גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מיועץ לקובע מדיניות - שופטים ושוטרים

בתפקידו כמשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, יהיה על רז נזרי למקד את מבטו בטיפול האכזרי שמקבלים אנשי ההתיישבות מידי שי ניצן וצוותו
14/04/11, 15:19
יאיר שפירא

בתפקידו החדש כמשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, יהיה על רז נזרי למקד את מבטו ולהבחין בטיפול האכזרי שמקבלים אנשי ההתיישבות מידי שי ניצן וצוותו | קצין משטרה ניסה לטפול עלילת שווא ולהכריע סכסוך שכנים בכוח הזרוע והמדים, ובית המשפט המחוזי לא מבין את אזלת ידה של המחלקה לחקירת שוטרים

מבלי לגרוע מאף אחת ממעלותיו של העוזר הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, המעלה שנישאה אותו השבוע אל צמרת משרד המשפטים היתה הנאמנות. השבוע הודיעה ועדת האיתור כי נזרי ימונה לתפקיד המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים - מהתפקידים הבכירים במשרד המשפטים. נזרי אומנם נחשב למוציא והמביא בלשכת היועמ"ש, בעיקר מאז מונה לתפקיד עו"ד יהודה וינשטין לפני קצת יותר משנה. אך המינוי הנוכחי מקפיץ אותו ממי שמסייע לקביעת מדיניות לכזה שקובע מדיניות בעצמו.

עשר שנים החזיק נזרי בתפקיד העוזר, ועבד תחת שלושה יועצים משפטיים. הוא החל באמצע הקדנציה של אליקים רובינשטיין, היועמ"ש לשעבר ושופט בית המשפט העליון בהווה, היה ליד ימינו של מני מזוז, והפך לאיש אשר וינשטיין אינו יכול בלעדיו. וינשטיין נכנס לתפקידו אחרי למעלה משלושים שנה מחוץ למערכת של משרד המשפטים. תפקידו האחרון במשרד בטרם פנה אל השוק הפרטי היה תובע בפרקליטות מחוזית - עמדת זינוק מצוינת לקריירה של סנגור פלילי, אך לאו דווקא כזו המכשירה לעמידה בראש מערכת התביעה בישראל. נזרי, נבון חרוץ, אך בעיקר בעל ניסיון רב בפרקטיקה של לשכת היועץ, עזר לוינשטיין למצוא את ידיו ורגליו. וינשטיין גם מצא בנזרי עוזר שנאמנותו היחידה במשרד היתה ליועצים הקודמים רובינשטיין ומזוז - שניהם מעט אאוטסיידרים בכל הנוגע לקליקות הרוחשות של משרד המשפטים. אשר על כן, כאשר סמוך למינויו של וינשטיין הוצע לנזרי להתמנות ליועץ משפטי לגוף ביטחוני חשוב, וינשטיין כמעט התחנן שלא יעזוב.

הבחירה של נזרי לא היתה פשוטה. הוא היה תקוע אז כבר תשע שנים בתפקיד לא בכיר במיוחד, ועמידה במקום איימה לקבע את דמותו כשמש הנצחי בלשכת היועץ. נזרי החליט להישאר ולסייע ליועץ הטרי. הנאמנות גברה, ובסופו של דבר גם השתלמה. מהמשרה בה יחזיק נזרי בקרוב הוא יתווה מדיניות בין השאר לאגף הייעוץ המשפטי בארגון הביטחוני שעליו ויתר.

הנאמנות של נזרי למערכת היא גם זו שמונעת ממנו לראות לפעמים את עוולותיה. היא ששלחה אותו לחזית התקשורתית כדי להגן על החלטות מורכבות של וינשטיין ושל מזוז, אבל גם לסנגר על חברים אחרים במשרד. והיא גם שהעלתה עליו לא פעם את חמתם של פעילי ימין והתיישבות, הסובלים כבר שנים מהתנכלויות קשות של פרקליטות המדינה. לפחות עד לכתיבת שורות אלו, נזרי טרם הצליח להבחין באכזריות בה מטפלים אנשיו של המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, באנשי ההתיישבות ותומכיהם. לכל היותר נזרי מוכן להבחין בכשלים מקומיים.

אחרי הכל, התנגדותם של כמה ממנהיגי הימין הדתי למינויו של נזרי היא מגוחכת. נזרי, על עיוורונו הקל כאמור, הוא אדם שכישרונותיו ובעיקר מידותיו הם ברכה לשירות הציבורי ומקור לגאווה לציבור הדתי-לאומי. אך מעתה יהיה נזרי נדרש לחדד את חושיו. אם עד עתה הוא היה מעורב באופן עקיף וחלקי בפיקוח על התנהלותו של ניצן, הרי שמעתה הוא מופקד על התוויית המדיניות הפלילית בישראל - בין השאר על זו המיוחדת שמפעיל ניצן נגד המתיישבים ביו"ש.

למשטרה חוקים משלה

תרומה גדולה שיוכל נזרי להרים בתפקידו החדש היא ניסיון לאכוף את הדין הפלילי על שוטרים מתעללים. נראה כי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לא מתעניינת מאוד בנושא. אזלת ידה של המחלקה, הכפופה למשרד המשפטים, התגלתה במלוא תפארתה השבוע, כשפורסם פסק דין בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת. 

בית המשפט הכריע באירוע חמור שאירע לפני שבע שנים בבית שאן. קצין משטרה בשם מוטי חריב החליט לסיים סכסוך של שנים על קו הגבול בין חצרו שלו לחצר של שכניו, להרוס את הגדר הקיימת בין שתי החצרות ולבנות אותה מחדש מטרים אחדים בתוך חצר השכנים. לצורך העניין הוא שכר פועלים, אך גם גייס את חבריו - שוטרים במדים ושאינם במדים.

כשראה יחיא שמחי, ישיש בן למעלה משמונים, ששכנו הורס את הגדר המפרידה בין חצרותיהם, הזעיק בתמימותו את המשטרה ויצא כדי לנסות ולמנוע את הפלישה לשטח. השוטרים שהזעיק סירבו לסייע לו לעצור את שכנו, חברם האלים, ואף מנעו משמחי להגן על שטחו. הישיש נטל סכין פירות קטנה והחל קורע את בדי היוטה שפרשו פועליו של השוטר חריב בשטחו.

השוטרים במדים, השוטרים ללא מדים והשוטרים שהזעיק שמחי עצמו לא קיוו לטוב מזה. חריב ובני משפחתו החלו לזעוק "רוצח רוצח", וחבריו השוטרים של חריב התנפלו על שמחי הזקן ועצרו אותו. אשתו התעלפה, בניו ונכדיו שפרצו בזעקות נעצרו אף הם ובאלימות רבה. תלונות על תקיפת שוטרים הוגשו כמובן נגד בני משפחת שמחי, וייתכן וסופם היה רע ומר. אך שוטרי בית שאן שילבו בריונות ושחיתות עם טיפשות ודאגו לתעד את האירוע בווידיאו, וגם להגיש את התיעוד של התנהגותם העבריינית לבתי המשפט.

בית משפט השלום פסק לבני משפחת שמחי פיצוי של 25 אלף שקלים. לאחר פסק דין נדיר בחריפותו, העמידו שופטי בית המשפט המחוזי את הפיצוי על שמונים אלף שקלים. את הפיצוי ייאלצו לשלם יחד עם משטרת ישראל גם בני משפחת חריב וכל השוטרים שנכחו במקום. אך אם משפחת שמחי קיבלה לפחות פיצוי, אנו נותרנו עם מוטי חריב כקצין משטרה בכיר שרק הלך והתקדם מאז המקרה, שהרי מח"ש מיהרה לסגור את התיק.

לא פעם התלוננו ראשי מח"ש כי 'בשבע' בכלל וטור זה בפרט מחמירים בביקורת לא הוגנת נגדם. נשאיר אפוא את הבמה הפעם לדבריהם של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי.

"לא יכולנו להבין כיצד מצאו חוקרי מח"ש לסגור את תיק החקירה נגד חריב ושאר השוטרים שנטלו חלק באירוע" כתבו השופטים בפסק הדין "נוכח התיעוד הברור של הדברים בסרט הווידאו, המלמד על עשיית דין עצמית מצדו של קצין משטרה, שבחר לעשות בכוח הזרוע במקום לפנות לבית המשפט. ולנוכח התנהגותם של שוטרים במדים ושלא במדים, שסייעו לחברם הקצין ועשו את דברו על מנת לשרת מטרה פרטית ולא כשרה שלו. תחת לסייע בידי המחזיקים בקרקע לשמור על חזקתם, קרקע בה החזיקו במשך שנים, כשהם עוצרים בלא כל טעם ראוי דווקא את הצריכים הגנה מהמשטרה."