גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 440ראשיהפצה

ירוק יורד - תכל'ס

הדולר צונח כל יום יותר ויותר, השקל ממשיך להתחזק מול כמעט כל המטבעות המשמעותיים וסופה של מגמה זו לא נראה באופק
28/04/11, 13:46
שלמה פיוטרקובסקי

מי שעוקב בימים אלו אחר המסחר במטבע חוץ, מקבל לעיתים את התחושה כאילו מדובר בבור ללא תחתית. הדולר צונח כל יום יותר ויותר, השקל ממשיך להתחזק מול כמעט כל המטבעות המשמעותיים וסופה של מגמה זו לא נראה באופק. בניגוד לעבר הלא רחוק, רק לפני 5 או 6 שנים, אז השפיע שער החליפין על רבים מאוד אשר היו צדדים לעסקאות צמודות דולר מסוגים שונים, כיום פחתה מאוד ההצמדה לדולר בשוק הפנימי הישראלי. למרות זאת, מי שמהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, מגזר היצוא, סובל קשות מהמצב שנוצר, וראשיו משוועים לסיוע מהמדינה. בין השאר נשמעים בתקופה האחרונה קולות הקוראים לממשלה ולבנק ישראל לבצע צעדים שונים אשר ימנעו ספקולציות מטבע 'על גבה' של מדינת ישראל, זאת באמצעות צעדים טכניים מסוגים שונים.

פרופ' בן ציון זילברפרב, דיקן ביה"ס לבנקאות במכללת נתניה ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, סבור שבסופו של דבר אין דרך אפקטיבית להילחם נגד מגמתו הכללית של השוק. לדעתו כל ניסיון להילחם נגד השוק מצידו של האוצר או בנק ישראל נידון לכישלון, גם אם ניתן להגיע להישגים זמניים לטווח קצר. "צריך לזכור שלמרות ההכבדה על היצוא שמרו היצואנים הישראלים לאורך זמן על התחרותיות שלהם למרות מצבים קשים דומים בעבר".

כדוגמה לכישלון בהגנה על שערי מטבע, אשר עלתה לקופה הציבורית כסף רב אשר שולשל לכיסם של משקיעים פרטיים שהבינו את מגבלות הכוח, מביא זילברפרב את סיפורו של ג'ורג' סורוס. סורוס, כלכלן ואיש עסקים יהודי ניצול שואה, ניצל את ניסיונה של בריטניה לקבע את הלירה שטרלינג ולהיצמד למנגנון הריבית האחידה של השוק האירופי. זאת למרות שלהערכתו לא היה מנוס מהורדת ריבית ופיחות של הלירה שטרלינג. ב"יום רביעי השחור", ה- 16 בספטמבר 1992, ביצע סורוס מהלך המכונה 'מכירה בחסר' של לירות בשווי של למעלה מ-10 מיליארד דולר. כשלבסוף נסוגה בריטניה ממנגנון הריבית האחידה האירופי, הדבר גרם לפיחות קיצוני בשטרלינג, והמרוויח הגדול מכך היה סורוס שגרף סכום המוערך ב-1.1 מיליארד דולרים. בעקבות המהלך כונה סורוס "האיש ששבר את הבנק המרכזי של אנגליה" ובשנת 1997 העריך משרד האוצר הבריטי את העלות של יום רביעי השחור ב-3.4 מיליארד פאונד.

סורוס רחוק מלהיות אחד מל"ו צדיקים, מדובר בסמן אנטי-ישראלי קיצוני, אשר ככל הנראה עומד כלכלית מאחורי פעילותו של ארגון השמאל היהודי-אמריקני השנוי במחלוקת 'ג'יי סטריט'. אולם הצלחתו של סורוס להרוויח סכומי עתק על גבו של האוצר הבריטי צריכה לשמש תמרור אזהרה לכל מי שמאמין כי ניתן להגן באורח מלאכותי על שערו של מטבע בעולם של סחר חופשי.

  • משחק פירמידה

הטייקונים מודאגים. וממה הם חוששים? מגוף עם שם תמים לכאורה, 'הוועדה להגברת התחרותיות במשק', אשר מונתה בחודש אוקטובר 2010, אולם לאחרונה החלה בשמיעת עמדות הציבור בסוגיית הריכוזיות והתחרותיות במשק הישראלי. 'פורום ראשי המשק', המאגד בתוכו כ-200 מהבעלים, היו"רים והמנכ"לים של החברות הגדולות, ביניהם הטייקונים הגדולים כמו שרי אריסון ויצחק תשובה, שהונם נאמד במיליארדי שקלים, שיגר לאחרונה מכתב לוועדה, בו נטען כי בישראל כלל לא קיימת בעיה של ריכוזיות. לטענת אותם גורמים, דו"ח בנק ישראל בנושא זה, אשר בעקבותיו הוקמה הוועדה, שגוי, וכי מחקרים נוספים שנערכו מלמדים כי מצב התחרותיות במשק דווקא טוב יחסית למדינות מפותחות אחרות.

אחד הנושאים הנתונים במחלוקת העזה ביותר בין מחזיקי השליטה בחברות הגדולות ובעלי הקבוצות העסקיות הגדולות לבין כלכלנים רבים נוגע למבנה העסקי המכונה 'פירמידות שליטה'. על מנת להסביר מהן פירמידות שליטה נערוך היכרות עם יוסי, איש עשיר אשר הקים חברה ציבורית בשם 'יוסי אחזקות'. מדובר בחברה ציבורית, בה מחזיק יוסי ב-51 אחוזים מהמניות, ואילו 49 אחוזים מהמניות נמצאים בידי הציבור ונסחרים בבורסה. עיקר פעילותה של חברת יוסי אחזקות הוא הבעלות על שתי חברות עסקיות, 'ירון' ו'גילה', הקרויות בשמותיהם של בנו ובתו. גם חברות אלו הן ציבוריות, 51 אחוזים ממניותיהן שייכים לחברת יוסי אחזקות ואילו יתר המניות מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה. במצב עניינים שכזה, השליטה בחברות ירון וגילה נמצאת באופן כמעט מוחלט בידיו של יוסי, מיודענו איש העסקים העשיר. זאת למרות ששווי אחזקותיו בפועל בחברות אלו הוא רק מעט יותר מ-26 אחוזים וכל יתר האחזקות בחברות הללו נמצאות בידי הציבור הרחב. באמצעות רוב זכויות ההצבעה בחברת יוסי אחזקות שולט יוסי בחברה האם לה יש את מרבית זכויות ההצבעה בחברות הבנות.

שיטת שליטה זו, המכונה כאמור 'פרמידת שליטה', ואיננה נעצרת תמיד בדור השני, מביאה למצב בו לעיתים שיעור האחזקות האמיתי של טייקון בחברות הנמצאות בשליטתו כלל איננו גבוה, אולם השליטה האפקטיבית בנעשה בהן נמצאת בידיו (למרות סייגים מסוימים הנובעים מהמגבלות על בעל שליטה בחברה ציבורית). דוגמה לא רעה ניתן לראות אצל אנשי עסקים כדוגמת לב לבייב, נוחי דנקנר וכמה נוספים, אשר מחזיקים ב'פרמידות' כאלו. כלכלנים לא מעטים סבורים כי אחת הבעיות המדוברות ביותר בהקשר של הריכוזיות, בעיית השכר הגבוה של מנהלים בכירים במשק, נובעת בין השאר ממבנה השליטה בחברות אלו. לטענתם, העובדה שבעל השליטה איננו זה הנהנה מחלק הארי של הדיבידנד, חלקם של בעלי המניות ברווחיה של החברה, נותנת לו תמריץ להיות נדיב כלפי מנהליו הבכירים על חשבון מרבית בעלי המניות, כלומר הציבור הרחב, אשר סובל מהקטנת הרווח הנקי וממילא הקטנת הדיבידנד.

 

  • מבזקים

אספקת הגז הטבעי ממצרים לישראל הופסקה ביום רביעי לפנות בוקר, לאחר שפיצוץ עז פגע בצינור המספק את הגז. נזכיר כי רק לאחרונה חודשה אספקת הגז המצרי לארץ לאחר שהושבתה במשך 38 ימים עקב חבלה בצינור מקביל המספק גז טבעי לירדן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע תמיכה בעמדתם של משרדי הבריאות והאוצר בנושא המשא ומתן עם הרופאים, לפיה יש למקד את תוספת השכר שתושג במשא ומתן בתחומים הבעייתיים במערכת - בהם הרופאים המתמחים, הרופאים בפריפריה ורופאים במקצועות במצוקה.

אושרו תקנות המסים, בהן נקבעו סכומי הקנסות המרביים שרשויות יכולות לגבות מאזרחים על אכיפת חובות. מדובר בהוצאות אכיפה שרשויות מקומיות תמחרו במחירים גבוהים, כמו משלוח דרישה לתשלום, והדבקת פתק אזהרה לפני עיקול על הדלת.

 

  • פרשנות

אל תבנו על המשכנתא

 הנגיד צפוי להוסיף מגבלות על המשכנתאות כדי לצנן את שוק הנדל"ן הרותח

מאיר וידר

חדשות לא טובות לכל נוטלי המשכנתא: נגיד בנק ישראל צפוי בזמן הקרוב להטיל הגבלות נוספות על מתן משכנתאות לדירות שמחירן גבוה מ-900 אלף שקל או מיליון שקל.

הגבלה זו באה לאחר העלאת הריבית לרמה של 3 אחוז. הנגיד אומנם השאיר החודש את הריבית על קנה, אך זהו סימן למהלך נוסף של הנגיד לבלימת מחירי הדיור על ידי העלאת הריבית בזמן הקרוב.

הנכסים נמצאים במגמת עלייה והכלי המרכזי לבלימת מחירי הדיור הוא המשכנתא. ההגבלה החדשה תגביל את ההלוואות החדשות במסלול הפריים לגובה של עד 40 אחוז משווי הנכס במסלול זה. מחירי הדיור המשיכו לעלות גם בחודש הנוכחי ואף עלו ב-12 חודשים האחרונים בכ-16 אחוז. כ-80 אחוז מסך ההלוואות אשר ניתנו בחודש מארס הינן משכנתאות  בריבית משתנה, שבה הריבית צמודה לריבית בנק ישראל. בנק ישראל רואה במגמת השוק צורך בסיסי בהעלאת ריבית לאור ציפיות המדד הגבוהות ושער הדולר הנמוך. אם הנגיד יגביל את המשכנתאות במסלול פריים ל-40 אחוז, הריבית לא תקפוץ בצורה משמעותית וכך יוכלו נוטלי המשכנתאות לעמוד בתשלומים, ומנגד לא תיווצר בועת נדל"ן.

ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים ירדו מ-3.6 אחוז ל-3.1 אחוז, אך זהו לא הנתון היחיד בדרכו של הנגיד להעלאת ריבית נוספת. שער הדולר נסחר בימים האחרונים ברמה של 3.4-3.3 שקלים, מה שגורם לנגיד להעלות את הריבית, על מנת לשמור על שער גבוה יותר.

הכותב הוא יועץ משכנתאות ומנכ"ל 'וידר משכנתאות'