בשבע 446: מקום שאיננו עוד

גרסה חדשה לספרו הקלאסי של בשביס זינגר המחיה עולם שנכחד בכישרון של מי שעתיד לזכות בפרס נובל

טלי וישנה , ז' בסיון תשע"א

 בית הדין של אבא, יצחק בשביס זינגר, מיידיש: בלהה רובינשטיין, ידיעות ספרים

'בית הדין של אבא', ספרו הוותיק של יצחק בשביס זינגר, תורגם עתה לעברית מחדש בגרסה מלאה (הגרסה הקודמת תורגמה על ידי צבי ארד ב 1979). זהו ספר חשוב, שניתן לקרוא בכמה דרכים.

ראשית, כמו בכל ספרות טובה, ישנו הסיפור. במקרה שלנו – הסיפורים. בשביס זינגר הוא אמן הסיפור, ובמיוחד כאשר מדובר בסיפורי אהבה. מנקודת מבטו של הילד, הוא מצליח להציג לקורא מגוון רחב של יחסי אנוש מורכבים, הכוללים אהבות גדולות ודרמטיות, קנאה ושנאה השלובות באהבות הללו, ואת הטווח הרחב והמפתיע של יחסי אנוש, שנוטים להיחשף דווקא בעיצומן של מריבות הדורשות התערבות דיינית.

אך הספר אינו רק הסיפורים עצמם. האוסף מביא למעשה את סיפורה של התקופה. בשביס זינגר מכניס אותנו בכישרון לעיירה היהודית של טרום מלחמת העולם הראשונה, אל הדמויות הצבעוניות המאכלסות אותה, בעידן שבו החילוניות מתחילה להזדחל לתוך העיירה, יחד עם רוחות של השכלה ונאורות. הפסיפס שנוצר ברחוב היהודי המבולבל של התקופה יוצר תמונה מדהימה שבה יש מקום לחרדי וחילוני, לישן ולחדש בו זמנית, ומורה ההוראה החרדי הספון בבית מדרשו שברחוב קורכמאלה שבוורשה הוא עדיין כתובת גם ליהודים המודרנים יותר.

דווקא בגלל התמונה החיה כל כך הזו, שמאפשרת לדמיין את יצחק הילד היושב ומאזין לפסיקותיו של אביו, הספר משרה לא פעם עצב. העולם שמתאר בשביס זינגר הוא עולם שהיה ואיננו, לא רק בגלל רוחות ההשכלה והציונות שנשבו בקרב יהודי מזרח אירופה, אלא בעיקר בגלל אסונה הגדול של יהדות מזרח אירופה – השואה. הנאצים, כך נראה, הצליחו למחוק כמעט כליל את העיירה היהודית, ולמחות עולם שלם של תרבות והווי, שהזכר הכמעט יחיד לו הוא בסיפורים מהתקופה, כמו אלה המובאים בספר.

אך את הספר של בשביס זינגר ניתן לקרוא בדרך נוספת, שעניינה אותי במיוחד: תולדות התהוות הסופר הדגול (בעל פרס הנובל לספרות). הצירוף המופלא של אב רגשן ומלא אמונה, יחד עם אם רציונלית 'עם שתי הרגליים על הקרקע', המסרבת לקבל ניסים ונפלאות כאופציה סבירה להסבר של תופעות, אפשרה ליצחק הקטן לטעום משני העולמות. בספריו המאוחרים יותר הוא ממשיך לפסוע בזהירות בין שני העולמות הללו – בין הניסים והנפלאות לעולם הרציונלי. שני הכוחות מכוונים את דרכן של דמויותיו, שרגליהן לא פעם נטועות בקרקע, אך מחשבותיהן מרחפות מעל. החיים על קו התפר שבין מסורת ונאורות השפיעו אף הם על בשביס זינגר, שמתקשה לעתים לבחור לעצמו מסגרת השתייכות ברורה. יותר מזה, הספר מאפשר להציץ לדרך ההתבוננות המיוחדת של הסופר המתהווה – הכוללת סקרנות, כמיהה להבנה של מערכות יחסים ורגשות אנוש, יחד עם חמלה ואהבת אדם שהוא שואב מאביו. כך נולד סופר גדול.