בשבע 448: חולבים אותנו

המחאה הציבורית שהתעוררה בשבועיים האחרונים בעקבות עליית מחיר הקוטג' הביאה את הממשלה לפעולה בשני כיוונים מנוגדים לכאורה.

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"א בסיון תשע"א

 

המחאה הציבורית שהתעוררה בשבועיים האחרונים בעקבות עליית מחיר הקוטג' הביאה את הממשלה לפעולה בשני כיוונים מנוגדים לכאורה. מחד, הודיעה שרת החקלאות אורית נוקד כי בכוונתה לפעול להשבת הפיקוח על הקוטג' כפי שהיה עד להסרתו בשנת 2006. ומנגד, הודיעו שר האוצר וראש הממשלה כי בכוונתם להביא לפתיחתו של השוק לתחרות חופשית יותר על ידי התרת יבוא מוצרי חלב מחו"ל, שהיה מוגבל מאוד עד היום, על פי החוק להסדרת משק החלב.

 ד"ר גיא שגיא, מומחה להגבלים עסקיים ממכללת נתניה, מציין בשיחה עם 'בשבע' כי באופן עקרוני קיימת עדיפות לפתרונות שאינם כרוכים בפיקוח על מחירים. זאת מכיוון שכל ניסיון של רגולטור 'לנחש' מה היה צריך להיות מחיר השוק בתנאים של תחרות אופטימלית נידון לכישלון. "מנגנון הפעולה של שוק חופשי מוצא את האיזון בין רצונם של הצרכנים לצרוך לרצונם של יצרנים לייצר במחיר מסוים שהוא האופטימלי. במצב שבו השוק מפוקח, הן בצד המחיר והן בצד התשומות (כמו בשוק החלב, אשר היצרנים של התשומות, בעלי הרפתות, אינם כפופים לדיני ההגבלים ורשאים להקצות מכסות יצור), נפגע מנגנון הפעולה של השוק והמחיר הסופי שמתקבל איננו המחיר האופטימלי".

ד"ר שגיא מסביר כי בענף החלב ישנם כמה שוקי משנה. "יש שוק ראשון שהוא שוק החלב הגולמי. שם אין כל תחרות, יש מכסות יצור ומחיר מפוקח, שצריך לבדוק אם הוא באמת המחיר הנכון או שמא מדובר במחיר גבוה מדי שאיננו מוצדק. שוק נוסף, אשר לכאורה היה צריך להיות פתוח לתחרות אולם בפועל איננו כזה הוא שוק המחלבות, יצרני המוצרים השונים. שם יש לנו בעיה שאופיינית למגזרים שונים של המשק הישראלי שאינם חשופים ליבוא והוא ריכוזיות חסרת תחרות. במשק קטן כמו ישראל נוצר בענפים רבים שבהם אין יבוא (הן מכורח החוק והן מכורח המציאות) כמו הסלולר, הבנקאות, ובמקרה שלנו שוק החלב, מצב המכונה בשפת הכלכלנים 'אוליגופול'. משמעות המונח היא משק עם מספר מתחרים מועט, אשר אינם צריכים לדבר זה עם זה על מנת להגיע למצב של חוסר תחרות. מספיק שאותם מתחרים שומעים או רואים את התנהגות השחקנים האחרים בשוק וישר נוצרת התאמה. ישנם שווקים שבהם זהו מצב בלתי פתיר, אולם בשוק החלב שבו מקור המגבלה הוא חוקי בלבד ניתן לשנות את המצב בחקיקה וליצור יותר תחרות".

ד"ר שגיא מציין כי המחשבה לפיה תיתכן תחרות חופשית גם בתוך משק קטן סגור לא הוכיחה את עצמה, ובתהליך שארך עשרות שנים נפתחה ישראל ליבוא כמעט בכל התחומים, כאשר חריג כמעט יחיד לעניין זה נותר ענף החקלאות. "ניתן לראות כמה השפעה יש לפתיחת השוק לייבוא חקלאי בנקודות זמן ספציפיות ולהבין עד כמה סגירת השוק לתחרות פועלת לרעתנו".

 

   אין תחרות אמיתית בין המחלבות | מוצרי חלב בסופרמרקט בירושלים | צילום: פלאש90'

המחאה הבאה

מצוקת מחירי הדיור היא אחת המועקות הקשות ביותר בקרב הזוגות הצעירים בישראל, אשר מרגישים כי החלום להחזיק בדירה בבעלותם הולך ונגוז מיום ליום. זוגות רבים אשר תכננו לחסוך במשך שנים ספורות סכום התחלתי לרכישה, ולאחר מכן להיכנס למהלך של קניית דירה, גילו כי במהלך הזמן בו חסכו עלו מחירי הדירות בסכום גבוה יותר מסכום החיסכון, כך שמצבם רק הורע כתוצאה מהחיסכון. גם כאן, כמו בהרבה מקרים, יש מי שיושב בסלון (הדירה השכורה) ומקטר ויש מי שקם ולפחות מנסה לעשות מעשה. יהודה פואה, חצי מזוג צעיר ובנו של מנכ"ל תנועת מנהיגות יהודית, ביצע ניתוח מעמיק של הבעיה, ולאורו ניסח דו"ח מפורט עם הצעות לפעולה. את הדו"ח המלא, אותו ישמח בוודאי פואה להראות לכל מי שחפץ בכך, ניתן לסכם בשלושה משפטים. בכל שנה יש בישראל צורך ב-50 אלף דירות בממוצע ואילו המדינה משווקת בממוצע קרקע ל-40 אלף דירות בלבד. הפער הזה יוצר לחץ מלאכותי בשוק שגורם למחירים לזנק כלפי מעלה, דבר שהממשלה (המשווקת את מרבית המקרקעין בישראל) היא המרוויחה הראשונה ממנו. הפתרון לבעיה הוא שיווק שנתי של 70 אלף יחידות דיור, דבר שייצור עודף היצע, ילחץ כלפי מטה את מחיר הקרקע ובעתיד הלא רחוק גם את מחירי הדירות.

את המסמך שיגר פואה לשר האוצר, יובל שטייניץ, ולעוד שורה של קובעי מדיניות בממשלה ובמשרדי הממשלה. שר האוצר דווקא התייחס ברצינות ליוזמה ואף השיב לו במכתב מפורט בן שני עמודים. אם נבקש לסכם את מכתבו של השר, נוכל לומר כי לטענתו הפער המספרי בין מספר הדירות שהשוק הציע לבין הביקוש בפועל נמוך מזה שצויר בדו"ח. שטייניץ מוסיף כי המדינה משקיעה הרבה מאוד משאבים בשחרור צוואר הבקבוק של התכנון, אשר בלעדיו שיווקן של קרקעות הוא חסר משמעות, וכי גם בתחום הגברת קצב השיווק של קרקעות נעשה מאמץ מצידו של מינהל מקרקעי ישראל במקביל לצעדי מיסוי אשר נועדו לעודד בעלי קרקע פרטית לשווק אותה למגורים. יהודה השיב לשר אף הוא במכתב מפורט, בו הוא טוען כי השר ואנשיו טרם הפנימו את המצוקה, ובהמשך למכתב אף החל במהלך לגיבושו של מטה מאבק בנושא. בפליירים אותם הוא מפיץ בימים האחרונים מסביר יהודה במילים פשוטות את עמדתו וקורא לכולם, גם לכם, להצטרף למאבק, אשר לטענתו הוא מאבק לחיים של הזוגות הצעירים. "אם המצב ימשך כפי שהוא אף זוג צעיר במגזר הדתי, וגם במגזרים אחרים, לא יוכל להרשות לעצמו לרכוש דירה. חייבים ליצור שינוי והמטרה שלו צריכה להיות פשוטה וברורה, הורדה משמעותית של מחירי הדירות בישראל. המצב הנוכחי לא יוכל להימשך והמשבר כבר כאן".