בשבע 442: צדק במשפחה

שופטים אמיצים מעזים לעמוד מול מוסכמות הקיפוח השיטתי של זכויות האב בדיונים המתקיימים באפלת הדלתיים הסגורות של בתי המשפט למשפחה

יאיר שפירא , ח' באייר תשע"א

שופטים אמיצים מעזים לעמוד מול מוסכמות הקיפוח השיטתי של זכויות האב בדיונים המתקיימים באפלת הדלתיים הסגורות של בתי המשפט למשפחה * הפסיכולוג שמונה בידי בית המשפט כדי לבדוק התאמה למשמורת משותפת התגלה כמי שמתנגד עקרונית למשמורת שכזו * האם עורכי דין המשרתים במילואים יזכו לדחייה אוטומטית של מועד הדיון המשפטי?

לא בכל יום נתפס שופט באמירה כנה כי אינו מרגיש בטוח מספיק בניסיונו לדון בתיק המונח לפניו. אך אם נמצאה אמירה כנה שכזו, לא מפתיע כלל כי מצאנו אותה בהחלטה של שופט בית משפט השלום מנחם קליין. השופט הדתי, יליד ברזיל, ידוע בהחלטותיו המקוריות ובעיקר בניסוחיו יוצאי הדופן.

הפעם היו אלו שני אחים, אח ואחות בראשית שנות העשרים לחייהם, שהגיעו לבית המשפט וביקשו לבטל צו הרחקה זמני שהוציאה נגדם אימם. הם הורחקו מהבית, בו התגוררו מאז ילדותם, לאחר מריבה קולנית בינם לבין בעלה החדש של האם. על אף שהודה כי הוא חש אי נוחות בדיון בנושאי משפחה בו ניסיונו מועט, ועל אף שהעביר את המשך הטיפול בתיק לבית משפט לענייני משפחה, ביטל השופט קליין את צו ההרחקה ולא חסך ביקורת מהשופטת לענייני משפחה שהוציאה את הצו. השופט קליין קבע כי האם לא הצליחה לשכנע ולו במעט כי ילדיה הפעילו אלימות כלשהי נגד בעלה החדש. הראיות שהגיעו מתחנת המשטרה לימדו כי השוטרים שהוזעקו חשדו שדווקא בעלה של האישה נוהג לנקוט בדרכים אלימות. השופט קבע כי בוודאי שלא נשקפת לאם סכנה כלשהי, וסביר כי רצונה לשאת חן בעיני בעלה הטרי, המסוכסך עם ילדיה, הוא שהביא אותה להגיש את הבקשה להרחקה נגד ילדיה. הוא תמה על הקלות שבה שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה מוציאים במעמד צד אחד צווים הפוגעים בזכויות האדם הבסיסיות, ללא ראיות ממשיות כל שהן.

השופט קליין אינו לבד. אי הנוחות הגוברת מהתנהלות בתי המשפט לענייני משפחה חדלה זה מכבר להיות נחלתם הבלעדית של ארגוני גברים גרושים ועילגים. האבסורד שאליו הגיע קו המחשבה המתעלם מזכויותיהם של אבות הלך והקצין במשך השנים. בערכאות הערעור חזרו על עצמם מקרים של ביקורת קשה שנמתחה על שופטי בית המשפט למשפחה. לאלה הצטרפו אחוזים גבוהים בסטטיסטיקה של תלונות שנמצאו מוצדקות על ידי הנציבות לתלונות על שופטים, נגד התנהלות בעייתית בדיונים המשפטיים המתנהלים בחסות אפלת הדלתיים הסגורות של בתי המשפט לענייני משפחה. הגורמים הללו מובילים לבחינה מחדש של הנחות היסוד השולטות בבתי המשפט למשפחה.

דוגמה מצוינת הן פסיקותיו של שופט בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, אסף זגורי. עדיין לא מלאו עשרה חודשים לישיבתו של זגורי על כס המשפט, אך הוא כבר הצליח ליישר כמה מושכלות ראשונות ועקומות המקובלות בבתי המשפט למשפחה. כך למשל, לפני חודשים אחדים התבקש זגורי להוציא צו הגנה שימנע מאב לראות את ילדיו. מדובר היה בבני זוג מוסלמים שהתגרשו ולהם שלושה פעוטות, הגדול בן ארבע והקטנה בת שנתיים, והם מרבים להתקוטט בבתי המשפט. האם טענה כי הילדים חוזרים חבולים מביתו של האב, והציגה חבלות בפניה של בתה הקטנה. האב הכחיש כי הילדים חוזרים חבולים בדרך כלל, וטען כי הילדה נחבלה קלות כאשר שיחקה עם ילד אחר. זגורי לא הסכים להוציא צו, ולו זמני, רק בשל טענותיה של אם עוינת. הוא טען שכדי לפגוע בזכויותיו של האב דרוש יותר מזה. ביוזמתו נשלחו הצדדים לבדיקת פוליגרף. האב יצא דובר אמת ושב לראות את ילדיו. האם נמצאה משקרת, השופט הטיל עליה הוצאות משפט של חמשת אלפים שקלים.

בהחלטה אחרת שפרסם השופט זגורי השבוע, היו אלו בני זוג יהודים שעקרו לצפון עם שני ילדיהם הקטנים ואז התגרשו. מכיוון שהאישה עבדה בכל שנות נישואיהם במשמרות, והאב היה המטפל הדומיננטי בילדים, נקבעה להם משמורת משותפת זמנית. כעת ביקשה האישה לחזור למרכז, קרוב יותר למשפחתה ולמקום עבודתה, לקבל משמורת בלעדית על הילדים ולקחת אותם איתה. השופט מינה מומחה מטעם בית המשפט, פסיכולוג הממונה לעתים תכופות בידי שופטים כדי להמציא חוות דעת בתיקים מעין אלה. המומחה הודה אומנם כי שני בני הזוג לשעבר מתפקדים בצורה מיטבית כהורים, אך בכל זאת המליץ להעביר את הילדים למשמורת אמם ולשלוח אותם להתגורר שעת נסיעה ויותר מאביהם שגידל אותם. המומחה נסמך על טיעון לולייני מקובל שעמדנו עליו כאן לא מעט. אם יימנע מהאם להתגורר היכן שליבה חפץ, הרי שהיא תחוש תסכול עמוק. אם מתוסכלת היא אם טובה פחות, ולכן יפגע הדבר בטובת הילד.

זגורי דחה את תקפות הטיעון, לפחות במקרה של משמורת משותפת או במקרה בו המשמורת טרם נקבעה. הוא גם לא הסכים לשתף פעולה עם תרגיל נוסף שאותו נוטים שופטים אחרים לאמץ בדיונים על משמורת. המומחים נוטים להמליץ על משמורת משותפת רק אם הצדדים מסוגלים לקיים תקשורת סבירה. כל מה שנותר לאם המבקשת משמורת בלעדית לעשות הוא לפגוע באותה תקשורת. ואכן גם כאן, למרות נסיונותיו של האב, הקפידה האם להבהיר כי שיתוף פעולה טוב יהיה רק אם היא תקבל את מבוקשה. בפסק דין מרשים קבע זגורי כי הילדים ייוותרו בצפון במשמורת משותפת ולא תצא חוטאת נשכרת.

אך אולי המעודד מכל הוא שהשופט טרח לבדוק לא רק את דבריו של המומחה, אלא גם את המומחה עצמו. חקירה קצרה בבית המשפט העלתה שהמומחה הנ"ל מעולם לא השיב בחיוב לבקשות של אבות למשמורת משותפת. מסתבר כי אותו פסיכולוג, שמונה פעמים רבות על ידי שופטים רבים לבחון את התאמתם של הורים למשמורת משותפת, מתנגד למשמורת משותפת באופן עקרוני.

הסנגור במילואים

טרם חלפה מחצית השנה האזרחית וכבר מצא עצמו י', סרן במילואים, כשבאמתחתו עשרים ושישה ימים בשירות הצבא. ממוצע השנים האחרונות מלמד כי צפויים לו עוד כשלושים ימי מילואים עד לסיום השנה, והוא נכון להמשיך ולתרום. לפרנסתו עוסק י' בעריכת דין, ולעיתים נקבעים הדיונים בבתי המשפט בעת שהוא לובש מדים. במקרים שכאלו הוא מבקש דחייה, מציג אישורים מהצבא, ובדרך כלל נענה בידי השופטים. אלא שלאחרונה הוא נתקל בשופטים שגם אם בפעם הראשונה דחו את הדיון, בפעם השנייה הם מסרבים, שהרי כבר נענו לו פעם בשל שירות מילואים. פעם אחת נאלץ י' לוותר על תיק בגלל המילואים. בפעם השנייה עתר לבג"ץ. בשבוע שעבר הורה השופט יצחק דנציגר למדינה להשיב על העתירה עד לשבוע הבא. מכל מקום, על שולחנה של ועדת החוקה של הכנסת מונחת הצעת חוק כי שופטים יחויבו לדחות דיונים בשל שירות מילואים מבלי שיינתן בידם שיקול דעת בנושא.