חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 440ראשיהפצה

"עכשיו הוא בן של יוסף"

בן יוסף לבנת הי"ד, נרצח בדרכו לתפילה בקבר יוסף | בצה"ל מסרבים לכנות את הרצח 'פיגוע' | גוברות הקריאות להשבת הריבונות הישראלית
28/04/11, 13:46
חגית רוטנברג וחגי הוברמן


גרשון מסיקה: העובדה שהרוצחים הם שוטרי המשטרה הפלשתינית, מחייבת את הממשלה לעשות חשבון נפש ולהבין מי הפרטנרים שלה. התשובה היחידה שהממשלה צריכה לתת לרצח היא מימוש הריבונות והשליטה בקבר יוסף, שאמור להיות בידיים ישראליות אפילו לפי הסכמי אוסלו

יהודה ליבמן: שכם שרצה מחבלים וקרבות ואנחנו לא לקחנו את זה על עצמנו. אבל החסידים הובילו קבוצות בסדר גודל של מאות והיו מרדפים ע"י צה"ל. לדעתי מגיע להם קרדיט על הכניסות המאושרות לקבר שהחלו משנת תשס"ג, כי כשיש מציאות של מאות אנשים שנכנסים – הצבא לא יכול להתעלם

לימור לבנת: אמרתי אחרי הלוויה שאלו היו מחבלים במסווה של שוטרים פלשתינים. ברור שהיה כאן ירי מכוון על אנשים חפים מכל עוון שסך הכל באו להתפלל. כשבאים מתפללים לא חמושים, שהשוטרים מכירים אותם, הם יוצאים מהקבר ונכנסים לרכב ויורים בהם מאחור – זה רצח

עזריאל לבנת: אם לא הייתי חזק ברוחי, באמונתי, באהבת א"י, יכול להיות שהייתי נשבר ביום הזה. אני כסבא קובר את הנכד שלי ואומר עליו קדיש – לזה לא פיללתי. בן יוסף במהותו היה אוהב אדמת א"י בכל מאודו. לפני שגר בירושלים היה גר בחברון. באמונתו חי ובמותו חי. הוא השאיר צוואה גדולה לכולנו

משפחתו האבלה של בן יוסף לבנת הי"ד, שנרצח השבוע בדרכו לתפילה בקבר יוסף, מתגעגעת לבחור מלא שמחת החיים, שדבק כל ימיו באהבת ארץ ישראל כולה | בצה"ל מסרבים לכנות את הרצח 'פיגוע', והמתיישבים טוענים כי זוהי תוצאת המחדל הביטחוני של מפקד האוגדה, שאישר את הקמת העמדה הפלשתינית ליד הקבר | בעקבות הרצח, גוברות הקריאות להשבת הריבונות הישראלית בקבר יוסף, כפי שסוכם גם בהסכמי אוסלו

סבא עזריאל לבנת בן ה-88 הולך לאט, בצעדים מדודים, נשען על מקל בימינו ועל נכד בשמאלו. אבל את עמידתו הזקופה והגאה גם כדורי המרצחים שהשיגו השבוע את נכדו, בן יוסף ('בניו') לבנת הי"ד, לא מצליחים להכפיף. לוחם הלח"י המפורסם שריצה שנות מאסר באפריקה וברח משם עם חבריו לאחר ארבע שנים, לא פילל שייאלץ לעת זקנה לקבור את נכדו התוסס והסקרן כהרוג מלכות נוסף בשרשרת הנופלים במערכה המתמשכת על ארץ ישראל.

 גם לערבים אין אישור

בבית האבלים של משפחת לבנת באלון מורה מעדיפים לעבור את ימי ה'שבעה' ללא נוכחות עיתונאים. האיפוק והעוצמה מאפיינים את האווירה השוררת בביתם הצנוע של נועם ורבקה לבנת. גם אלמנתו של בן יוסף וארבעת היתומים הקטנים יושבים כאן, בתוך מעטפת אנושית רחבה שכוללת חסידי ברסלב, נוער גבעות ומתנחלים ותיקים. סבא עזריאל מבקש להעביר מסר דרך אמצעי התקשורת. הוא מזהיר כי בכוונתו לומר משפט ש"יעורר מהומה" אבל מדגיש שזה ממש לא מרתיע אותו. "אם לא הייתי חזק ברוחי, באמונתי, באהבת א"י, יכול להיות שהייתי נשבר ביום הזה", הוא מודה "אני כסבא קובר את הנכד שלי ואומר עליו קדיש – לזה לא פיללתי. בן יוסף במהותו היה אוהב אדמת א"י בכל מאודו. לפני שגר בירושלים היה גר בחברון. באמונתו חי ובמותו חי. הוא השאיר צוואה גדולה לכולנו. המעשה שקרה לא יימחק", הוא אומר על הרצח "ואחרי כל הפגיעות באלה שנהרגו בשכם והפגיעה הנוראית הזו, אני מרשה לעצמי לומר: תישרף שכם, תישרף!" מגביה לבנת את קולו בהתרגשות, "צר לי עליך ילדי בן יוסף. תגן עלינו, תגן על בית ישראל, על יו"ש ועל ירושלים ועל א"י כולה. כפי שהיית כך תישאר".

מה דעתך על הטענות נגד חסידי ברסלב שנכנסים לשכם ללא תיאום עם צה"ל?

"מה זה בלי אישור?" הוא מתקומם "למה הערבים נכנסים לכותל בלי אישור? הם נכנסים לאן שהם רוצים בלי אישור. ממי אישור? לנו יש אישור מהקב"ה. אני אומר את זה למרות שאני לא דתי, רק מסורתי. א"י כולה שלנו". לבנת מוסיף כי הוא מצפה שבתגובה לרצח, ממשלת ישראל "תיכנס לשכם ותעשה שם סדר סופי. שייגמר כל הסיפור הזה".

אתה מרגיש שיש קשר בין מורשת דור הלוחמים שלך שהביאו להקמת מדינת ישראל, לדרך של בן יוסף וחבריו מתיישבי יהודה ושומרון?

"יש קשר ישיר. הוא אמנם היה בדרך אחרת כחרדי, אבל כל אחד בדרכו שאף לאותה מטרה. בן יוסף התחנן שאספר לו סיפורים משלי. היה מחובר למורשת שלי עד כלות". לבנת מפליג ומספר על נכדו, ש"היה בו תום, אהבת אדם, שמחה גדולה. הוא האמין אמונה עמוקה בכל מה שעשה. אהבתי את הנכד הזה", הוא נאנח.        

בליל הסדר האחרון הסבו סבא וסבתא עזריאל ושולמית לבנת על שולחן הבן נועם באלון מורה, יחד עם בן יוסף (24) ומשפחתו. הזיכרון החי והטרי כל כך של בן יוסף מאותו חג, מקשה עוד יותר על סבתא שולמית לתפוש שנכדה איננו עוד בין החיים. "אני ממש מרגישה שזכינו להיות איתו", היא אומרת על הפסח האחרון "כי הוא בחור כל כך שמח, ושמח בחלקו. לא שמעת  ממנו הרמת קול, הכל בשמחה והכל בטוב, בנתינה. והאמונה שלו", היא נזכרת "איך הוא מתפלל, מגיע לרקיעים". שולמית – זמרת המחתרות הידועה - מספרת בגעגוע על הנכד המסור שהגיע ביום שישי אחד סתם כך עם ה'טרנטה' לבקר את סבא וסבתא ברמת גן, פשוט כי לא ראה אותם הרבה זמן.

מה מחזיק אתכם כמשפחה בהתמודדות עם הירצחו של בן יוסף?

"במילה אחת – אמונה. אני גם רואה את האמונה בגישה של נועם. איך הוא אמר לפני הקבורה? 'היית בניו שלי כך וכך שנים, ועכשיו אתה בן יוסף'".

  "דין קבר יוסף כדין מערת המכפלה"

תוך כדי שיחה תחת העץ, תופסת שולמית עוד אחד מניניה הקטנים המתרוצצים בחצר בעליצות, מחבקת ומנשקת. בפנים יושב בנה האבל נועם, משוחח עם שר המשפטים יעקב נאמן, שהגיע לביקור ניחומים. "אין שום סיבה נתפשת בשכל לא לחזור לקבר יוסף", הוא אומר בשקט הנחרץ שלו "הצבא מושפל עד עפר מהמשחקים האלה. הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי למנוע את הכניסות האלו בלילה, ולא יכול. צריך לגמור עם זה. לחזור וגמרנו. מי מעכב?".

השר נאמן הצטרף לדעתו של לבנת באומרו כי "דין קבר יוסף כדין מערת המכפלה. קבר יוסף צריך להיות בשליטה ישראלית מלאה, פתוח באופן שוטף תוך מתן אפשרות ביקור קבועה בקבר לאור יום".

בני קצובר, שכן קרוב וותיק של לבנת ויו"ר ועד מתיישבי השומרון, מספר ליושבים על שיחות שקיים עם בכירים בחטיבת שומרון ומגלה כי מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל ניצן אלון, הוא האחראי להצבת עמדת הסיור של השוטרים הפלשתינים ליד הקבר לפני מספר חודשים. "המח"ט אמר שהשוטרים האלו יאבטחו את קבר יוסף מהסתננויות והתפרעויות של ערבים. עכשיו צה"ל צריך להגן על המחדל של עצמו, ולכן הם קוראים לזה בכוונה 'תקרית ירי' ולא פיגוע". אגב, גורמים בהתיישבות התריעו בפני צה"ל והמינהל האזרחי, האחראים כאמור לתיאום הקמת העמדה הפלשתינית במקום, כי הדבר יעלה בחיי אדם וכי הוא יהווה פגיעה בריבונות הישראלית על מתחם הקבר, אולם ההתרעות נפלו על אוזניים ערלות בטענה ש"הכל יהיה בסדר".      

כוורת המאבטחים שהמתה השבוע ברחובות אלון מורה העידה על האישיות הבכירה השותפה לאבל. שרת התרבות והספורט לימור לבנת, דודתו של בן יוסף, עשתה את ימי האבל יחד עם בני המשפחה המורחבת ביישוב. היא זו שקיבלה את שיחת הטלפון מאימו של בן יוסף ביום ראשון בשבע בבוקר. "ראיתי על הצג את רבקה לבנת, הבנתי שאם היא מתקשרת בשעה כזו אז משהו קרה. היא אמרה: 'לימור, ערבים רצחו את בניו בקבר יוסף'. נתתי צעקה איומה: 'מה? מתי? לא יכול להיות!'". לבקשת גיסתה, נסעה לבנת מיד לבית הוריה, תוהה איך מעבירים בשורת איוב כזו לסבא וסבתא. היא משחזרת את השיחה איתם והבכי המשותף שאחריה, וגם עכשיו בולעת בקושי את הדמעות במשפטים קטועים. "זה שבר גדול", היא אומרת בפנים מיוסרות. "בניו היה ילד חייכני ושובב, חמוד כזה. הוא גדל להיות איש שמח, צוהל ושר בקול גדול. ויחד עם זה – רציני, לומד תורה מבוקר ועד ליל. גם איש משפחה, בעל מצוין ואבא חם".

היא נזכרת בשעות הראשונות לאחר הרצח, כשראתה כי בכלי התקשורת מדברים על 'תקרית'. "הרגשתי את הדם רותח. זה תקרית? שני אנשים שנפגשו במקרה? זה רצח בדם קר, ירי מכוון!". הודעה שהוציא מאוחר יותר שר הביטחון בעקבות פנייתה של לבנת, הצהירה כי גם אם לא היה תיאום, הדבר לא מצדיק רצח והמקרה המדובר הוא אכן רצח. "אמרתי אחרי הלוויה שאלו היו מחבלים במסווה של שוטרים פלשתינים. ברור שהיה כאן ירי מכוון על אנשים חפים מכל עוון שסך הכל באו להתפלל. כשבאים מתפללים לא חמושים, שהשוטרים מכירים אותם, הם יוצאים מהקבר ונכנסים לרכב ויורים בהם מאחור – זה רצח".

| בן יוסף לבנת הי"ד |

יש הטוענים שזהו חוסר אחריות להיכנס לשכם ללא תיאום ביטחוני.

"יש אנשים שעשו להם למנהג להאשים את עצמנו בכל דבר. אנחנו אשמים שאנחנו נרצחים – זו גישה מוזרה ביותר, במקום להאשים את הרוצחים. נניח שלא היה תיאום, זו סיבה לרצוח?". לבנת לא מעוניינת לדבר בכותרות מדיניות ודרישות מהממשלה, והיא מסתפקת בבקשה אחת: "שיחזור המצב בו יהודים יוכלו להתפלל במקום הקדוש הזה בלי שירצחו אותם, כפי שהיה צריך להיות על פי הסכמי אוסלו, לפני שישראל נסוגה".

הפלשתינים: הותקפנו

על פי תחקיר צה"ל, שלושה כלי רכב ובהם 15 מחסידי ברסלב נכנסו ביום ראשון האחרון בחמש וחצי לפנות בוקר למתחם קבר יוסף בשכם – אירוע כמעט שיגרתי מזה שנים רבות. בצה"ל התעקשו על כך שהכניסה בוצעה ללא תיאום עם הצבא, דבר האסור על פי צו אלוף, ושהדבר נעשה בשעה לא שגרתית לכניסת מתפללים. בצה"ל כאמור גם התעקשו לכנות את המקרה "תקרית" ולא להשתמש במונח פיגוע, הגם שכל הסימנים הצביעו על ירי מכוון לעבר אזרחים שלא היו חמושים, שלא סיכנו אף אחד.

באזור הקבר היה רכב של מנגנוני הביטחון הפלשתיניים שנמצא שם באופן קבוע, לצרכי אבטחה. אין ויכוח על כך שתחילה נורו יריות באוויר. כשניסו הברסלבים להימלט, נורו יריות בצרורות ארוכים ישירות על רכבם. כתוצאה מכך נפצע בן יוסף לבנת באורח אנוש, ובבסיס החטיבה הסמוך נקבע מותו.  בנוסף נפצעו ארבעה חסידים נוספים. שניים מהם נותחו במצב קשה, אולם השבוע נמסר מבית החולים כי מצבם יציב. ארבעה חסידים אחרים נעצרו, ובית המשפט שחרר אותם למעצר בית של 48 שעות. החקירה נגדם נמשכת והם מיוצגים על ידי עו"ד מטעם 'חננו'.  

"פתאום שמענו יריות", סיפר אחד החסידים לאחר האירוע, "ומיהרנו להיכנס לרכבים. התחלנו לנסוע במהירות, אבל הכדורים פגעו בשניים מכלי הרכב. בניו חטף כדור ונהרג". נ', אחד החסידים שהיו במקום, סיפר שהשוטרים הפלשתינים ירו בלא הבחנה לכיוונם. "הם עשו בנו וידוא הריגה", סיפר.

הפלשתינים ניסו לתרץ את הרצח בהתנהגות אלימה של החסידים. הם טענו שהקבוצה נסעה במהירות, לא שעתה לקריאות השוטרים הפלשתינים לעצור ופרצה מחסום מאולתר. שלשום טען מושל שכם, ג'יבריל אל-בקרי, כי המתפללים בקבר יוסף ניסו לחטוף את הנשק של השוטרים הפלשתינים ויידו עליהם אבנים. "אחדים מהם החלו לתקוף את שוטרי הסיור, יידו עליהם אבנים וניסו לקחת את נשקם. חבריהם חדרו למתחם הקבר ללא רשות", טען הבכיר הפלשתיני ב'גלי צה"ל'. אולם בניגוד לטענות הפלשתינים, נראה כי השוטרים הכירו את המתפללים וידעו כי לא נשקפת מהם סכנה. כך עולה גם מתחקיר שפורסם לאחרונה בעיתון 'במחנה', לפיו חסידי ברסלב נהגו לשלם לשוטרים הפלשתינים סכום כספי על מנת שיוכלו להיכנס לתפילה בבטחה, לאחר שראו כי צה"ל מסרב לשתף עימם פעולה.

בשיחה עם סוכנות הידיעות הפלשתינית 'וואפא' אמר מושל שכם, כי מדובר באי-הבנה שמקורה בחוסר-תיאום בין המתפללים לבין צה"ל. לדבריו, שוטרים של הרשות הפלשתינית, שהיו בסיור שגרתי, הבחינו במכונית חשודה, ירו יריות אזהרה באוויר, ואחר-כך ירו אל הרכב. השוטרים נעצרו לחקירה כדי לברר מי ירה אל המכונית. המושל הדגיש כי מדובר בטעות ולא באירוע מכוון. בצה"ל הגדירו את הטענות הפלשתיניות כשקר גמור – בוודאי את הטענות על יידוי אבנים והניסיון לחטוף את הנשק הפלשתיני.

בניגוד להודעה הראשונית של הרשות הפלשתינית, השוטרים הפלשתינים לא נעצרו לחקירה על ידי מנגנוני הביטחון הפלשתינים. הם הוזמנו ביום ראשון ל'תשאול', ושוחררו כעבור מספר שעות.

בצה"ל הודו שהירי לא היה מוצדק. גורם ביטחוני בכיר שעמד בקשר עם הכוחות הפלשתינים ושמע מפיהם ישירות את גרסתם, הדגיש כי "מדובר באירוע חמור של ירי על ישראל ללא סכנת חיים. המתפללים לא היו חמושים. מתקיים תיאום ביטחוני עם המנגנונים הפלשתיניים שמתחקרים כעת את האירוע, ומבינים שהיתה להם תקלה ושמדובר בירי שגוי. העברנו להם מסר שאנו רואים את האירוע בחומרה ושהם אחראים לו. בסך הכל נראה שהם מובכים מהאירוע".

מובכים או לא, מיד אחרי הרצח התגודדו סביב אתר הקבר צעירים פלשתינים רבים, שהציתו אש בתוך המיתחם. הם גלגלו צמיגים בוערים לתוך הקבר, ששופץ רק לפני כמה חודשים. שוב חזר המראה מלפני כעשר שנים, אחרי הפקרת הקבר עם פרוץ מלחמת אוסלו, של עשן המיתמר מעל המקום וסביבו עשרות צעירים ערבים משולהבים. הכוחות הפלשתינים ה'מובכים' לא ניסו למנוע את השריפה, עד שכבאית פלשתינית הגיעה למקום וכיבתה את האש. גורם פלשתיני אישר שאש הוצתה, אולם טען כי לא נגרם נזק ממשי לקבר וכוחות ביטחון הגיעו למקום כדי לכבות את הדליקה ולשמור על המתחם. ביום ג' בלילה שבו פורעים פלשתינים למתחם הקבר והציתו אותו בשנית.

 | השרה לימור לבנת ואחיה נועם לאחר הרצח | 

הרשות שולטת

פיגוע הירי השבוע הוא רק סימפטום להתפתחות המתרחשת בשכם מזה זמן, כאשר בחשאי, ללא פירסום, אחריות השליטה על הקבר עברה בהדרגה מצה"ל לידי הרשות הפלשתינית. גם שיפוץ הקבר לפני כחצי שנה נעשה בתיאום נדיר בין המתנחלים לרשות הפלשתינית, בתיאום של המינהל האזרחי. במסגרת זו שופצה הכיפה, בוצעו עבודות ניקיון וגידור, הוצב שער כניסה למתחם והונחה מצבה.

במוצאי-שבת חול המועד סוכות, במבצע הנדסי מורכב ורגיש, לאורך כל הלילה, הוקמה מחדש המצבה שעל קבר יוסף במבצע משותף של אנשי המועצה אזורית שומרון, אגודת 'שכם אחד' והמועצה הדתית שומרון, בשיתוף וסיוע קציני וחיילי חטיבת שומרון וכן אנשי המנהל האזרחי. המבצע כולו תואם מראש עם הרשות הפלשתינית.

לפני כארבעה חודשים, ביקר הרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי בקבר יוסף, בטקס השלמת השיפוצים. "אני משרת בצה"ל ארבעים שנה ובתוכן כארבע שנים כרמטכ"ל, וזה אחד מהאירועים המרגשים ביותר שחוויתי", אמר אשכנזי. באירוע נכחו גם הרבנים לישראל הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר, אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי, ובכירים נוספים.

אחרי הריקודים וההתרגשות שאפיינו את טקס חנוכת הקבר המשופץ, ניגשו הרבנים הראשיים לישראל הרב עמאר והרב מצגר בטרם צאתם למושל הפלשתיני של שכם ולראשי המנגנון הפלשתיני, והודו להם על שיתוף הפעולה. גם השבוע, אחרי הרצח, טען הגורם הצבאי הבכיר כי "התיאום הביטחוני עם הפלשתינים, שהוא משמעותי וחשוב, יימשך גם בעתיד".

תזכורת: בהסדרים של הסכם אוסלו ב' נקבע כי בקבר יוסף תישמר נוכחות ישראלית בשעות היום, ונוכחות צבאית קבועה לאורך כל שעות היממה, הגם שהקבר נמסר כמו העיר שכם כולה לאחריות הרשות הפלשתינית. הישיבה המשיכה לפעול באתר הקבר גם לאחר הנסיגה משכם.

בערב סוכות תשנ"ז, כשפרצו הקרבות עם הכוחות הפלשתינים בגלל פתיחת מנהרת הכותל, הותקף גם מתחם קבר יוסף. כוח תגבור של צה"ל נכנס לאזור הקרבות ללא הכנה מתאימה, ושישה חיילים נהרגו. הפלשתינים הטילו מצור על אתר הקבר, שבו שהו אותה שעה 40 חיילים. מפקד השב"כ הפלשתיני והאיש החזק באותה עת ברש"פ, ג'יבריל רג'וב, הציע שישראל תפנה בתיאום איתו את כוחותיה מקבר יוסף, והוא ידאג שאיש לא ייפגע. אלוף פיקוד המרכז דאז עוזי דיין דחה את ההצעה על הסף, סירב לפנות את האתר, ואיים בהפעלת טנקים אם הפלשתינים לא  יסירו את המצור. רג'וב 'התקפל'. הנוכחות היהודית בקבר יוסף נשמרה עוד 4 שנים.

ביום השני של ראש השנה תשס"א, עם תחילת אינתיפאדת אל אקצה, הותקף המקום על ידי פלשתינים. בהתקפה נפצע קשה שוטר מג"ב, מדחת יוסף, ודימם למוות במשך הניסיונות לתאם את חילוצו עם המשטרה הפלשתינית. בשבת שלאחר מכן נסוג צה"ל מהאתר על פי הוראת ראש הממשלה ושר הביטחון דאז אהוד ברק, לאחר שהפלשתינים הבטיחו לכבד את קדושת המקום ולא להרוס אותו. עם השלמת הנסיגה הרסו הפלשתינים את הקבר והקימו במקומו מסגד. באותה שבת שמע על הנסיגה הרב הלל ליברמן הי"ד, תושב אלון מורה. נסער יצא לעבר הקבר, נתפס בידי פורעים פלשתינים ונרצח. הגופה נמצאה במערה בשומרון כשהיא מנוקבת בכדורים.

רק אחרי מבצע 'חומת מגן' החל צה"ל לאפשר לקבוצות מאורגנות לבקר במקום, בשעות הלילה, תוך פריסת כוחות אבטחה. בדרך כלל, נערכים ביקורים אלה בערב ראש חודש. למרות זאת המשיכו חלק מחסידי ברסלב בניסיונות חוזרים ונשנים של חדירה למקום, תוך סיכון חייהם.

אור לי"ז בכסלו תשס"ד, סמוך לשעה 4:10 לפנות בוקר, נפצעו שני חסידי ברסלב באורח קשה ואחת נפצעה באורח בינוני, כשמחבלים פתחו באש מהמארב לעבר קבוצת החסידים שניסתה להיכנס למתחם הקבר. כוחות גדולים של צבא הוזעקו למקום - כמאתיים מטרים מן הקבר. משהגיעו, החלו בסריקות אחר היורים. אלו היו הנפגעים האחרונים בביקור במקום, עד השבוע.

חסידות נועזת

יהודה ליבמן, העומד בראש אגודת 'שכם אחד', שפועלת מזה שנים להשבת הנוכחות היהודית אל קבר יוסף, מכיר מקרוב את קבוצות החסידים הנוהרות לתפילה בקבר. המגמה המובהקת בקרב חסידי ברסלב דווקא להגיע לקבר הצדיק נגד כל ה"מניעות", תואמת את הנועזות שמאפיינת את החסידות הזו, הוא מסביר. "גם בימים הטובים של קבר יוסף הם היו מגיעים באחוזים גבוהים. קברי צדיקים זה מאוד חזק אצלם. זה כמו מסירות הנפש שלהם להגיע לאומן גם כשהיה שלטון סובייטי. הרבנים שם מאוד מעודדים את מסירות הנפש על עניין קברי צדיקים".

ליבמן מספר כי לאחר 'חומת מגן', כשצה"ל שב לשכם, נאסרו כניסות של יהודים לעיר. אולם חסידי ברסלב הובילו אז כניסות המוניות לקבר יוסף ללא אישור, בעידוד רבניהם. "המקום שרץ מחבלים וקרבות ואנחנו לא לקחנו את זה על עצמנו. אבל הם הובילו קבוצות בסדר גודל של מאות והיו מרדפים ע"י צה"ל. לדעתי מגיע להם קרדיט על הכניסות המאושרות לקבר שהחלו משנת תשס"ג, כי כשיש מציאות של מאות אנשים שנכנסים – הצבא לא יכול להתעלם". מאז החלו הכניסות הרשמיות, שותפים חסידי ברסלב הן לכניסות הרשמיות והן לאלו העצמאיות, שמתקיימות בתדירות שבועית ולעיתים אפילו יומית. "יש להם מאגר של חסידים מכל מיני פלגים וגם סתם אנשים שרוצים להיכנס. הם מחליטים ספונטנית מתי נוסעים, ומגיעים להתפלל בקבוצה ללא תיאום. הם הסירו את מחסום הפחד מהכניסה לשכם".

היו טענות שהרב ברלנד, רבה של קהילת 'שובו בנים', לא אישר לחסידיו להיכנס ללא אישור.

"בשנים האחרונות הוא לא קורא בגלוי להיכנס לקבר יוסף. בעבר כן, אבל אחרי שהזהירו אותו שמי שייכנס דמו בראשו – הוא לא יוצא בגלוי. אבל מי שבא לשאול אותו מקבל ברכת הדרך, ואגב לא רק ממנו".

האגודה בראשה עומד ליבמן, יחד עם מועצה אזורית שומרון, פועלת כעת להשבת הנוכחות היהודית בקבר יוסף. הציפייה שלו היא "לחזור לקבר יוסף בתנאים שיאפשרו גם הגעה וגם חיים יהודיים במקום, שיהיה מוגן על ידי הצבא וממשלת ישראל, ולא להיות נתונים לחסדי הפלשתינים".

ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, אמר בתגובה לפיגוע הירי: "העובדה שהרוצחים הם שוטרי המשטרה הפלשתינית, שקיבלו את נשקם ממדינת ישראל, מחייבת את הממשלה לעשות חשבון נפש ולהבין מי הפרטנרים שלה ולמי היא שוקלת לתת מדינה. התשובה היחידה שהממשלה צריכה לתת לרצח היא מימוש הריבונות והשליטה בקבר יוסף, שאמור להיות בידיים ישראליות אפילו לפי הסכמי אוסלו".

ראשי שדולת א"י בכנסת, הח"כים אלקין ואלדד, אמרו לאחר הרצח כי "יש לקיים חשיבה מחדש על טיב הקשרים עם המשטרה הפלשתינית ועל המשך הטיפוח של כוח זה, שלעתים קרובות מדי מייצר טרור במקום להילחם בטרור". לדבריהם, "הטבח הוא הוכחה נוספת לתובנה המדינית ביטחונית אותה למדנו בדם רב: אין ולא יכול להיות מקום לוויתור כלשהו על הצורך בשליטה מלאה ובחופש פעולה מלא של צה"ל בכל אזורי יו"ש".

ממשלת ישראל מצידה לא משמיעה בינתיים קולות של השבת הריבונות הישראלית למקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתפק בגינוי הרצח ודרש מהרשות הפלסטינית "לנקוט צעדים קשים נגד המפגעים שביצעו את המעשה הנפשע כנגד מתפללים יהודים שהיו בדרכם לתפילה".

 

לחזור לקבר יוסף, לתמיד

אורי אריאל

הרצח המתועב של החסיד בן יוסף לבנת הי"ד, מוסיף להיות מוגדר בתור "אירוע הירי" בתקשורת הישראלית. הדבר מחייב תשומת לב, כי יוצאים מכך ניואנסים מכוערים. כשצה"ל שלנו מחסל מסתנן ערבי, שחוצה את הגדר בעזה – מדובר באירוע ירי. ההרג מצער, אבל מוצדק: הכללים ברורים, אסור לגעת בגדר ההיא, ורבים שחצו אותה בעבר עשו זאת כדי לטבוח בחיילינו ובאזרחנו. לכן, מי שמנסה לחצות את הגדר שמקיפה את רצועת עזה הוא בחזקת מחבל, ודמו מותר. זוהי זכותה של ישראל כמדינה ריבונית לפגוע בו. לכן שייך הביטוי 'אירוע ירי', שאינו מטיל כל אשמה על היורים.

כשהפלשתינים משתמשים בביטוי הזה ביחס למה שקרה בקבר יוסף, הם בעצם מכינים את עצמם לקראת ההכרה הבינלאומית בהם כמדינה. מבחינתם לא מדובר ברצח גזעני מתועב של אדם שהיה במהלך פולחן דתי. לשיטתם מדובר באקט של הגנה עצמית מצד מדינה ריבונית המגינה על שטחיה. כשבתקשורת הישראלית מאמצים את הביטוי הזה, הם למעשה מקרבים אל ליבם את הנרטיב של הגרועים שבאויבינו, ועושים זאת על דמו של יהודי יקר.

אלא שיש פנצ'ר בתאוריה הזו, שהתקשורת והממשלה בוחרות להפנות ממנו את מבטיהן: קבר יוסף הוא בשליטה ישראלית. הפלשתינים כבשו אותו במלחמה הקודמת, באירוע המזעזע שבו נטבח והופקר מדחת יוסוף. אבל מדובר בשטח C. גם אם הפלשתינים חושבים שמותר להם לירות ולהרוג ישראלים שמבקרים בשטחי A, זה לא המצב כאן. מדובר בשטח בשליטה ביטחונית ישראלית, ומשכך – בפיגוע לכל דבר ועניין.

התגובה, כמו תמיד, צריכה להיות נחרצת וברורה – ותלויה בנו בלבד. צריך לחזור, להגיע לקבר יוסף בהמונינו, להקים שם מחדש את הישיבה, ולא לזוז משם שוב לעולם. ויפה שעה אחת קודם.