בשבע 441: הסכם פת"ח-חמאס - טוב ליהודים?

לא להגיב בהיסטריה


יהודה בן-מאיר , א' באייר תשע"א

השאלה האמתית היא אינה אם זה הסכם טוב או רע לישראל כי לא אנו ערכנו אותו ואין לנו כוח להשפיע עליו. מה גם שהשאלה אם הוא טוב או רע תלויה בנקודת המבט של המתבונן.

המתנחלים יכולים לומר שהוא טוב לישראל כי כך כל העולם יראה שאין פרטנר. יש גורמים בשמאל הישראלי שיאמרו שזה הסכם רע כי כעת אין עם מי להגיע להסדר ביטחוני, שהרי עבאס הצטרף לחמאס, ארגון טרור רצחני שמטרתו המוצהרת השמדת ישראל.

אלא השאלה האמתית היא כיצד ישראל צריכה לפעול אם ההסכם ימומש. התגובה הראשונית של ישראל הייתה חפוזה ופזיזה ולא שקלו אותה עד הסוף. לא נכון שפחות משעתיים לאחר החתימה ראש הממשלה מגיב בנאום רשמי. זה מתאים לדובר שיורה מהמותן ולא לראש ממשלה. כרגע התגובה המצטיירת מישראל היא תגובה קצת היסטרית. לדעתי, על ישראל לחכות ולראות מה ילד יום, הרי כבר היו הסכמים שלא יצא מהם דבר. ההסכם נחתם בראשי תיבות ותו לא ומדובר בהסכם מסגרת ולא מעבר. היו שאמרו שאבו-מאזן הופתע שחמאס הסכים לחתום עליו.

על כן עלינו לראות אם ההסכם יתבצע וכיצד הוא יתבצע. כלומר לא ברור אם באמת יהיה שילוב של מנגנוני הביטחון, וקשה לי להאמין שחמאס יתיר לפתח' לשוב לעזה, ומנגד לא נראה לי שאבו-מאזן ישלב את חמאס במנגנוני הביטחון בגדה וע"י כך יוותר על ההישג העיקרי שלו בשנתיים האחרות – דיכוי חמאס ביהודה ושומרון והשלטת סדר. וזה דבר שאבו מאזן מתגאה בו בכל העולם, וברור שעם חמאס זה לא יימשך. על כן החוכמה היא לגלות שיקול דעת ולימוד בלחץ, ולהמתין מה יהיה הלאה.

ונניח שההסכם אכן יתבצע – אני סבור שסירוב גורף מצד ישראל לדבר עם אף גורם פלשתיני יהיה בגדר נסיגה 20 שנה אחורה, לתקופת טרום-מדריד. קשה לי להאמין שרה"מ מאמין שיש מישהו בעולם שיקנה את הסחורה הזו. על רה"מ לומר שצריך ללכת לפי העמדה המוצהרת של אבו-מאזן, ולפיה הוא רוצה בשלום עם ישראל, ולראות שעמדה זו מיושמת בשטח כמו בשת"פ עם התיאום הביטחוני שלנו.