בשבע 437:נשים קטנות

מה קורה כשאמא הופכת פתאום לילדה בת 12 עם בעיות חברתיות ולחץ של מבחנים? היא לומדת כמה לקחים על ילדיה ועל עצמה

עפרה לקס , כ"ה באדר ב תשע"א

 

קשה להיות ילד. 'אמא קסומה'

אמא קסומה וקוסמי המצנפת הסגולה/ אתי אלבוים, ידיעות ספרים, 183 עמ'.

כשמגיע הגיל שבו הגדולים שלנו בני 12, זה סימן שהתקופה שבה היינו ילדים יכולה להיחשב 'מזמן'.

חשבתם פעם מה היה קורה אם פתאום היו נותנים לנו גובה של ילדים, קול של ילדים, יכולת של ילדים וגם... מכניסים אותנו לכיתה, עם שיעורים, מבחנים ובעיות חברתיות?

זה פחות או יותר מה שקורה לנעמה ארז, אימם של התאומים נטע-לי ורון, ושל גילי החמודה בת ה-5. נעמה, העיתונאית הקרייריסטית בת ה-42, עומדת לטוס לחו"ל למשך חודש לצורכי עבודה, אבל באופן מסתורי ומפתיע היא הופכת לילדה, נכנסת לכיתה של נטע-לי והופכת לחברה הטובה ביותר.

קוסמי המצנפת הסגולה, שהופכים מדי חודש את אחד ההורים בעולם לילד, דורשים ממנו שלוש דרישות כדי להחזירו למצבו הקודם: "אל"ף, להיות לחברים הטובים ביותר של ילדיהם; בי"ת: לגרום לילדיהם להתגעגע אליהם; גימ"ל: לעבור שינוי כלשהוא בהתנהגותם" (עמ' 48).

נעמה ארז נחושה לחזור למצבה הקודם (והנה התובנה הראשונה: אנחנו מתגעגעים לגיל הילדות, אך האם באמת היינו רוצים להיות שוב ילדים?) והיא מתאמצת מאוד לעמוד בשלוש המשימות. תוך כדי היא נתקלת במזימה מרושעת ומתלבטת האם לחשוב על עצמה או על הכלל. כל זה, תוך תיחמונים ומעברים בין ילדיה לשכנה שמארחת אותה כשהיא בכלל חושבת שמדובר באחיינית מארצות הברית הרחוקה.

פעמים רבות אנחנו חושבים שאם ילדינו היו עומדים במקום שלנו: עם האינטנסיביות שבתחזוק בית, טיפול במשפחה ושילוב של עבודה, הם היו מבינים אותנו טוב יותר. אבל כאן אלבוים שמה דווקא את נעמה במקומם של הילדים ופתאום רואה בעיניים שלהם את האתגרים החברתיים עימם הם נאלצים להתמודד, עומס השיעורים והמבחנים וכן, גם איך הם רואים אותה כאמא.

העלילה מתוקה והילדים שקראו את הספר שמחו לראות אמא שיורדת לגובה העיניים של הילדים. כאמא, הפקתי כמה תובנות מרעננות, ואף שאני לא ממש שייכת לקהל היעד של סדרת 'פרוזה צעיר' היה נחמד לקרוא.

מה שעמד בדרכי אל ההנאה המושלמת מן הקריאה הוא הדרך בה פתרה ארז בעיות ואתגרים שהוצבו בפניה בדרך. לא אחת, בעת שנתקלה בבעיה קשה מדי, היא השתמשה בזהותה האמיתית: הרימה טלפון למורה, שבחיים האמיתיים היא חברת ילדות, שולחת פקס למפקחת ואפילו קונה באמצעות כרטיס האשראי שלה. אף שלעיתים הפיתרון הזה היה מרתק, בפעמים אחרות היה כאן טעם כפול לפגם: האחד - יש כאן מידה של התחמקות מהתמודדות אמיתית, השני - בעיית אמינות, למשל: מי מקבל כרטיס אשראי מידיה של ילדה?

אבל לא בטוח שהדברים האלה משנים לקהל היעד המקורי: הילדים. בשורה התחתונה הספר מציע הרפתקה מעניינת ומשעשעת ואפילו טיפה חינוכית, עם ארומה של משפחתיות ומסירות. אלבוים משאירה את סופו של הספר פתוח לספרי המשך. אולי זה הרגל מ'מקור לילדים' אותו ערכה תקופה ארוכה. ואולי היא מתכוונת למצוא לנעמה שלה הרפתקאות חדשות?

ofralax@gmail.com