בשבע 449: רואה את החשבון

אבא ניגש למחשב עם הקבלות ואחרי כמה דקות הודיע: "אתם יודעים כמה כסף חסכנו כשקנינו כל דבר במקום הכי זול? 145 וחצי שקלים"

עדי גרסיאל , כ"ח בסיון תשע"א

אבא שלי הוא רואה חשבון. אתם יודעים מה עושים רואי חשבון? עובדים עם המון קבלות, טפסים ומאזנים שמכילים המון מספרים, מחברים ומחסרים ומקפידים מאוד לא לטעות. כי טעות קטנה, הסביר לי פעם אבא, יכולה לעלות ללקוחות שלו בהפסדים גדולים.

ביום חמישי שעבר הציע לי אבא לנסוע איתו לקניות של שבת. בדרך כלל הוא נוסע עם אמא, אבל היא נשארה עד מאוחר בעבודה וביקשה ממנו לנהל את העניינים. ואבא, כמו רואה חשבון מסודר, ערך מיד טבלה במחשב של כל המצרכים הדרושים. הוא בדק בעיתונים ובאתרים של הסופרים וליד כל מוצר רשם את המחיר שלו. כשנכנסנו למכונית הכריז אבא: נתחיל בסופר של 'עשירית חינם'. כשהגענו לשם אבא נתן לי להחזיק את העגלה והחל למלא אותה לפי הרשימה שהכין. אחרי בערך חצי שעה ניגשנו לקופה. אבל אבא, אמרתי לו, חסרים המון דברים. איפה היין? החלות? "אל דאגה", השיב לי אבא, "רק התחלנו. מכאן ניסע ל'סמי לוי' שבקצה השני של העיר. יש שם מבצע על החלות ומוצרי החלב". וכך היה, מצאנו חנייה בחניון הצפוף של 'סמי לוי' וגם שם מילאנו את העגלה במצרכים לפי הרשימה. כשיצאנו משם, אמר לי אבא: "נתנאל, אני רואה שאתה קצת עייף, אז רק נשלים כמה דברים בשוק ונחזור הביתה". בשוק? הייתי בשוק, אבל לא היתה לי ברירה ואבא גם הבטיח לי 'פסק זמן' מדוכן הממתקים בקצה השוק...

אחרי שלוש שעות חזרנו הביתה והאחים והאחיות שלי עזרו לנו לסדר את כל המצרכים. אבא ניגש למחשב עם הקבלות ואחרי כמה דקות הודיע: "אתם יודעים כמה כסף חסכנו כשקנינו כל דבר במקום הכי זול? 145 וחצי שקלים".

למחרת עלה במוחי רעיון: ביקשתי מאבא שיראה לי את תלוש השכר שלו. אבא לא כל כך הבין מאיפה צצה ההתעניינות שלי, אבל היא מצאה חן בעיניו, והוא הסביר לי בפירוט על כל סעיף וסעיף בתלוש המסובך. לא הבנתי הכל, אך מה שעניין אותי בעיקר הוא הסעיף 'שכר לשעה'. אחר כך בדקתי באינטרנט כמה קילומטרים נסענו אתמול ומה מחיר הדלק ואז לקחתי את המחשבון. אחרי כמה טעויות הגעתי לתוצאה: 147. הבנתם? טוב, אז אסביר: חישבתי כמה כסף עלתה לנו הנסיעה בין כל הסופרים והשוק ולזה הוספתי את השווי של הזמן ש'ביזבז' אבא  לפי השכר שלו לשעה. המסקנה שלי היא שכדי לחסוך 145.5 שקלים, הוצאנו 147 שקלים. כלומר הפסדנו שקל וחצי! כל אותו זמן עמד אבא בצד וחיוך קטן על שפתיו. כשהודעתי לו שבעצם הפסדנו שקל וחצי מכל ההתרוצצות, החיוך התרחב. הוא בדק את החישובים שלי ואז אמר: "נתנאל, החישובים שלך מדויקים לחלוטין. אני רואה שמתחיל לגדול לי יורש קטן..." אבל אבא, אמרתי, התרוצצנו כל כך הרבה ולא חסכנו אפילו אגורה, להיפך - הפסדנו. "נכון מאוד", אישר אבא, "אבל יש עוד צדדים לעניין". כמו מה? שאלתי. "כמו למשל, השקעה לטווח ארוך", השיב אבא. ומכיוון שלא הבנתי את כוונתו, הוא הסביר: "נכון שהפסדנו קצת עכשיו, אבל אם אנחנו ועוד רבים ישוו מחירים באופן קבוע ויקנו רק במקומות הכי זולים, לרשתות לא תהיה ברירה והן יצטרכו לעשות מבצעים והנחות. ואז הזמן והטרחה שהשקענו אתמול יהפכו לחיסכון גדול".