בשבע 449: זה יגיע גם אליכם

האפליה המשפטית נגד הציונות הדתית לא תעצור אצל הרב ליאור

יאיר שפירא , כ"ח בסיון תשע"א

האפליה המשפטית נגד הציונות הדתית לא תעצור אצל הרב ליאור * אם דורית בייניש תקדים את פרישתה ב-45 יום יוכל אשר גרוניס לכהן כנשיא ביהמ"ש העליון ללא שינויי חקיקה, אבל בייניש לא תעשה בשביל גרוניס את מה שסטיב אדלר עשה למען חברתה נילי ארד

טוב יעשו בני הציונות הדתית אם יפזמו לעצמם מדי פעם בפעם את שירו המפורסם של הכומר הגרמני מרטין נמלר. שהרי לא הרמנו את קולנו כשפעיל הימין אורי ברעם היה עצור למעלה מחצי שנה על עבירה שגדעון ספירו נעצר בעטיה לחמש דקות, שהרי אין לנו דבר עם מסיתים לרצח. לא הרמנו את קולנו כששליחיו של שי ניצן פשטו בלילה על בתיהם של עיתונאי 'הקול היהודי', שהרי אנחנו לא גרים ביצהר, ובוודאי שמעולם לא עלבנו בעובדי ציבור. יש גם כאלו שלא ירימו את קולם על מעצרו המבזה של הרב דב ליאור, שהרי מי יכול להסכים לספר כ'תורת המלך'. עד מהרה יגלו כולם, ממבני גבעת שמואל ועד מתנחלי מצפה הושעיה, כי זכויות האזרח שלהם התקבעו כדבר שאפשר לזלזל בו, ואין מי שירים על כך את קולו.

מורשת המשפחה הלוחמת

יעקב חילביץ היה גבר מרשים שעשה חיל בקרן 'מס חזית ישראל', שאספה כספים עבור האצ"ל לאחר שמפקד הארגון דוד רזיאל נהרג בעת פעולה בעיראק בשליחות המודיעין הבריטי. הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה, גרמניה היתה אז במלוא אונה, וראשי האצ"ל קיבלו על עצמם להפוך לבני ברית לשעה לבריטים עד שיוסר מעל העולם האיום הנאצי. אשר על כן הקרן שחילביץ היה אחד מראשיה היתה אז חוקית, ונהנתה מהצלחה רבה בגיוס הכספים.

שלוש שנים מאוחר יותר, כשבאירופה התהפך הגלגל ובנות הברית החלו להכות בגרמנים אך הספר הלבן עוד עמד בכל תוקפו, הכריז האצ"ל על חידוש המרד בבריטים והחל בפעולות חבלה נגד מוסדות המנדט. הקרן בה עבד חילביץ ירדה בגדולתה וירדה למחתרת והוא, שנהג לפזר כספים והרבה להמר, נקלע למצוקה כספית. בצר לו פנה חילביץ לבולשת הבריטית והציע את שירותיו תמורת סכום נאה ורישיון ישיבה באמריקה.

באדר התש"ד פשטו הבריטים על בית הוריו של דוד רזיאל, החרימו משדר שפעל בשירות תחנת הרדיו של האצ"ל, ועצרו את אחותו אסתר רזיאל-נאור ואת בעלה יהודה. בראשית ניסן של אותה שנה, לפני שנמלט לקהיר ומשם לאמריקה, העביר חילביץ לבריטים רשימת כתובות של עשרות מבכירי הארגון ופעיליו. ארבעים ושמונה נעצרו, ביניהם אליהו מרידור - מבכירי הארגון בירושלים. מפקד האצ"ל, מנחם בגין, נעדר מביתו בעת הפשיטה וניצל מגורלם של נאור ומרידור - גלות של למעלה מארבע שנים במחנה מעצר בריטי באפריקה.

לאחר קום המדינה הצטרפו אליהו מרידור ואסתר רזיאל-נאור לתנועת החירות בראשותו של בגין. נאור נבחרה לכנסת הראשונה והתמידה כחברת כנסת במשך 25 שנה, עד לכנסת השביעית. הקריירה הפרלמנטרית של מרידור היתה קצרה הרבה יותר. הוא נבחר לכנסת הרביעית ונפטר בטרם עת כשכיהן כחבר בכנסת השישית.

לוחמי האצ"ל לשעבר שמרו אמונים זה לזה לא רק בכנסת. הם התמידו בקשרים חברתיים, לא פעם אף התחתנו זה בזה, והורישו לבניהם את תחושת השייכות למה שכונה בפיהם 'המשפחה הלוחמת'. עם היכנסו למשרד ראש הממשלה, מינה מנחם בגין את אריה נאור, בנה של אסתר רזיאל-נאור, למזכיר הממשלה. וכשזה פרש מהתפקיד חמש שנים מאוחר יותר, הוא מינה תחתיו את דן מרידור, בנו של אליהו. היום בני בגין ודן מרידור הם שרים בממשלה, ורעייתו של אריה נאור, שופטת בית המשפט העליון מרים נאור, עתידה להתמנות לנשיאת בית המשפט העליון - בתנאי שבגין ומרידור יצליחו לסכל חקיקה שמנסה להעביר ח"כ יעקב כ"ץ מהאיחוד הלאומי.

הצעת החוק של כצל'ה קיבלה את אישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה, ומרידור ובגין הגישו עליה ערער. ההצעה מבקשת לתקן חוק שהוביל שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן. החוק של פרידמן קבע כי לכהונת נשיא בית משפט יוכל להיבחר רק מי שנותרו לפחות שלוש שנים עד לפרישתו. החוק של פרידמן איים למשל על מינויה של נילי ארד בשנה שעברה לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה.  נשיאת ביהמ"ש העליון דורית בייניש, ידידה ותיקה של ארד מעת שהשתיים נמנו על ראשי הפרקליטות, לחצה על הנשיא הוותיק של בית הדין, השופט סטיב אדלר, וזה נענה ופרש שלושה חודשים לפני המועד המתוכנן כדי שארד תוכל להתמנות תחתיו.

לשופט אשר גרוניס ימלאו שישם ושבע שנים וארבעים ואחת יום בעת שבייניש תפרוש מכהונתה. היא מצדה לא מתכוונת ככל הידוע להקדים את פרישתה בחודש וחצי כדי לאפשר לגרוניס להתמנות לנשיא. הבאה בתור הוותק היא השופטת מרים נאור. ח"כ כ"ץ מבקש לקצר לשנתיים את טווח הזמן הפוסל שופט מלהתמנות לנשיא. ההצעה תאפשר לגרוניס לכהן כנשיא כמעט שלוש שנים, ואחריו לנאור לכהן כשנתיים בתפקיד הנכבד. אם הוועדה לבחירת שופטים תישאר נאמנה למנהגה למנות לנשיא את השופט הוותיק ביותר בבית המשפט, אזי הבאה בתור לנשיאות היא אסתר חיות, ואחריה בעוד שנים רבות ניל הנדל.

הפרשנים מיהרו להצביע על האינטרס הפוליטי של ח"כ כ"ץ בנשיאותו של גרוניס. כבר בראשית דרכו סומן גרוניס כעוכר הקו האידיאולוגי של בית המשפט העליון. הוא העז וחלק על דעת הרוב שחיסלה את ענף פיטום האווזים בישראל. גרוניס בדעת יחיד ביקש להמתין לרפורמה שערך אז משרד הבריאות בענף בניסיון להקל מאוד על סבל העופות המפוטמים. הוא לא גילה התלהבות מעתירת ארגוני השמאל נגד הרמטכ"ל בפרשת חיסולו של סאלח שחאדה. הוא היה נגד הכשרת 'גיורי קפיצה' של התנועה הרפורמית, ובעיקר הוא מתנגד מוצהר ומנומק לאקטיביזם השיפוטי - מורשתו של אהרון ברק. בחירתו לנשיא, כך חוששים בסביבתה של ביניש, עשויה להביא רוח חדשה לבית המשפט העליון. חשוב לציין כי גם נאור נחשבת לשופטת שמרנית שאינה ששה להתערב בעבודת הממשלה והכנסת.

כ"ץ טוען כי מעולם לא קרא פסקים של גרוניס או של נאור. הוא לא מעדיף את דווקא את גרוניס כנשיא או נרתע מכהונתה של נאור. ובכלל, מבחינתו כל שופטי בית המשפט העליון אינם אוהדים את דרכו האידיאולוגיות. הוא התגייס לעניין בגלל העוול שעלול להיגרם לגרוניס, שאחרי 25 שנות שיפוט יחמיץ את המינוי לנשיא בגלל חודש וחצי ושרירותו של החוק, וגם בגלל התחושה החזקה כי שבייניש התברכה במוסר כפול. "בני בגין אמר לי שהוא מתנגד לקיצור התקופה לשנתיים בגלל התנגדות עקרונית לחקיקה פרסונאלית. הוא באמת איש עקרונות ואני לא מאמין שההתנגדות לחוק היא מסיבות חבריות ומשפחתיות" אומר כצל'ה "לפחות בכול הנוגע לבני בגין".