חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

חרדים למקצוע - שופטים ושוטרים

אלפי צעירים חרדים שלומדים משפטים עשויים לשנות את פני המקצוע בשנים הקרובות וכבר משפיעים על הבחירות ללשכת עורכי הדין
16/06/11, 13:44
יאיר שפירא

אלפי צעירים חרדים שלומדים משפטים עשויים לשנות את פני המקצוע בשנים הקרובות וכבר משפיעים על הבחירות ללשכת עורכי הדין | איך קרה שרבנים חשובים המליצו לתמוך בבחירות ללשכה ביו"ר הנוכחי, איש השמאל יורי גיא רון

עו"ד יואב ללום בדק ומצא כי כל חבריו ברשימות החרדיות ללשכת עורכי הדין עמדו לפני שתים עשרה וחצי שנה בהפגנה הגדולה נגד בית המשפט העליון. "הרגשנו אז כי בית המשפט העליון הולך ודוחק את יהדותה של המדינה". ולא, לא בעקבות ההפגנה ההיא הם פנו ללימודי משפטים ובתוך שנים אחדות מצאו את עצמם נאבקים על מקומם במוסדות הלשכה. המהפכה החלה כשקמה המכללה האקדמית בקריית אונו ואפשרה לחרדים רבים את לרכוש מקצועות אחדים עטורי צווארון לבן. סביבת לימודים באווירה חרדית יצרה מסלולים שמגשרים על החוסר הגדול בהשכלה הבסיסית של תלמידיה. ללום שולל שאיפות אידיאולוגיות של עורכי הדין החרדים החדשים ומדבר בעיקר על הצורך למצוא פרנסה מכובדת ומכניסה. הוא גם אינו מסכים לטענה שלי כי לימודי המשפטים הם ברירת מחדל עבור הגברים החרדים, בגלל פערי ההשכלה החוסמים בפניהם רכישה של מקצועות רבים אחרים. לימודי משפטים, לפחות ברמה מסוימת, לא דורשים התמודדות ממשית עם השפה האנגלית, לא שליטה טובה במתמטיקה ואפילו לא יסודות של חשיבה מדעית. המיומנות בלימוד גמרא היא הכנה מצוינת לסטודנטים או בלשונו של ללום "מי שיודע לפצח תוספות טוב, יכול להתמודד בקלי קלות עם פסק דין של אהרון ברק".

בין אם הגברים  החרדים צועדים אל המקצוע בשל יוקרתו ובין אם הם מגיעים אליו מחוסר ברירה, מכל מקום הם נוהרים אליו בהמוניהם. על פי ללום, מתוך חמשת אלפים הלומדים במסגרות החרדיות של קריית אונו, אלפיים לומדים משפטים. אפילו בישראל עמוסת המשפטנים, על חמישים אלף חברי הלשכה שלה, מדובר במספרים משמעותיים. ובשנים הבאות, אם תימשך המגמה, נוכחות הכיפות השחורות במקצוע תהפוך לבולטת במיוחד. בינתיים, כשהם עדיין נספרים במאות, מצליחים עורכי הדין החרדים לייצר מהומה של ממש לקראת הבחירות למוסדות הלשכה שהתקיימו בשבוע הבא.

 

מי שיודע ללמוד תוספות יכול בקלות להבין פסקי דין של אהרון ברק | עו"ד יואב ללום | צילום: פלאש90'

 

גיא רון טוב לדתיים?

תנועת 'טוב' התחילה כתנועה מוניציפאלית בעיר החרדית ביתר עילית. זוהי תנועה ששמה לה למטרה לתמוך בחרדי העובד ומעוררת תקווה בתוך המגזר החרדי ובעיקר מחוצה לו.  'טוב' היא תנועה חדשה, אך באופן טבעי היא נתמכת בסיוע מנהלתי וכלכלי על ידי המנגנון הזעיר של 'פועלי אגודת ישראל', התנועה ההיסטוריות של החרדי העובד, אשר בלחץ הסוציולוגיה החרדית של העשורים החרדים הלכה והצטמקה. ההצלחה המפתיעה בביתר הביאה בעקבותיה התמודדות גם בבית שמש וההערכה היא כי בסיבוב הבא של הבחירות המוניציפאליות רשימות 'טוב' יתמודדו כמעט בכל רשות מקומית בעלת ריכוז חרדי משמעותי. בינתיים הציבה התנועה רשימה למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, כשהיא משבצת בתוכה עורכי דין דתיים לאומיים. עורכי הדין, ובמקרה זה גם עורכות הדין, מהציבור הדתי נמנים באלפים אך הם קהל דומם. דומם עד כדי כך שכדי למצוא שרשימה סרוגה אכן מתמודדת למוסדות הלשכה צריך להיאחז בשמועות ולפשפש במסמכים הרשמיים של הלשכה כדי לגלות את הרשימה הדתית מסורתית בראשותו של עו"ד יצחק נטוביץ.  מלבד הרשימה הארצית שיבצה 'טוב' מועמדים מטעמה למחוז ירושלים במסגרת רשימת 'עתיד' בראשה עומד עו"ד דורון ברזילאי, המועמד המוביל לראשות הלשכה. במחוז תל אביב הייתה אמורה לרוץ רשימת 'טוב' עצמאית בראשות עו"ד מרדכי אייזנברג, מייסד העמותה להגינות שלטונית, אך חתול שחור שעבר בין אייזנברג לראשי הרשימה הביא לפיצול, ורשימתו החרדית (גם היא משובצת דתיים) של אייזנברג רצה למוסדות המחוז תחת השם 'מאזני צדק'. לכאורה הפיצול לא היה אמור להיות דרמטי ביותר שכן 'טוב' רצה למועצה הארצית, 'מאזני צדק' בתל אביב ו'עתיד' בירושלים, אלא שבראשית השבוע הזה התחילו העניינים להסתבך.

איזנברג ורשימתו הודיעו כי הם תומכים בראש לשכת עורכי הדין הנוכחי, עו"ד יורי גיא רון, וקראו לתומכיהם להצביע לו לראשות הלשכה. בהמשך הם הצהירו כי הם גייסו קריאות לתמיכה בגיא רון מהרב הליטאי החשוב הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן ומאחד מהבולטים שבין רבני הציונות הדתית רבה של אלון מורה והרב האזורי של השומרון, הרב אליקים לבנון. הדבר נשמע דמיוני, אך אחרי ניסיונות רבים הסכים הרב לבנון לאשר באוזני את הידיעה. גיא רון עומד בראש סיעת 'לשכה אחרת' המזוהה עם השמאל הקיצוני וזכתה לבכורה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, בין השאר בשל אחוזי הצבעה גבוהים של עורכי הדין הערבים. בשתי הקדנציות הראשונות, עת עמד בראש הרשימה עו"ד שלמה כהן, שחררו חברי הרשימה אמירות לתקשורת שגבלו באנטי-ציונות, בין השאר על רקע הלחימה בימים הקשים של פיגועי הדמים באינתיפאדה השנייה. בכל אותה תקופה שימש גיא רון כנציג הסיעה בוועדה למינוי שופטים והיה לאצבע רביעית שתמכה כמעט בכל מינוי של אהרון ברק ודורית בייניש, ויחד איתם היה אופוזיציה למינויים של משפטנים דתיים לתפקידי שפיטה בכירים. גיא רון וסיעתו גילו במשך שנים ארוכות נאמנות עיירת לאקטיביזם של בית המשפט העליון שכפה את דעתו על המוסדות הדמוקרטיים, בעיקר כשהללו נענו לדרישות של המפלגות הדתיות והחרדיות.  הרזומה של גיא רון עצמו כולל  חברות  במרכז לזכויות האדם והאזרח בישראל, פעילות באגודה לזכויות האזרח, ייעוץ משפטי לתנועה הקונסרבטיבית ול'אגודה לשמירת זכויות הפרט'. בנוסף, ייסד וניהל גיא רון את 'מרשם הנישואים האלטרנטיביים בישראל' והיה חבר בוועדת ההיגוי של תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל.

 הרב לבנון הסכים לומר רק כי "אנשים המכירים את המערכת לעומק הגיעו למסקנה כי גיא רון מבין יותר לעומק את צרכיו של עורכי הדין הדתיים". לא התקשינו למצוא את אותם אנשים. עו"ד עוזי אליעזר, איש אלון מורה המקורב לרב  ומי שכיהן עד לפני כשנתיים כמנכ"ל המועצה האזורית שומרון ושובץ ברשימתו של אייזנברג. הוא טוען: "הייתי בחוג בית של דורון ברזילי ולא התרשמתי שהוא באמת מבין מה הדרישות שלנו בתור רשימה דתית". את הקשר עם איש כגיא רון הוא מסביר בכך ש"אחרי הכול מדובר בלשכה שהיא בעיקר איגוד מקצועי ולא צריך לתת משקל  משמעותי כל כך לנושא הפוליטי". אייזנברג עצמו מודע לכך שמעבר לתפקידה המקצועי ללשכה גם תפקיד מרכזי בבחירת שופטים ובהליכי חקיקה. הוא גם מדגיש כי הם לא החזירו את גיא רון בתשובה ולא קיבלו ערובות כל שהן לשינוי מדיניות של סיעתו בכל הקשור לבחירת שופטים. אבל הוא אומר כי "מצאנו שהוא אדם ערכי ונוכל לקיים אתו שותפות טובה אם הוא ישוב ויעמוד בראשות לשכת עורכי הדין".