בשבע 444: המשימה: חתונה

בעיית הרווקות במגזר הפכה לתופעה בסדר גודל לאומי, ובארגון 'ישפה' החליטו להרים את הכפפה ולתת לה מענה ראוי

דבורה גינזבורג , כ"ב באייר תשע"א


שולי מועלם: זה מאוד מרגש ויפה שאנשים רוצים להשקיע ולתת מהזמן שלהם. קיבלתי שיחות טלפון גם מאנשים עסוקים מאוד. ח"כ מיכאל בן ארי אמר שישמח להתנדב, ד"ר חנה קטן שאמרה שתשמח ללוות רווקות. כולם מבינים שיש פה צרה חברתית ואני מאמינה שאפשר לפתור את זה

ח"כ אורי אורבך: אנחנו צריכים להשיג כסף ובעיקר לקשר בין הקבוצות השונות. למשל לקשר בין שדכנים, בין מישהי שיש לה רשימות בבאר שבע או בדימונה למישהי מרעננה או מחצור הגלילית. כשיהיה קשר בין העוסקים במלאכה זה יגביר את היכולת שלהם לפעול

 בעיית הרווקות במגזר הפכה לתופעה בסדר גודל לאומי, ובארגון 'ישפה' החליטו להרים את הכפפה ולתת לה מענה ראוי | במיזם חדש מגייס הארגון עוד מאות מתנדבים חדשים שיעסקו בשידוכים, ולקריאה נענו אפילו ח"כים דוגמת מיכאל בן ארי ואורי אורבך | הפרויקט החדש משלב גם רווקים רבים במשימת השדכנות, מתוך הבנה שהשפה המשותפת בינם למשודכים עשויה להגדיל את מספר ההצלחות

אחרי כמעט שמונה שנים של פעילות, אלפי "לקוחות" שעדיין לא סופקה להם הסחורה, 200 שדכניות מתנדבות ורק 180 הצלחות, החליטו בעמותת 'ישפה' לשנות כיוון. בשבועות האחרונים הם יצאו בקריאה לכלל הציבור הדתי להתגייס למה שהם מגדירים 'משימה דתית לאומית' ולסייע במשימת השדכנות. בישפה סבורים כי דווקא הצעירים יוכלו לדבר אל ליבם של הרווקים ובשפתם, וכך להוציא אותם מהמעגל אליו נקלעו.

חיים פלק, יו"ר הארגון, מספר כי בעקבות הפרסומים התקבלו במשרדי העמותה מאות טלפונים. "אם אני מסנן מהרשימות את האמהות שרוצות לחתן את הילדים שלהם, פנו אלינו כבר 250 מתנדבים פוטנציאלים", הוא מציין בסיפוק.

 דרושים בנים

בהמשך יעברו המתנדבים הכשרה שתבדוק את התאמתם לתחום, ורק לאחר מכן ייחשף בפניהם המאגר המכיל כשלושת אלפים וחמש מאות רווקים ורווקות. המתנדבים יתבקשו לצרף למאגר לפחות שני בחורים רווקים, כיוון שמסתבר שבמאגרי עמותה יש הרבה יותר בנות מבנים. למי שמתעניין בהתנדבות אגב, מדובר על ארבע-חמש שעות שבועיות שיש להקדיש לטובת המשימה.

ומה לגבי תגמול כספי משמעותי שאולי יעודד אנשים לבצע שידוכים? פלק מתנגד עקרונית לשיטת התשלום המקובלת בציבור החרדי, שם מקבלים השדכנים כאלף דולר מכל צד. לדבריו, אנשים רבים מנצלים את מצוקת הרווקים ואת הרצון שלהם להגיע לקשר, לפעמים גם במחיר גבוה מאוד. בישפה ניסו פעם לעודד את השדכניות לפעול באמצעות הבטחת תשלום גבוה שאחד התורמים הקציב למשימה, אולם הצ'ופר לא הביא לעלייה במספר ההצלחות.

לדברי פלק, מדובר במשימה שעל כלל הציבור להתגייס לטובתה. "זו לא רק עבודה שלנו", הוא אומר, "כל מי שיכול צריך לתת כתף. אנחנו מדברים להערכתי על כחמישים אלף איש בגילאי עשרים וחמש עד ארבעים במגזר הדתי לאומי שלא נשואים ורוצים להתחתן".

החולשה העיקרית של הארגון, הוא אומר, היא המחסור בשדכנים. "אם המערכת של ישפה היתה מפעל רגיל - היא היתה נסגרת מזמן. היקף ההצלחה ביחס להשקעה הוא נטול פרופורציה הגיונית. אהיה זהיר ואומר כי אולי אחד מחמישים זוגות שמציעים - מתחתן". בחזונו רואה פלק 2000 מתנדבים ומתנדבות העובדים עם עשרת אלפים "לקוחות", כמו שהוא אוהב להגדיר את קהל הרווקים המגיעים לפתחה של העמותה.

מאתיים השדכניות המתנדבות בארגון מצליחות לעמוד בקשר רק עם שמונה מאות רווקים מתוך המאגר, כאשר כל שדכנית אחראית על כארבעה חמישה משודכים פוטנציאלים. נקודת חולשה נוספת נוצרת כאשר יש עודף של הצעות לבחורים רווקים המתקשים להחליט במי לבחור. "פעם האמנתי שלכל אדם יש את מיכסת הפגישות שלו. היום ברור לי שככל שאדם מחפש יותר, הוא מתרחק מהיכולת שלו לקבל החלטה נכונה. לא רק שאני לא עוזר לו, אני מפריע לו. כמות ההצעות עומדת ביחס הפוך למגמה האמיתית שלי".

 מאות כבר הציעו להתנדב בפרויקט השידוכים | זוג בפגישה צילום אילוסטרציה | פלאש90

פלק, שחוקר את הנושא תוך כדי תנועה ומזהה את הבעיות שבדרך, משתדל גם להמציא להן פתרונות ולסייע למי שבאמת רוצה. "מי שבא ואומר לי: 'אני בן 34, יצאתי עם 137 בנות, אני מקבל הצעות עד להודעה חדשה, ואני רוצה לשנות משהו מהותי' - אני רוצה לתת לו את הכלים גם לזה", הוא מכוון לסדנאות ולייעוץ שמספקת העמותה. הסיוע מקצועי בישפה אמנם עולה כסף, אבל עלותו היא כמחצית מהעלות המקובלת. "המגמה שלנו היא תודעתית. אדם שרוצה להתחתן לא צריך עזרה רק בהצעה, אלא גם מעבר לזה. מחלקת הייעוץ שלנו מלאה. יש לנו שבעה עובדים ויש להם הרבה עבודה. אני חושב שככל שבנאדם נמצא במעמד יותר גבוה ונראה טוב יותר - הוא בא לייעוץ יותר חזק". לדבריו, למעלה ממאתיים איש מעידים שהעבודה בסדנאות ובליווי הביאה אותם ליכולת להחליט על חתונה.

אחת מההצלחות של מפגשי הייעוץ בישפה היא מוריה תעסן-מיכאלי, בת 26 מעפרה, היום נשואה ואם טריה, שביקשה השבוע להתנדב לישפה ולגמול למי שסייע לה.

את מי שהיום הוא בעלה הכירה בלי קשר לעמותה, אך לאחר שהקשר בין השניים ידע עליות ומורדות והם נפרדו מספר פעמים, הסכימה לפנות לייעוץ והגיעה לשירת מלאך, מנכ"לית ישפה, המתגוררת אף היא בעפרה. במקביל נשלח גם בן הזוג לייעוץ מקצועי והסיפור הסתיים בחתונה.

"ייעוץ היה נראה לי משהו שרחוק ממני, בכלל ישפה לא היה נראה קשור אליי, הייתי צריכה לעבור שלב כדי להגיע לשם. עכשיו אני באמת רואה שזה משהו שמאוד חסר לאנשים. שירת אמרה לי משהו מאוד נכון: היום נותנים לאנשים לשדרג טלפון כל חצי שנה, להחליף מכונית, להחליף מקצוע, מעודדים להתקדם כל הזמן, ופתאום בקטע של הזוגיות אומרים לך - זה לכל החיים. אין לנו מספיק כלים להתמודד עם זה לבד.

"היועצים עושים עבודה מצוינת, יועץ טוב זה לא מישהו שאומר לך מה לעשות, אלא מוציא ממך את הדברים. אני מאוד גאה שהלכתי להתייעץ. אף פעם לא התביישתי בזה".

גם חיילים מתגייסים

למיזם החדש גויסה גם שולי מועלם רפאלי, מ"מ יו"ר ארגון אלמנות צה"ל. שולי היא אלמנת צה"ל ואם לשבעה, שנישאה מחדש בזכות שידוך שעשתה חברתה חגית ריין, העובדת כשדכנית מטעם ישפה. שולי מאמינה כי אם מארג המתנדבים לישפה יגדל ויתפתח, הנושא יעלה לסדר היום ומטבע הדברים יתפנו המתנדבים לסייע גם להכיר בין אנשים לזוגיות שניה.

היא מספרת כי מאז פורסם מספר הטלפון שלה במודעות מטעם ישפה, התקבלו אצלה כארבע מאות פניות של אנשים שביקשו להתנדב. "אני מתחילה איתם את הקשר מתוך מחשבה שככל שנגייס יותר אנשים, יהיה יחס יותר אישי בין המתנדבים שעוסקים בשידוכים לבין הרווקים והרווקות. זה יביא לעלייה במספר החתונות וגם הרווקים יתנהלו יותר נכון מול מי שמנסה להציע להם".

לדבריה, השיחות הרבות והאכפתיות של האנשים גורמים לה התרגשות לא מועטה. "טלפן אליי בחור שרוצה להתנדב, וסיפר 'הייתי חייל של הבעל שלך שנהרג'. התקשרה אלמנת צה"ל שאמרה שהיא רוצה להתנדב. זה מאוד מרגש ויפה שאנשים רוצים להשקיע ולתת מהזמן שלהם. המון אנשים ערים למצוקה של הרווקים ולקושי להכיר. קיבלתי שיחות טלפון גם מאנשים עסוקים מאוד. ח"כ מיכאל בן ארי אמר שישמח להתנדב, ד"ר חנה קטן שאמרה שתשמח ללוות רווקות או לעזור לי במה שאצטרך. אם אנשים מאוד עסוקים בוחרים להיכנס לזה - זו אמירה ממש חשובה. כולם מבינים שיש פה צרה חברתית ואני מאמינה שאפשר לפתור את זה".

כאמור, מוריה תעסן-מיכאלי הצטרפה גם היא לשורת המתנדבים בארגון, והיא מספרת על תפקידה הצפוי והציפיות שלה ממנו: "אכיר בין אנשים. זה מה שאני עושה גם ככה בין חברים וחברות שלי. נראה לי חשוב ליצור מרקם של שדכנים שכולם ירגישו נוח לפנות אליו. שבחורה בת 30 תוכל לדבר עם מישהי בת גילה שמבינה אותה. זה עניין מאוד אישי. יש כאלו שנרתעות מהשדכניות המבוגרות. המטרה שלי בחיים היא ליצור לאנשים אפשרויות להכיר. דייטים זה דבר מעיק ומלחיץ ונורא קשה להכיר ככה. אני רוצה ליצור סביבה שהיא שונה. שיהיה נוח להכיר את הבנאדם באמת בלי המלאכותיות שמסביב. התחתנתי בגיל 24. היום אומרים לי 'התחתנת כשהיית ילדה' אבל אני חושבת שעברתי די הרבה, יצאתי לעשרות פגישות. אני יודעת שעברתי דרך כדי להגיע לזה, ולכן אני רוצה לייעץ לאנשים אחרים ולעזור להם להיות חלק מזה, ולהצטרף לישפה זו עוד דרך. בעיניי זו הכרת הטוב".

לאחרונה נוצר קשר במשרד גם עם קבוצת רווקים מירושלים שביקשו לסייע לשדכנים בישפה, ובאותה הזדמנות לדאוג לעצמם ולחבריהם. החברים מתנדבים במשרד ואף מטפלים בשידוכים של לקוחות שמבקשים כי רווקים שאינם שדכנים מקצועיים יטפלו בהם.

השידוכים של אורבך

יושב ראש סיעת הבית היהודי, חבר הכנסת אורי אורבך, שגוייס לטובת הנושא, כינס לאחרונה דיון חירום מיוחד בכנסת שעסק בבעיית הרווקות. הוא מבקש לסייע לעמותה בעיקר כספית, ושואף גם לחולל שינוי תודעתי בתחום.

מה לחבר כנסת ולזה?

"נראה לי מאוד טבעי לעסוק בנושאים המעסיקים את כלל הציבור. התופעה היא בכלל בחברה המודרנית, ויש כמובן גם מאפיינים מיוחדים לציבור הציוני דתי. לחברה שלנו התופעה היא בעלת משמעות גדולה מאוד. הנושא של הרווקות נתפס בטעות כדברים של תחום הפרט, אבל זו תופעה חברתית. אני חושב שצריך ליצור כאן שינוי תודעתי, וזה אחד הנושאים שאנחנו רוצים לקדם עכשיו במסגרת הסיעה".

במה אתה יכול לתרום?

"בעיקר בכסף. אנחנו צריכים להשיג כסף ובעיקר לקשר בין הקבוצות השונות. למשל לקשר בין שדכנים, אני מעדיף לקרוא להם מלווים, בין מישהי שיש לה רשימות בבאר שבע או בדימונה למישהי מרעננה או מחצור הגלילית. כשיהיה קשר בין העוסקים במלאכה זה יגביר את היכולת שלהם לפעול. או למשל להביא יותר צעירים לתחום, שהמלווים יהיו בגיל הרלבנטי ויכירו לבני גילם ולא למשל שאמא תשדך לביתה".

מאיפה הכסף?

"קודם כל, העובדה שאנחנו מעלים את המודעות לנושא כבר עוזרת לתורמים להגיע אלינו. מעבר לזה יש כל מיני קרנות, יש אמצעים. אני חושב שאם רכזי בוגרים ביישובים מתגייסים לזה ורואים את המגמה להכיר כחלק מהפעילות שלהם, זה כבר שווה הרבה. אחת המטרות היא לתת כלים לארגונים הללו. כלים זה לא רק כסף, זה גם קשר. מתקשרים אליי אנשים, למשל מישהו שמארגן מסיבה לרווקים בט"ו באב. אנשים רוצים שנעזור להם, שנקשר אותם למי שצריך".

אתה צופה הצלחה?

"אי אפשר לדעת. אלו דברים שמדידים לאורך שנים. אנחנו רוצים לשנות מגמה בתוך החברה, שאנשים ידברו על זה, שתהיה לגיטימציה לעסוק בזה. שגם אדם שלא עוסק ב'להכיר' יחשוב על זה, כיוון שיהיה שינוי בתודעה".

אתה עצמך חתום על שידוך כלשהו?

"כשהייתי בן עשרים שידכתי שלושה זוגות".