בשבע 444: קוראים כותבים

מכתבים למערכת בענייני היום

בשבע , כ"ב באייר תשע"א

 

 הגבול האמיתי

תיקון להבנת הנקרא. כשאובמה מדבר על "גבולות 67'", כוונתו היא לגבולות 1949 – קווי שביתת הנשק עם ירדן, אותם כינה שר החוץ דאז, אבא אבן, "גבולות אושוויץ".

אמנם אפשר  להסכים עם דרישה של אובמה לגבי גבולות 67' בתיקון קטן. הם מדברים על גבולות עד החמישי ביוני באותה שנה, ואילו אנחנו מדברים על גבולות 67' אחרי כ"ח באייר - סוף מלחמת ששת הימים.

יוסף מנדלביץ, ירושלים

 

עוול מוסרי

העיתון 'אל-קודס' דיווח שבמו"מ לשחרור גלעד שליט, נכנעה ישראל והסכימה  לשחרר  20 אסירים ערביים אזרחי ישראל שרצחו  יהודים על רקע לאומני. הסכמה זו היא טירוף מערכות ופשיטת רגל מוסרית. האומנם נשכח הדיבר לא תרצח? השחרור המתוכנן מאותת שבמדינת ישראל יש היתר לרצח יהודים על רקע לאומני. האם דם יהודי הנרצחים על רקע לאומני זול יותר מאלו הנרצחים על רקע פלילי? איפה השוויון בפני החוק? ואם מגלים הבנה לרצח על רקע לאומני  מדוע לא לשחרר את האסירים 'הביטחוניים' היהודיים שרצחו, או ניסו לרצוח ערבים כפי שמתחייב אם יש שוויון בפני החוק?

הדיווח שהמשוחררים יגורשו לזמן מוגבל למדינות זרות ואחר כך יוחזרו לארץ, מדאיג מאוד. שהרי מה ימנע  מהם לשוב ולרצוח, אחרי שכבר למדו מה יחס הממשלה לדם יהודי.

אדוה נוה, שערי תקוה

 

לא להתלהב מהתשואות

מספר הפעמים שחברי הקונגרס האמריקאי קמו לכבודו של ראש הממשלה בנאומו שם, ועוצמת מחיאות הכפיים ותדירותן, מחממים את הלב. אך בל נטעה. עלינו לזכור כי ממשלת אנגליה, שהכריזה לפני תום מלחמת העולם הראשונה שא"י היא הבית הלאומי של עם ישראל, התחרטה עד מהרה, לקחה על עצמה את ה'מנדט' ועשתה הכל - למעט מספר 'סרטיפיקטים' זעום – כדי להצר את צעדי אותו בית, ואף סגרה את שערי הארץ בפני ניצולי השואה. גם האמריקנים לא 'יצאו מעורם' לסייע בהצלת יהודים בשואה , בלשון המעטה. כך שכל פעם שחברי הקונגרס מחו את כפיהם, בראשי הדהד הפסוק "אל תבטחו בנדיבים". כל עוד נרכין ראשנו, ונתפרק מנכסינו, עוצמת מחיאות רק תגבר.

אריק קרמר, ירושלים

 

  • צימוקים לשבת

· המשטרה: גילינו את מוט הברזל ששימש לפריצת כספת הבנק.

הגיעו עד הלום.

*שערוריה: נעלי חיילים הוזמנו בסין.

מעור הגולה.

·  מצרים: התגלתה מומיה במבנה ששימש כבית מלאכה לשימור מומיות.

חנוט המפעל.

משה טאו, רחובות