גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

טובים השניים וגם רעים - על דעת עצמי

פטירתו של איש העסקים סמי עופר, בעיתוי פרשת עסקיו באיראן, הציבה זרקור על מקומו של השחור-לבן בכלל הוויכוחים הציבוריים בארץ ובעולם
16/06/11, 13:44
אבי סגל

פטירתו של איש העסקים סמי עופר, בוודאי בעיתוי פרשת עסקיו באיראן, הציבה זרקור על מקומו של השחור-לבן בכלל הוויכוחים הציבוריים בארץ ובעולם. הדיון על האחים עופר הוא מהיותר קיצוניים: כאן מותר רק לאהוב או לשנוא, להעריץ או לבוז, בלי מצב ביניים. אסור לנו להיות אדישים, חסרי דעה, או אפילו לאחוז בשתי הדעות – להבין שהאחים עופר, בדומה לגיבורי פרשות אחרות, הם אנשים מורכבים שמסוגלים להיות טובים וגם רעים, נדיבים וגם מושחתים, לפעול למען המדינה וגם נגדה. בעולם התקשורת הרחב, חשיבה מורכבת ומרובת גוונים היא מחוץ למשחק.

השאלה היחידה שנותרת היא מאיזה כלי תקשורת אנו ניזונים: מההספדים מוכי היגון בעיתונות הממוסדת של בעלי ההון, או מקולות ההמון המריר ברשתות החברתיות ובבלוגים. קשה לומר איזה משני הקצוות מצער יותר לקרוא.

  • גבולות הטעם הרע

לאחד מגילויי השנאה הבוטים נגד סמי עופר ז"ל אחראי עיתונאי זוטר בשם אלון עוזיאל, שהלווייתו של הטייקון התקיימה מול דירתו ברחוב טרומפלדור התל-אביבי. עוזיאל וחברתו החליטו 'לחגוג' את ההלוויה ולהפריע למהלכה התקין באמצעות ריקודים והשמעת מוזיקה רועשת ממרפסת הדירה, לזעמם של האבלים. העיתונאי תיעד את המחאה הביתית שלו בווידאו, ומאוחר יותר העלה את הקטעים המצולמים בבלוג האישי שלו. "שמחנו, סך הכל זה כיף כשאנשים כאלו מתים", סיכם עוזיאל בניצחון.

עד לאותו מעשה, עבד עוזיאל באתר 'וואלה!' ובמגזין בעל השם העברי לא פחות 'טיים אאוט'. לעומת המגזין, שבו נמנעו מלפטר את האיש, דווקא ב'וואלה!' החליטו להיפרד ממנו לשלום. קצת מוזר, משום שהאקט של עוזיאל יצא מאותו בית מדרש המחנך לשנאה קנאית והדבקת קרניים לקבוצות אחרות באוכלוסייה, כמו דתיים ומתנחלים. עד כה לא התרשמתי ששאר כותבי 'וואלה!' הם בוגרי בית מדרש אחר, ולכן סביר להניח שבבסיס הפיטורים עומדים בעיקר שיקולים כלכליים.

השאלה אם ראוי לפטר עיתונאי בשל אופיו הבעייתי, או בגלל דברים שעשה שלא במסגרת עבודתו, הפכה לוויכוח סוער ברשת החברתית שבה גולש עבדכם. חייבים להודות שפיטוריו של אדם אינם נושא פשוט. ובכל זאת, אחרי התלבטות וזיגזגים מחשבתיים שבוודאי יחזרו אחרי סגירת הגיליון, אני בעד: אלון עוזיאל הביתה! בעצם, אולי במקרה זה עדיף שייצא קצת מהבית.

עוזיאל צריך למצוא לעצמו מקצוע אחר, משום שיש גבול של נבזות שלא חוצים ומעשי נבלה שעליהם לא מבליגים, אפילו לא בעיתונים ואתרים שבדרך כלל מקדמים פרובוקציות עלובות בתשואות פלוס בונוסים. פרשת דודו טופז אמורה ללמד אותנו להתגונן מפני מפלצות כשהן קטנות ועדיין לא מזיקות, וזה לא חשוב אם ברייטינג הן כבר מפלצות גדולות. בינינו, מעט מאוד אנשים ראויים לתואר 'הראשון בכיעור' יותר מאשר זה שמפריע להלוויית המת.

התפישה של עוזיאל, המסמנת כל אחד בסביבה כדמון, היא שאפשרה לבנאדם משכיל-לכאורה לפעול נגד חבורה של אבלים, כולל בני משפחה, נכדים ונינים שמן הסתם לא עשו לעיתונאי כל רע. לא הדמון המת סבל מההפרעה, אלא אנשים אחרים, בשעתם הקשה ועל לא עוול בכפם. אם העיתונאי לא מבין את הגבול הזה שבין נסבל לבין המיץ-של-הזבל, לפחות העורכים שלו אמורים להבין ולהראות לו את הדרך החוצה, וזה עוד בלי להתייחס כלל לשאלת החוקיות של המעשה.

  • הסלקטיביות של הקיום

חלק מהמתנגדים לפיטוריו של עוזיאל טענו כי התקשורת גדושה באנשים איומים, ואם נעיף את כולם לא תהיה תקשורת. אחרים טענו בצדק שאם מדובר היה בהלווייתו של אלמוני, הסיפור לא היה עושה כל כך הרבה רעש. אבל שני הטיעונים האלה מצביעים בדיוק על הנקודה – לא המעשים עצמם או הרוע עצמו מניעים את העולם, אלא ההד הציבורי, אותו גורם המתווך בין האירועים לבין הקהל הרחב.

זאת גם משמעות הפרידה של עובדי ערוץ 10 ממיקי חיימוביץ', פרידה שהפכה לאייטם צבעוני וקיטשי במהדורת החדשות האחרונה שלה. מספר שאלות עולות מקליפ הפרידה המוצלח והברכות המשתפכות: האם יש היגיון בהפיכת פרישתה של חיימוביץ' לאייטם, ובכלל בהפיכתה לכוכבת של מי שהיא – בסופו של דבר – קריינית? והאם טקס הפרידה שראינו בטלוויזיה הוא אותנטי? האם כל עובדי ערוץ 10, מהטכנאים ועד יעקב אילון, אכן נפרדים ממיקי בצער? התשובה היא שזה לא משנה. בעולם התקשורת חשוב רק מה שהציבור מקבל, בתיווך התקשורת ודרך כל הפילטרים האפשריים, גם אם אין בו טיפת אמת. כל דבר אחר פשוט לא קיים.

אלון עוזיאל הוא לא אדם רע יותר מאנשי תקשורת אחרים, בהם בכירים ומשפיעים ואהודים ממנו. אבל בעולם שבו מה שקיים הוא מה שאתה רואה בטלוויזיה, עוזיאל הוא מועמד טבעי ליפול בפח של עצמו. מי שביקש להתגאות במעשהו ולרומם את שמו בעיני חבריו באמצעות צילומי וידאו שהוא עצמו ביצע והעלה לרשת, הצדק הפואטי מחייב אותו לשלם את המחיר על אותו מעשה.

  • בקטנה

בלי קשר לשבוע הספר, השלמתי השבוע בור השכלתי עם קריאת יצירת המד"ב 'סולאריס' מאת סטניסלב לם. אודה ואתוודה: קשה לי להביע דעה מגובשת על הספר. מצד אחד, הוא מעמיק ופילוסופי וגדוש בתיאורים מדעיים מרשימים של פעילות טבע דמיונית ומרהיבה. ומצד שני, אני שייך למיעוט הנכחד של קוראים המתעקשים על התפתחות עלילתית כחלקם העיקרי של ספרים עלילתיים. ועדיין, בשורה התחתונה, אם מישהו רוצה לקנות לי מתנה בשבוע הספר – תמיד אעדיף ספרים קלאסיים כמו זה על פני יצירות חדשות המככבות לרגע ברשימות רבי המכר.

  • בעשרה מאמרות

שבוע הספר העברי נפתח, והמוני בית ישראל כבר צובאים על דוכני הירידים כדי לקנות ספרים במאה ש"ח, לא חשוב כמה. אמנם המבצעים הגדולים מתקיימים במהלך כל השנה, ועדיין יש משהו נעים בחוויה של שבוע הספר, באווירת השוק, במפגש עם סופרים ותיקים ומוכרנים עמי ארצות, ובעיקר בהאזנה להודעות ברמקול על אודות הספרים הנמכרים. הנה עשר הודעות כאלו, שחלקכם כבר שמעו השבוע באחד הירידים, או בוודאי ישמעו בירידי השנים הבאות:

1. "רק הערב: סופר הצללים אייל ארד חותם על ספרה האוטוביוגרפי של ציפי לבני 'נוכחים נפקדים', בהוצאת פיתום".

2. "מה קורה כשאירוע משפחתי קטן משפיע על חיי מדינה שלמה? ספר הפנטזיה 'ילד אחד יותר מדי' מאת אנסטסיה מיכאלי, עכשיו בדוכני עם-עובד".

3. "רק בשבוע הספר: ניתן למצוא את אנציקלופדיית הנכבה בדוכני הוצאת כרטא".

4. "שלושים אחוז הנחה על הספר 'זה לא אני שהתלוננתי על משה קצב' מאת א' ב' יהושע. עכשיו בדוכנים". 

5. "הודעה לקהל המבקרים: בניגוד להודעה הקודמת, ריבונו של עולם לא יבוא הערב לחתום על ספרו 'התורה'. פשוט כתוב כאן משהו בנושא 'חתם סופר על התורה' וזה קצת בלבל. אנו מתנצלים על הטעות".

6. "חדש בשבוע הספר: 'בשבילה גיבורים עפים', הביוגרפיה המלאה של אשת ראש הממשלה. להשיג בדוכני ידיעות ספרים".

7. "עכשיו בשבוע הספר: ספר המתח המפתיע 'בנו של הגנן הוא הרוצח – פרטים בדף האחורי' מאת פרופ' מנחם פרי. להשיג בדוכני 'הספרייה החדשה'".

8. "מהדורה חדשה לספרה של ברכה גורדון 'תולדות הסודנים במימי ארץ ישראל', בקרוב בהוצאת כנרת".

9. "הסופרת דורה בוץ תחתום בעברית ובאנגלית על ספרה החדש 'תיק גב',  עכשיו בהוצאת מפה".

10. "הסופר משה טלנסקי חותם על צ'קים מזומנים בלבד לכבוד צאת ספרו האוטוביוגרפי 'מר מאני', בדוכן ההוצאה לפועל".