בשבע 445: בדרך לאינתיפאדה שלישית?

במקביל להתרחשויות בשדה המדיני, נערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון להכרזת המדינה הפלשתינית בקיץ הקרוב

חגי הוברמן , כ"ט באייר תשע"א


הפלשתינים מתכננים שאחרי וטו של ארה"ב נגד בקשתה של 'פלשתין' להתקבל לאו"ם, תחליט העצרת כי המצב מהווה איום על השלום. כך ייקבע כינוס חירום לבקשת 7 מהחברות במועצת הביטחון, שיאשר את קבלת המדינה הפלשתינית לאו"ם

החשש הוא מפני יוזמה של הכוחות הפלשתינים "לממש את הריבונות הפלשתינית" בכל שטחי יו"ש, באמצעות שליחתם להשתלט על שטחי C שבאחריות ישראל, גם אם לא ינסו להיכנס ליישובים היהודיים – צעד שמשמעותו המיידית היא מלחמה
במקביל להתרחשויות בשדה המדיני, נערכים בצה"ל ובמערכת הביטחון להכרזת המדינה הפלשתינית בקיץ הקרוב | התרחישים: אירועים אלימים במספר רב של מוקדים כולל ירושלים, אי-נטילת אחריות מצד הרשות הפלשתינית לכאוס שייווצר, ועוד קודם לכן – התפרעויות לרגל יום ה'נכסה', תאריך שחרור ירושלים ויו"ש | הפלשתינים גם מכינים מעקף חוקי שיבטל את הווטו שתטיל ארה"ב על הכרזת המדינה הפלשתינית במועצת האו"ם

 

ביום ראשון השבוע ערך הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, סיור מקיף ראשון בשטחי יהודה ושומרון ובאוגדת יהודה ושומרון. מטרת הסיור היתה לבחון את היערכות פיקוד המרכז לחידוש האלימות הפלשתינית הצפויה ביו"ש. הרמטכ"ל הינחה את המפקדים להיערך להפרות סדר אלימות בגזרה ולשמור על כוננות גבוהה, זאת מחשש לעלייה בכמות הפיגועים נגד מטרות אזרחיות וצבאיות כאחד.

לפני שבועיים, בעקבות אירועי "יום הנכבה", הינחה הרמטכ"ל את צה"ל להיערך לאירועים דומים -  בגיבוש תו"ל (תורת לחימה) מסודר, בקיומה של עבודת מטה, בהשלמת התחקיר הצבאי המלא שנערך בימים האחרונים בעקבות האירועים ואף בהרחבת ורכישת אמצעי לחימה בנשק קר, לפיזור הפגנות.

בתחקיר על אירועי ה'נכבה' לפני שלושה שבועות, קבע רא"ל גנץ כי יש להבחין בין שלב ההיערכות לאירועים, אותו יש לבחון, לבין קבלת ההחלטות על ידי המפקדים בשטח, אותה הוא הגדיר כנכונה. "אנחנו נשתמש בניסיון קודם שיש לנו ונעשה שימוש בכל הידע כדי לכתוב תורת לחימה ונעשה היערכות", אמר הרמטכ"ל ללוחמים, "בסוף, המפקד בשטח יסביר לנו איך זה קורה בדיוק. מה שחשוב בעיקר הוא שהפיקוד בשטח נעשה בצורה טובה. הנוכחות שלכם קריטית בכל דבר שתעשו בהמשך".

בחודש האחרון, בעקבות אירועי יום ה'נכבה', נערכו בצה"ל ובפיקודים השונים תחקירים ודיוני הפקת לקחים. מטרת הדיונים, מעבר לחקירת האירועים שהיו, היתה לנסות ולהפיק את הלקחים הדרושים לחודש אלול הקרוב, ספטמבר למניינם, החודש בו עשויה הרשות הפלשתינית לבקש הכרה בינלאומית מהאו"ם ולהתחיל להתייחס אל עצמה כמדינה ריבונית. בפיקוד הצפון העריכו, כי האירועים בגבול הלבנון יהיו דומים מאוד לאלו שנראו בתחילת השבוע שעבר: הפגנות, ניסיונות חדירה וזריקת אבנים על הגדר - בכמה מוקדים שונים. ההערכה היא שאולי יהיו קצת פחות אנשים בכל מוקד, אבל כמות מוקדי האירועים במקביל תהיה גדולה יותר. גם בגזרת ירושלים, שם היו ההתפרעויות מינוריות, מעריכים במערכת הביטחון כי בחודש אלול השטח יהיה הרבה יותר "חם".

 שביעות רצון בחמאס

דו"ח של מרכז המידע למודיעין ולטרור שפורסם לפני שבועיים, קובע כי בראיית חמאס ודומיה, נחלו "אירועי הנכבה" הצלחה. ההצלחה, על פי מרכז המידע לטרור, נובעת מהיקפם הנרחב של האירועים, ההד התעמולתי הרב שעוררו, ומעבר לכך – ההצלחה התקדימית במג'דל שמס של מסתננים לפרוץ בכוח מעבר לגבול, להיכנס לשטח שבשליטת ישראל, ולהשמיע משם את מסר "זכות השיבה".

הדו"ח מזהיר כי "הצלחה" זאת עלולה לספק השראה ולדרבן גורמים נוספים ביש"ע, במדינות ערב וברחבי העולם, לנסות לקדם מהלכים דומים.

בהתבטאויות חמאס שלאחר האירועים ניכרה שביעות רצון רבה מאירועי "יום הנכבה" ושאיפה להפוך אותם למודל לפעולות דומות. לשכת ההסברה של חמאס פרסמה בדמשק הודעה לעיתונות בה היא מברכת את משתתפי האירועים "על דבקותם בזכות השיבה ועל פתיחת דלת לשלב חדש בהיסטוריה של המאבק עם ישראל". בנאום שנשא אסמאעיל הניה הוא ציין שהוא צופה "שכפי שב-15 במאי יצאו אלפים, בעתיד ייצאו מיליונים בדרכי שלום, לשחרר את פלשתין...".

הנחת היסוד בצה"ל היא שבספטמבר יהיה גרוע יותר. כפי שדיווחנו לאחרונה, גורם ביטחוני בכיר אמר בתדרוך כתבים כי הרשות הפלשתינית, בחוסר אחריות, גורמת לכך שרמת הציפיות בחברה הפלשתינית גבוהה לאין שיעור מהתוצאה שתקרה בסוף. "הפלשתיני הפשוט משוכנע, כי כך סיפרו לו, שבספטמבר תהיה מדינה פלשתינית בכל שטחי יו"ש שבירתה ירושלים. כשזה לא יקרה, כגודל הציפיה יהיה גודל האכזבה – וזו עלולה להביא את השטח להתקוממות הקרויה 'עממית'".

"לא ברור מה יהיו מימדיה", אומר הגורם הביטחוני, "היא לא תהיה חמושה, אבל תהיה אלימה: אבנים ובקבוקי תבערה, כמו באינתיפאדה הראשונה".

במקרה כזה, אומר הגורם הביטחוני, הרשות הפלשתינית לא תתערב ולא תנסה למנוע את המהומות כשם שעשתה ב'יום הנכבה'. עוד לפני ה-15 במאי העריכו בצה"ל שלא יהיו מהומות רציניות, כיוון שהאינטרס הפלשתיני הוא להוכיח לעולם שההנהגה הפלשתינית בשליטה, שהם מסוגלים להכיל הפגנות, שאין אלימות בשטח כי יש ריבון אחראי ושולט – הרשות הפלשתינית. הכל כדי להראות שהם מסוגלים לנהל מדינה באחריות.

כל השיקולים הללו לא יהיו קיימים בחודש אלול או לאחריו, אחרי שהמדינה הפלשתינית תקבל את ההכרה שלה מהאו"ם. ההנהגה הפלשתינית, בכוונת מכוון, לא תפריע להמונים "לממש את שאיפתם הלאומית". בנושא הזה התקדים של מג'דל שמס בהחלט מטריד: מאות אזרחים, בהם נשים וילדים, לא חמושים, צועדים לעבר ההתנחלויות או לעבר בסיסי צה"ל ביו"ש, "במגמה לממש את הריבונות הפלשתינית". לפני שבועיים היה חשש, שהתבדה, מפני צעדת המונים מרמאללה לבית-אל. בשבועות שקדמו ליום הנכבה נעשתה היערכות מקיפה בכלל הפיקודים והזרועות, שהתבטאה בהכנות מנטאליות של הלוחמים, ברכש נרחב של אמצעים לפיזור הפגנות ובהקפצה של כוחות גיבוי לגזרות הבעייתיות. הנחיית הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, היתה לנהוג באיפוק וריסון ולא לירות על מפגינים. מפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי מזרחי, אמר בשבוע שעבר בראיון לעיתון "במחנה" כי "האירועים הם מבחן שמאפשר לנו לראות איך התארגנו מבחינת הפקודות והמימוש שלהן בשטח, ומבחינת התיאום עם המשטרה הפלשתינית. עם זאת, מבחינתנו זו לא הכנה לאינתיפאדה שלישית, ואנחנו בצה"ל צריכים להימנע מהרוגים כדי לא להחריף את המהומות".

גדודי הצבא הפלשתיני בהיכון

גורמים אחרים עוד פחות רגועים מהתנהגות הרשות הפלשתינית. ביהודה ושומרון פועלים כיום ששה גדודי לוחמים פלשתינים סדירים, הקרויים 'גדודי דייטון', על שם המפקד האמריקאי שהופקד עליהם, לוטננט-גנרל קית דייטון. לאחרונה הושלם הגיוס לגדוד השביעי. 8,000 חיילים פלשתינים הוכשרו הכשרה צבאית בירדן בהדרכת כוחות אמריקניים, במסגרת מיוחדת בפיקודו של הגנרל האמריקאי דייטון. כוח משטרתי-צבאי זה נמצא בפיקודו הישיר של סלאם פיאד. על פי התוכנית הפלשתינית, בתחילת שנת 2012 יפעלו ביו"ש למעלה מעשרה גדודים – 15 אלף לוחמים - שתכליתם הרשמית היא מיגור הטרור, שמירה על מוסדות השלטון הפלשתיניים ואכיפת החוק והסדר ביו"ש. בפועל, זה יסודו של הצבא הפלשתיני.

החשש הוא מפני יוזמה של הכוחות הפלשתינים "לממש את הריבונות הפלשתינית" בכל שטחי יו"ש, באמצעות שליחת הכוחות הללו להשתלט על שטחי C שבאחריות ישראל, גם אם לא ינסו להיכנס ליישובים היהודיים – צעד שמשמעותו המיידית היא מלחמה. כששאלתי את הגורם הביטחוני הבכיר לגבי תחזית כזו, השיב שבצה"ל לא יושבים בחיבוק ידיים, ומכינים את כל התוכניות לכל תרחיש אפשרי בסוף השנה. מטבע הדברים הוא סירב לפרט מהן התוכניות, אבל לגבי החשש מפני פעולה של הכוחות הפלשתינים, השיב בנחרצות שצה"ל לא יאפשר לשום חייל פלשתיני ולשום כוח פלשתיני לחרוג מתחומי הגיזרה שלו בשטחי A. "לא יהיה מצב שכוחות פלשתינים יפעלו בשטחי C. אנחנו המפקדים באיו"ש ונדאג לכך" – הבטיח חגיגית.

מתכוננים לכיבוש ירושלים

בינתיים, בהמשך לאירועי יום הנכבה, צה"ל והפלשתינים נערכים לאפשרות של עימותים בתאריך מוקדם יותר מספטמבר -  "יום הנכסה", ה-7 ביוני, יום שיחרור ירושלים בידי צה"ל על פי התאריך הלועזי. "נכסה" הוא הכינוי הערבי למלחמת ששת הימים, שפירושו המילולי הוא "חזרה של מחלה".

אתר "האינתיפאדה הפלשתינית השלישית" קרא לפני שבועיים לקיים ב"יום הנכסה" את יום שבועת האמונים לירושלים בכל העולם, עפ"י תכנית שתופץ בקרוב.

גילוי דעת באתר טען כי "אירועי הנכבה הוכיחו שניתן לשחרר את פלשתין באמצעות צעדה המונית לא חמושה, בתנאי שהאומה תסכים לשלם כל מחיר, גם מיליון שהידים". עוד נכתב: "האינתיפאדה שלנו נמשכת, ישראל עומדת להסתלק, ובעזרת האל נתפלל כולנו במסגדים ובכנסיות של ירושלים".

גם עמוד הפייסבוק "אינתיפאדה שלישית" קרא לערבים לצעוד שוב לגבולות ישראל, ביום השנה לאיחוד ירושלים במלחמת ששת הימים. בידיעה שפורסמה בבטאון הרשות הפלשתינית אל-חיאת אלג'דידה נכתב כי "פעילים פלשתיניים בעמוד הפייסבוק "האינתיפאדה השלישית" קראו לציין את יום השנה לכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה (הנכסה) כמו ביום הנכבה הפלשתינית, בו נערכו הפגנות שאחת מהן הצליחה לחצות את הגבול בין ישראל לסוריה...

"הפעילים אמרו בהודעתם באינטרנט: "מתוך נאמנות לשהידים, וכדי להמשיך את הדרך ולהתבסס על הישגיהם של המהפכנים והמתקוממים, אנו מכריזים בכל הכוח ובקול הרם ביותר, כי ב-7 ביוני הקרוב - בו חל יום השנה לגזילת ירושלים, "פרח הערים" - על ידי הציונים, הוא יום שבועת האמונים לירושלים בכל מדינות העולם".

הם הוסיפו בהודעתם: "הוסכם שה-07/06/2011, יום ציון הנכסה (של 1967), יהיה יום בו תימשך האינתיפאדה השלישית, וגם - אם ירצה אללה -  יום בו הנכסה תועבר אל הישות הכובשת (ישראל)... האינתיפאדה נמשכת, וכעת פלשתין קרובה יותר לשחרור".

כך עוקפים את הווטו

זוכרים את החלטת האו"ם 181, 194, 242, ו-338? אלו החלטות האו"ם שהפלשתינים אוהבים לנפנף בהן. 181 היא החלטת החלוקה מ-29 בנובמבר 1947. 194 היא החלטת האו"ם הקובעת כי יש לממש את זכות השיבה של הפליטים. 242 היא ההחלטה אחרי מלחמת ששת הימים המדברת על נסיגה מהשטחים על פי הפרשנות הערבית, ו-338 היא ההחלטה שסיימה את מלחמת יום-הכיפורים הקוראת כל הצדדים במזרח התיכון לפתוח מיד לאחר הפסקת האש בביצוע החלטה 242 של מועצת הביטחון.

עכשיו תזכרו מספר נוסף: 377. נוכח הודעת אובמה ממנה השתמע שארה"ב עשויה להטיל וטו על החלטת מועצת הביטחון שתכיר במדינה הפלשתינית, הפלשתינים מכינים כבר את ה'תרופה' למכה שיקבלו: החלטה 377.

החלטה 377 "איחוד למען השלום", העוסקת בסמכות העצרת הכללית, קובעת כי אם מועצת הביטחון משותקת בגלל חוסר הסכמה בין חברותיה הקבועות כמו בהצבעת וטו, אבל המצב מהווה לדעת העצרת איום לשלום, הפרת השלום או אקט של תוקפנות, או אז יכולה העצרת הכללית לפעול בסמכויות של מועצת הביטחון. ואם לא נקבעה אסיפה רגילה, העצרת הכללית יכולה לכנס אסיפת חירום לבקשת רוב חברי האו"ם או 7 מהחברות במועצת הביטחון.

הפלשתינים כבר בונים על כך שאחרי וטו של ארה"ב נגד בקשתה של 'פלשתין' להתקבל לאו"ם, תחליט העצרת כי המצב מהווה איום על השלום. כך ייקבע כינוס חירום לבקשת 7 מהחברות במועצת הביטחון, שיאשר את קבלת המדינה הפלשתינית לאו"ם למרות ה'וטו' האמריקני.