חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

סוגיות בתעשייה

אורי בן נון החזיק בתפקידי מפתח של מנכ"ל מפעלי ים המלח ומנכ"ל חברת החשמל | לאורך שנותיו בתעשייה הישראלית לא עזב את פלפולי הגמרא
14/04/11, 15:19
עפרה לקס

אורי בן נון החזיק בתפקידי מפתח של מנכ"ל מפעלי ים המלח ומנכ"ל חברת החשמל, אבל לאורך שנותיו בתעשייה הישראלית לא עזב את פלפולי הגמרא, ולאחרונה יצא ספר חידושיו השני על מסכתות התלמוד בליווי אתגר מפתיע למעיינים בו | בן נון מנפץ את מיתוס הסלידה מעובדי חברת החשמל, משגר חיצים אל התנהלות הפקידים במשרד האוצר, מגלה מדוע חזר בו נתניהו מההצעה למנותו כיו"ר רשות השידור ומספר כיצד השפיעו דברי התורה שנהג לומר לעובדיו לפני החגים

במהלך השיחה עם אורי בן נון (69) התרוממו הגבות כמה וכמה פעמים. מי שהיה מנכ"ל חברת החשמל ומפעלי ים המלח, וגם חילץ את פרויקט התחנה המרכזית החדשה של תל אביב מן הבוץ, מפריך דעות קדומות על עיתונים נחשבים, על שכרו של מנכ"ל חברת החשמל (תורידו עוד), מנפץ מיתוסים הקשורים בנצלנותם ועצלנותם של עובדי חברת חשמל ולא שוכח לקבוע שהקשר בין הירידה במפלס ים המלח למפעלי ים המלח הוא שקר, שמקורו בעטם הלא אינטליגנטי של עיתונאים. והוא? הוא עצמו מחכה שמישהו יבוא ויפריך את הסברות הלמדניות שבנה בשני ספרים שכתב ונקראים 'עומק הפשט'. המקשה היקר והמצליח, יזכה לפרס בסך אלפי שקלים.

 3000 משאיות זבל

מעט אחרי שהחל את דרכו בעולם העיסקי, הגיע אורי בן נון למפעלי ים המלח ונדבק בחיידק התעשייה: "בדם שלי זורמות תמיסות", הוא מעיד. לתחום הוא הגיע אחרי ילדות ברעננה ("של מושבה וחמורים"), לימודים בישיבת כפר הרא"ה ובכרם ביבנה ולימודי כלכלה. אחרי 16 שנות עבודה ותפקיד סמנכ"לות, הוא עזב את המפעל הדרומי לטובת פרויקט התחנה
אמרתי לביבי: יש לי תנאי אחד. תן לי להשבית את רשות השידור לשישה חודשים ואפתח אותה מחדש. אני אעשה את זה בדרך מתוחכמת, אל דאגה, ובינתיים כל הקודמים יילכו. אבל ביבי לא הסכים לתנאי, כי הוא שבוי. איכפת לו מה שכותבים עליו ב'הארץ'
המרכזית החדשה בתל אביב. "עברתי לעבוד אצל חבר, צבי פרידמן, שהיה קומונר בסניף בני ברק", בבני עקיבא, כמובן. בברכת חברים.

בן נון נכנס לחברה שרכשה את הפרויקט מחברה קודמת שפשטה את הרגל. "זה היה פרויקט קשה מאוד כי בחברה לא היה כסף, היתר הבנייה לא היה לפי התב"ע, והבנייה עצמה לא התאימה להיתר". בן נון עשה את גיוסי ההון, ומכיוון שהבנקים הכירו אותו, הם דרשו להכתיב את הסכם העבודה שלו. "הם הבטיחו שתהיה לי אחת המשכורות הגבוהות בארץ, כי הם רצו שאני אהיה שם, והם גם קבעו שאני אהיה המחליט היחיד. כמעט שנה לא קיבלתי משכורת, אבל כשהיא הגיעה היא היתה גבוהה".

בן נון מספר על 3,000 משאיות זבל שהוא הוציא ממתחם התחנה טרם חידוש הבנייה, כי המקום הפך לאתר זבל שכונתי. האצבע המאשימה של בן נון למצב שהיה אז, כמו גם למצבה של התחנה כיום, על סביבתה הבלתי סימפטית, מופנית כלפי עיריית תל אביב. "העירייה עשתה את כל הצרות. צ'יץ' שהיה ראש העיר אמר 'התחנה המרכזית קום תקום על אפה וחמתה של עיריית ת"א'. אמרנו לעירייה שלשקם את התחנה עצמה זה לא מספיק ושצריך לעשות פינוי-בינוי לכל הרחובות מסביב. האזור היה צריך להפוך למרכז עסקים ראשי. הצגנו תכניות וישבנו עם ראש העיר, מהנדס העיר, מנהל אגף נכסים ועוד. היו שתמכו בזה, אבל העירייה לא השקיעה בדרום כלום. צ'יץ' השקיע הכל רק בצפון. בשדרות רוטשילד נגמרה ת"א. כל השאר לא עניין אותו".

שש שנים עבד בן נון בפרויקט התחנה המרכזית, וסיים עם היתר בנייה מסודר וכסף. אבל הלבנים הונחו כבר בלעדיו, מכיוון שהוא חזר למפעלי ים המלח, הפעם כמנכ"ל. "כל הזמן אמרתי שכשאוכל, אני אחזור. לא משנה כמה כסף ישלמו לי".

למה?

"מפעלי ים המלח הוא אחד המקומות הכי מרתקים בארץ. עושים שם את כל הדברים היפים של ישראל. ים המלח זה מקום קשה, חם. מנצלים בו את אוצרות הטבע של המדינה, שאין לנו כמעט. גם העובדים של מפעלי ים המלח הם אנשים שעובדים קשה, ומי שעובד קשה ונמצא בחוד החנית הוא איש טוב".

השיחה עם בן נון מתגלגלת לנושאי איכות הסביבה, והוא מסביר שאין קשר בין ירידת מפלס ים המלח למפעלים השוכנים לצידו. "הגעתי למפעלי ים המלח ב-71'. שנתיים אחרי זה הים התחיל לברוח, אז התחיל לפעול המוביל הארצי. המפלס של ים המלח יורד בקצב של מטר עשרים לשנה כי לא נכנסים אליו כמעט מים, בלי קשר למפעלי ים המלח. זו שטות שעיתונאים המציאו. מה את רוצה, שהם יתקפו את המוביל הארצי?".

בן נון מספר, שכשהיה מנכ"ל חברת החשמל הוא הציע להתפיל מים בתחנות כוח חדשות, ולחדול משאיבת המים ומהובלתם במוביל. העלות, הוא אומר, היא אותה עלות, אבל באופן הזה יתחדש הזרם בירדן, וים המלח יינצל לפחות חלקית. "פואד היה אז שר התשתיות. הוא עשה דיון, הצגנו לו מצגת, דברים מסובכים, והוא לא מבין כלום בדברים
עובדי החברה נקראים הרבה לתיקון תקלות. אני לא מדבר בחורף, כשהם יוצאים בסופה, עומדים בבגדי גומי מבודדים, ובפנים הם בחום של 60 מעלות, כאשר שני מפקחים מסתכלים על מי שמתקן כל הזמן, שלא ימות. ובקיץ, את יודעת מה זה לעבוד בחום, בערבה? כמה אנשים עובדים כך?
מסובכים. המנכ"ל שלו היה נגד, ופואד הפך אותו ליו"ר הוועדה שתטפל בזה. כמובן שהוועדה לא התכנסה אף פעם".

מה שאתה אומר כאן, נשמע כמו סטארט אפ בקנה מידה ארצי. למה לא נעשה עם זה כלום?

"הלכתי עם זה לאוצר, שיש להם הכי הרבה כוח. הם השתכנעו שזה רעיון טוב כי זה גם יוזיל את המים, אבל הם אמרו לי - לך לשר התשתיות, כי הם לא יכולים להכתיב לו".

אתה מרבה להעביר ביקורת על הפוליטיקאים ופקידי האוצר. למה לא הלכת לפוליטיקה?

"הסתובבתי הרבה בכנסת וזה מגעיל אותי. פעם הצגתי את המועמדות שלי לראשות הבית היהודי. מי ששכנע אותי ללכת הוא חבר שלי קיבוצניק לשעבר, לא דתי ושמאלני, שאמר שצריך שיהיה תעשיין בכנסת. ביום ראשון היתה ישיבה, ואני נפסלתי תיכף. זהו, זאת היתה ההרפתקה שלי".

לחיות רק מעשרת אלפים דולר בחודש

כשעזבת את פרויקט התחנה המרכזית הפסדת משכורת מאוד גבוהה. בכל זאת הלכת על זה.

"כסף אף פעם לא היה שיקול. גם לא צריך להגזים, שלא תחשבי שכשהלכתי לים המלח הפכתי לעני.

באתי מנהל, קיבלתי מכונית וטלפון, אבל זה נכון שקיבלתי משכורת יותר נמוכה מהפועלים בים המלח כי היה לי הסכם שהוכתב על ידי רשות החברות הממשלתיות. לעובדים, לעומת זה, היה הסכם ממפעלי ים המלח. כמו בחברת חשמל. כשהייתי מנכ"ל הנטו שלי היה בין 14 ל-14.5, וזה בלי לקחת אוטו מהחברה".

לדברי בן נון, קיים עיוות ברשות החברות הממשלתיות, "הם רואים את המשכורת של מי שעובד בממשלה, ולפי זה קובעים את שכר המנכ"לים, אבל זה לא אותו דבר". בן נון אומר שהאחראים על כספי המדינה הם אנשי האוצר בלבד, וגם הם לא ממש נושאים באחריות כמו התעשיינים ב'עולם האמיתי'. "אנשי האוצר אף פעם לא נותנים את הדין על הפאשלות שהם עושים. אין להם אחריות של ייצור, של למכור. אולי יש להם אחריות מוסרית, אבל הם כבר התגברו על זה".

הקצה השני של העיוות נמצא בשוק הפרטי, וגם אותו בן נון חווה, אם כי על קצה המזלג: "אחרי שאייזנברג קנה את כי"ל, שבתוכה מפעלי ים המלח, הגענו אליו שלושה מנכ"לים לארוחת בוקר, כדי לקבוע אלו משכורות נקבל. אמרתי לו 'אנחנו רוצים שיהיו לנו 10 אלפים דולר ביד בחודש'. אז הוא אמר - 'איך אפשר לחיות מ-10,000 דולר לחודש?' אמרנו: נצטמצם, קודם הרווחנו אלפיים. עשיתי שטות, הייתי צריך להגיד 20 אלף".

אבל המשכורת של בן נון לא היתה מגיעה היום אפילו למקום ה-100 ברשימת שיאני השכר במשק. הטבלאות שהתפרסמו לאחרונה מצביעות על משכורות עתק של בכירים, שעלות שכרם נאמדת בין מיליון לשני מיליון שקלים בחודש(!), סכומים שנראים כאילו נלקחו מספרי פנטזיה. "זו הפקרות שאין כדוגמתה", מסכים בן נון ומציע פיתרון: "צריך לעשות דבר נורא פשוט: מהממוצע של המשכורות בחברה שלך, תקבל פי שניים. מעבר לזה, ישיתו עליך 90 אחוז מס. אז בשביל לתת למנכ"ל מה שהוא מרוויח היום, יצטרכו לתת לו 5 מיליון שקל בחודש, שזה יגיע לאבסורדים כך שבעלי המניות יקפצו".

המתקפות על מינויי בכירים חובשי כיפה לא באות מהשטח, אלא מהאג'נדה של כתבי 'הארץ' | אורי בן נון

ולא תהיה בריחה החוצה של מנהלים טובים?

"לא. אני מכיר את כל מנהלי הבנקים. אם הם יעזבו את הבנק הם יהיו מובטלים. יש מעט מאוד מקרים בתעשייה שהורידו לאנשים את השכר והם הלכו לעבוד בחו"ל".

 מקום ראשון בשירות לאזרח

מי לא זוכר את 'דוקטור וולט', מנהל בחברת החשמל, יקה, שקירות ביתו מרוצפים במזגנים, חיית המחמד שלו היא כלב חשמלי והוא מחזיק מקרר לכל אחד מסוגי המשקאות שבביתו. וולט, שטבע את המשפט האלמותי "למה לכבות מזגן אם אפשר להדליק תנור חשמלי?" אמנם נולד במוחם הקודח של תסריטאי 'זהו זה', אבל כשמדברים על עובדי חברת החשמל, הוא עדיין הדמות שעולה כאסוציאציה ראשונית. בן נון דווקא חושב דברים אחרים לגמרי על עובדי חברת חשמל. לו הם היו צריכים סנגור, הבחירה בו היתה יותר ממוצדקת.  

למה אנחנו כל כך אוהבים לשנוא את עובדי חברת חשמל?

"קודם כל, חשוב לדעת שכשהייתי מנכ"ל, ועוד לפניי, חברת החשמל קיבלה בסקרי דעת קהל מקום ראשון בשירות לאזרח, ואנשים לא יודעים כמה הם מסורים. אם הם היו יודעים, אז בכלל... אבל מה שמרגיז את כולם הם שני דברים: אל"ף - המשכורות, ובי"ת - החשמל חינם". בן נון מפרט ואומר שבמפעלי ים המלח עובדיו הרוויחו יותר מאשר עובדיו בחברת החשמל, אבל "כדי להשניא את העובדים צירפו את עובדי 'מקורות' וחברת חשמל ועשו מהם סקטור נפרד. אם הם היו עם כולם, היו רואים שיש הרבה שמרוויחים כמוהם, למשל היי טק, וכימיקלים לישראל ומפעלי ים המלח".

מפעלי ים המלח איננה חברה ממשלתית.

"גם כשים המלח היתה חברה ממשלתית, העובדים שם הרוויחו יותר".

בן נון מאריך ומסביר שחברת החשמל מורכבת מדוקטורים וממהנדסים שעובדים במשמרות, ומאנשים שהם כוננים ומוזעקים בעיתות חירום. "והם נקראים הרבה לתיקון תקלות. אני לא מדבר בחורף, כשהם יוצאים בסופה, עומדים בבגדי גומי מבודדים, ובפנים הם בחום של 60 מעלות, כאשר שני מפקחים מסתכלים על מי שמתקן כל הזמן, שלא ימות. ובקיץ, את יודעת מה זה לעבוד בחום, בערבה? כמה אנשים עובדים כך?". בן נון ממשיך ומספר על מסירות העובדים בזמן מלחמת לבנון השנייה, כאשר "כל קטיושה שישית הורידה קו חשמל, כל היום והלילה הם תיקנו חשמל. כולם רצו למקלט, והם עם שכפ"ץ וקסדה מחברים חשמל".

בן נון מסביר שכמעט מחצית מעובדי החברה בכלל עוסקים בפיתוח, והשאר הם אלה שמייצרים את החשמל. "אותו מספר אנשים ייצר 5,000 מגה ואט בעבר, והיום אותה כמות אנשים מייצרת 13 אלף מגה ואט, ואני הגעתי איתם להסכם שנגיע עם אותו מספר אנשים ל-16 אלף מגה ואט. ככה מודדים התייעלות, מגה-ואט פר אדם".

לפי בן נון, הנקודה השנייה נוגעת יותר ל'דוקטור וולט', והיא ה'חשמל חינם' הכל כך מפורסם. לדבריו, ההטבה הזו היא "שטויות" וזניחה גם במערכת החשמל וגם בחשבון החשמל של האזרחים, למרות שלא רק עובדי החברה נהנים מחשמל חינם אלא גם 5,000 הגימלאים שלה. "פעם לא היתה מגבלה על כמות החשמל שלהם והיום יש, והם אפילו לא מנצלים את כל כמות החשמל המגיעה להם".

מודע לתדמית הנמוכה של החברה, ניסה בן נון להמיר את הטבת החשמל בכסף וכבר היו הסכמות לכך, אבל "זה היה במסגרת כניסה לרפורמה כוללת, ולבסוף זה לא קרה כי האוצר נסוג ברגע האחרון". בן נון מסנן על אנשי האוצר "מטומטמים".

ההפרטה לא תוזיל את מחיר החשמל | בן נון בחברת החשמל

הרב אלישיב תומך

האוצר מנסה לקדם כל הזמן תהליך של הפרטה, וזאת כדי להוזיל את מחירי החשמל ולפרק את המונופול של החברה. אבל בן נון חוזר ואומר ש"אם תהיה הפרטה, מחירי החשמל יעלו וזה ידוע למשרד האוצר. הם לקחו יועץ שהכין להם ספר, והוא כתב בהקדמה שמחירי החשמל יעלו".

אז מה, הכל בגלל יחסי ציבור גרועים של החברה?

"כן. יש איזו מנטרה שטבע ביבי כשהוא היה שר האוצר, ודור לדור יביע אומר. הם מדברים בלי לדעת מה הם אומרים, שצריך להפריט את החשמל ואז המחירים יירדו. העיקר לשבור את הוועד".

בן נון הצליח בתקופת כהונתו להביא להסכמה בין העובדים והאוצר לקראת שינוי מבני בחברה, אולם האוצר נסוג בו והוביל שינוי חקיקתי, מה שהביא להתפטרותו של בן נון. "אמרתי: החוק הזה הוא דבילי, אי אפשר לקיים אותו. ופואד אמר לי: זה חוק, תקיים אותו. עד היום לא קיימו אותו". בן נון מספר שבדיוני הוועדה הכינו אנשי חברת החשמל סדין של 4 מטר אורך על מטר גובה, והוא ריכז אלף נושאים שבהם יש לטפל לפני חלוקת החברה לחברות משנה קטנות. "כל אחד מהנושאים מתחלק לעוד 200 נושאים. אז יש 200 אלף נושאים לטפל בהם לפני שמפרקים. היה ברור שרק הפעילות האדמיניסטרטיבית תעלה כמה מיליארדים".

אז מה אתה אומר, שיש כאן פיל לבן שאי אפשר לפרק אותו?

"מה פתאום פיל? זו חברה קטנה יחסית לעולם, בטח לפי ההספק שלה".

חברת החשמל מצטיירת בדרך כלל כמקום עבודה לא אידיאלי לשומרי שבת, וזאת בשל האילוץ לעבוד גם בשבתות. יש שפסלו מכל וכל את השימוש בשבתות בחשמל, גם מהסיבה שיהודים עושים מלאכה ביום הקדוש. בן נון חובש הכיפה מצויד בהשקפה משלו גם בסוגיה זו: "בחברת חשמל יש דתיים בכל מקום. בכל תחנת כוח ומשרד ראשי יש בית כנסת. הבעיה היא עם ההגעה לעבודה בשבת. אבל אם העובד יכול להגיע, אז אין בעיה לעבוד בשבת. עשו פעם סקר וראו שאם מפסיק החשמל לכל המדינה למשך 8 שעות, 10 אלפים איש מתים. יש פיקוח נפש גדול יותר מזה?"

בעניין החשמל בשבת, עלה בן נון לרגל לכל גדולי הדור החרדים וביקש שיפסיקו עם הגנרטורים המספקים חשמל בשבת. "אמרתי שכבר מתו ילדים וקרו אסונות. חז"ל מיד היו אוסרים את זה". לדברי בן נון, גדולי התורה הסכימו איתו שחשמל זה פיקוח נפש והאיסור להשתמש בו הוא חומרה של החזון אי"ש, וסוכם שיוכנסו לחברה ערבים לצורך העבודה השוטפת בשבת. "אבל ברגע שיש תקלה, אמר גם הרב אלישיב, מזעיקים את היהודים שיתקנו. אחרת אין על מה לדבר". ועדה שמינה הרב אלישיב הכינה נוהל עבודה בשבת יחד עם אנשי חברת החשמל. בן נון עזב את המערכת לפני שהדברים יצאו לפועל, "והחרדים לא לחצו שזה יושלם. הסבירו לי שהעסקנים לא ייתנו כי הם מרוויחים הרבה כסף מה'חשמל שבת' שהם עושים". עוד נושא התמסמס.

 על מי כעס יוסי שריד

כשיוסי שריד כעס על אורי בן נון, הוא היה צועק בלשכתו, לשכת השר לאיכות הסביבה, שהכל בגלל 'זה עם הכיפה' ("הוא הכחיש, אבל היו לי מרגלים בלשכתו"). אבל מעבר לכך, בן נון לא זוכר שהכיפה שלו היתה נושא לדיון בכל שנות הקריירה העסקית שלו. לדעתו, המתקפות האחרונות שספגו יעקב עמידרור ויורם כהן לקראת המינויים הבכירים שלהם בשירות המדינה אינן קשורות לשטח, אלא לעיתונים שלהם הוא בז. "אלה אנשי האג'נדה השמאלנית של עיתון 'הארץ', שרוצים להחליף את המדינה. אני לא יכול לראות פה טלוויזיה. אפילו ה-cNN  יותר טוב ממה שמראים כאן". את מה שקורה היום בתקשורת האלקטרונית הוא מכנה 'כישלון של הליכוד' ומגלה שנתניהו ביקש לעשות אותו מנכ"ל רשות השידור, כדי להבריא את הדינוזאור הגוסס. "אמרתי לו: יש לי תנאי אחד. תן לי להשבית את רשות השידור לשישה חודשים ואפתח אותה מחדש. אני אעשה את זה בדרך מתוחכמת, אל דאגה, ובינתיים כל הקודמים יילכו. אבל ביבי לא הסכים לתנאי, כי הוא שבוי. איכפת לו מה שכותבים עליו ב'הארץ'. לדעתי, מי שמשמיצים אותו ב'הארץ' סימן שהוא צודק".

בן נון והמפעלים שהוא ניהל היו נושאים לכתבות רבות, ומשם ההיכרות הקרובה עם אמיתות ושקרים בעיתונים. "פעם אמרתי לעורך גלובס, 'פירסמת כותרת בעמוד ראשון על מפעלי ים המלח - מאה אחוז שקר. והכתב שלך, שהוא מכיר אותי ואני מכיר אותו, אפילו לא בדק איתי'. העורך ענה לי 'לא איכפת לי'. התקשרתי לכתב, אמרתי לו 'מה זה?' הוא ענה 'אם אני כותב על משהו שהוא 200 מיליון דולר, אני מקבל עמוד ראשון, ואז אני מקבל בונוס. אם אני מצלצל אליך ואתה אומר שלא היה ולא נברא, אני כבר לא יכול לכתוב. אז אני לא שואל, אני כותב ומקבל בונוס'. ככה מתנהל העיתון הכלכלי שיוצא בצבע של הפייננשל טיימס. אבל אם שם יפרסם הכתב בעמוד 66 ידיעה לא נכונה, הוא גמר, לא יעבוד שם יותר".

כמנכ"ל מפעלי ים המלח וגם כמנכ"ל חברת החשמל, הוא נהג לדבר אל העובדים לפני החגים, ותמיד שילב גם דבר תורה. "השקט שהיה והרצון לשמוע, זה לא יאומן". פעם הוא קיבל טלפון מעובד בתחנת הכוח של חיפה, שסיפר "קרה נס. אני עובד 40 שנה בחברת חשמל, ומנהל איזור חיפה מעולם לא אמר דבר תורה. היום זה קרה". המנהל פשוט ציטט את דברי התורה ששמע מוקדם יותר מפיו של בן נון.

יש אפשרות לאדם להיות איש עסקים שמשאו ומתנו באמונה, להתמודד עם הריבית, עם 'שוטף פלוס שישים' והתחרות בעולם העסקים?

"ריבית היא בעיה. היא מצווה בלי מזל. אבל להיות איש ישר אין שום בעיה. רוב העסקים שמתנהלים בארץ הם עסקים הגונים. גם בעולם".

ובכל זאת, אין הרבה דתיים היום בצמרת הכלכלית של ישראל.

"דתיים לא כל כך הלכו לתעשייה, כמו שיהודים לא הלכו לתעשייה. הסתובבתי הרבה בעולם בקשר לתעשיית האשלג ולא פגשתי יהודים".

למה?

"לא יודע. אוהבים מקצועות קלים יותר, להיות בבית ולחנך את הילדים. תעשייה זה מקצוע קשה".

לבן נון עצמו חמישה ילדים, 15 נכדים, ואישה פעילה ב'אמונה'. על צג המחשב שלידו מתחלפות תמונות בני המשפחה, כך שהוא יכול להסביר בקלות היכן נמצא כל אחד ומה הוא עושה היום.

פורך הסברות לא נמצא

על השולחן מונחים שני הספרים של אורי בן נון, הראשון יצא לפני שנתיים והשני לאחרונה. "הספר השלישי כבר כתוב כאן", הוא טופח על מחשב נייד קטן, "ונמצא בהגהות". מתי הוא הספיק? קודם כל, מאז שהוא סיים את ישיבת 'כרם ביבנה' (מחזור שני) הוא לא הפסיק ללמוד וללמד. "עשיתי לעצמי 'ישיבה יוניברסיטי'. בבוקר למדתי בכולל חזון אי"ש, ואחר הצהריים למדתי כלכלה בשלוחה של האוניברסיטה העברית בת"א. במקביל העברתי חוג גמרא בסניף ברעננה". כשנישא ועלה ללמוד בירושלים, הוא היה גם ר"מ בישיבה בבית וגן, וכשעבר לבאר שבע לצרכי עבודה הוא המשיך ללמד שיעור.

ובכל זאת, כרכי 'עומק הפשט' - כך קרא לספריו, אינם פרי של לימוד תוך כדי תנועה. "יצאתי לפנסיה פעמיים. אחרי מפעלי ים המלח ישבתי 7 שנים בבית וכל בוקר למדתי. העריכה של זה, שנעשית עכשיו, גם זה לוקח 7 שנים".

הספרים של בן נון הם חידושי גמרא מפרי עטו ומחשבתו. כשלמד כתב אותם בקצרה, וכעת הוא כותב אותם בהרחבה ומנמק. הכרך הראשון עוסק בדיני ממונות, השני בגיטין וקידושין והשלישי, שכאמור מתעתד לצאת בקרוב, הוא אוסף.

בדרך מקורית אופיינית, הכריז בן נון שייתן פרס למי שיצליח לפרוך את סברותיו מהספר. בספר הראשון הודיע שייתן 1,800 שקלים לפורך נכונה, בספר השני הסכום עלה ל-3,800. וזוכה מאושר? אין.

המטרה, מסביר בן נון, היא לעודד את הקריאה והלימוד בספריו, כי "אנשים לומדים היום פחות ופחות לעומק, גם בישיבות, לצערי". בן נון מספר שהוא ביקש מכמה רבנים שישמשו שופטים, והוא לא מגלה את זהותם כדי לשמור על ניטרליות. "ניגשו יותר מ-10 פונים על החלק הראשון, והרבנים חזרו אליי לפעמים שאגן על התיזה. באחת הפעמים מישהו קיבל תשובה מהוועדה שהוא לא הצליח, והוא ערער על הקביעה וכתב שהם אינם צודקים. הפניתי את הרבנים לר' שלמה פישר, שענה 'אל תען כסיל כאיוולתו'. אז הם לא השיבו לו. והוא דווקא היה מכולל פוניבז'". 

עם הרב פישר, מראשי ישיבת איתרי, נפגש בן נון מדי יום שישי כבר למעלה מחצי יובל, כשהוא משתתף בשיעורו הקבוע שאורכו שעתיים ומיועד למיטיבי לכת. "זה שיעור קשה נורא, הרבה מנסים להצטרף ונשברים. אנחנו עוברים על ספרים. למדנו את כל 'קצות החושן' מההתחלה ועד הסוף, כל ה'אבני מילואים', את ה'שב שמעתתא', וכעת אנחנו לומדים ר' עקיבא איגר".

יצא לך לשמוע את עמדתו של הרב פישר על מעשיה של ביתו, מייסדת 'קולך', חנה קהת?

"יש במשפחה שיותר מרוגזים עליה ממנו וחוץ מזה, כל ילד הולך לכיוון שלו. הרב פישר אמר לנו שהוא מאה אחוז בעד לעשות הסכם קדם נישואין, כי זה פותר הרבה בעיות. הוא ישב בדין בגיטין ואמר שהוא חושב שהיום מרוב חומרות, הגט בכלל פסול כי כל אחד מוסיף חומרות וחומרות.

"פעם אחרת הוא אמר שהמפלגות הדתיות היו צריכות לעשות חוק יסוד שכל מה שהכנסת מחוקקת זה ברמה של תקנות הציבור, ואז אף אחד לא יכול לצפצף מילה. הוא יהודי צנוע, אבל יודע יותר מכולם".

ofralax@gmail.com