בשבע 445: בשורה חינוכית?

לאחר משא ומתן ארוך הגיעו משרד האוצר וארגון המורים להסכם (כמעט) סופי על הפעלתה של רפורמת 'עוז לתמורה' בבתי ספר העל יסודיים

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ט באייר תשע"א

לאחר משא ומתן ארוך ומשבר מתוקשר של הרגע האחרון הגיעו משרד האוצר וארגון המורים העל יסודיים להסכם (כמעט) סופי על הפעלתה של רפורמת 'עוז לתמורה' בבתי הספר העל יסודיים. ארבע שנים לאחר כניסתה של רפורמת 'אופק חדש' לתוקף, בראשית שנת הלימודים תשס"ח, אמורה להיכנס לתוקף הרפורמה המקבילה בבתי הספר העל יסודיים, אשר עם סיום הטמעתה בעוד מספר שנים תשלים את תהליך השינוי העובר על מקצוע ההוראה בישראל.

על פי הרפורמה החדשה יחויבו מורי העל יסודי, שמסגרת העבודה הרשמית שלהם עומדת כיום על 24 שעות שבועיות, לשהות בשטח בית הספר כ-40 שעות בשבוע (להוציא השתלמויות ופגישות), אשר במהלכן יתבצעו כל הפעילויות אותן מבצעים היום המורים מחוץ למסגרת השעות המוגדרת. מדובר על הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים ועבודות, ישיבות צוות למיניהן ומטלה נוספת שהוטלה על המורים: שעות לימוד פרטניות עם התלמידים. בתמורה להגדלת מספר שעות הנוכחות בבית הספר יקבלו המורים תוספת של 42 אחוז לשכרם, אשר יצטרפו לתוספת של 9 אחוז אותה יקבלו בגין הפרשי שחיקה, בדומה לתוספות שניתנו למגזרים נוספים במשק. שני שינויים נוספים, משמעותיים ביותר, נוגעים למסלולי הקידום ולתגמול מורים מצטיינים. על פי ההסכם שגובש יצטרף למסלול הקידום על פי ותק אשר היה נהוג במשך שנים רבות, מסלול אלטרנטיבי של קידום בדרגות, אשר יצור, לפחות להלכה, פירמידת קידום שכר שלא היתה נהוגה עד היום במערכת החינוך. בנוסף, מדי שנה, יוענק 'מענק הצטיינות' לכמחצית ממורי בתי הספר העל יסודיים שיגיע עד ל-8,000 שקלים, ואשר מטרתו היא עידוד מצוינות ותמרוץ להשקעה.

לטקס החתימה הסופי התקבצו ובאו 'אבות' רבים אשר ביקשו להתבשם מניחוחות ההצלחה, גם אם בשלב זה מדובר בהצלחה תיאורטית בלבד, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש הממשלה, אשר יותר מכל מילה אחרת מאוהב במילה 'רפורמה', לא חסך מילים על מנת להלל את התכנית שגובשה. לדבריו, "12 שנים אנחנו מחכים לחתימה על ההסכם. אנחנו עושים מפנה רב-עוצמה בחינוך. ניסיון העבר לימד אותנו שהוספת תקציבים ללא שינויים ורפורמות איננו מביא לתוצאות הרצויות. כאן אנחנו מוסיפים תקציבים רבים אך מביאים יחד איתו רפורמה אשר תשפר את ההישגים ותצעיד את מערכת החינוך קדימה". אולם שיחות עם מורים בשטח מעלות את החשש כי לא הכל ורוד. ד', מורה ותיקה בבית ספר תיכון בתל אביב, מביעה ספקות לגבי יעילותה של הרפורמה. "אני דווקא אשמח על הרפורמה החדשה משום שאין לי ילדים קטנים בבית ותוספת מסגרת השעות איננה בעייתית עבורי, אולם אני חוששת שהתקוות הגדולות יתנפצו על קרקע המציאות. כל מי שנחשף לנעשה בבתי הספר היסודיים יודע שהשיפור אותו קיוו לראות מרפורמת 'אופק חדש' איננו כה רב ואני חוששת שגם כאן הרפורמה עוסקת בטפל ולא בעיקר".

ריבית בנק ישראל עלתה השבוע פעם נוספת בעקבות החלטתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, והחל מה-1 ביוני היא עומדת על 3.75 אחוז. העלאת הריבית הנוכחית היא חלק ממגמה של העלאות ריבית אותן מוביל הנגיד פישר, מאז החלה ישראל להתאושש מהמשבר הפיננסי הגדול שפקד את העולם. רון אייכל, כלכלן ואסטרטג מאקרו ראשי בבית ההשקעות מיטב, מציין כי תחזית בנק ישראל לפיה בתוך שנה תעמוד הריבית על כ-4.5 אחוזים, תואמת את ההערכות שהוא מבצע יחד עם אנשיו על פי מודלים אקונומטריים אשר נועדו לחזות את הריבית הצפויה מחד ואת האינפלציה החזויה מאידך. "מחלקת המחקר של בנק ישראל מבצעת את התחזיות הללו באופן שוטף כמו כל גוף כלכלי גדול במשק. למרות זאת לא תמיד קובעי המדיניות, ובראשם נגיד הבנק, פועלים על פי התחזיות ומכוונים בצורה שכזו את החלטותיהם. בתקופה האחרונה התחזיות של מחלקת המחקר תואמות את המגמה אותה מבקש הנגיד להוביל ועל כן הוא מבליט את התחזיות הללו. בתקופות אחרות בהן, התחזיות אינן תואמות את המדיניות הרצויה, הבנק כמעט ואינו מייחס להן חשיבות ובוודאי שאיננו מבליט אותן".

תוספת שכר תמורת תוספת שעות. נתניהו לוחץ את ידו של רן ארז, יו"ר המורים העל-יסודיים, השבוע

 צילום: פלאש90'

מלבד המודלים האקונומטריים, אשר מובילים להערכה לפיה תוך כשנה תתחיל הריבית להתייצב ברמות שינועו בין 4 אחוזים ל-5 אחוזים, מציין אייכל כי גם מבט קצר לאחור, אל החודשים והשנים שקדמו לפרוץ המשבר הכלכלי הגדול, מלמד כי בשנים 2007 ותחילת 2008 עמדה הריבית בישראל על בין ארבעה לחמישה אחוזים, ואין כל סיבה שלאחר שהדי המשבר ההוא מתחילים להתפוגג הריבית לא תשוב לאותן הרמות.

אייכל מציין כי למרות מגמת עליית הריבית אנו עדיין רחוקים מרחק רב מהימים בהם פקדונות בנקאיים הניבו למפקידים תשואות סבירות על כספם, "בעתיד הנראה לעין, הריבית הבנקאית הנגזרת כידוע מריבית בנק ישראל, תוכל במקרה הטוב לפצות על שחיקת ערכו של הכסף עקב האינפלציה. אנחנו רחוקים מאוד מהתקופה של תחילת שנות האלפיים, בה הריבית היתה גבוהה מאוד ביחס לאינפלציה. אני מעריך כפי שכבר ציינתי, כי הריבית לא צפויה לזנק אל מעבר לרף חמשת האחוזים, ודאי לא בתקופה הקרובה". לשמרנים שונאי הסיכון שבינינו, מזכיר אייכל כי גם כיום קיימים מסלולי השקעה בעלי סיכון נמוך המאפשרים למי שאיננו מעוניין להיחשף לסיכונים לקבל תשואה סבירה יותר על כספו מאשר בפיקדונות הבנקאיים. "מק"מים שמנפיק בנק ישראל ואגרות חוב ממשלתיות מהווים אלטרנטיבה סבירה הרבה יותר מפיקדונות בנקאיים, ונזילותם רבה הרבה יותר".

אייכל מאמין כי גם הגאות בשוק המניות וגם הגאות בשוק הנדל"ן הן תופעות לוואי לא רצויות מבחינתו של נגיד בנק ישראל, לסביבת הריבית הנמוכה שיצר במהלך השנתיים האחרונות ואשר רק בימים אלו מתחילה להשתנות. "הסיבה לריבית הנמוכה היתה הרצון להפנות כסף לצריכה. כעת הנגיד מבקש לצנן את השוק ולכן הריבית במגמת עלייה".

 

 שקט, שובתים

איך מתי  ועל מה, מותר לעובדים להכריז על שביתה

 עו"ד אורן בס

"עביד איניש דינא לנפשיה דכיוון דבדין עביד לא טרח" (בבא קמא כ"ז ע"ב).

מימרא זו של רב נחמן, שרשאי עובד לשבות כאשר זכויותיו נפגעות, מהווה את הבסיס לזכות השביתה במשפט העברי. בפסקאות שלפנינו נסקור את התייחסות הדין הישראלי לעילות המצדיקות שביתה.

מדינת ישראל, כרוב מדינות העולם המערבי, רואה בשביתה חירות, שהדין מקנה לה הגנה נרחבת. שביתה מוגנת לא תהיה עילה לתביעה או לסנקציה כלשהי נגד השובתים.

מתי נחשבת  שביתה למוגנת? ראשית, על שביתה להיות מוכרזת בדרך מסוימת, שלא נעמוד עליה כאן, למעט פרט אחד חשוב – שביתה הינה צעד במסגרת יחסי עבודה קיבוציים, ורק ארגון עובדים יכול להכריז שביתה. שנית, לא כל עילה מצדיקה שביתה. הכלל הוא כי כל מאבק להשגת תנאי עבודה, ענייני עבודה או יחסי עבודה, שניתן לנהל עליהם מו"מ קיבוצי  - חוסה בצילה של חירות השביתה. גם שביתות שעניינן אינו קשור ביחסי העבודה, אלא שביתות 'פוליטיות', כלומר, כאלה שמטרתן להשיג מטרה פוליטית או חברתית החורגת מתנאי העבודה עצמם, ייהנו מהגנה, אך זו תהיה מצומצמת, והשביתה תותר, לכל היותר, למשך שעות ספורות.

ומתי תישלל ההגנה משביתה? ככלל, כשהסכם העבודה הקיבוצי כולל מנגנון ליישובו של סכסוך בעניין מסוים, לא תותר שביתה בגין אותו סכסוך. כמו כן, קבעה הפסיקה כי לא עומדת לעובדים זכות להתערב במכירת מניות של מפעל לבעלים אחר (כמובן, אם המכירה תשפיע על תנאי ויחסי העבודה תהיה זו עילת השביתה והיא תהיה לגיטימית).

אנו רואים, אם כן, כי, ככל שבשביתה שעניינה זכויות העובדים עסקינן,  ההגנה שמקנה הדין לחירות השביתה היא רחבה, שכן זהו כלי-הנשק העיקרי שיש בידי עובדים על מנת לעמוד על זכויותיהם ולשפר את תנאיהם.