בשבע 444: סיפורה של סופרת

קורותיה של שרה פייגה, סופרת עברייה במזרח אירופה לפני יותר ממאה שנה, נפרשים ביריעה רחבה ומשלב בין האישי ללאומי

עפרה לקס , כ"ב באייר תשע"א

באשערט - זיווג משמים/ עדי שרון, אופיר ביכורים, 315 עמ'

שמו של הספר וגם התמונה על כריכתו - זוג מאושר ביום חתונתו - מבטיחים סיפור רומנטי על זוג מושלם ואהבה שמימית.

אבל 'באשערט' הוא ממש ההיפך מזה, כמין שימוש ציני במושג הנחלם הזה.

בספרה של עדי שרון, המתרחש במזרח אירופה של המאה ה-19 כמעט אף זוג איננו מאושר ואפילו איננו מתקרב לזה. גברים ונשים נישאים בעל כורחם בגלל רכוש או ייחוס, לעיתים בגיל צעיר מאוד, ואחר כך מתקשים להשתחרר מהנישואין שנדמים כחבל על צוואר.

מצבן של הנשים רע עוד יותר מזה של הגברים, כאשר תופעה קשה של בריחת בעלים ועיגון נשים הופכת למציאות קיימת.

גיבורת הסיפור, שרה פייגה, מצאצאי הגאון מווילנה, גדלה בזאגר ובדווינסק, לאב מלמד דרדקים. שרה פייגה איננה משלימה עם המקום שייעדו לה: בין הסירים במטבח, ורוכשת השכלה הן במקצועות הקודש והן בלימודי החול. בניגוד לאחותה המאומנת בעבודות הנשים, היא מגושמת וחולמנית יותר. הסיפורים שהיא טווה בראש ומספרת לאחים ולחברים בילדותה, הופכים לספרים של ממש בבגרותה והיא הופכת לאחת הסופרות העבריות היחידות במאה ה-19, שמתעקשות לכתוב וללמד עברית.

חברותיה של שרה פייגה נישאות בזו אחר זו, אבל היא מלמדת וכותבת ומחכה לאהבה עליה תמיד חלמה. סיפוריהן האומללים של העגונות מגיעים אליה מכל פינה ומהפנטים אותה. שרה פייגה איננה מעלה בדעתה שההסתבכות שמחכה לה בפינה, תהיה לא פחות גרועה מזו שלהן.

שרה פייגה הסוערת, הדעתנית והרומנטית נאלצת להתמודד עם מציאות קשה. ועולמה, המורכב מכפר ועיר, מיהדות ומשכילות, מעברית ויידיש, צריך לעבור כמה מבחני אמינות. בסופו של דבר היא מוצאת מעט אושר בחייה וגם, כך נראה, נינוחות מסוימת.

ספרה של עדי שרון הוא מראה של תקופה סוערת מאוד. היא מקבצת אל תוך הספר נושאים הקשורים במעמד האישה של אז, באמינותה, באומללותה ובקושי לעמוד מול חברת הגברים.

שרון מביאה גם את המאבק של המשכילים ואנשי התורה, ואת הקושי של האחרונים לעמוד מול אלה שהתפקרו ומזלזלים בכל המצוות והמוסכמות התורניות. במקביל היא כותבת על עולם ספרות החול היהודי מתפתח, השיח על ארץ ישראל, תנועת חובבי ציון, הקונגרס בבאזל ועוד.

שרון לקחה את קורותיה של שרה פייגה - אישה וסופרת שבהחלט חייתה והייתה, ורקמה מהם סיפור רחב יריעה, אך גם מאוד אישי: על סבא וסבתא, והורים, אחים ובני דודים, ועל בעל ובן, ובמקביל על העולם הכללי.

זה יתרונו של הספר אך גם חסרונו: לעיתים נדמה כי היה מוטב אילו חולק לשני חלקים. הספר גדוש מאוד ולעיתים אפילו מייגע. הפרקים הנוגעים לחיים האישיים עמוסים בפרטים, וכך גם, לפעמים הפרקים הנוגעים למתרחש בחוץ: מציאות היסטורית או חייה של אישיות כזו או אחרת.

רוחבו של הספר מאפשר כניסה של ממש לעולם שהיה, אך קריאתו מצריכה אורך רוח.

ofralax@gmail.com