גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

חיים חדשים - תרבות ופנאי (דיסק)

חיים בר עולה כיתה: עוזב את הנגינה בדרבוקה ומתחיל להלחין ולשיר, והתוצאה: שילוב של קול מיוחד עם הרבה קצב
16/06/11, 13:44
אמציה איתן

'שר אליך', חיים בר, עיבודים: דוד ביתן

אתם ודאי מכירים את הסיטואציה של קבוצת הורים גאים, היושבת על כיסאות קטנים, בחצר בית הספר היסודי. שוב הזמינו אותם להופעה, לציון פתיחת שנה, קבלת סידור, סוף שנה או כל אירוע אחר. הם אינם יכולים לסרב למבטי התחנונים של הילדים הקטנים, בורחים מהעבודה, מתחמשים במצלמות, ויושבים במתח לקראת המופע הפנומנלי של הילד הכי חמוד בכיתה א' - הילד שלהם, כמובן. ואז מגיע הרגע המרגש. עשרה ילדים נכנסים למרכז המעגל כשבידי כל אחד מהם דרבוקה קטנה וחביבה. מסתבר שכמה אבות בכלל חשבו שילדם מנגן על טרומבון, או ויולה, ופתאום מתברר להם שמדובר בדרבוקה. החיוך שלהם נמחק באופן סופי רק כשהילדים מתחילים לנגן. הם דופקים על הדרבוקה המסכנה, בקצב שווה פחות או יותר, כשהמורה מעודדת אותם ודופקת בקצב דומה על דרבוקה ענקית, כנראה האמא של כל הדרבוקות הקטנות. ברגע השיא של המופע נכנסים שלושה חמודים בכחול לבן כשכל אחד מחזיק שתי חתיכות עץ קטנות, והם יוצרים בעזרת הקשה בשתי חתיכות העץ את אותו רעש שהיה חסר לתמונה הכללית של הג'ונגל, שנוצר ברגעים אלה בחצר בית הספר. כשמשתרר שקט, מבינים ההורים שהיצירה הגיעה אל סיומה, ואז הם קולטים שבעצם שכחו לצלם את הרגע ההיסטורי של ילדם הכוכב. בלי הצילום לא יוכלו לחזור הביתה אל בני הזוג, והם מבקשים בכל לשון של בקשה עוד קטע קטן של נגינה. המורה משמינה מנחת וקולטת את המסר הכי לא ריאלי – המשיכו להשקיע בילדינו, למדו אותם לנגן בדרבוקה, וכך יגדלו בני תרבות, מוסיקליים ומוכשרים.

את כל ההקדמה הזו כתבתי רק כדי להגיד שיש כאלה שהדרבוקה אצלם היא לא משחק ילדות, אלא כלי נגינה מקצועי ומגוון – חיים בר למשל. בר דירבק במשך שנים עם מיטב זמרי הז'אנר המזרחי, אבל הסיבה שאנחנו מזכירים אותו היום שייכת להחלטה שלו לצאת אל קידמת הבמה ולהתחיל לשיר. החלטה מבורכת ונכונה, לטעמי האישי.

 מדובר ביוצר צעיר, ששולח ידו גם בכתיבה וגם בהלחנה, ואלבום הבכורה שלו יצא בימים אלה – 'שר אליך'. יש לו קול מאוד מיוחד שמזכיר לי מישהו, אבל בכל שיר מישהו אחר. פעם זה אביהו מדינה, פעם אחרת חיים ישראל, אבל העיקר שהוא נשמע מצוין.

חיים בר שר על הקירבה לקב"ה, על שש המצוות התמידיות וגם על המשיח. אהבתי במיוחד את השירים השקטים, שבחלקם הוא משתף פעולה עם זמרים מוכשרים וותיקים ממנו (לא מוכשרים ממנו, ותיקים ממנו). כך בשיר 'לא ננעלו' – דואט נהדר עם יאיר גדסי, ועוד דואט מצוין עם שאול חיון, 'שמע בני'. המילים של 'שיר למעלות' משתלבות היטב במנגינה היוונית שהוא מגייר, ויש כאן גם גירסה מזרחית ל'אנחנו מאמינים בני מאמינים' – רצועה עשר, בה תוכלו לשמוע את הרצף הבא – "אין לנו על מי להישען, רק על אבינו בשמים".

שלא תבינו לא נכון, רוב האלבום משדר קצב גבוה עם הרבה תופים, גיטרות ואפילו אפקטים אולפניים. דוד ביתן עיבד את השירים, והחיבור שבין שניהם יצר הפקה שמחה ומאוד מיוחדת.

seret@etrog.tv