גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 440ראשיהפצה

שאלת השבוע - שאלת השבוע

כיצד צריכה ישראל להתמודד עם כוונת הפלשתינים להכריז חד-צדדית על מדינה בגבולות 67'?
28/04/11, 13:46
עורך: ירעם נתניהו

משמעות ההכרזה – ביטול הסכמי אוסלו | צבי מַזְאֵל, שגריר ישראל לשעבר ברומניה, מצרים ושבדיה

אנו צריכים להתמודד עם הבעיה ברמה הדיפלומטית וברמה ההסברתית.

לצערי, איני רואה הרבה פעילות ברמה ההסברתית, אבל אני חושב שברמה הדיפלומטית יש מהלכים ונראה שראש הממשלה נוסע לצרפת ולבריטניה כדי לדבר על הנושא.

לדעתי, רה"מ צריך להבהיר לאמריקנים ולאירופים ולשאר המדינות כי כינוס של העצרת הכללית של האו"ם, כדי לעקוף את מועצת הביטחון, יפגע בכל ההסכמים שנחתמו בינינו ובין הפלשתינים. ההסכמים שנחתמו באוסלו קבעו כי כל הבעיות בינינו לבינם, כגון גבולות ביטחון, פליטים, מים וכו' ינוהלו במשא ומתן ישיר בין הצדדים. כשגוף זר כמו האו"ם קובע את הקמתה של מדינה פלשתינית, הוא למעשה מרוקן את הסכמי אוסלו מתוכנם. במקרה כזה תיאלץ ישראל לפעול בצורה חד-צדדית בהתאם לאינטרסים שלה ולא נצטרף לתאם את פעילותינו עם הפלשתינים כמו שאנו נוהגים היום.

ברגע שההסכמים מרוקנים מכוחם יש פגיעה גם ברשות הפלשתינית, כי אם הסכמי אוסלו אינם משמשים מקור ביחסים בינינו לבינם אין צורך להתחשב ברשות, כי המעמד שלה התערער.

כמו כן, המו"מ בין ישראל לפלשתינים מבוסס על שתי החלטות: 242, 338. ב-242 כתוב שהפתרון צריך להתבסס על הבטחת גבולות מוכרים ובטוחים לישראל ועל פתרון צודק לפליטים. ברגע שהאו"ם מכיר במדינה פלשתינית פירוש הדבר ששתי ההחלטות מבוטלות וכי כל ההסכמים מאז אוסלו שאומרים שהם מבוססים על שתי ההחלטות – הכול מבוטל.

את כל זה צריך לומר בצורה משפטית ופוליטית ובדרך הברורה ביותר.

זאת ועוד, גם אם תתקבל החלטה בעצרת הכללית אין כאן החלטה אלא המלצה, כי רק מועצת הביטחון יכולה להחליט. הפלשתינים לא יביאו זאת למועצת הביטחון כי הם מפחדים מווטו אמריקני.

עוד חשוב לציין כי בזמנו הכירו היהודים בעיקרון ההקמה של מדינה פלשתינית עוד ב-47' ומדינות ערב דחו זאת, ומאז הם הפעילו טרור שכוון להשמדת ישראל. כלומר תפקיד הפלשתינים לנהל מו"מ ישיר למה שאנו הסכמנו בזמנו, ולא להצהיר על מדינה.

 

 לא להפחיד את עצמנו | דני איילון, סגן שר החוץ (סיעת ישראל ביתנו)

כאשר בוחנים את כוונת הפלשתינים להכריז חד-צדדית על הקמת מדינה בחודש ספטמבר, עלינו לנתח את המציאות הנוכחית במבט מפוכח, ולא להבהיל את עצמנו עם תאוריות שאין להן אחיזה ממשית.

המהלך הפלשתיני להכרה חד-צדדית הוא איום סרק ולא ישרת את הפלשתינים. אמנם יחסי הכוחות בעצרת האו"ם הכללית מבטיחים שלפלשתינים יהיה רוב אוטומטי, אך עצרת האו"ם שלעצמה לא תגרום לכך שהדברים ישתנו בשטח, ובטח מבלי שישראל תהיה חלק מהמהלך. ארה"ב ומדינות אחראיות באירופה מבינות את הצורך במתן פתרון לאתגר ומבינות גם שהפלשתינים במהלך חד-צדדי לא יצליחו להשיג את שהם מקווים לו. הפלשתינים חוזרים שוב על טעויות העבר, ומנסים להפעיל לחץ בין-לאומי על ישראל, שלא ישנה את המצב.

אנו פועלים במישור המדיני בדרכים רבות כדי להציג את העמדה הישראלית, וכמו שמדינות העולם נוכחו לקרוא כי דו"ח גולדסטון היה מוטה ושקרי, כך גם ההבנה היא שמהלך חד-צדדי אינו רלוונטי. הכוונות והמהלכים של הפלשתינים מוכיחים שוב כי הם לא מעוניינים בשלום אמתי והסדר עם ישראל, שאם לא כן הם היו באים לשולחן המשא ומתן. אנחנו רוצים ומוכנים לחיות בשלום וביטחון, אך לא זו הכוונה שמציגים הפלשתינים, כמו שראינו באחרונה ברצף אירועי הטרור הרצחניים.

אלה בארצנו האומרים כי חודש ספטמבר יהיה גורלי בעבור ישראל, הם במקרים רבים אותם גורמים אשר בשיטתיות קוראים לישראל לסגת מעמדתה. ישראל התמודדה בעבר עם אתגרים גדולים יותר, ואותם היא שרדה ואף שגשגה. אנו נמצאים בעיצומה של אינתיפאדה פוליטית מצד הפלשתינים, ועלינו להמשיך לדאוג לביטחון ולאינטרסים של ישראל בכל מקום שבו נידרש. לא ייתכן שהפלשתינים התרגלו לקבל "מעבר חופשי" למעשיהם בקרב הקהילה הבין-לאומית. בתקופה שבה אנו עדים לשינויים רבים במשטרים באזור, חשוב שהדמוקרטיות בעולם לא יאפשרו למדינת טרור נוספת לקום במזרח התיכון. הפלשתינים צריך לחדול ממעשי הטרור וההסתה הפוליטית כנגד ישראל, בטרם יקבלו עוד סיוע.

 

הפתרון: סיפוח | דני דיין , יו"ר מועצת יש"ע

הדבר הראשון במעלה שממשלת ישראל צריכה לעשות, עם קשר וללא קשר לכוונות הפלשתינים, הוא להצהיר חד-משמעית על תביעתנו לבעלות ולריבונות על יהודה ושמרון כולה. מול שיח הזכויות השקרי והמסולף של הערבים, עלינו להעמיד  את  הזכות הבלתי ניתנת לערעור של עם ישראל על מולדתו ועל כוונתנו לממש זכות זו. כאשר הצד הערבי מדבר על זכויות ומדינת ישראל דורשת רק ביטחון, זהו קרב אבוד מראש. מן העיוות הזה נולד גם רעיון העוועים של 'חילופי שטחים' הנדון במשא ומתן המדיני. כאילו יהודה ושומרון שייכים כביכול להם ועלינו לפצות אותם על כל 'ויתור' טריטוריאלי שהם 'מוכנים' להעניק. בלא צעד זה, כל השאר יהיה חסר תוחלת.

בשבועות האחרונים, ממשלת ישראל משדרת פאניקה לנוכח צעדי הפלשתינים. דיבורים על "צונאמי מדיני" או על ויתורים שיסכלו את תכניות הערבים – רק מגבירים את המוטיבציה אצל אויבינו. הפאניקה של ממשלת ישראל מזינה את מהלכיהם של הערבים וחוזר חלילה, והיא בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה. את מעגל הקסמים הזה צריך לשבור לאלתר.

הדרך לעשות זאת היא הפוכה ב-180 מעלות לקו הננקט כיום על ידי ישראל: לא הבטחות לוויתורים ולמחוות אם יימנעו מצעד חד-צדדי, אלא איום ברור ובוטה שצעד חד-צדדי ייענה בצעד חד-צדדי משלנו. אך בעוד הצעד שלהם יהיה הצהרתי בעיקרו, הצעד שלנו יהיה מעשי מאוד: החלת החוק, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל על יהודה ושומרון, או לפחות על חלקים ממנה, או בלשון פשוטה: סיפוח.

בל נשכח: לישראל יש שפע של מנופי לחץ כבירים על הפלשתינים: מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, הומניטאריים ואפילו אישיים כלפי מנהיגיהם. כשהם נוקטים בפעולות חד-צדדיות, עלינו להיות הרבה פחות מאופקים בשימוש במנופים אלה.

 

  • תשובות הגולשים

ביטחון בצדקת דרכנו

על ישראל לפעול בינתיים במישור ההסברתי, הלאומי והבינלאומי.
בשניהם דרוש קמפיין נרחב שיבהיר את זכויותינו הטבעיות וההיסטוריות על אדמתנו.
קמפיין ההסברה יגרום לביטחון בצדקת דרכנו בכל חלקי האומה, ויגיע לבעלי השפעה פורמלית ובלתי-פורמלית בעולם כולו. כמו-כן, דרושה הכרה לאומית בחוסר יציבות המשטר הפלשתיני, והרצח שהתרחש השבוע בקבר יוסף ממחיש זאת בבירור.

עמר ברדה, רמת גן

 

לפעול בכל המישורים

פעולה משולבת בכל המסלולים, במקביל; מהרגע וללא הפסקה, עד ספטמבר וכמובן אחרי זה. כך למשל, במסלול 'זכותנו-חובתנו': החלת המשפט הישראלי  הלכה למעשה והעברת חוק ריבונות, על שלושת המקומות שאין אומות העולם יכולים להגיד גזולים הם בידכם (הר הבית, מערת המכפלה ושדה המכפלה, וקבר יוסף ונחלתו(.
כך, במסלול הדלגיטימציה להכרזה: תכנית פרסום וחינוך להסבר 'בלוף פלשתין', הגחכת ההכרזה ועוד. כן יש לנקוט צעדים במסלול הביטחון והתושבוּת (לערביי א"י).

גדי אשל, נופית

 

להתנתק מהם באמת

הפלשתינים רוצים לעשות הכרזה חד צדדית? אז צריכים להראות להם מה זה 'חד צדדי' עד הסוף.
יש לנתק אותם מהחשמל ומהמים מיד, וכל מה שקשור למקורות אספקה שבאים מישראל לרצועה יש להפסיק לאלתר. ואז הם יבינו מהר מאוד שלא כדאי להם לעשות פעולות חד צדדיות, שישאירו אותם באמת בצד ולבד. רק כך הם יקלטו את המסר שלא כדאי להם להתעסק עם ישראל.

בניה רוזנסון, חיספין