גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הלח"י הראשונה - מיקרוסקופ

"מסמכי ה-MI5 חושפים: הלח"י תכנן להתנקש בצ'רצ'יל"
14/04/11, 15:19
עדי גרסיאל

הלח"י הראשונה

לפני הרבה שנים, כשהייתי כתב בעיתון סטודנטים, הוטלה עלי משימה משמימה במיוחד: לראיין את יו"ר אגודת הסטודנטים. כדי להוסיף קצת עניין שאלתי אותו שאלה מעט חצופה: מעבר לניסיונם של אנשי האגודה להשתלב בפוליטיקה הארצית, במה בעצם הם מועילים לסטודנטים? היו"ר הרים את הכפפה והשיב: אתה רוצה לדעת עד כמה האגודה חשובה לסטודנטים? יש לי רעיון בשבילך - נסגור אותה ליומיים! ואז נראה איזה צעקות יהיו, כי הקפיטריה לא תפעל, ולא תהיה עזרה לסטודנטים ששבו ממילואים, ולא יהיו פעילויות תרבות וכו'. עורך העיתון לא היסס ונתן לכתבה את הכותרת הבאה: "יו"ר אגודת הסטודנטים - לסגור את האגודה". מזל שהיו"ר, סטודנט לרפואה שספג ביקורת על 'דבריו' מכל סטודנט שני בקמפוס, לקח את הדברים בקלות יחסית.

את הדוגמה הזו לכותרת מאוד לא מוצלחת אני מביא מדי פעם בהרצאות על תקשורת. כותרת ב'הארץ' בשבוע שעבר עשויה בקרוב לרשת אותה. "מסמכי ה-MI5 חושפים: הלח"י תכנן להתנקש בצ'רצ'יל", הדהים העיתון את קוראיו. לא קשה לנחש ממה התמוגגו ברחוב שוקן: הנה עוד הוכחה לנטיות האלימות שרווחו בקרב האבות המייסדים של המחנה הלאומי. אלא שעיון בטקסט של הידיעה עצמה מוביל למסקנות הרבה פחות סנסציוניות. שבוע אח"כ, ייאמר לזכותו, פרסם ההיסטוריון ד"ר תום שגב במדורו ב'הארץ' ניתוח של המסמכים. וכך כתב: "איש לח"י רפאל סדובסקי, שנעצר בעקבות רצח הלורד מוין בקהיר, סיפר בחקירתו שאחד מרוצחיו של הלורד, אליהו בית צורי, אמר לו שמיד לאחר שיגיע חזרה למטה לח"י, הוא יעלה הצעה להתנקש בחייהם של פוליטיקאים בריטים, לרבות מר צ'רצ'יל". למעשה מדובר בחוקר ששמע ממישהו ששמע מאדם שלישי כי הוא יציע את הרעיון לגורם רביעי. ומכיוון שבית צורי נתפס והוצא להורג וממילא לא חזר למטה הלח"י, קשה להתווכח עם שגב כי "אין הצדקה לכותרות (גם ב'הארץ')... 'הלח"י תכנן להתנקש בצ'רצ'יל'".

עדי גרסיאל

הדלפות בשקל

ועוד בעניין כותרות הארץ. העיתון חשף בשבוע שעבר בחגיגיות את 'התיק הישראלי' של מסמכי ויקיליקס. בכותרות ענק ובעמודים רבים של מלל נחשף תוכנם של מברקים שהעבירה שגרירות ארה"ב בישראל על פגישות עם בכירים ישראלים. ומה חדש? לא הרבה. יו"ר מועצת יש"ע העריך שיהיו מתנחלים שיתפנו מרצון תמורת פיצוי. הערכה לא מפתיעה, אך אם מורידים את הסיוג והופכים זאת ל"מתנחלים יסכימו לפינוי תמורת מחיר הוגן", אפשר להפוך זאת לכותרת ראשית. עוד כותרות: צבא מצרים מתייחס לישראל כמדינת אויב, עופר עיני איים "לנתק את השאלטר לממשלה", ומערכת הביטחון חוששת מערביי ישראל.

נשאר רק לחכות בקוצר רוח לחשיפות המרעישות הבאות של מסמכי ויקיליקס: הפלשתינים מנהלים מאבק טרוריסטי בישראל, השמש זורחת במזרח, ועיתון 'הארץ' נוקט בעמדות שמאלניות.

הלל גרשוני

 

בל יראה

זמן ביעור חמץ הגיע שוב. הבעיה המרכזית של התקשורת ממשיכה להיות דבקות-יתר במצוות 'בל יראה'. אין כמו התקשורת להסתיר ולהתעלם מנושאים מסוימים עד כדי או השתקה או עיוות המציאות. עשרות מפגיני שמאל זוכים לזמן מסך יותר מעשרות אלפים מהמחנה האחר. וגם אם בשנה החולפת לא מעט תלונות הוכרו כצודקות, בפועל המצב ממשיך להיות כפי שהוא, כי אין אכיפה ואין גוף מפקח חיצוני. מדוע למשל ממשיך חבר הפאנל הקבוע של "יומן שבת" בערוץ ראשון להיות ארי שביט מהשמאל, ללא כל שותף מהעבר השני? מאז ימי אמנון אברמוביץ' ומשה נגבי, המערכת שם מתעלמת מטענות על חוסר גיוון וחד-ממדיות בפרשנות שהיא מציגה.

נזכיר את ה'חמץ' של ההשפעה התקשורתית הגולשת מעולם הפרסום לתוך התחום החדשותי-אקטואלי. אילן זרמון, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום זרמון-גודלמן שאחראי למסעות פרסום שרמת האסתטיקה שלהן היא מן הנמוכות בישראל, תמצת את הגישה באומרו: "...האשמה בשטחיות היא ארוכת שנים לכל מה שנקרא פרסום. יש מי שטען שדיון עמוק צריך להתקיים במקומות אחרים. דיון ארוך ועמוק מתקיים לטענתי במרחב הציבורי בכל הממדים, אם בדיון באוניברסיטה, בכתבות עומק בעיתון או בפרסום...".  אלא שעומק זה הדבר הקבוע שחסר בתקשורת שלנו.

וכאפיקומן, קבלו את אירוע 'פרס התקשורת לשלום' שהוענק השנה בלונדון ע"י 'קרן המאה הבאה' שאחד מחברי ההנהלה שלה הוא ארי רט. רט, עורך הג'רוסלם פוסט לשעבר, ביקש ב- 2005 שתוענק לו אזרחות אוסטרית, הארץ בה נולד והוכרח לברוח ממנה בעקבות התגברות האנטישמיות בה.  זוכה הפרס השנה הוא דב אלפון, עורך 'הארץ'. כמה טוב שיש חברים.

ישראל מידד

 

לא להחמיץ

לשמאל יש פחד קמאי להכיר בייחודו של עם ישראל ובכוחו הנובע ממקור עליון. השבוע למשל התפרסם בעיתון השמאל, 'הארץ', מאמר של עקיבא אלדר, שמסוגל להביט מחלונו במציאות ולזעוק בכותרת ובמסקנה שחייבים, אבל ממש חייבים, לבצע "התנתקות 2”. מייד. למרות הדי מאות הטילים שנפלו בחודש האחרון על יישובי הדרום, שעדיין מצלצלים באוזן.

 במאמר מערכת שהופיע לאחר מכן ה'מתנחלים' הם האויב, והאויב הפלשתיני הוא הפרנטר לשלום, שכנים טובים ומסכנים שעלינו להפסיק לפחד מהם. בעיתון המהווה את האורים והתומים של האליטה - מי שמכונים "מתנחלים" ו"ימין", אשר קראו את המפה נכוחה והזהירו מפני המציאות הבלתי נתפסת של חיים תחת אש – עדיין נתפסים כ"הזויים", ורק הזיות השמאל הקיצוני נשמעות רציונליות.

"וחמושים עלו בני ישראל ממצרים" – שואלים פרשנים: מדוע בני ישראל פחדו מהמצרים הרודפים אותם, הרי הם היו רבים מהם, ולפי הפשט – הם גם היו חמושים, כלומר מלומדי מלחמה ומזויינים? אלא שטבע האדם אז כמו היום: העובדות אינן קובעות. מה שקובע הוא הפרשנות שהאדם מעניק להן, וזו הופכת למציאות האמיתית עבורו. עם מנטליות של עם עבדים – אי אפשר לנצח צבא קטן של המצרים האדונים. עם מנטליות של גלות ופחד – צילם של ה"פלשתינים" נראה מאיים ומפחיד. כשמוציאים את הכוח העליון המלווה את העם היהודי וחזרתו לארצו, נשארים עם פריזמה צרה דרכה רואים עם קטן במדינה מבודדת. מציאות מדומה זו קובעת את סדר היום ודוחפת את המנהיגים, שבעצמם מוחלשים, לבצע מהלכים מדיניים הזויים ומסוכנים. כדאי שנמצא את הדרך לצאת ממעגל ההחלשה, ומהר. חג גאולה שמח. 

חני לוז

 

  • חדשות בחדשות

גלובס מדווח כי כתב ynet בכנסת, רוני סופר, ימונה ככל הנראה לשמש יועץ התקשורת של ראש הממשלה וסגנו של ראש מערך ההסברה, גידי שמרלינג.

משרד ההסברה יוזם סיורים לעיתונאים זרים בחברון. זאת על מנת להראות להם את מורשתה היהודית של העיר ולהוכיח כי היא אינה נמצאת "תחת כיבוש".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש השבוע תביעת דיבה בגובה שלושה מיליוני שקלים וחצי נגד ערוץ 10, רביב דרוקר, מיקי רוזנטל ונענע10, בעקבות הפרסום על המימון הכפול שניתן לטענתם לאחת מטיסותיו.

יו"ר מועצת יש"ע דורש מ'הארץ' לפרסם את מסמכי ויקיליקס הנוגעים לדבריו על חוק פינוי-פיצוי: "הדברים שפורסמו בעיתון מוטעים לחלוטין", אמר. כך דיווח אתר ערוץ 7.

 

  • ביקורת הנקרא

שלום עכשיו מעדכן את משרד הביטחון והאמריקאים על הבנייה בהתנחלויות

(כותרת ב'הארץ')

ומתי תספרו לנו משהו שאנחנו עוד לא יודעים?

ח"כ הרצוג פנה לעמיר פרץ וקרא: "לא היה ולא נברא" (על הציטוט בויקיליקס)

(nrg)

אז הוא כן יודע לדבר?!

מדינה סלולרית חדשה

(כותרת במעריב)

רשות הדיבור ל'זקן': אנו מכריזים בזאת על הקמת עוד שתי חברות סלולריות בארץ ישראל