בשבע 446: מכה בפטיש

הנתונים המלמדים על המשך מגמת עליות המחירים בשוק הנדל"ן ממשיכים להדיר שינה מעיניהם של קברניטי המשק, או לכל הפחות כך הם טוענים

שלמה פיוטרקובסקי , ז' בסיון תשע"א

הנתונים המלמדים על המשך מגמת עליות המחירים בשוק הנדל"ן ממשיכים להדיר שינה מעיניהם של קברניטי המשק, או לכל הפחות כך הם טוענים. במסיבת עיתונאים חגיגית הכריז שר האוצר על שליפתו של מה שהוא הגדיר "פטיש 5 קילו" לטיפול בנושא מחירי הדיור. הוא הזהיר כי אם הבעיה תימשך ישלוף גם "פטיש 10 קילו". השר שטיניץ ובכירי משרדו הכריזו במסיבת העיתונאים על שני צעדים האמורים להגדיל את ההיצע בשוק הדירות מיד שנייה, במטרה לחפות על הקושי להגדיל את היצע הדירות החדשות בטווחי זמן קצרים.

הצעד ראשון מטרתו לשחרר לשוק הדיור אלפי דירות מתוך עשרות אלפי דירות מגורים המשמשות כיום למשרדים. נתונים המצויים בידי האוצר מלמדים כי מדובר במאגר דירות ענק, של דירות המשמשות למשרדים מסוגים שונים באזורים אשר מוגדרים תכנונית כ'מעורבים', אולם למעשה הם אזורי מגורים מובהקים. באוצר מקווים כי בעלי הדירות הללו יוציאו בעקבות הטבות המס את הדירות לשוק הדיור ובכך יקלו מעט על הלחץ. הצעד השני הוא מהלך נוסף נגד מחזיקי הדירות להשקעה, לפיו יבוטל הפטור ממס שבח על כל עסקה שבוצעה במרחק 4 שנים מעסקה קודמת, כך שבניגוד למצב הקיים מי שימכור דירה שאותה החזיק להשקעה יאלץ לשלם עבורה מס שבח. מועד ביטול הפטור נקבע לראשית 2013, על מנת לעודד מחזיקי דירות להשקעה 'להיפטר' מהדירות שברשותם עד אז ולהגדיל בכך את ההיצע בשוק.

אלא שגורמים שונים המעורים בנעשה בענף חוששים כי שני הצעדים הללו רחוקים מלהביא מזור למחלותיו של שוק זה. נחמה בוגין, שמאית מקרקעין, משפטנית ואגרונומית, טוענת כי מיסוי על רוכשי הדירות להשקעה הוא אולי צודק אבל לא חכם. זאת משום שהפגיעה לא תגרום להוצאת דירות לשוק אלא להעלאת דמי השכירות, משום שהביקושים בשוק הדירות להשכרה ממשיכים להיות גבוהים. "היום יש ביקושים רבים לדירות בהשכרה מאחר שיש שיותר רווקים המגיעים לגילאי ה-30 ויש יותר משפחות צעירות בגילאים בוגרים יותר מאשר בעבר. מיסוי על דירה שנייה יעלה באופן ישיר את שכר הדירה כי היצע דירות להשכרה יקטן, דבר שיפגע הן במעמד הביניים שרוכש דירה שנייה והן באוכלוסייה הצעירה, בסטודנטים ושוב באותם זוגות צעירים". מנגד מציינים בעלי משרדים, כי הטבות המס לא יספיקו על מנת לעודד מכירה של דירות משרדים למגורים. "למרות שהבנייה למשרדים ממשיכה בקצב נאה אין בשוק כיום אלטרנטיבות מספיקות למוכרי אלפי משרדים, כך שהצעד של האוצר עלול להתגלות כצעד עקר".

צעדים אגרסיביים להגדלת מלאי הדירות. שר האוצר, יובל שטייניץ. צילום: פלאש90'

הריבית עולה, המשכנתא גם

מי שמאזין לקולות היוצאים מבנק ישראל במהלך החודשים האחרונים, מבין שהעלאות הריבית לא תמו ומגמה זו צפויה להימשך בשנה הקרובה ואולי אף מעבר אליה. בין המודאגים נמצאים בוודאי לווי המשכנתאות, במיוחד אלו אשר המשכנתא שלהם היא מהסוג הצמוד לריבית הפריים. איתן אחיטוב, יועץ משכנתאות עצמאי, מזכיר כי הבעיה נוגעת לפלח מאוד ספציפי של לווים. "נתחיל מזה שכל מי שהמשכנתא שלו איננה צמודה לריבית הפריים לא צריך להיות מודאג. מעבר לזה, אלו שלקחו משכנתאות צמודות פריים לפני פרוץ המשבר במחצית שנת 2008 עדיין משלמים מדי חודש סכום נמוך יותר מזה ששילמו ערב המשבר. כך שמעבר לתודה שהם חייבים על ההנחה הזמנית שהיתה להם, סביר להניח שהם ערוכים לתשלומים גבוהים יותר מאלו שהם משלמים כיום. הבעיה העיקרית נמצאת אצל לווים אשר לקחו משכנתא בשנים האחרונות והתרגלו לשלם ריבית נמוכה מאוד. לווים אלו היו אמנם חייבים לקחת בחשבון שהריבית תעלה באורח ניכר, אולם מתברר שחלקם לא חשבו מספיק לטווח רחוק ולא הבינו את כל המשמעויות".

לפלח זה של לווים ממליץ אחיטוב להיכנס לאינטרנט ולחפש את מחשבוני המשכנתא. "כל לווה צריך להכניס את הנתונים של ההלוואה שלו, כולל הסכום, טווח השנים, גובה ההחזר החודשי וכד' ולהתחיל לשחק עם מרכיב הריבית ולראות כיצד תשפיע כל העלאה על ההחזר החודשי והיכן נמצאת הנקודה שמעבר אליה כבר לא יוכל לעמוד בהחזרים. כאשר הריבית נמצאת כחצי אחוז מתחת לריבית המקסימלית אותה מסוגל הלווה לפרוע, זה הזמן לפעול ולנסות לשפר עמדות, על מנת לא ליפול ולהתרסק מבחינה כלכלית. גם במצב זה ישנם שני סוגים של לווים. כאלה אשר תקופת ההלוואה שנותרה להם היא קצרה יחסית, עד 15 שנה, ובמקרה כזה יספיק מחזור חלקי שמשמעותו בד"כ היא פריסת ההחזרים על פני תקופת זמן ארוכה יותר, ובדרך זו להוריד את ההחזר החודשי הממוצע. הסוג השני הוא לווים אשר נותרה להם תקופה של 20-25 שנה שיצטרכו לבצע  מחזור מלא, כלומר בחינה מחדש של כל אפשרויות ההחזר העומדות בפניהם ולקיחת ההלוואה מחדש. מחזור כזה הוא גם בעל משמעויות כלכליות וחשוב להתייעץ עם איש מקצוע, בכדי למנוע מצב שבו המשבר ידחה למספר שנים מועט ויצוץ אחר כך בשנית".

בשולי הדברים מזכיר אחיטוב כי ההוראה החדשה שפרסם לאחרונה בנק ישראל מפחיתה באופן חד את המרכיב הצמוד לריבית הפריים מתוך המשכנתא לכדי שליש מההלוואה אותה מעמיד הבנק, וזאת ללא תלות בערך הנכס וביכולת ההחזר. מדובר בהוראה התקפה לגבי נוטלי משכנתאות חדשות ומוגבלת לריבית המשתנה בטווחים של עד 5 שנים. "מה שקורה היום הוא שהבנקים נוטים לדחוף ללקוחות משכנתאות בריבית משתנה כל חמש שנים. זאת כמובן נטייה של הבנק, אולם כדאי לכל לווה לבדוק אם זהו באמת המסלול הטוב ביותר עבורו".

 

לא רק שוקו ולחמניה

הקיץ כבר כמעט כאן. איך בוחרים קייטנה טובה לילדים?

רעות ליפשיץ

בימים אלו ממש מתחילה תקופת הרישום לקייטנות הקיץ, אשר מעמידה את ההורים בפני דילמות לא פשוטות בכל הנוגע לשאלה לאיזו קייטנה, אם בכלל, כדאי לרשום את הילדים. בניגוד למהלך שנת הלימודים, אז מופקדים ילדינו בדרך כלל בידי מערכות מקצועיות המתמחות בחינוכם ובשמירה עליהם, קייטנת הקיץ מהווה תקופה רגישה אשר מחייבת תשומת לב מיוחדת מצידם של ההורים. על פי חוק, כל קייטנה של אחד עשר ילדים ומעלה, חייבת ברישוי מטעם הרשות המקומית ומשרד החינוך. הרישוי מתבצע על פי תקן ברור הכולל אלמנטים בטיחותיים, ביטחוניים, ואפילו בדיקה של התכנים החינוכיים אותם מעבירה הקייטנה לחניכיה. בדיקה של הרישיונות והאישורים היא הבסיס, ובלעדיה הורה בעל אחריות לא ירשום את ילדו לקייטנה.

אולם מעבר לבדיקה הראשונית יש עוד שורה ארוכה של שאלות שכדאי לשאול ולברר, על מנת שלא נמצא את עצמנו מספר ימים לאחר פתיחת הקייטנה מול שוקת שבורה וילד שאיננו מוכן לצאת מהבית. מי הצוות שמדריך? מה גילם של המדריכים ובאילו מוסדות הם לומדים? מה ההכשרה שעבר צוות ההדרכה של הקייטנה וצוות הניהול שלה? מהם התכנים אותם מבקש הצוות להעניק לילדים והאם לא מדובר בבייביסיטר משודרג בלבד? מה המתחם בו פועלת הקייטנה והאם הוא באמת מתאים לפעילות מסוג זה? איזו פעילות מתוכננת והאם היא לרוחכם?. בהנחה שמדובר בקייטנה ותיקה כדאי גם להתעניין אצל הורים ששלחו אליה שנים עברו.

טווח המחירים של קייטנות מתחיל מ-300 ש"ח לילד בקייטנות דלות תקציב המסובסדות על ידי גורמים ציבוריים או פילנטרופיים ועד לקייטנות בעלות של אלפי שקלים הכוללות אטרקציות רבות, לינה או פעילויות מסוגים ייחודיים. חשוב לשים לב שיש התאמה בין המחיר לבין היכולת התקציבית של ההורים וחשוב לשים לב שישנה התאמה בין המחיר לתמורה אותה מקבלים הילדים. כדאי לבדוק גם במקום העבודה, אשר לעתים מסבסד קייטנות מסוימות במידה ניכרת.

הכותבת היא אם ורכזת קייטנות ותיקה