את המדינה ממלחמת עולם". פואה מציין שבניגוד לקונספציה המשטרתית, פרסום תמונותיו של גליק מתפלל על ההר בעורמה לא נענה בהגברת המתיחות באזור.

לשנות דרך הכסף

לא ברור לאן נעלמו חברי הכנסת של הימין כשזכייניות הטלוויזיה זכו בראשית השנה במתנה בשווי של מיליוני שקלים על חשבון משלם המיסים. התלונות התדירות של הח"כים על העוינות של הזכייניות לציבור הדתי ולימין בכלל, זוכות בדרך כלל לתגובה מתנשאת או להתעלמות. במקום זאת, היו הח"כים יכולים לגלות שמלחמה ראויה בוועדת הכלכלה של הכנסת בכל פעם שהזכייניות מבקשות לשוב ולהתחמק מהתמלוגים אותם התחייבו להעביר למדינה, היתה מוחקת ביעילות את הזחיחות המאפיינת את ראשיהן. לפני חודש וחצי השיבה המדינה לזכייניות רשת וקשת כ-13 מיליון שקלים שחולטו, לאחר שהתמלוגים השנתיים עליהם התחייבו במכרז להפעלת ערוץ 2 הופחתו רטרואקטיבית מראשית 2010 בשבעים וחמישה אחוזים.

איננו מהצועקים לשעבר, אלא שעוד כלי תקשורת המתמחה בחד-צדדיות עומד להתחנן על חייו במסדרונות הכנסת. השבוע דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שביקשה להפוך הוראת שעה שהתירה לגלי צה"ל לשדר חסויות ופרסומות מסוימות, לחוק של קבע. התחנה הצבאית שידרה תשדירים בתשלום עוד לפני חקיקת הוראת השעה, אך תחנות רדיו אזורי עתרו לפני שנים לבג"ץ וטענו שהשידורים עומדים בניגוד לחוק ופוגעים בהן כלכלית. בג"ץ קיבל את העתירה, אך הניח למדינה זמן להסדיר את העניין בחוק, והציל את התחנה מקריסה כלכלית. לפני שש שנים חוקקה הכנסת הוראת שעה, שהוארכה כבר פעמיים ותוקפה עומד לפוג בעוד חודש וחצי. על פי הוראת השעה, התחנה מעבירה לוועדת הכלכלה של הכנסת דיווח שנתי על הכנסותיה מהתשדירים. על פי אותם דיווחים, ההכנסות עומדות בשנים האחרונות על כעשרים מיליון שקלים, כמחצית מתקציב התחנה המוערך בכארבעים מיליון שקלים לשנה. יתרת תקציב התחנה מועברת אליה ממשרד הביטחון, אך זה לא ימהר להשלים את אובדן ההכנסות מפרסומות בנקרה שהכנסת לא תחלץ להציל את התחנה בהארכה נוספת של הוראת השעה.

גורל התחנה במתכונתה הנוכחית תלוי איפה בחברי הכנסת, שיכולים בתמורה לחקיקת החוק לדרוש שינויים מבניים במתכונת התנהלות התחנה.

הרופאים לא אשמים

פסק דין שנתנו בסוף השבוע שעבר שופטי בית המשפט העליון מעורר תקווה באשר לגורלה של מערכת הבריאות בישראל. לבד ממחסור מחריף בכוח אדם, מתמודדת הרפואה בישראל גם עם מבול של תביעות על רשלנות. חרב התביעות אומנם חוללה נפלאות ביחס לנכונותם של רופאים למסור אינפורמציה למטופליהם, אך גם איימה להפוך לבעיה של ממש, וכמו בארצות הברית להפוך את המערכת הרפואית לכזו שעוסקת בעיקר בהתגוננות, ומזרימה סכומי עתק לחברות הביטוח.

בפני שופטי העליון הגיע ערעורו של אדם שניגש לבדיקת קולונוסקופיה במעי הגס, שם צפה הרופא בקפל של המעי, סבר בטעות כי מדובר בפוליפ בעל פוטנציאל ממאיר וכרת אותו. הטעות התבררה לאחר ימים כאשר המקום הזדהם, והאיש נאלץ להתאשפז שוב ושוב לתקופות ממושכות. התביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחתה, וכך גם הערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

בפסק הדין כתב השופט עוזי פוגלמן כי למרות תחושת העוול של מי שהפקיד את גורלו בידי רופאיו ויצא מידיהם כשבר כלי, לא כל טעות רפואית היא רשלנות. "חרף ההתקדמות הרבה שידעה הרפואה, והתפתחות מכשור ובדיקות המסייעים בהצלת חיים, במניעת מחלות, ובהפחתת הסיכון לנזקי לוואי, גם כיום מוסיפות פרוצדורות רפואיות רבות להיות כרוכות בסיכונים שאינם מצויים בהכרח בשליטת הרופא", כתב השופט. "אכן, לא כל ניתוח מצליח, גם אם הרופאים הינם בעלי ידע מעולה, נוהגים בזהירות, וידיהם מאומנות והצוות של הניתוח פועל כהלכה"