גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

חופשי? הקשב - בגליון השבוע

החופש הגדול במתכונתו הנוכחית נתפש כאיום חינוכי וכלכלי אצל רבים מההורים, שעומדים אובדי עצות מול ימים ארוכים של שעמום לילדים
16/06/11, 13:44
שלמה פיוטרקובסקי


הרב יונה גודמן: עבודה של נערים ונערות זה דבר נפלא מסיבות רבות. היא מכניסה את ימי החופש למסגרת, מחייבת עמידה בזמנים וביצוע משימות, מחנכת לאחריות ולהבנת הערך של כסף, ועוד. זאת בתנאי שמקום העבודה ותוכנה חושפים את הילדים לתכני חיים הגונים

דורון גלבוע, מתנ"ס בנימין: צריך להקשיב לילדים ולא להיות נעולים על מה שאנחנו זוכרים ויודעים. כך הורה שמשקיע בנסיעה עם הילדים לכינרת, שעתיים וחצי לכל כיוון, דלק, זמן וכסף, עלול לגלות לאחר שכבר יצא לדרך, שהילדים שתמיד אהבו לנסוע לכנרת רצו השנה לנסוע דווקא למקום אחר

עידית לקס, מורה בתיכון ברמלה: לפעמים עבודה של שנה שלמה, השקעה בתלמידים, מהלכים חינוכיים משמעותיים ואפילו הצלחות, נמחקים כולם בתוך החודשיים של החופש הגדול. כשאני נפרדת מהתלמידים בחלוקת התעודות אני תמיד שואלת את עצמי איך אפגוש אותם בתחילת שנת הלימודים הבאה
החופש הגדול במתכונתו הנוכחית נתפש כאיום חינוכי וכלכלי אצל רבים מההורים, שעומדים אובדי עצות מול ימים ארוכים של שעמום לילדים | מורים ומחנכים חוששים מהידרדרות התלמידים באין מסגרת קבועה, שאף מביאה לפתיחת תיקים פליליים בגין מעשי ונדליזם ואחרים | אנשי חינוך ממליצים להפוך את החופש למנוף חינוכי באמצעות חשיבה משותפת ויצירתית אודות פעילויות משפחתיות מגבשות, הקצבת דמי כיס שתרגיל את הילדים לאחריות כלכלית, והקשבה של ההורים לצד הצבת גבולות בריאה

"משעמם לי", זהו משפט קצרצר בן שתי מילים, המלווה בבתים רבים את החופש הגדול כמעט לכל אורכו. גם אם היתה מתקבלת יוזמתו של שר החינוך, גדעון סער, לקיצורו של החופש הגדול, ועל אחת כמה וכמה לאחר שכשלה, החופש הגדול כשמו כן הוא, אתגר גדול לילדים וגם ובמיוחד להורים. דן פניגשטיין, סוכן ביטוח ירושלמי כבן 50 ואב לחמישה ילדים, שהגדול ביניהם בן 20 והקטן בן 3, מעיד כי הפגת השיעמום של צאצאיו היא המשימה המשמעותית ביותר לאורך החופש. "מציאת תעסוקה לכולם זהו למעשה האתגר העיקרי, במיוחד בכל הנוגע לגילאים הצעירים. אצל הגדולים יותר החופש הוא כבר אתגר מסוג אחר, אבל אצל הצעירים השיעמום הוא הבעיה העיקרית. איכשהו אצלנו קייטנות הקיץ מעולם לא תפסו, כך שעיקר התעסוקה בחופש מסתובבת סביב הבית. את היום מעבירים הילדים בהליכה לחברים, הזמנת חברים אלינו הביתה, קריאת ספרים, ומשום שאין לנו טלוויזיה - הרבה מאוד שעות משחק וצפייה במחשב. לא מעט מהעול נופל על האחים הגדולים אשר צריכים להעסיק את הקטנים יותר וגם אנחנו, ההורים, לוקחים חלק בעניין. אני לוקח במהלך החופש הגדול שבוע וחצי של חופש ואשתי גם היא לוקחת חופש כמה שמתאפשר לה, כך שגם אנחנו נמצאים בשטח הרבה יותר מכרגיל".

דן מציין כי למרות שבחופש ישנן הוצאות ייחודיות, הרי שבמבט כולל נוצר איזון מסוים כך שהחודשיים הללו לא מביאים אותם "לפשוט רגל". "מצד אחד באמת יש יותר בילויים, סרטים וכדומה. אבל את הפיזור של הבוקר, שעה שלמה של נסיעה בין המקומות השונים בהם הילדים לומדים, החופש חוסך. כך שיש איזה שהוא איזון". דן מדגיש כי הוא אינו שותף לאווירת הבכי והנהי על החופש, "אני מפרגן לילדים שלי את החופש, ומאוד נהנה מזה שהם נהנים. מבחינתי החופש הוא לא עונש. למרות זאת, אני חושש שלפעמים לילדים הוא קצת ארוך מדי. אם משרד החינוך היה שואל אותי, היו הולכים למהלך הרבה יותר אגרסיבי של שינוי לוח החופשות. אם היו מאריכים את חופשת חנוכה לשבועיים וחצי ואת חופשת פורים לשבוע, על חשבון החופש הגדול, היו עושים חסד גדול מאוד עם הילדים הקטנים שסוף החופש כבר מאוד קשה להם, למרות שהם אולי יתקשו להודות בזה". בכל הנוגע לילדים הגדולים יותר, דן מספר כי הוא לא נתקל בבעיות מיוחדות. "למען האמת הילדים שלי די "חנונים" וככה גם החבר'ה שלהם. הגדולים עבדו בתור מדריכים בקייטנות וחיברו הנאה ועבודה".

 לקשט את הכיתה בחופש

מי שמציירת תמונה ורודה הרבה פחות היא עידית לקס, מורה בחטיבת הביניים "נווה יונתן" ברמלה, אשר מציינת כי יציאתם של התלמידים לחופש מלווה אצלה בהרבה מאוד חששות. "כשאנחנו יוצאים לחופש החששות שלי הם כבדים מאוד. בשנתיים האחרונות החששות התעצמו בגלל המקום שבו אני מלמדת, רמלה, שזהו כידוע מקום מאוד מורכב. אולם גם כשלימדתי בערים אחרות זה לא היה פשוט. לפעמים עבודה של שנה שלמה, השקעה בתלמידים, מהלכים חינוכיים משמעותיים ואפילו הצלחות, נמחקים כולם בתוך החודשיים של החופש הגדול. כשאני נפרדת מהתלמידים בחלוקת התעודות אני תמיד שואלת את עצמי איך אפגוש אותם בתחילת שנת הלימודים הבאה. זאת למרות הניסיון לשמור על קשר עם התלמידים גם במהלך החופש".

עידית מספרת, כי הבעיות מתחילות בדרך כלל מאובדן סדר היום הנורמלי. "ברגע שלא צריך לקום בזמן בבוקר, היום מתחיל להתהפך והלילה הופך ליום. שעות השיטוט הליליות, בחוסר מעש, מביאות את הילדים לעשות דברים שבזמנים רגילים הם לא היו מעלים על דעתם לעשות. מעשי ונדליזם, קטטות, שכרות ודברים נוספים גורמים לעיתים לכך שתלמידים חוזרים לבית הספר כש"לזכותם" תיק פלילי טרי". עידית מציינת, כי בניסיון לצמצם את התופעות הללו מבצע בית הספר פעולות הכנה לחופש, אשר מטרתן לסייע לילדים לא להיגרר למקומות שליליים. "אנחנו מביאים סדנאות של "אל-סם", חוקרי נוער שמסבירים לתלמידים שהם נמצאים בגיל האחריות הפלילית, ולמעשיהם עלולות להיות השלכות ארוכות טווח. אולם העיקר הוא שיעורים של "כישורי חיים" אותם הילדים עוברים במשך כל השנה. שיעורים אלו עוסקים בהתמודדות עם מצבים בעייתיים והעצמה אישית, ומועברים כחלק ממערך שיעורי החינוך".

רובד שני של התמודדות עליו מספרת עידית, מתבצע כבר במהלך החופש. "אנחנו עושים מאמץ גדול להיות בקשר עם התלמידים לאורך החופש, לדעת מה קורה איתם ואיפה הם מסתובבים. מעבר לכך, אנחנו מקיימים בבית הספר קורסי קיץ אשר מסייעים לתלמידים לנצל את החופש לסגירת פערים לימודיים. בנוסף, אנחנו מציעים לתלמידים שיש להם נטיות אמנותיות ומשעמם להם בחופש, לבוא ולסייע לנו בקישוט בית הספר. תלמידים שמסייעים בקישוט הכיתה בה הם ילמדו בשנה הבאה, נרתמים למשימה הזו בהרבה שמחה וככה גם מוצאים תעסוקה מסוימת במהלך החופש". למרות כל זאת, לעידית אין אשליות. "ברור לי שכל הצעדים שאנחנו עושים נותנים מענה רק לחלק מהבעיה. בסופו של דבר לעשייה של ההורים יש משקל משמעותי, וכאן יש פערים גדולים מאוד. יש הורים שיש להם שליטה  טובה, הם יודעים איפה הילדים נמצאים ומה הם עושים, ומסוגלים גם ליצור להם סדר יום טוב ומועיל. מנגד, יש הורים שיכולותיהם ההוריות נמוכות יותר וזה מתבטא במידה רבה במה שקורה לילדים שלהם. למרות זאת אני לא מתייאשת. גם אם כל הצעדים שאנחנו עושים לפני החופש ובמהלכו יצילו ילד אחד בלבד, כל זה היה שווה".

 גם העירוניים יכולים

מי שנתקל גם הוא מקרוב באתגרים שמציב החופש הגדול הוא דורון גלבוע, רכז הדרכה ומלווה יישובים במחלקת הנוער של מתנ"ס בנימין, אשר מציין כי המפתח לחופש מוצלח נעוץ בשיפור של התקשורת בין ההורים לילדיהם. "החופש מציב בפנינו הרבה מאוד אתגרים, אשר מתעצמים בשנים האחרונות מכל מיני סיבות. בעיות בתקשורת בין הורים לילדיהם, תרבות הבילוי שהשתנתה מתרבות חברתית לתרבות יחידנית וקושי גדול במציאת תעסוקה לנוער בחופש, מעצימים כולם את האתגר". התמודדות נכונה עם החופש נעוצה לדעתו של דורון בראש ובראשונה בתכנון. "בעולם אידיאלי החופש הגדול מתחיל בתכנון מדוקדק שיש לו כמה וכמה רבדים. שלב ראשון הוא תכנון של סדר היום, שלב שני הוא תכנון של לוח החופש, הכולל תכנית מסודרת לכל יום ויום במהלך החופש, ובהמשך אפשר לתכנן אפילו את התפריט של החופש. בתוך התכנון הזה החלק החשוב ביותר הוא התקשורת וההקשבה בין הההורים לילדים". לדברי דורון, אחת הבעיות הגדולות של ההורים היא הביטחון שהם מכירים את הילדים שלהם. "צריך להקשיב לילדים ולא להיות נעולים על מה שאנחנו זוכרים ויודעים. כשהילדים הגדולים יותר שלי היו צעירים, הייתי שואל אותם בתחילת כל חופש איזה מאכלים מועדפים עליהם ומתוך המאכלים האלו היינו מרכיבים את התפריט של החופש. לאחרונה הצצתי ברשימות האלו וראיתי שאותו ילד ביקש כל שנה משהו אחר, שנה אחת זה מרק בצל ופיצה, שנה אחרת זה המבורגר וצ'יפס, וכן הלאה. מתברר שהרבה פעמים ההורים בטוחים שהם עושים מה שהילדים אוהבים, אולם אצל הילדים זה נתפס ככפיה לא נעימה. כך הורה שמשקיע בנסיעה עם הילדים לכינרת, שעתיים וחצי לכל כיוון, דלק, זמן וכסף, עלול לגלות לאחר שכבר יצא לדרך, שהילדים שתמיד אהבו לנסוע לכנרת רצו השנה לנסוע דווקא למקום אחר".

דורון מאמין כי גם לקהילה יכול וצריך להיות תפקיד משמעותי בחויית החופש של הילדים והנערים. "לא חייבים להיות יישוב קהילתי בשביל ליצור פעילות קהילתית לנוער. לקהילות עירוניות רבות הבנויות בדרך כלל סביב בית כנסת, יש יכולת טכנית ליצור פעילות נחמדה פעם בשבוע או שבועיים, ובכך לחבר את בני הנוער לקהילה אליה הוריהם משתייכים. הפעילות יכולה וצריכה להיות פעילות ערכית, אולם גם סרט מדי פעם או פעילות קלילה וכיפית אחרת, ימלאו היטב את התפקיד".

דורון מזכיר, כי כל חריגה משגרה מזמינה בדיקה של הגבולות על ידי הנוער. "החופש הוא זמן שבו הנערים נוטים לבדוק ולבחון את הגבולות, וזה בדרך כלל לא קורה כשהם בבית, ליד ההורים, אלא דווקא כשהם בשבוע של טיול בצפון או בהזדמנויות דומות אחרות. מול זה אנחנו צריכים פשוט ללמד את הנוער איך לבלות, וגם ליצור לו עוגנים שיכילו אותו וייצרו אצלו תחושת ביטחון. החלום שלי הוא ליצור עוגן כזה של מתנ"ס בנימין, איפה שהוא בגולן. לשכור איזו דירה שבה כל נער מבנימין שרוצה לשתות קפה, לאכול איזו פרוסה עם ממרח שוקולד, להניח תיק או לישון קצת בדשא, יוכל לעשות את זה. אני מאוד רוצה לתת לנער את התחושה שגם כשהוא רחוק מהבית אנחנו זוכרים אותו ומחבקים אותו, דווקא ממקום חיובי ולא ממקום מטיף ושולל. את החלום הזה אני אמנם לא מאמין שנצליח להגשים השנה, אבל אנחנו עוד נגיע לזה".

סוג מעט שונה של מגע עם בני הנוער נוצר במוקד "חברים מקשיבים", אותו ייסד ומנהל הרב יוני לביא, אליו מגיעות לאורך כל השנה פניות של בני נוער במגוון רחב של נושאים. הרב יוני מספר, כי החופש הגדול מזמן עליה במספר הפניות יחד עם ריבוי של פניות בנושאים המאפיינים דווקא את התקופה הזו. "בתקופת החופש הגדול, שיא הקיץ, אנחנו רואים עלייה במספר הפניות בנושאי צניעות, גם צניעות הלבוש, גם שאלות בנוגע לרחצה מעורבת ופעילויות מעורבות אחרות. סוג נוסף של שאלות נוגע לטיולים. נער ששואל על יציאה לטיול עם חברה לא טובה או עם בנים ובנות יחד. נערים ששואלים על נסיעה בטרמפים בניגוד לרצון ההורים, ועוד שאלות שעולות וצצות דווקא בתקופה שכזו".

הרב יוני מרכז גם את הפניות ל"לב אבות" – קו ייעוץ להורי מתבגרים, ובמסגרת תפקידיו הוא גיבש במהלך השנים משנה סדורה בכל הנוגע לחופש הגדול. לדבריו, "החופש הגדול באמת גדול מדי, והזיכרונות מהפעם אחרונה בה הילדים יצאו לחופשה, לא תמיד חיוביים במיוחד. אך יחד עם זה צריך לזכור שהחופש הוא הזדמנות פז חינוכית להגיע לדברים שקשה הרבה יותר להשיג במהלך השנה. הראשון מביניהם הוא פשוט לחנך. לחזור למצב הטבעי והבריא בו אנחנו, ההורים, מגדלים ומעצבים את ילדינו, ולא שולחים אותם למוסד חינוכי שיעשה את העבודה במקומנו. אין כמו ההשפעה של אבא ואמא, ואין תחליף למה שההורים יכולים לתת לילדיהם. שנית, החופש הוא גם הזדמנות לחזק את התא המשפחתי. במהלך שנת הלימודים כל אחד מבני המשפחה עסוק בענייניו ולומד במקום אחר. השבועות הללו בהם כולם בבית לזמן ממושך הם הזדמנות לחוויות משפחתיות מגבשות, השלמת חסכים ופערים בביחד המשפחתי. וכמובן לא לשכוח את המשפחה המורחבת, לבקר את סבא וסבתא, את הדודים ובני משפחה נוספים".

למלצר זה טוב?

הרב יונה גודמן, ראש המכון הגבוה ללימודי מנהיגות חינוכית ואמונה במכללת "אורות ישראל" ומזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבא בעברו, תולה גם הוא את עיקר ה"אשם" בבעיות החופש בתפקודם של ההורים. "למרבה הפלא, אחת מנקודות התורפה טמונה בחוסר תפקוד מספק של ההורים. כמובן, ההורים אינם אשמים במציאות החינוכית המעוותת בה נותנים לילדינו כשבעים ימי חופש רצופים כשהם נטולי מסגרת מסודרת. אך היות ומצב זה הוא בינתיים נתון, ההורים הם האחראיים העיקריים לתת לילדיהם הכוונה ברורה ומפורטת ולסייע להם לבנות חופש בו יש גם תכנים וגבולות. הבעיה היא שחלק מההורים עסוקים ועייפים ומעדיפים לא להתעמת עם ילדיהם, אף אם המשמעות היא הכרעה תת-מודעת לאפשר לילדיהם לרבוץ שעות ארוכות מאוד כל יום מול המחשב, צפייה אין-סופית בסרטי מחשב ובפייסבוק, חזרה הביתה בשעות מופרכות ועוד. על ההורים להבין כי קביעת גבולות התנהגות בבית אינה חולשה אלא ביטוי לסמכות הורית בריאה".

קייטנות לילדים הקטנים יותר, הן לדעתו ברכה אפשרית שבצידה סכנה. "קייטנה עשויה להיות ברכה, בכמה תנאים: שהיא שואפת להיות מסגרת חינוכית המקדמת תכנים ולא רק אטרקציות; שהיא מקדמת את יעדי החינוך של ההורים בצורה מהנה ולא רק משרתת את יעדי הבילוי של הילדים; שהמדריכים בקייטנה אינם רואים את עצמם כשמרטפים שזכו לסידור עבודה נוח, אלא כדמויות חינוכיות שאמורות להרבות בעשייה חינוכית עם חניכיהם גם בעת ההמתנה לאוטובוס. כמובן, ככל שיותר מדגישים בתוכנית את החינוך ופחות את האטרקציות – גם המחיר הכלכלי של הקייטנה יהיה צנוע".

בנוגע לעבודת נערים בחופש מדגיש הרב גודמן, כי "עבודה של נערים ונערות זה דבר נפלא מסיבות רבות. היא מכניסה את ימי החופש למסגרת, מחייבת עמידה בזמנים וביצוע משימות, מחנכת לאחריות ולהבנת הערך של כסף, ועוד. זאת בתנאי שמקום העבודה ותוכנה חושפים את הילדים לתכני חיים הגונים. למרות כל רצוננו שהם יעבדו, לא כל עבודה חושפת אותם לחברה בריאה. למשל, לא כל תפקיד מלצרות או טלמרקטינג הוא בהכרח נטול סכנות חינוכיות. נדרשות עיניים פקוחות של ההורים ושיח מתמשך עם הילדים, כדי לראות שהילדים עובדים גם בטיפוח עולמם הרוחני ולא חלילה ניזוקים".

את מוקד החיכוך הכלכלי שהחופש מזמן, מציע הרב גודמן לראות מזווית אחרת. "על ההורים להבין שהצבת מסגרת תקציבית לילדים בקיץ אינה ביטוי למסכנות, אלא להורות בריאה ומחנכת. גם משפחות אמידות נדרשות לעשות כן, תוך ידיעה שהרווח העיקרי הוא חינוכי ולא כלכלי. בין השאר ראוי לתת לנער אחריות מסוימת על הוצאותיו. אם מקצים סכום מראש לתקופה מוגדרת, הנער יבין כי עומד לרשותו סכום מוגבל. הבנה זו מביאה למצב בו הוא ילמד לתכנן את צעדיו ולקחת אחריות על הוצאותיו. מכאן קצרה הדרך גם להפנמת מושגי חסכון, "שמח בחלקו" ועוד".

פחות יקר, לא פחות אטרקטיבי

כרמי אור, מנהלת פרויקטים בחברת 'אוצר', סבורה כי את הפרובלמטיות הכלכלית של החופש ניתן וכדאי למנף למהלך חינוכי כולל, שיישא פירות טובים לאורך כל השנה. כרמי מציינת, בדומה לקודמיה, כי הסוד נעוץ בתכנון, אותו כדאי לבצע כמשימה משפחתית. "השלב הראשון בתכנון צריך להיעשות על ידי ההורים, אשר חייבים להגדיר את התקציב הכולל של החופש. שלב שני הוא התכנון המשותף יחד עם כל הילדים, מגיל בית הספר היסודי ועד לתיכון, בו לא חייבים לחשוף מיידית את התקציב הכולל אולם כדאי לחשוף את הילדים לשיקולים הכלכליים. בתחילה כולם מספרים את כל החלומות והרצונות שלהם ואז רושמים את הכל ומחלקים משימות. הגדולים יותר יכולים להשתתף בבדיקת העלויות של כל דבר, אם יש מישהו עם נטיות אמנותיות הוא יכול לעצב את הלוח הגדול של החופש, וכן הלאה. לאחר שכולם מילאו את משימותיהם צריך להתכנס לישיבה נוספת שבה מעמידים את הילדים בפני הצורך לבחור, להעדיף, לדאוג שכולם ייהנו וכל אחד יקבל לפחות חלק ממה שחשוב לו. את כל המערכת הזו צריך להלביש על לוח חופש בו מצוין מה קורה בכל יום".

כרמי מזכירה, כי יצירתיות חוסכת הרבה כסף. "ככל שנשקיע יותר בחשיבה נוכל להציע לילדים פעילויות אטרקטיביות יותר שעלותן זניחה יותר. אני בטוחה שקומזיץ בשדה קרוב, פיקניק כיפי על חוף הים או ארוחת ערב שווה לאור נרות, ייזכרו לאורך שנים הרבה יותר מאשר פעילויות אחרות שעולות להורים כסף רב". בנוסף מציינת כרמי, כי החופש הוא הזדמנות טובה להפעיל מערכת מסודרת של דמי כיס אישיים ובאמצעותה לחנך לשימוש מושכל בכסף. "לדמי כיס אישיים יש חשיבות גדולה. צריך לתת לילד אפשרות להתנסות בניהול תקציב, בחוויות של הצלחה וחוויות של כישלון, וללוות אותו בדרך הזו הנחוצה כל כך להבנת משמעותו של כסף ומגבלות השימוש בו".