בשבע 444: ירוק אבל יקר

בשבוע שעבר עבר מיזם הרכב החשמלי של שי אגסי נקודת ציון נוספת בדרך למימוש

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ב באייר תשע"א

 

בשבוע שעבר עבר מיזם הרכב החשמלי של שי אגסי נקודת ציון נוספת בדרך למימוש, כאשר חברת 'בטר פלייס' שבשליטתו פרסמה את נתוני התמחור של הרכב החשמלי מתוצרת רנו אותו היא מתכוונת לייבא לארץ. בניגוד לשיטה הנהוגה בארץ בתחום הרכב, לפיה היבואן מוכר לנו רק מכונית ואחריות לשלוש שנים, ואילו בכל מה שנוגע לתפעול השוטף של המכונית (תדלוק וכדו') אנו רשאים לעשות ככל העולה על רוחנו, הרכב החשמלי של אגסי ימכר ללקוח כשהוא כולל חבילת שירות. מחירו של הרכב החשמלי של 'בטר פלייס' יעמוד על כ- 120 אלף שקלים, ואילו חבילת השירות החודשית הסטנדרטית, הכוללת נסיעה של עד 2,500 ק"מ תעלה כ-1,600 שקלים. חבילת השירות כוללת הקמה של 2 עמודי טעינה לבקשת הלקוח (אחד בבית ואחד בעבודה, למשל), דמי השכרה של הסוללה ועלות החשמל של הטעינה עצמה.

ד"ר יאיר אורבך, מומחה לשיווק אשר חקר בעבר את נושא תמחור הרכב החשמלי, טוען כי השיטה בה נקט אגסי, של מכירת רכב וחבילת שירות בלתי ניתנת לפירוק, בצירוף המונופול בפועל של בטר פלייס, גורמים לכך שהעסקה המוצעת לצרכן אינה כדאית. אורבך מציין כי להערכתו הרכב עצמו עולה לבטר פלייס במונחים שקליים סכום של 50-60 אלף שקלים, בדומה למחיריהם של רכבים מקבילים הקיימים בשוק העולמי ומיוצרים על ידי חברות כמו ניסאן. מחירה של הסוללה עומד גם הוא במונחים שקליים על סכום דומה. בעבר טען אגסי כי מחירה של הסוללה לא יכלל במחיר הרכב, אולם למעשה, עקב העובדה שמרכיב המס ברכב החשמלי עומד על 10 אחוז בלבד, בניגוד למס בגובה של כ-50 אחוז ברכב רגיל, הרי שהמחיר שמשלם הצרכן כולל תשלום גם עבור הרכב וגם עבור הסוללה.

תשלום חודשי גבוה במיוחד. טעינת מכונית חשמלית של 'בטר פלייס'  צילום: פלאש90'

לאור נתון זה, לא מבין אורבך מדוע התשלום החודשי עומד על 1,600 שקלים. "מרכיב צריכת החשמל בתוך התשלום החודשי הוא זניח ועומד במונחי מחיר החשמל לצרכן בישראל על 170 שקלים בלבד. מעבר לתוספת הקטנה של עלות הקמת עמודי הטעינה, כל יתר התשלום החודשי הוא למעשה דמי שכירות על הסוללה. כפי שכבר הזכרנו, מחירה של הסוללה הוא כ-60 אלף שקלים ואורך חייה הוא כ- 320 אלף ק"מ נסיעה. גם אם ניקח רווח של 30 אחוזים ונניח שאגסי מעוניין למכור את הסוללה ללקוח תמורת 80 אלף שקלים, עדיין השכרתה לאורך תקופת חייה לא צריכה לעלות ללקוח יותר מ- 600 שקלים לחודש. למעשה מדובר במכירה של שירות שעלותו, כולל רווח סביר, עומדת על 800 שקלים בחודש, תמורת סכום של כ- 1,600 שקלים בחודש".

אורבך מוסיף ומציין כי מכירת השירות כחבילה פוגעת בצרכן פעם נוספת, מכיוון שהיא מונעת ממנו ליהנות מתקופות של שימוש מופחת במכונית במקרה של נסיעה לחו"ל, מילואים, או כל סיטואציה אחרת בה הרכב איננו בשימוש. "בניגוד לרכבנו הפרטי, בו אנחנו מחליטים כמה דלק למלא, כאן קיימת חבילה קשיחה אשר איננה מעודדת חיסכון בנסיעה ואיננה מתחשבת בנסיבות המשתנות".

מונופול חדש נולד

השלום הקר עם מצרים נראה במהלך עשרות השנים האחרונות למרבית הישראלים כתופעת טבע, עובדה קיימת שאין עליה עוררין. מצב זה גרם לכך שגם ההסכמים השונים אותם חתמה ישראל עם השלטון המצרי או באי כוחו נראו כחקוקים בסלע, ובין השאר הדברים נוגעים גם להסכם אספקת הגז ממצרים. מתברר, כי לאורך השנים האחרונות ועם ההסתמכות ההולכת וגוברת של ישראל על גז טבעי כמקור אנרגיה, יצאו מרבית קובעי המדיניות בישראל מנקודת הנחה לפיה אספקת הגז המצרי לישראל מובטחת וכי ההסכמים שנחתמו לצורך כך והמעוגנים באינטרסים הכלכליים של ראשי השלטון במצרים, יכובדו לאורך שנים. אולם, שתי החבלות בצינור הגז הטבעי לישראל, אשר הטיפול בשנייה מביניהן עדיין לא הסתיים, גרמו לקובעי המדיניות בארץ להבין שהמצב השתנה.

בין השאר צף ועלה החשש מהיווצרותו של מונופול גז טבעי ישראלי, מונופול 'תמר', אשר עשוי לשלוט במשך שנים על שוק הגז הטבעי בישראל ולנצל את בלעדיותו על מנת לגרוף רווחי עתק על גבו של הציבור הישראלי. שני אירועים אשר קרו לאחרונה מחזקים את ההשערה כי לנגד עינינו מתחיל להתפתח מונופול. הראשון הוא פיצוץ המו"מ על אספקת הגז הטבעי לחברת החשמל, לאחר ששותפות 'תמר' העלתה את המחיר אותו היא מבקשת ב-40 אחוז, דבר שסביר להניח שלא היה קורה בשוק תחרותי. אירוע שני נוגע לסגירה הפיננסית של הקידוח, כלומר גיבושה של הקבוצה אשר תלווה לשותפות את הכספים הדרושים לה לצורך פיתוח השדה. מתברר שלמרות אישור המלצות ועדת ששינסקי ולמרות שהשותפות עדיין לא חתמה ולו חוזה אחד עם לקוח משמעותי, לא היססו הגופים המממנים להעמיד את האשראי הנחוץ לשותפות. ההסבר הסביר ביותר לנכונות זו הוא ההנחה של הגופים המממנים שמדובר במונופול אשר לא יתקשה להכתיב את מחירי השוק, ועל כן לא צפויים קשיים בהחזר ההלוואה.

לכאורה לא מדובר ביותר מאשר צירוף נסיבות לא מוצלח שאיש לא אשם בו, למרות ששמות המרוויחים ממנו גלויים וידועים. אולם, למרות שאיש איננו מאשים את טייקוני הגז בליבוי המהומות במצרים, התמונה מורכבת מעט יותר. כזכור, חלק נכבד ממחול השדים סביב דיוני ועדת ששינסקי נגע לחשש שמא העלאת המס תהפוך את הפקת הגז ממאגר תמר ללא כדאית, כאשר במקביל טרחו להזכיר לנו כי האלטרנטיבה לגז הישראלי היא הגז המצרי. מחול השדים הזה גרם למיתונן של המלצות הוועדה ולהפחתת התוספת שהיתה צפויה להכנסות המדינה. אולם כעת מתברר כי הפחד היה לשווא וכי ייתכן שהרווחים מהמאגר יהיו גבוהים מאלו שצפתה הוועדה. אולם ההפרש בין המלצות הביניים של הוועדה להמלצות הסופיות, כך נראה, כבר לא יגיע לקופת הציבור.

 

חולבים אותנו

הפיקוח על מחירי מוצרי החלב מונע תחרותיות והתייעלות וראוי להסירו

אמיר וייטמן

במשרד האוצר שוקלים ברצינות להסיר את פיקוח המחירים בשוק מוצרי החלב. הגיע הזמן.

במדינת ישראל, כמו במדינות רבות אחרות בעולם ובראשן מדינות אירופה וארה"ב, המגזר הכי מוגן במשק הינו החקלאות. בגלל משטר מסורבל של מכסות לייבוא, שמונעות מהאזרחים לצרוך מוצרי חלב (ואחרים) מחו"ל ומקטינות את התחרות, אנחנו סובלים מרמת מחירים גבוהה ומסחורה באיכות נחותה יחסית. גם מבחר המוצרים שאנחנו נהנים ממנו דל יחסית למה שקיים בחו"ל. בנוסף, אנחנו מבזבזים הון עתק על סבסוד של החקלאות המקומית. וכל זה כדי להגן על מיעוט של חקלאים לא יעילים שאינם מסוגלים להתמודד עם התחרות החופשית. 

מעבר לעניין הנקודתי של מוצרי החלב, עם כל חשיבותו, צריך פעם אחת ולתמיד להפסיק עם עצם המושג של פיקוח על המחירים. כמו שכל כלכלן מתחיל יודע, מחירים אינם יוצרים מציאות, אלא משקפים אותה. תפקידם של המחירים הוא להעביר מידע בצורה קלה, מהירה ופשוטה. מערכת מחירים חופשית היא למעשה סוד ההצלחה של כלכלת השוק, משום שהיא מאפשרת לכל אחד לקבל החלטות מושכלות בחיי היום-יום. מחיר גבוה אומר לנו בתור יצרנים שקיים חוסר במוצר או בשרות נתון ולכן כדאי להשקיע בו כדי להרוויח כסף. כניסה של שחקנים נוספים לשוק תגביר את התחרות ותוריד את המחירים. בתור צרכנים, רמת המחירים מאפשרת לנו לקבל החלטות לפי התקציב שברשותנו ומונעת בזבוזים. ברור אפוא שהתערבות פוליטית במנגנון קביעת המחירים יעוות אותו ויגרום לבעיות רבות ומגוונות.

פיקוח על המחירים כבר נוסה פעמים רבות בהיסטוריה ונכשל שוב ושוב. בעידן המודרני, קביעת המחירים היה אחד מאמצעי השליטה העיקריים של השלטון הקומוניסטי, והוא הביא לפשיטת רגל של המדינות שניסו אותו, מהסיבה הפשוטה שרק תהליך מתמשך של משא ומתן בין קונים למוכרים, כלומר השוק, מאפשר קביעת מחירים יעילה. פקידי ממשל אינם יכולים ואינם צריכים לקבוע מחירים. זה היה נכון בברית המועצות וזה גם נכון במדינת ישראל.

על כן ראוי להסיר את כל המגבלות על המסחר במוצרי חלב וכן לשים קץ לפיקוח על המחירים בארץ, בכל התחומים.

הכותב הוא בלוגר כלכלי